http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415העולם הפרטי של סקרלט, אמא פעם שניה, מעצבת אופנה, חובבת מיתולוגיה קלטית, פלאונתולוגיה ועוד מיני "לוגיות"... heCopyright 2026 סקרלט . All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415http://f.nanafiles.co.il/upload/82004/IsraBlog/43415/misc/455956.jpg http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=951244<div align="right" dir="rtl">הבוקר התבשרנו לצערינו כי עוד שני גיבורי ילדותינו הלכו לעולמם: באסם זועמוט ועוזי חיטמן. כמה עצוב שאחד אחד הולכים מאיתנו כל גיבורי ילדותינו, אנשים מוכשרים ונהדרים שפועלם ייזכר ויישמר בלב לנצח.חבר טוב שלי כתב מאמר קטן על הנושא הזה:הגיבורים שלי נעלמים/ אורי קצירזה קרה ב-17 באוגוסט 1977 בשעה שבע בבוקר. ישבתי ליד השולחן ואכלתי את ארוחת הבוקר. הרדיו בסלון, שאבא שלי נהג לפתוח באורח כמעט אוטומטי לאחר שהקיץ משנתו, השמיע את הפיפסים של החדשות. אני לא זוכר באיזה מקום הופיעה הידיעה ההיא בליין-אפ של החדשות, אבל את המלים אני זוכר היטב. "הזמר אלוויס פרסלי מת הלילה", בישר הקריין בטון הניטרלי הרגיל שלו. אמא שלי, אישה שקולה בדרך כלל, פלטה קריאה חנוקה והרימה את ידה אל פיה בתנועה שהביעה תדהמה וצער. הייתי אז בן תשע, אולי צעיר מעט מכדי לתפוס את מלוא המשמעות של הידיעה הזו עבורה, אבל היום – כך נדמה לי - אני מבין היטב. <P c</div>Sun, 17 Oct 2004 19:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (סקרלט )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=951244http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43415&blog=951244http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=884541<div align="right" dir="rtl">היום גיליתי משהו שעשה לי את היום.לאחר חודשים (מאז שנולד הבלוג שלי) שחשבתי שדיברתי אל עצמי בערך, גיליתי ש"בילגו" אותי ברשימת בלוגים מומלצים אצל טל איתן מ "רשימות". - איזה כייף!!!סוף סוף מישהו גם קורא את הגיגי.תודה טל :).</div>Mon, 27 Sep 2004 07:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (סקרלט )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=884541http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43415&blog=884541http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=858458<div align="right" dir="rtl">פעם, כשעוד היו ברצועת החוף שלנו נחלים זורמים, חייתה בהם אוכלוסייה גדולה של צבים רכים. היום נותרו רק כמה עשרות, שמצטופפים ליד גשר הצבים בנחל אלכסנדר.כשמגיעים אל גשר העץ המשקיף אל הנחל הירוק, אפשר כבר לראות כמה צבונים קטנים, אבל בהמשך הדרך, אחרי גשר הברזל, יש להקה גדולה של צבים בוגרים שאוהבים להתחמם בשמש על גדות הנחל.מסביב לצבים שוחות להקות של דגי שפמנון בעלי גודל מרשים במיוחד ועוד כמה להקות של דגים קטנים שאין לי מושג מאיזה סוג הם, אבל אחידות השחייה שלהם מעוררת הערצה.את כל אילו הגענו לראות יחד עם הילדים הבוקר. עמדנו על גשר הצבים והתבוננו בצבים המצחיקים עם האף המאורך הנראים כמו כלבי ים קטנים אם לא רואים את השריון...כל כך</div>Fri, 17 Sep 2004 18:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (סקרלט )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=858458http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43415&blog=858458http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=821368<div align="right" dir="rtl">חברים וחברות יקרים, החופש הגדול נגמר ואין מאושרת ממני בכל העולם (נו טוב, לפחות בארץ)!!!שלא תטעו, אני אוהבת את הבן שלי עד מוות, הוא ואחותו התינוקת הם האוצרות הכי מקסימים שלי, אבל ... בשבוע וחצי שהוא היה בחופש (מזל שרק שבוע וחצי), הוא הצליח להטריף אותי באופן כזה שכמעט והכנסתי לו פליק בטוסיק (ואני לא דוגלת בחינוך ע"י הכאה, אפילו לא פאץ' אחד).הוא פיתח יכולות וכחנות מדהימות, לכל דבר או בקשה מצידי היתה לו קונטרה או שפשוט היה מתעלם (או עושה עצמו לא שומע).ומנוחת צהריים - חס וחלילה - "אמא, היום אני לא חייב לישון" או "אבל אמא, אמרתי לך שאני לא רוצה לישון", ולא יעזור בית דין.לא משנה כמה הוא שיחק כל הבוקר, או לא משנה לאן הלכנו, הבטרייה לא נשחקה.אולי זה בגלל שהוא כבר בן ארבע וחצי ומפתח את אישיותו ועצמאותו, אבל גם אני בן אדם goddamnit (אופס...)אבל, עכשיו הכל נרגע וחזר לקדמותו, הילד חזר לגן וכמו במטה קסם, גם חזר לאופיו הבסיסי המקסים, כאילו ידע שיש גבול לכל תעלול.ושוב חזר השקט המבורך בבקרים, ושוב אפשר לשבת במרפסת בבוקר עם כוס הקפה הראשונה של היום ולחכות שהקטנטונת תתעורר.מוזר, אתם יודעים מה?! - למרות ה</div>Thu, 02 Sep 2004 13:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (סקרלט )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=821368http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43415&blog=821368http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=741240<div align="right" dir="rtl">בראיין פרוד - יוצר פיותאחד מיוצרי אמנות הפולקלור והמיתולוגיה הקשורים בפיות הוא האומן בראיין פרוד (Brian Froud), אשר בעיני, לפחות, הוא הטוב ביותר מבין האומנים שמציירים/ יוצרים דמויות של פיות, שדונים וגמדים.אם אי פעם יצא לי לראות פיה או יצור קסום אחר, הייתי רוצה שייראו בדיוק כפי שפרוד יצר אותם, יצורים קסומים ומסתוריים ולא יצורים מתוקים כפי שבדרך כלל הם נחשבים בעיני אוהבי הפיות.בראיין פרוד, נולד בווינצ'סטר, אנגליה.סיים בהצטיינות את המכללה לאומנות מיידסטון בשנת 1971 עם תואר בעיצוב גרפי.מייד לאחר מכן פרוד החל לעבוד בלונדון על פרוייקטים מגוונים כגון עיצוב כריכות לספרים, עטיפות למגזינים, פרסום ואיור ספרי ילדים.<P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN:</div>Tue, 03 Aug 2004 08:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (סקרלט )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=741240http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43415&blog=741240http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=727021<div align="right" dir="rtl">אז זהו, עבר כמעט חודש מאז שביתינו נולדה ואני מצהירה שכייף לי להיות אמא שוב. אמנם חזרתי לשגרת החיתולים וההנקות והפיפי/קקי, אבל פשוט כייף.והחשוב מכל הוא האופן שבנינו הגדול (בן 4 וחצי) מקבל אותה, הילדון פשוט מאוהב בקטנטונת. הוא מלטף אותה ומנשק אותה ובודק אם היא ישנה, אם נפל לה המוצץ, הוא קורא לה חמודה ומצהיר בכל הזדמנות ש "אני אוהב את אחותי".בכל בוקר לפני שהוא יוצא לגן הוא נותן לה נשיקה במצח ואומר לה שהוא אוהב אותה, והיא מסתכלת עליו בעיניים גדולות (במקרה והיא לא ישנה) ועושה לו פרצופים.מה אני אגיד, פשוט אידיליה...למעשה אנחנו עשינו לו "הכנה" די ארוכה לקראת בואה של הקטנטונת, בערך כחודש לאחר שגילינו שאני בהריון. לכאורה המון זמן מראש, אבל קראנו לו סיפורים וסיפרנו לו על תינוקות ואפילו במהלך ההריון הוא הלך איתי לבדיקות אולטראסאונד, כך שבואה של אחותו הקטנה לא הגיע לו בהפתעה, היה לו זמן "להתבשל" ולקבל שהוא לא יהיה לבד. היום אנחנו רואים שבדיעבד צדקנו כשהחלטנו להכין אותו כל כך הרבה זמן מראש.אז לכל אלה המתלבטים אם לספר או לא לספר לילד, אנחנו ממליצים בחום.עבר כמעט חודש מחופשת הלידה שלי, אני מקווה ששא</div>Wed, 28 Jul 2004 14:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (סקרלט )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=727021http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43415&blog=727021http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=705546<div align="right" dir="rtl">רשימת המלצות לחוקר הפיות המתחילהמאמר הבא נכתב ע"י בחורה שכינויה הוא פיקסי לד (מובלת ע"י פיות), חוקרת פיות רצינית, אשר לתקופה די ארוכה גם ניהלה את הפורום שהקמתי ב"תפוז" - "פיות, שדונים וכל השאר", לאחר פרישתי מניהולו.לכל המתעניינים בתחום הזה מובאת רשימת טיפים קצרה לאיך ניגשים לנושא חקר הפיות. בהצלחה...לקרואכל חוקר פיות שמכבד את עצמו חייב לבלוע (מטפורית!) כמה ספרים טובים שילמדו אותו את הבסיס אודות עולם הפיות. הנה רשימה של ספרים שעשויים לעזור לכם, ומחבריהם:faeries / Brian froud &amp; Alan leeספר שחוקר את הפולקלור ומביא מנהגים של פיות, מידע כללי, ובעיקרון המון חומר שכל אדם העוסק בנושא חייב לדעת.Good faeries/bad faeries / Brian froudספר העוסק בעיקר בחוויות הסופר, בריאן פרוד, אך גם בו מידע שימושי ואיורים מדהימים המציתים את דמיון החוקר.<SPAN st</div>Mon, 19 Jul 2004 14:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (סקרלט )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=705546http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43415&blog=705546http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=683883<div align="right" dir="rtl">נולדה ב -4 ביוליזה התחיל בערך ב 02:20 בבוקר, התחלתי להרגיש את הכאב הנשכח והמוכר הזה שכבר חוויתי לפני 4 וחצי שנים. הערתי את א': "אני חושבת שזה התחיל"..., א' קפץ מהמיטה כאילו חטף את בעיטת חייו.הלכנו להעיר את הבן הגדול, וזכינו לשיתוף פעולה מדהים. המסכן התנדנד על הרגליים, אבל נעל את הסנדלים וחיכה בסלון.טלפון לאמא, ו...אנחנו בדרך. בדרך הרגשתי שהצירים מגיעים בתכיפות גבוהה יותר ויותר ואז גםהגיע עיטוש בריא שגרם לירידת מים, בקיצור,כבר התחלתי לדמיין שאלד ברכב.הגענו לאמא שלי - נשיקה לילד - נשיקה לאמא, ו...א' נותן גז. 10 דקות ואנחנו בתל השומר.בשלב הזה הכאבים כל כך חזקים ומגיעים בהפרשים של 3-4 דקות, שאני בקושי מסוגלת ללכת, אבל משביעה את א' שאם אני לא אוכל, שידרוש שיתנו לי אפידורל ברגע שניכנס לחדר לידה, אבל שאיפות לחוד ומציאות לחוד: הסתבר שאני נמצאתי במצב של לידה פעילה מאוד ובזמן שלקחו אותי לחדר הלידה וא' עוד השלים פרטי קבלה, לא היה זמן להכין אותי לאפידורל, לא היה זמן להתקלח, לא היה זמן לכלום.וכך, ב 04:00 בבוקר, תוך שעה מזמן הגעתינו לבית החולים, הגיחה לאויר העולם (ללא אפידורל, ללא קרעים וללא תפרים)</div>Sat, 10 Jul 2004 15:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (סקרלט )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=683883http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43415&blog=683883http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=661601<div align="right" dir="rtl">אריק לביא 1927 - 2004בבוסתנים יורד בוער הערבוצל ארוך זוחל בין העציםואת דמותך אני רואה עוברתנוגעת לא נוגעת בעליםובשקיעה ראשך זהב גוועושחור עינייך חובק את שחור הלילאני כמו צל אלייך מתנועעומרחוק התן בואדי מיילל.אני כמעט נוגע בך לא נוגעאת חולפת על פני בלחישהאת איתי אך גם אינך כאןושוב את נעלמת בחשיכה.אני אותך בשמש בוסתנים מצאתיאני איבדתי אותך עם רדת לילבחשיכה אני ניצב מול כוכבייךועם אור ראשון אני שוב אהיה לך צל.http://www.notes.co.il/ori/6563.asp</div>Wed, 30 Jun 2004 23:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (סקרלט )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=661601http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43415&blog=661601http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=644980<div align="right" dir="rtl">כשהייתי ילדה, אבא היה בא אלי למיטה ומספר לי סיפורים לפני השינה. סיפורי ילדים כאלה, עם נסיכות ודרקונים וגמדים והכל. והיו שם, איך לא, גם פיות. טובות, בדרך כלל, כי כשאישה הייתה רעה באגדות האלה קראו לה סתם מכשפה. קשה לעמוד בפני הקסם הזה, אבל במשך שנים לא עסקתי בזה. עד שיום אחד, בשיחת חברים, אמרה לי מישהי שמדובר בכלל ביצורים שקשורים לדתות ולאמונות. בקיצור, לא סתם אגדות לילדים (Fairy Tales), אלא גם חלק בלתי נפרד מפולקלורים לאומיים וממיתוסים דתיים ומאמונות עממיות וכדומה.אז התחלתי לבדוק. וכמו באגדות, קפצה-זינקה אירלנד מתוך דפי הספרים והחלה להוביל בבטחה את טבלת המדינות בהן ניתן למצוא יצורים מסקרנים מעין אלה. "כולם יודעים שפיות מקורן באירלנד", אמרו לי כמה טיפוסים שאני מכירה ושעדיין לא אשפזו אותי באברבנאל בגין העניין שאני מגלה בהם. אז הלכתי לבדוק, וגיליתי לא מעט. אם לחשוב על זה, מרבית היצורים שגילית הו</div>Wed, 23 Jun 2004 22:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (סקרלט )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=43415&blogcode=644980http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=43415&blog=644980