http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956...My JourneyheCopyright 2026 Briiiiii. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/56/69/43/436956/misc/12696693.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=12880256<div align="right" dir="rtl">איך הכל התחיל... אני במצב רוח של שוקו חם להתכרבל במיטה עם חימום ולכתוב וכן, קצת להיזכר בעבר.. ונראה לי שרוב הבנות שהיו כאן בזמני לפני 3-4 שניםכבר אינן כאן, כך שאולי אני חייבת את זה גם למי שנכנס לכאן להציץ. אז מי הייתי לפני 4 שנים? נערה מלאה בת 17 שכל מה שרצתה מאז שזכרה את עצמה היה להיות רזה כעס על ההקנטות מההורים כעס ושנאה עצמית שקשה לתפוס בראש שפוי המון אומץ קצת הידרדרות והנה מצאתי את עצמי בלהט הבגרויות בכיתה י"ב כשהרגשתי שידי על העליונה- אני אוכלת ויורדת במשקל, אומנם אוכלת פעם ביום אבל אוכלת, אומנם האוכל יוצא אח"כ בדרכים לא שגרתיות אבל אוכלת, ויורדת. מי יכולה לבקש יותר מזה? והתחלתי לרזות ורזיתי ורזיתי והשנאה כלפי עצמי רק גברה ואיתה גברוההקאות אז רזיתי, שנאת את עצמי מיום ליום יותר, והקאתי, הקאתי הרבה. זה התחיל מפעם ביומיים ונהיה משהו בשגרה, של פעם ביום, בהמשך זה החריףועבר לפעמיים שלוש ביום. הרגשתי שאני מאבדת שליטה,בזמן ההקאות ראיתי דם מהוושת ונלחצתי החלטתי שאני מפסיקה עם זה אבל כבר רזיתי המון והראש כבר נדפק לחלוטין ולהשמין? הייתי מתאבדת קודם. ואז הגיעה האנורקסי</div>Fri, 18 Nov 2011 15:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (Briiiiii)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=12880256http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=436956&blog=12880256http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=12880196<div align="right" dir="rtl">אני יודעת שאני יכולה הרי זה קרה בעבר הרבה אז למה עכשיו לא? אני אהבתי פעם את הדגדוגים בבטן מתחושת הרעב אז למה אני נמנעת מהם? אני לא אחזור לטמטום של פעם אני עכשיו בשליטה, או לפחות רוצה להיות! אבל אני חייבת לרזות חייבת חייבת חייבת... תשלטי בעצמך.</div>Fri, 18 Nov 2011 15:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (Briiiiii)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=12880196http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=436956&blog=12880196http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=12877983<div align="right" dir="rtl">משקל התחלתי (גאד אני לא מאמינה שהגעתי לזה לפני שבוע הייתי 2-3 ק"ג פחות) 65.6 מטרות: 1. לא לשקר לעצמי, על מי אני עובדת פה בעצם!? 2. לדעת להתאפק 3. להגיע למצב של רעב, כן אחרי שבלסתי כ"כ הרבה אולי כדאי שאני אזכר בזה באמת ואלמד לאהוב את זה 4. לרדת כל יום לפחות 0.5 ק"ג 5. לא לעבור את ה500 ק' בעשרה ימים הראשונים, אח"כ נעבור לתוכנית ב' 6. לא לחטוא 7. להיות בשליטה!!!!!!!!!!!!!!!!! 8. להיכנס לזה, כי מהרגע שזה קורה החיים נהיים הרבה יותר ורודים והכל יותר קל! 9. לעודד את עצמי ולא להישבר 10. להגיע למשקליויעד של 56.6, סימלי משהו, וזה גם המשקל מחזור שלי :) כי מתחתיו אני כבר לא מקבלת! נשמע טוב? גם לי! אז אפשר להתחיל! יום ה' 17.11.11 2 חלבון של ביצה קשה (34 ק') 4 קפה עם קצת חלב (נחשיב את זה כחצי כוס חלב) 80 ק' ביס מיוגורט ו2 ביסים מעוגה דיאטתית100 ק' (בהגזמה לא?) שניצל תירס 200ק' חתיכה קטנטונת של טופו 100ק' עד כה: 514 ק'(נכון ל16:0) האירוע בערב- חצי משולש פיצה הרבה במבה וביסלי!!! :( כמו ילדה באמת.... +++יש לי היום עוד איזה אירוע בערב אז צריך לשמור על מתח מבצעי+++ ומ</div>Thu, 17 Nov 2011 13:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (Briiiiii)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=12877983http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=436956&blog=12877983http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=12877968<div align="right" dir="rtl">אני קצת המומה אז אני אפרוק את זה בצחוק ארוך חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ועכשיו,אחרי שעברנו גם את זה, אני לא יודעת מה הוביל אותי לכאן שוב, טוב אולי כן, הייתי צריכה מקום לפרוק ושיהיה סודי, כי אני מרגישה שלאחרונה אין לי את מי לשתף והבטן מתחילה להתמלא שוב (תרתי משמע), בלוטת התריס מאותת בשנית ובגלל המשחק עם כל הכדורים האלה שמשרד הבריאות עשה, עליתי במשקל אחרי.. שנים. ובגדול, לא הצלחתי לסתום את הפה. ואז התחילו מחשבות. מחשבות בריאות, עם טיפטיפונת חוסר אהבה עצמית והיגעלות מהמצב הנוכחי. לא אוהבת להיות שמנה, מלאה, לא אוהבת להסתכל במראה ולא לאהוב את מה שאני רואה ועד לזמן האחרון, זה לא קרה הרבה זמן. אז אמרתי שיהיה טוב לפרוק את מה שיש על הלב, לשתף את כולם או רק את עצמי לצורך העניין ולדעת שיש לי אוזן קשבת שהיא בעצם, אני. הייתי חייבת לקרוא קצת אחורה ואני מודה, זה הגעיל, הפחיד, הלחיץ אותי. אבל זו אני,זו הייתה אני יותר נכון. אז עדכונים על חיי? עד תחילת 2009 הייתי אנורקסית בולמית, יותר נכון בולמית אנורקסית אם נשים את הדברים בסדר הנכון. לאחר טיפול משולב מכל כיוון שנמשך שלוש שנים אפ</div>Thu, 17 Nov 2011 13:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (Briiiiii)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=12877968http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=436956&blog=12877968http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=10919046<div align="right" dir="rtl">עד הסוף בפנים או עד הסוף מחוץ להפרעת אכילה שלי? אני גם ככה לא מצליחה להיפתר ממנה וחושבים שזה כרוני אצלי וכל החיים אני אחיה עם זה אז לפחות אני יאהב את איך שאני נראית!!!! תעזרו לי עם מוטיבציה??? נוכחי: אוכל היום: מלפפון+ כף טונה. 2 כפות גזר מאודה. 2 כפות גבינה 5%. 2 גזרים. 30 ג' ברנפלקס. 3 כוסות קפה. כמה זה יוצא??? בערך 350? </div>Tue, 02 Jun 2009 19:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (Briiiiii)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=10919046http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=436956&blog=10919046http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=10906230<div align="right" dir="rtl">רק עוד 4 ק"ג. אוכל היום: מלפפון+ כף טונה. 2 כפות גזר מאודה. 2 כפות גבינה 5%. 2 גזרים. 30 ג' ברנפלקס. 3 כוסות קפה. כמה זה יוצא??? בערך 350?</div>Sat, 30 May 2009 09:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (Briiiiii)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=10906230http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=436956&blog=10906230http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=10766270<div align="right" dir="rtl">איך עושים את זה? מחלה מזדיינת בלוטת התריס מזדיינת (שבגללה השמנתי 3 ק"ג!!!) צבא מזדיין כדורים מזדיינים בא לי ל-מ-ו-ת לא מאמינה שחזרתי לפה (חזרתי לפה?) מטומטמת. שמנה. פרה.שלא יכולה להסתכל במראה ולראות את השומן הזה שוב. שמנהשרע לה. שלא רוצה יותר.. לא רוצה יותר להיות שמנה לא מאמינה שאני כ"כ שמנה... אני יורדת 5ק"ג נ-ק-ו-ד-ה! 51.5Here I come </div>Mon, 20 Apr 2009 17:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (Briiiiii)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=10766270http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=436956&blog=10766270http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=8991836<div align="right" dir="rtl">זה משתלט עלי. פעם היה אותי, עם הבולמיה אח"כ הגעתי למצב שיש אותי, ויש את הבולימיה. היום יש את הבולמיה, שמשתלטת עלי. בכל מובן בחיים. אני מדרדרת בלימודים, התשוקה שלי לדברים, החוסר החלטיות שלי. המחשבות בזמן ההקאה, המחשבות שרצות בראש, הן לא שלי, הן של הבולמיה, היא מדברת אלי וזה מפחיד אותי. זה מפחיד אותי כי אני מרגישה שאני משתגעת. אני מאבדת את הזהות שלי בתוך עצמי... יש מישהו שאוהב אותי, אוהב ממש, ואני משגעת אותו, פשוט מטריפה לו את השכל, אז בהתחלה היה את התירוץ של "משהו עובר עליי" והוא הבין. הוא הביןכשהיה בא לי עליו רק פעם בשבוע, כשלא רציתי שאנשים יידעו שיש בינינו משהו, כשלא היה לי כוח אליו, תמיד הוא הבין. והרגשתי דפוקה, הקשר גרם לי להרגיש דפוקה, כי התעללתי בו. הוא כ"כ אהב אותי, כ"כ אוהב אותי, שאני חשבתי שהוא עובד עלי, אני עדיין לא בטוחה שזה אמיתי. קשה לי להאמין שמישהו אוהב אותי כי אני לא מבינה מה יש לאהוב בי, הוא אומר לי שהוא אוהב את הגוף שלי ורק בא לי עוד יותר להקיא, הוא אומר לי שאני יפה, ואני שונאת אותו על זה, אני שונאת אותו כי הוא משקר לי, ושוב אני לא ארצה לראות אותו שבוע כי</div>Mon, 14 Apr 2008 00:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (Briiiiii)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=8991836http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=436956&blog=8991836http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=8957078<div align="right" dir="rtl">לקח לי הרבה זמן לרשום את הפוסט הזה. אני חושבת שלקח לי הרבה זמן כי הפוסט הזה הוא פוסט שלהשלמה עם הכשלון. הכשלון בתכנונים, הכשלון בניסיון להתחיל בדרך בריאה, בדף חדש. אז אני כשלון, (זה לא משהו שחדש לי). אז אני מקיאה, ומקיאה, ומקיאה- כל יום, פעמיים ביום, שלוש פעמיים ביום. עד הסופ"ש האחרון לא הייתי מקיאה בסופי שבוע, תקראו לזה לכבד את השבת, תקראו לזהלכבד את המשפחה שנמצאת בבית, לא יודעת מה הסיבה שלא הייתי עושה את זה אבל זה פשוט היה מן כלל לא כתוב מבחינתי. ובסופ"ש האחרון הואנשבר לרסיסים. אז הקאתי ביום שישי בצהריים, והלכתי לישון, ושוב לא אכלתי ארוחת שישי ואמא שוב כעסה ושוב עשתה פרצופים, והיא לא מבינה-אבל איך היא יכולה להבין? ואז הגיע יום שבת והבית היה ריק מנפש אדם. אז הקאתי בבוקר, (לא היה אף אחד בבית-שווה ניצול לא?) ואז הקאתי אחה"צ, ואני לא חושבת שלהקאה הזאת הייתה סיבה מיוחדת, ואז לא אכלתי יותר. וכך נגמר לו הסופ"ש הנפלא שלי והמלא הקאות. ועכשיו אני אפילו לא יכולה להגיד שנתתי לגוף שלי מנוחה ליום-יומיים מההרס העצמי שאני עושה לו. כן, אני לא טיפשה, אני מודעת לכל מה שאני עושה ועכש</div>Tue, 08 Apr 2008 12:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (Briiiiii)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=8957078http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=436956&blog=8957078http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=8835861<div align="right" dir="rtl"> איך???????? סוג של התחלה חדשה, אני מקווה.... החלטתי על התחלה חדשה לגמרי. בלי וויתורים, בלי נפילות "חד פעמיות", בלי הקאות! משמעת ברזל הולכת להיות מעכשיו: ספורט: 5 פעמים בשבוע ראשון שנישלישי רביעי חמישי ח"כ\ריצהריצה ח"כ\ריצהריצה ח"כ\ריצה אוכל: 3 ארוחות ביום: משקל: פעם בשבוע. האם עמדתי בתכנונים? יום רביעי: יום חמישי: יום שישי: יום שבת: יום ראשון: יום שני: יום שלישי: יום רביעי: &n</div>Tue, 18 Mar 2008 18:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Briiiiii)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=436956&blogcode=8835861http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=436956&blog=8835861