<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Gneava</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306</link><description>חבוי לו גם הסוף...</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Jackey. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Gneava</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/57/01/41/410157/misc/9846063.jpg</url></image><item><title>התחלה התחלתית ביותר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=12827475</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מצחיק להסתכל ברשמים שלך מהחיים לפני שנתיים או יותר ולהבין שהם לא כל כך שונים מהיום,
קצת צעירים יותר, קצת נועזים יותר אבל בעיקר דומים.
השנים האלה היו מדהימות במבט לאחור, ועכשיו בפתיחת הקריירה התקשורתית\צבאית שלי,
הייתי מחזירה אותם אחורה ללא ספק.
אבל ככה זה, אני לא מתיימרת לא להיות אקזיסטנציאליסטית,אני פשוט אסכם אותם בתור עבר.
עכשיו הכל מתחיל, איזו אמירה מוזרה, אני חיה שמונה עשרה שנים ורק עכשיו הכל מתחיל? 
כי הולכים לשמוע את הקול שלי ברדיו?
כי הולכים אולי להכיר אותי? 
כי אולי עכשיו תהיה לי ההזדמנות למצות את הפוטנציאל שלי? 
או שאולי הם מתחילים כי עכשיו אני אמורה להרגיש מוצלחת ולאהוב את עצמי?
למי ביניכם שעוקב\עקב אחרי הבלוג ולמי שלא, שמי הוא.. טוב בואו נקרא לי ג&apos;קי, אני בת 18.
תוכלו בקרוב גם לשמוע אותי ברדיו, לא שתבחינו אם זו אני או לא אבל אני מאמינה שזה יהיה רלוונטי להמשך 
ואת שלושת השנים האחרונות לא אוכל להשלים לכם במלואם אב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 23 Oct 2011 23:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Jackey)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=12827475</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=435306&amp;blog=12827475</comments></item><item><title>תשובות לשאלון השבועי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=11257720</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם היית גוססת ברגעים אלו מה היו מילותייך האחרונות?עדיף למות בגיל צעיר ולדעת שעשית את מה שחלמת, מאשר למות מזקנה ולדעת שהפסדת את כל הנאות החיים. אם הייתה לך מכונת זמן,לאיזה זמן היית רוצה לחזור,ולמה?לגיל 3-6 תמימות ילדותית שכזאת , תקופה יפה שבה הכל או שחור או לבן, אין באמצע, שם הכל קיים, פיות, קסם , עולמות שונים. מה הלקח הכי גדול שלמדת מהחיים?תחיה בדרך שלך תאמין בעצמך ובאמונות שלך ותן לאחרים לחיות בשבילהם, לכולנו יש מטרה כאן. איזו עצה היית נותנת לילדייך בתחום החברתי?אל תשתלבו, תהיו מי שאתם, תהיו מיוחדים בדרככם שלכם והאנשים עוד יגיעו אליכם. איזו עצה היית נותנת לילדייך בתחום הרומנטי ומדוע?האהבה היא הכלי החזק ביותר בעולם, כשבאמת היא תופיע, אתם תדעו את זה, אתם תרגישו את זה כל כך חזק והלב שלכם ידפוק כל כך מהר שתדעו שאין דבר כמו אהבה. מה היית רוצה לומר לשונאים שלך?קנאה זה דבר לגיטימי, אבל היא לא ההפך מאהבה. איזה חלום היית רוצה להגשים ברגע זה?להיות עצמאית, להתחיל לחיות חיים אמיתיים ולהתחיל לטייל בעולם.לחולל שינוי. אם היית גוססת מה הייתה הבקשה האחרונה שלך ומדוע?הבקשה האחרונה שלי הייתה שיוציאו את&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 20 Sep 2009 22:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Jackey)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=11257720</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=435306&amp;blog=11257720</comments></item><item><title>הסיפור האמיתי שלי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=10490056</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן 2009 התחילה לפני חודש ויוםאז קבלו את ההתחלה החדשה שלי..קצת תפנית בעלילה,ואו הבלוג הזה עתיק הא?האמת הוא עבר איתי המון, וככה גם אתם, ומי שלא? הנה קצת מידע עלי על הבלוג ועל החיים ועדכון על 2009.הבלוג הזה לא הולך להכנס למילים גבוהות שאין לך מושג מה הם אומרות כדי לתאר את ההרגשה הפנימית שלי, הבלוג הזה הוא מי שאניכתוב עם חוקים משלו, יש תקופות רעות שהוא אומלל ועצוב וכואב, ויש תקופות טובות שהוא כולו קורן מאושר, יש תקופות שהוא בסדר, מחפש משמעות בעולם, ויש תקופות שהוא פשוט מחפש מקום ונע מפה לשם אבל הוא אפעם לא משקר.אם אתם פה בראש של : &quot;אני מכיר את הבתזונה הזאת יאללה בוא נעשה עלי הצחוקים&quot; שחררו זה לא מפריע לי , זה אינטרנט כל אחד יכול לקרוא בדיוק כמוכם והאמת? כבר אין משו שאני מפחדת להוציא החוצה.לא אני לא הולכת לכתוב מה קרה לי בכל יום מחיי או כמה בגדים קניתי אתמול היום או מחר, הבלוג הזה הוא אמיתי, רוצים לקרוא?תהנו.לא רוצים ? שלום ותודה.האמת היא שהבלוג מפוצץ בפילוספיות משתנות לחיים ,בדיוק כמוני, בכל יום לומדים. תקחו מה שתיקחו אני כותבת ואמשיך לכתוב עוד הרבה.אז 2009 התחילה די טוב , היה לי חבר והיית&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 02 Feb 2009 21:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Jackey)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=10490056</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=435306&amp;blog=10490056</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=10094147</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נמאס לי להיות בשום מקום!!נמאס לי שהכל מזויף והכל שקר אחד גדול.פשוט נמאס כבר.?!?!?!?נמאס לי להיות פה ושם .הלוואי וכל זה היה רק חלום אחד שאפשר להתעורר ממנו.יותר לבד מתמיד.
					
			   			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 26 Oct 2008 15:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Jackey)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=10094147</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=435306&amp;blog=10094147</comments></item><item><title>הפוסט על אנשים שלא ידעו לשחרר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=10074033</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תודו בזה, לכולנו יש בעיה לשחרר מהעבר שלנו,
אם זה הכאב הישן שחרוט כ&quot;כ חזק בלב מאהבה נכזבת,
אם זה אדם שאיכזב אותנו כשציפינו ממנו להכל.
אם זה כאב של חוסר בנורמליות, 
אם זה כאב של בדידות, 
אם זה היה קשר שחשבת שיחזיק לנצח ועכשיו הוא נגמר.
אם זה היה פריט שגם לנו להרגיש מיוחדים,
אם זה היה כאב של ציפייה לעתיד טוב יותר.
אם זה היה משהו ועכשיו הוא איננו.
כולנו תקועים בעבר שלנו, מניחים את קופסאת העבר על הראש וצופים באותם הסרטים שוב ושוב.
כי כולנו בטוחים שפעם היה טוב יותר.. פעם היה אחרת, היינו צעירים יותר, תמימים יותר, שונים יותר, 
בריאים יותר, רגישים יותר, אוהבים יותר, הקול היה יותר טוב, הלב הרגיש טוב יותר, הכל היה יותר.
אבל זה שטויות, אנחנו גדלים, חווים דברים חדשים, אבל משום מה בראש כתוב לנו,
&quot;פעם היה יותר טוב&quot;
ואני אחת מאלה, הראש אומר שכ&quot;כ כואב 
והלב פשוט נכנע מהבדידות.
כ&quot;כ נמאס להיות לבד, לחיות את אותם הסרטים שוב ושוב..
נמאס לי לחיות במרמור שלהם ובשריטות שלהם,
להיות &quot;דומה&quot; להם .
נמאס לי להיות לבד בלי שיבינו אותי, 
שכל מה שאני רוצה קורה לאחרים,
שאני אפילו לעצמי לא יכולה לעזו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 22 Oct 2008 10:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Jackey)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=10074033</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=435306&amp;blog=10074033</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=9947254</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קצת מתגעגעת לזמן שיש בו משמעות , לחוסר השקט המוחלט, לעניין, לרעש, אבל אולי ככה זה קצת טוב, אולי ככה אני פחות מתוסבכת, ונכון שלהיות לבד זה כואב, אבל הרי תמיד הייתי לבד אז מה זה משנה? שנה חדשה , והרבה הרבה הרבה אירועים, הרבה אנשים שנעלמו במהלך הדרךוחלקם חדשים ובתקווה שיישארו, ואלה שהיו שם תמיד? תודה על כל שנייה שאתם סובלים אותי.האבא מתחתן , ואני שומעת מלמטה תוכניות על אח או אחות קטנה, פתאום זה נקלט שזו כבר לא אמא שלי אלא אישה אחרת, אף פעם לא חשבתי על זה, אבל אני מאושרת בשבילו שהוא לא לבד, ואולי אני אשמח לאח קטן ולחיים חדשים, לאיזה אהבה קטנה וחיוך קטן.אני כבר מדריכה שבועיים, וזה הכיף של החיים למרות שזה מתיש לפעמים, השבועות עמוסים, ובצפר בצפר זה בצפר.מתעסקת בהרבה דברים, ומבפנים גם.מחכה לשמוע כבר תגובות מאנשים חדשים, או מאנשים ישנים, מחפשת כיוון, חוזרת לרקוד סוף סוף, ראש השנה יום ראשון, כנראה שיוצאת לD&amp;amp;D.מחכה רק לצאת לאנשהווו... הידיד כבר נאבד איפשהו גם הוא במהלך הדרך , וככה גם העניין בו. ובנתיים? בנתיים רק מחכה לאיזה עניין בחיים.מה איתכם? מעדיפה להקשיב בזמן הזה.בכל מקרה אני כאן, ספרו מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 26 Sep 2008 20:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Jackey)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=9947254</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=435306&amp;blog=9947254</comments></item><item><title>ככה זה מה שיש בה.תמיד אותו דבר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=9860131</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי מילים.רק אתזה.זה לא מפתיע שאני שוב לבד, זו אני.תסלח לי.ג&apos;קי\היהודים הגרסה השקטה.
&quot;ג&apos;קי מצאה לה איזה כלב,
זרוק לו ברחוב, 
אז לקחה אותו הביתה
שיהיה לה משהו לעשות
ואולי תפסיק לחשוב 
אחרי כל מה שהיה לה
אולי עכשיו כשהיא איתו..


והם יישארו לנצח 


אבל היא יודעת ש..


הוא לא יחכה.


הוא יעזוב מחר.


תמיד אותו דבר

ככה זה מה שיש לה..
תמיד אותו דבר
ככה זה מה שיש בה.
ככה זה מה שיש בה
תמיד אותו דבר 
ככזה מה שיש לה.

ג&apos;קי כמעט שלא נרדמת
היא אומרת ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 05 Sep 2008 18:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Jackey)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=9860131</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=435306&amp;blog=9860131</comments></item><item><title>ואת משערת שזהו חלק מהיופי של הסוף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=9839724</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשהתחלתי לכתוב חלמתי שיהיו לי קוראים, אנשים שמזדהים וצריכים עזרה, רוצים לקרוא ומתמידים , ועכשיו גיליתי שהכל אחרת, הסיפור שלי הרי לא מעניין,כל אחד עסוק במציאות שלו, לכל אחד יש סיפור משלו והוא לא ממש מחפש אנשים אחרים, אנשים מחפשים תגובות, אבל לא את הקוראים,כל מה שרציתי היה לכתוב משהו בעל משמעות, ולקבל סוף סוף מקום משלי,כשלקחו לי את ההבנה, לקחו לי את המקום , ואת החמלה, את טיפת הרגישות והרוך שחיפשתי.כבר עברה שנה וחצי, ואני אדם שונה לגמרי, אדם חדש נמצא לי בחיים, וממלא אותי בחיוך,ולמרות העצב בעיניים אני ממשיכה הלאה, עדיין, אני לא אותה האחת, תמימות איבדתי מזמן,סובלנות הלכה, והאמת שגם הרצון להמשיך הלאה ולעקוב אחרי החלומות הלא ברורים שלי עזב.ואולי אני באמת רק אחת רגילה, שאוהבת להעיד על עצמה שהיא מיוחדת, שהיא שונה, שבלב שלה בדיוק ככה היא מרגישה, ילדה בת 15 וחצי מעשנת חננה עם הורים גרושים ואחות ביחסי אהבה שנאה, שמנמנה וחסרת ביטחון, שמבפנים יודעת בדיוק מה היא רוצה, אבל לא מעזה מעולם להגיד זאת.אחת שחטפה מכות מילדים בדיוק כמוה, ומצאה לה מקום חדש, שהיום גם בו היא לא מאושרת.וכל מה שהיא רוצה זה איזה טי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 31 Aug 2008 20:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Jackey)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=9839724</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=435306&amp;blog=9839724</comments></item><item><title>15 טיפים איך לעבור את היום בדרך הכי טובה שאפשר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=9688748</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין הרבה מה לכתוב או לומר רק לומר שהכל עכשיו שקט, 
מין זמן שרק לו חיכיתי, אין הרבה רצון לכתוב רק לחיות כל יום במלואו,
ואם הייתי רוצה לבקש משהו? זה שהכל יישאר כמו שהוא
יש לי אהבה, וחברים שאני אוהבת יותר מכל דבר.
אז עכשיו רק אהבה שקט וחיוך, מאחלת לכולם, 
למצוא את המקום שלהם ושיהיה להם כיוון, סיבה לקום בבוקר לחייך ולנצל כל דקה, גם אם היא בשינה בצחוק, בסתלבט בסיגריהאו סתם מול הטלוויזיה,
הכל הכל הכל תלוי באיך שאנחנו בוחרים לחיות, בוחרים לראות, בוחרים לאהוב, בוחרים ללכת, ורק להמשיך ללכת ולא להעצר אפעם
אז 15 טיפים איך לחיות כל יום בדרך הכי טובה:
1. קומו עם חיוך , גם אם ניערו אותכם מהמיטה, זה יום חדש ותאמינו לי השמש זורחת 
2.שימו את השיר שאתם הכי אוהבים כך שתתעוררו בדרך הכי טובה שיש.
3. אם מרגיש לכם טיפה משעמם צאו החוצה קצת, עם חברים או אפילו לבד, תנשמו אוויר ותנו לרוח לנשובולשמש לזרוחעל הפנים.
4. אל תתעסקו באנשים קטנים , ובטח שלא במריבות קטנות, שהכל יהיה אצלכם בקטנה.
5. הציעו לעזור, תרגישו שאתם מנצלים את היום ועושים משו עם עצמכם אבל רק מכוונה טובה ולא מכפייה.
6. עשו עוד צעד למען&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 03 Aug 2008 21:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Jackey)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=9688748</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=435306&amp;blog=9688748</comments></item><item><title>משנה מצב משנה מזל.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=9495527</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;על דרך מתהלך מכור לאהבה
וזה האש שמלכך בלב כל הבריאה
ארים את מבטי אל מעבר לשנאה
כי בדרכי רוצה להיות עטוף מעיל תקווה

ג&apos;ה איז וואן...

איך שהיום נפתח פותח לי ת&apos;לב
איך שהרגע בא מפנה כאב
אוי כמה שיפים הם החיים
אז בואו לרגע נתערבב לדקה נהייה אחים

ג&apos;ה איז וואן...

(אויי שוואי מן אבדאללה אוי אוי אוי)
איך שהיום נפתח פותח לי ת&apos;לב
איך שהרגע בא מפנה כאב
אוי כמה שיפים הם החיים
בואו לרגע נתאחד לדקה נהייה אחים

כי פה אנחנו בני אדם, מכורים לאשליה
שאם ההוא שונה ממך, אתה זה לא אתה
אז בואו נבין קצת מעבר לשטויות
שהקשת מתקיימת מאלפי צורות שונות
(אויי אויי)

זורקים לנו שקרים על אלף תכניות
וביניהן מראים לנו מוסר של אשליות
ואני פה מתהלך בדרך מלכים
אז ת&apos;חיי עולה עולה אל מעבר לשחקים&quot;סתם שינוי של שקט, וכמה שאני חסרת אמונה אני מלאת אמונה, קצת שתיקה מלווה ברעש,קצת אהבה מלווה בכאבקצת מקום כשאדם עוזבקצת הבנה בחוסר ידיעהוכמה שאני סוף סוף שמחהסוף סוף שלווה.אנחנו ממלאים את עצמנו בניגודים , וזמנים רעים מלווים עימם את הטובים,הרעש? מביא את השקטהצביעות מביאה את ההבנההכאב? מביא אחריו את השלוו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 02 Jul 2008 22:37:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Jackey)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=435306&amp;blogcode=9495527</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=435306&amp;blog=9495527</comments></item></channel></rss>