<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>My poison, My lies</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433615</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 as simple as that. All Rights Reserved.</copyright><image><title>My poison, My lies</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433615</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/15/36/43/433615/misc/14598572.jpg</url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433615&amp;blogcode=12092093</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אולי אני חרא בנאדם. באמת, אולי אני באמת שרמוטה זונה שמשתמשת באנשים כדי להשיג מה שהיא רוצה באותו הרגע, אולי זה הסיבה שנשארתי איתו כל-כך הרבה זמן יותר ממה שאהבתי אותו, כדי להשיג את מה שרציתי. בסופו של יום כל דבר שרציתי קיבלתי, קיבלתי אותך בדרך היחידה שיכולתי לקבל אותך, הרי אני זאת שאמרתי שאני לא רוצה להיות איתך בשום מערכת יחסים, בגלל זה לא בכיתי על זה.
אני שלמה עם עצמי. אני שלמה עם הדיכאון, ואני שלמה המצבי רוח ואני שלמה עם הכל! אני אפילו שלמה עם מה שקרה איתך, רוצה את האמת, אתה פחדן, תגיד עליי כמה חרא שתרצה תלכלך עליי כדי לצאת הכי גבר בעולם. באותו היום אתה באת אליי, באת אליי וביקשת סליחה. הנה פעם ראשונה שאני אומרת שמה שקרה באמת קרה. אבל אתה כבר לא שיקול. ואולי השתמשתי בכל בנאדם שהתקרב אליי, כל חברה, כל ידיד. אולי אני באמת שאני חרא בנאדם ואולי בגלל שזה נוח לכל הצדדים, אני אמרתי את מה שהייתי צריכה להגיד. אמרתי את זה עשרות פעמים, לא שווה להתקרב אליי, אני בנאדם נפלא עד שיבוא הרגע ואני לא אהיה. גם האנשים הכי קרובים אליי יודעים שיבוא הרגע שאני אקום ואלך בלי לחשוב פעמיים עליהם. ואיכשהו זה מפתיע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 09 Oct 2010 19:57:00 +0200</pubDate><author>lolat93@gmail.com (as simple as that)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433615&amp;blogcode=12092093</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433615&amp;blog=12092093</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433615&amp;blogcode=12013786</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה שאני לא מדברת עלייך לא אומר שאתה לא בכל מחשבה שלישית שעוברת לי בראש.זה שאני מרשה לאנשים אחרים להיכנס לי לחיים לא אומר שאתה יוצא מהם.אני לא מצליחה, אני לא מתפקדת. אני הולכת בבית הספר ואתה כל-כך חסר לי.אתה חסר לי כל הזמן. אני כל-כך מתגעגעת אלייך, כל-כך רוצה שתחבק אותי בזרועות שלך. להתחפר בתוכך כמו פעם.אבל שום דבר לא כמו פעם. כולם כועסים עליך. כולם אומרים לי שאתה לא טוב בשבילי, שאתה לא טוב בשביל עצמך.ואיכשהו המחלה שלי לא מרשה לי לכעוס עליך, אני לא יכולה פשוט לקום וללכת! למה אתה לא רואה את זה שאני הדבר הכי טוב בשבילך?למה אתה לא רואה אותי? למה אתה לא מבין שמאז מה שקרה באותו הלילה אני שלך. נתתי לך את הדבר האחרון שהיה רק שלי. נתתי אותו לך, כי אתה היחידי שרציתי לתת לו את זה. היחידי שאני באמת אוהבת. היחידי שאני באמת רוצה.ועכשיו שום דבר לא כמו פעם. שום דבר כבר לא יהיה.כל המראה החדש הזה כדי לברוח ממך, כל הלבוש הזה שחס וחלילה לא יזכיר לי אותך.להעלים את התלתלים ואת הקצוות השרופים כדי שלא יספרו לי על ימים יותר טובים.אבל בלעדייך אני חצי בנאדם. הם מנסים לקחת ממני את כל הפראיות שכל-כך אהבת, הם מנסים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 01 Sep 2010 13:52:00 +0200</pubDate><author>lolat93@gmail.com (as simple as that)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433615&amp;blogcode=12013786</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433615&amp;blog=12013786</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433615&amp;blogcode=11992546</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מפחדת להסתכל לך בעיניים, אך משתוקקת לרגע שבונישירמבט.
אני מפחדת מהמחר אבל מחכה לעתיד.
אני מפחדת מהעתיד אבל שונאת את ההווה.
אתה מכאיב לי, עשרות קילומטרים, אלפי קילומטרים, שנות אור שלמות ואתה בכל זאת מכאיב לי.
נמאס לי.הנה, אני שונאת את המילה הזאת, אבל אני הולכת להגיד אותה. אני מוותרת.
אני מוותרת עלייך.אני לא רוצה שתחזור. אני לא רוצה יותר שום דבר.
תסתכל מה זה,שנתיים ברצף אני מפתחת את המועקה הזאת מהיום הראשון שלבית ספר בגללך.
בעצם, כבר ארבע שנים ברציפות אני לא יכולה לישון בשבועשל לפניהבצפר.
אבל אני שונאת את זה שהפכת להיות הסיבה לזה שאני לא ישנה בלילות כבר קרוב לשנתיים.
לא מאמינה שעשיתי את הטעות הזאת. לא מאמינה שאשכרה עשיתי את זה.
הקטע הכי מסריח בכל העניין, שתוכל לדפוק אותי ולבלגן לי את החיים עשרות אלפי פעמים, בלי לומר לי פעם אחת סליחה
ושאני עדיין ארגיש את החובה לדאוג לך. כי אף אחד לא דואג לך כמוני.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 22 Aug 2010 00:44:00 +0200</pubDate><author>lolat93@gmail.com (as simple as that)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433615&amp;blogcode=11992546</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433615&amp;blog=11992546</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433615&amp;blogcode=11967980</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למה זה אף פעם לא נגמר בנינו? למה אתה לא מסוגל לתת לי לקום וללכת עם כבוד? כואב לך? לי כואב! שורף לי, צא מהראש שלי, צא מהמחשבות אל תתקרב אליי כשאתה שיכור, אל תשלח אליי ידיים כשאני שיכורה. פשוט תעזוב אותי. תגרום לי לשכוח שבכלל היית קיים. תעלם.
אתה פשוט לא קולט כנראה כמה אני שונאת אותך. פשוט תלך ואל תחזור. לא. סליחה. תחזור. תחזור אליי. תחזור אליי כמו פעם. תתלטף עליי, תחבק אותי. אל תעזוב אותי... לא יודעת. העיקר שתחליט כבר, נמאס לי מהרכבת הרים הזאת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 10 Aug 2010 00:34:00 +0200</pubDate><author>lolat93@gmail.com (as simple as that)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433615&amp;blogcode=11967980</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433615&amp;blog=11967980</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433615&amp;blogcode=11959979</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עוד מסך אחד יורדכאילו אין בנינו מספיק חומותתחייך אליי חיוך בודדלתת לי עוד סיבה לשרודתמיד אנחנו חוזרים לאותה הנקודהכמעט שכחתי מה זה להרגיש אותךבין נגיעה לעוד מריבהאיבדתי ת&apos;דרך חזרהאז בוא קצת נשתוק כמו תמיד, כמונובוא קצת נשתוק ונעלםנמאס לי כל בוקר לקום להילחם בנואז בוא קצת נשתוק ונתעלםמזה ששום דבר לא בסדרתמיד אני רואה אותך באור בהירנסיך עתיק יומין על סוס זעירלנצח, לתמיד, לסוף הטובבוא נחליף ת&apos;רגש בסיפוק מהירזה לא אמור לכאובתשתוק, תעלם ותשתוקכמו תמיד, כמוךכמעט גרמת לי להאמין שתשתנהתשתוק, זה הולם אותךזה הולם אותיתשתוק ותשכח מזה ששום דבר לא בסדראיך הכל חוזר אלייהסיפור הזה נהיה גדול עליימין מעגל חולה כזה שלא נגמר תמיד אחזור אלייךתמיד תחזור אליי,תמיד הפכה להיות מילה קטנהאשתוק, אתעלם ואשתוקכמו תמיד, כמוניכאילו נשאבו כל המיליםאשתוק, למרות שאמרתישהפעם לא אתן לך לדרוך על הלב שליבוא ונשתוק כמו בספרים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 06 Aug 2010 03:06:00 +0200</pubDate><author>lolat93@gmail.com (as simple as that)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433615&amp;blogcode=11959979</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433615&amp;blog=11959979</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433615&amp;blogcode=11924782</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי מילים. אני רוצה לחזור לכתוב אבל אין לי מילים, אני מצטערת.

גדול כמו אלכסנדר
צעיר כמו פיטר פן
חשוך כמו הלילה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 19 Jul 2010 22:30:00 +0200</pubDate><author>lolat93@gmail.com (as simple as that)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433615&amp;blogcode=11924782</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433615&amp;blog=11924782</comments></item></channel></rss>