http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349.it's a Paper TigerheCopyright 2026 סיילנט. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349http://f.nanafiles.co.il/upload/112004/IsraBlog/4349/misc/942220.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=12068379<div align="right" dir="rtl">בקרוב אני נוסע לנפאל. אני חושב שאהיה מעונין לכתוב משם על כל מה שקורה. ולכן, צפו לעיצוב מרוענן וחדיש בהמשך (אם כי אני מחובר מאוד לעיצוב הזה), וגם לפוסטים חדישים בענייני נפאל. ד"ש, סיילנט</div>Tue, 28 Sep 2010 17:56:00 +0200silent_blog@walla.com (סיילנט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=12068379http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=4349&blog=12068379http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=11885744<div align="right" dir="rtl"> אולי זה יהיה יותר נכון לומר שהוא התנהג כמו שלולית. הוא הביט בזרועותיי ובירכיו המתפשטות לאט במעגל ככתם על ספת הקטיפה בצבע יין אדום. על אחת מכריות הישיבה (השמאלית מבין השלוש) יש כתם יין אדום על הדופן המופנית כלפי מטה. כשהם קבלו את הספה הוא החליט לבדוק מה היחס בין צבעה של הספה לצבע היין. היחסים די דומים, הכתם לא יהיה בולט לעין בלתי מזויינת. בשלב זה הראייה שלו בלתי מזויינת, והטלוויזיה מולו (שידורים חוזרים של סיטקום משנות התשעים) היא רק כתם זוהר ומהבהב. הוא בכלל בוהה בתקרה, תוהה איך זה היה אם התקרה הייתה הרצפה והרצפה תהא התקרה. זה יכול היה להיות נחמד. <SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-fon</div>Thu, 01 Jul 2010 17:52:00 +0200silent_blog@walla.com (סיילנט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=11885744http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=4349&blog=11885744http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=11523030<div align="right" dir="rtl">הוא חשב לעצמו, מספיק לחשוב על מדוע אינך מצליח לכתוב יותר כראוי, פשוט כתוב, גם אם אתה מרגיש כי הכתיבה שלך מחורבנת. וכך בהחלט הוא חשב לעצמו. הוא הרגיש צורך עז לדבר עם מישהו, מישהו שהוא רוברט. על-כן ניסה ארוכות לתפוס את רוברט לאיזו שיחת טלפון קצרה או אולי פגישה חפוזה בנושא, אך למיטב הבנתו רוברט אינו קיים יותר על פני כדור הארץ, הבנה שבהחלט ציערה את ג'ים עד עמקי נשמתו, בעיקר כיוון שמעולם לא הספיק להודות לו על כל האמת שחשף בפניו. ג'ים צעד במעמקי השביל אל המשך הלילה, הולך הקו ישר אחר המסלול שבחר עבורם כלבו של ג'ים, שהלך בקו מתפתל אחר נתיב ריח שהותירו אחריהם בעלי חיים אחרים. ג'ים חשב לעצמו להודות בטעויותיו. הוא ידע כי הן רבות, והוא ידע שבקרוב הוא לא יצליח להכיל את כולן. חתול מנמנם לו בסל של אופניים. ג'ים ביקש לגלות לאן הוא שייך. הוא כה אהב תוויות. הוא כה הרגיש נוח בחברת הידיעה. פנס רחוב כיבה את עצמו מעל ג'ים ברגע שעבר תחתיו. ג'ים תמיד חשב לעצמו כשיש לו כוחות א-נורמליים כשדברים מסוג זה קרו. למען ההגינות, זו הייתה סוג הפעילות העל-טבעית היחידה שהתרחשה סביבו. אישה עם כלב עברה בצידו השני של הרחוב</div>Wed, 13 Jan 2010 22:46:00 +0200silent_blog@walla.com (סיילנט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=11523030http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=4349&blog=11523030http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=11407044<div align="right" dir="rtl"> השמש שקעה בהרים הניצבים מול המפרץ, והמים נאטמו בכחול כהה. השמים עוד היו מוארים בתכלת, ושתי סירות התרחקו אל מחוץ המפרץ, שטות בין ההרים שסוגרים על המפרץ. זה נדמה כי עד רדת החשכה ההרים יתקרבו אחד אל השני וינתקו את המפרץ משארית האוקיינוס. באסים אלקטרוניים כבדים ומהירים בוקעים מכמה רמקולים פזורים על החוף. אנשים מזיזים את עצמם בהתאם למקצב, או בהתאם למקצב הפנימי שלהם. בחורה בלונדינית רוקדת בכעס עם עצמה בתוך המים. החולצה הכחולה שמכסה את גופה העירום רטובה כמעט כולה. היא אוחזת בשתי כוסות חצי ריקות, אך מלאות בבירה, הפטמות שלה זקורות. <</div>Sun, 22 Nov 2009 16:39:00 +0200silent_blog@walla.com (סיילנט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=11407044http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=4349&blog=11407044http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=11379520<div align="right" dir="rtl"> האור הכחול צובע את כל חדרון השרותים בכחול. האסלה כחולה, והמים בתוכה כחולים. נייר הטואלט כחול, והברז כחול. בעוד הוא משתין שתן כחול, מהחלון הקטן הוא רואה בבנין שממול אור כחול, וחדרון שירותים צבוע כחול, ואותו, משתין.</div>Tue, 10 Nov 2009 01:08:00 +0200silent_blog@walla.com (סיילנט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=11379520http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=4349&blog=11379520http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=11363915<div align="right" dir="rtl"> וגם יכול להיות ששיקרתי. אני נורא רוצה לכתוב לכם. מצד שני אני כבר כל כך לא כאן. </div>Tue, 03 Nov 2009 11:43:00 +0200silent_blog@walla.com (סיילנט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=11363915http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=4349&blog=11363915http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=11359017<div align="right" dir="rtl"> בקרוב אחזור לכתוב. אולי אמשיך מאיפה שהפסקתי, ואולי אתחיל ממקום חדש. אני מתאר לעצמי שג'ים מת. וזה כל מה שיש לי להגיד בעצם על הנושא. אני סטודנט מן המניין כעת, וגם ממלצר את נפשי תמורת שקלים. אני גם רזה עכשיו בחמישים קילוגרמים, אמנם לא מהפעם האחרונה בה כתבתי כאן, אבל כיוון שהדבר פשוט קרה, קשה לי להניח את האצבע על היום הספציפי, למרות שנקודת ההתחלה מיוחסת למעבר לתל אביב, שזה שנתיים לאחור. כמעט. יכול להיות שזה האוויר הנקי שאפשר לשאוף אל הריאות אחרי הגשם. זה מזכיר לי את עצמי לפעמים, האוויר המסויים הזה. אני לא בטוח מה זה אומר, כי אני לא בטוח מי זה אני. אבל אני מתרגל מהתחלה, לאט. זה הרבה יותר משאני יכול לתאר.</div>Sun, 01 Nov 2009 01:20:00 +0200silent_blog@walla.com (סיילנט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=11359017http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=4349&blog=11359017http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=10979141<div align="right" dir="rtl"> הכל היה מלוכלך וחם. השמש הייתה בשני שליש השמיים, בדרך למטה. הרוח החם נע כמו במיראז'. כל הבניינים הנמוכים הצבעוניים לוהטים, האנשים ברחוב רותחים. פרומונים מאותתים באוויר, מצמיאים. ג'ים קיצר את שהותו בקליפורניה, וירד דרומה מהגבול היישר אל מקסיקאלי אשר בבאחה קליפורניה. הוא הלך ברחוב צדדי לרחוב צדדי לרחוב ראשי. הוא היה בעיקר משועמם, רעב וחרמן. חולצתו, שגם בקליפורניה נרטבה מהחום, עכשיו הייתה ספוגה כולה במיציו של ג'ים. מרבית בתי העסק ברחוב היו כבר סגורים. נשים שמנות התרוצצו בין אלה שנותרו פתוחים, כמה זקנים ישבו על כסאות ושרפרפים בין שולחנות שחמט, צופים ברחוב כמו בסרט. מצד שמאל, בהמשך הרחוב, שלט: 's Honky Tonk ‘Joe '. ציור של חתול צ'שיירי בגרסה מכסיקנית עם שפם שחור. תחת השלט מדרגות, וג'ים יורד בהן אל תוך בר אפלולי, מלוכלך וחם. משמאל, בר מאובק, קארל גארדנר מנקה אותו בסחבה רטובה ומזוהמת. במרכז, חמי</div>Fri, 19 Jun 2009 20:31:00 +0200silent_blog@walla.com (סיילנט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=10979141http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=4349&blog=10979141http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=10941995<div align="right" dir="rtl"> השמיים היו חשוכים. פנסי הרחוב כבר דלקו, מאירים את השדרה באור לבן מבעד לעצי השקמים שטפטפו את פרותיהם הבשלים אל השביל, חלקם נותרים בצורתם השלמה, חלקם מתפקעים מעצומת החבטה, תוכנם נמרח סביב, מותיר כתמים כהים ומושך זבובים. מעט רוח מצליחה לחדור מבין כל הבניינים, מקררת ולו מעט את האוויר החם והרטוב. אדם היה עדיין מעט מסטול משאריות הלילה הקודם. הוא חשב לעצמו שיש יותר מדי אורות מסנוורים בעיר, כשרכב על האופנוע שלו בכביש הצמוד לשדרה. הגלגל הקדמי איבד את אחיזתו על הכביש כשעלה על קבוצת פירות שקמים שנרקבו על הכביש, האופנוע של אדם סטה שמאלה ישירות אל אותו העץ שהטיל את הפירות האמורים, ואדם עצמו הוטח אל העץ, מרחק שני מטרים מהקרקע, שובר שתי צלעות, ונופל את הקרקע, שובר צלע שלישית, ובגדיו מתלכלכים ממיץ פירות השקמים הקטלני. ג'ים עמד על השדרה עצמה, מרחק עשרה מטרים מהעץ האמור, קולט את הבחור הנוסע על הכביש, נכנס ישירות בעץ ומתרסק תחתיו. שני בחורים הגיחו בריצה מאחוריו, אחד מהם צועק על ג'ים להזמין אמבולנס, קלישאה כזו או אחרת. כמה צלליות שחורות נוספות מגיחות מהמדרכה שמעבר לכביש, אחת מהן מרימה את חבילת הפח ע</div>Tue, 09 Jun 2009 07:46:00 +0200silent_blog@walla.com (סיילנט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=10941995http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=4349&blog=10941995http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=10938340<div align="right" dir="rtl"> ג'ים אהב להניח בקבוקים קרים על שולחן העבודה שלו. כיוון שהיה עשוי סיבית פשוטה, פסי העץ תחת טבעת המים התכהו, יוצרים דוגמא ביומורפית, שג'ים מרכיב זה זמן מה. עבודתו החדשה כבר אינה חדשה, אלא אפורה כמו העשן שנשף מסיגריות חסרות טעם באובססיביות חסרת פשר. השיעול שלו התחזק, ובכלל, הוא אינו מרגיש במיטבו. הוא אמנם למד לאהוב את דמותו מבעד למראה רק לאחרונה, אך משהו מבפנים, אולי קצת חולה. אולי כבר מת. לא ג'ים ולא אנוכי יודעים בדיוק להניח את האצבע על מה בדיוק לא בסדר. גם ג'ים וגם אני מאוד אוהבים להניח את האצבעות שלנו על נקודות ספציפיות. האם יכול להיות שג'ים מאס בעצמו? יכול להיות שג'ים שוב אינו מה הוא רוצה מעצמו? כמה זמן יוכל עוד להמשיך באותו קצב? כמה זמן המכונית תמשוך על הילוך ראשון? כמה זמן תוכל המכונית להתדרדר במנוע דומם במורד ההר לפני ששתנגש בדבר מה? מתי יתנגשו חייו של ג'ים בג'ים עצמו? על דבר אחד יכל ג'ים להניח את אצבעו. לכתוב אין לו כוח יותר. וגם לישון הוא מתקשה. </div>Mon, 08 Jun 2009 03:33:00 +0200silent_blog@walla.com (סיילנט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=4349&blogcode=10938340http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=4349&blog=10938340