<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>איש הרכבות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508</link><description>בלוג המספר על קורותי ברכבת ישראל בנסיעותי ברחבי הארץ כל שבוע , ועל כל הכשלים והמחדלים שקורים בה.
האמת , והאמת בלבד.
</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 איש הרכבות. All Rights Reserved.</copyright><image><title>איש הרכבות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/08/35/43/433508/misc/10296434.jpg</url></image><item><title>אנשי הרכבות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=8978257</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מצרף בזאת טקסט שמסר לי אדם מאוד כשרוני. הוא איש רכבות קשוח , אך בבירור יודע לבטא זאת במילים טוב ממני,
ואולי מכל איש רכבות אחר הידוע באופק ובכלל.

הקטע נקרא : &quot;אנשי הרכבות&quot;.

בבית נתיבות פסעתי,כעולל צעדיו מחשב.ולכל צד לו פניתי,בן אדם מהורהר ודואב.
מדוע לא באה, נושפת?מדוע ריקים הפסים?כיצד אתרץ העכבת?וממון רב עולים כרטיסים.
תמרות עשן באופק,רעש והלמות גלגלים,ונוסעים בהולם דופק,תקווה במכונה תולים.
עת הגיע לבסוף לוקומטור (=קטר)נשמעת אנחת רווחה,אך עת ראותם הקונדוקטור (=כרטיסן)מושבתת כעת השמחה.
&quot;קרון אחד שבק,ולכן חסרים מושבים,ועקב שעת הדחק,ראשונים עולים חיילים&quot;
נשארים נוסעים על ספסל,יושבים בראשים מורכנים,המקום ברכבת אזל,והם עדיין ממתינים.
לא כתבתי שירי לחינם,לשפוך טרוניות שבלב,ובסוף הפזמון יש גם -מוסר השכל מלבב.
אם רצונכם להגיע מהר - סעו בחברת ה&quot;מקשר&quot; (=הגלגול הקודם של חברת &quot;אגד&quot;. למעשה אגד היא איגוד של מספר חברות תחבורה שפעלו בארץ לפני קום המדינה.)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 11 Apr 2008 23:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איש הרכבות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=8978257</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433508&amp;blog=8978257</comments></item><item><title>איש ההסעות והמיניבוס האחרון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=8003791</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נעדרתי לאחרונה מלכתוב כאן בשל השינוי במסלול מסעותי,שעברו לתחבורה בכבישים ומחוזות רחוקים , אך לבסוף חזרתי לנסיעה באותה הרכבת האגדית.בשעה 18:10 עמדתי בטרמפיאדה וההמתנה הרגילה החלה , אך הפעם הסיפור שלי מתחיל קצת לפני.אותו יום חמישי החל כשקמתי מהמיטה במגורי השומרים , אי שם בבסיס במרכז הארץ. הרגשתי משהו מוזר בראש ונזכרתי ששוב השתמשתי ברובה בתור כרית.אכן טעות נפוצה.חיפשתי מעיל כלשהו אבל כולם היו ספוגים לחלוטין במים מהשמירות בלילה של אתמול , אשר היו ללא כל ספק הקשות מכולן.סיפורן עשוי לעלות על הכתב באחד הימים.דיברתי עם הסמל תורן , אותו השומר שהיה לשומר מנוסה , השומר המנוסה שהיה לשומר בכיר , והשומר הבכיר שנהיה סמל תורן. זהו גלגל החיים.והוא אמר דברים רבים על שמירות ונהלים והסעות.יצאתי לדרכי ללוות את אותו נהג האוטובוס המנוסה בדרכים הרבה יותר ממני , סיפוריו רבים וחוכמתו גדולה.עם צלחת של שני מעדני דני , שלוש ביצים , ושוקואים שמראים את השעה הנוכחית עליתי לרגל במדרגות האוטובוס , ונסענו לאי שם לגרור לבסיס את החיילים.בדרך הנהג סיפר אודות העתידו הצפוי בתור נהג מנופים , ואת הפיכתו ההדרגתית למולטי מליונר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 24 Nov 2007 00:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איש הרכבות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=8003791</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433508&amp;blog=8003791</comments></item><item><title>איש עם מזוודה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=7822602</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מובן שכהרגלי אפתח בסיפור על אותה הרכבת שמלווה אותי בדרכי מאז ומתמיד.וסיפור שהיה כך התרחש -עוד באותו יום חמישי האחרון ישבתי אי שם במקום רחוק הידוע גם בתור הבסיס.מקום מגוריהם של לוחמי רכבות רבים , שאת דרכיהם וחוכמתם למדתי להעריך זה מכבר.ובאותו הזמן נפרד ממני איש ולוחם רכבות דגול , וידעתי שעלי לצאת לדרך.אל העולם החיצון באו איתי איש מידור ואיש גבוה שלמדתי להכיר בדרך אל המכונית שתיקח אותנו החוצה.אותו איש מידור הציל אותי פעמים רבות מההמתנה הארוכה בטרמפיאדה שליד הבסיס , וכך גם תכנן לעשות הפעם.האיש הגבוה יצא מטווח הראיה עם האופניים , ויצאנו לדרכינו במכונית אל תחנת הרכבת הרחוקה, הידועה גם בתור ת&quot;א מרכז סבידור ארלוזורוב צפון.בדרך עברנו דרך הטרמפיאדה למען אותם אלה שלא התמזלו. זכרתי שהייתי פעמים רבות אחד מהם , ועוד אהיה פעמים רבות , ולכן אני רוכש להם כבוד.הצטרפו אלינו שניים , אחד המנווט בדרכים והאחרת דוברת רבות.המנווט בדרכים הציג את רעיונותיו המהפכניים לנסוע דרך תל אביב האוניברסיטה , אך חברי לנסיעה התנגדו בתוקף.אני התנגדתי מיידית מאחר שתחנה זו בעלת שם קצר משמעותית יותר מאשר התחנה המיועדת , ומובן ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 03 Nov 2007 00:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איש הרכבות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=7822602</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433508&amp;blog=7822602</comments></item><item><title>שיר על הרכבת מאי שם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=7716685</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מאי שם קיבלתי את הקישור הנ&quot;ל:http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/viewmsg.asp?forum=394&amp;amp;msgid=107305296פוסט בפורום של האחד שנקרא &quot;שונא את הרכבת&quot;. זמר רכבות אמיתי. והקישור לשיר האגדי שחיבר:http://www.f2h.co.il/608032אכן כבוד לאנשי הרכבות,ונסיעה מהנה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 20 Oct 2007 19:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איש הרכבות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=7716685</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433508&amp;blog=7716685</comments></item><item><title>אוטובוס 380</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=7657109</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בתחילת סופם של שבועיים אינסופיים בבסיס [שדבריהם עוד ייכתבו באחד הימים בספר - השומר ה16],יצאתי החוצה אל מקום שבו התאורה אחרת , והוא מסמל את תחילתו של החופש.הלכתי לכיוון הטרמפיאדה עם עוד עשרות [או מאות] חיילים שנדחסו בדרכים שונות ומשונות בין המעברים שבגדר הברזל המוזרה,מחכים כולם לאותה המכונית שתושיע אותם.ועוד הוספתי לראות אי שם את זה היודע להתגלגל למקומות הנכונים , והאחת שהכרתי עוד מתחילת סיפורי.המתנתי גם אני בטרמפיאדה עם שניים מחברי שמצאו במהירות את דרכם למכונית המתאימה , ואני עוד המשכתי לחכות.הזמן עבר , אבל האוטובוס לו כולם קיוו עוד לא נראה באופק. למעשה הוא לא נראה גם במפות או בלווינים מאחר והוא בכלל לא תכנן להגיע.המשכתי להמתין עם אותה האחת , עד שלבסוף הגיע אוטובוס קצת דומה אך אחר. האחת שאלה אותי האם מדובר בבחירה הנכונה לעלות על האוטובוס.לאחר מידול מחושב של המצב הנוכחי ובכלל , הגעתי למסקנה החותכת שהאוטובוס המדובר הוא ככל הנראה האופציה היחידה לצאת משם , וכך היה.היה כבר די מאוחר , ונדמה שלא נספיק להגיע לרכבת ישראל , אותה הרכבת שלמדתי להעריץ זה מכבר.למעשה הפעם קיוויתי שהיא תתעכב.הרכבת אכן&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 13 Oct 2007 02:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איש הרכבות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=7657109</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433508&amp;blog=7657109</comments></item><item><title>אוטובוס 949</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=7397979</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מעשה באותו אוטובוס אגדי , אבל עליו עוד אספר בהמשך.
אותו יום ראשון מוזר התחיל בנסיון להגיע לבסיס , משימה שהיא אינה טריוויאלית כידוע.
אך הייתי אופטימי הפעם. אחרי שבוע שבו הרכבות פסקו מעבודתם חשתי חוסר בטחון ברור בנסיעותי ברחבי הארץ באוטובוסים,
ועל כן לא סיפרתי דבר לקוראי הבלוג באותם הימים.
ברכבת הכל די ברור , החישובים כבר נעשו. קל לחזות את האיחורים.
ואותו יום כך התחיל. הורי הסיעו אותי באדיבותם לתחנת הרכבת באר שבע צפון.
ירדתי מהמכונית , נכנסתי וכמובן שקניתי כרטיס. צריך לנצל את האפשרות לקנות כרטיס בכל מכונת כרטיסים ,
כי מי יודע.. בימים אלו של פורענות וחוסר וודאות אפשר להתקע אי שם , חסר כרטיס וחסר הזדמנויות לשרוד.
כל זאת עבר בשלום. ואספר גם שאל לכם נוסעי הרכבת לקחת את כל מה שסופר כאן כמובן מאליו. זכורים לי ימים
רחוקים שבהם שערי הרכבת היו סגורים , או לחילופין מכונת הכרטיסים לא פעלה. זכור לי אף יום אחד שבו מכונת הכרטיסים
לא אהבה את הכרטיס שלי , ואל לנו לדבר על אותו היום שבו הכפתור ת&quot;א היה חסר ברשימה. אכן תמונות קשות.
עברתי עם הכרטיס שזה עתה קניתי , משמאל הסתכלתי על המוכרות האנושיות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 07 Sep 2007 23:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איש הרכבות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=7397979</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433508&amp;blog=7397979</comments></item><item><title>דברים מהרכבת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=7182400</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש דברים שצריך להסתכל עליהם מקרוב בשביל להבין אותם באמת.אולי בעצם רק הרבה זמן.
זאת למדתי בנסיעה שלי ברכבת ביום חמישי האחרון.התכוונתי לצאת מהבסיס (אחרי שבוע די ארוך למעשה) , ובעוד אני מצהיר על כוונותי,שמתי לב שאני ממש מאחר להסעה. מסוג הדברים שבדר&quot;כ לא קורים לי , אבל הרי ידוע שהמדינה מעל הכל.חשבתי בצער על השעה הארוכה הצפויה לי עכשיו בהמתנה בטרמפיאדה , אך לפתע הופיעו שני אנשים שנועדו להציל אותי.אולי הם לא באמת נועדו להציל אותי ,והם גם היו שם כל הזמן הזה. אבל אותו איש מידור ידוע לשמצה טען כי יוכל להסיע אותי,לפחות עד הרכבת. על המידור שהמציא כנראה שלא תזכו לשמוע לעולם , ולצערי לא אוכל לספר על כך.אני וידידי הסכמנו מיד להצעה והתקדמנו עם אותו המושיע לכיוון המכונית שלו.
יצאנו מהבסיס ועברנו בטרמפיאדה. הפעם ראיתי אותה מהצד השני. בעצם בפעם הראשונה.זה היה מפחיד ממש. היו שם עשרות אנשים , וכולם רצו להגיע לרכבת. &quot;רכבת מרכז&quot; הוא אמר , ומיד קפצו עשרות אנשים לכיוון המכונית , שלא באמת יכלה להכיל את כולם.ראיתי גם כמה שעמדו שהם שהכרתי זה מכבר , אך לא יכולתי להציל אותם - זה היה נשגב מכוחי ללא כל ספק.
הנסיע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Aug 2007 03:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איש הרכבות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=7182400</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433508&amp;blog=7182400</comments></item><item><title>אוטובוסים מאחרים?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=7116502</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אמרו לי פעם שזו רק הרכבת. אתה צריך לנסות את האוטובוס , כי אוטובוסים יודעים מה הם עושים.ועוד איש חכם אחד אמר לי , שמפגשי רכבות יש הרבה בעולם, אבל מפגשי אוטובוסים כמעט ואין.למרות זאת , כשזה קורה זה די לא נעים.
ועוד באותם צהרי היום עזבתי את הבסיס לטובת העולם האזרחי למחצה של הסוף שבוע.כרגיל יצאתי לאותה הטרמפיאדה שסיפורים רבים סופרו עליה , והמתנתי.שם פגשתי ממתינים רבים אחרים. למעשה המון רב וגדול. ביניהם שניים שהיו שותפים לצרות הרס&quot;ר שלי.ככה זה כשלא יודעים לנקות שירותים. אבל זה סיפור אחר , אולי לבלוג אחר.
עוד אני ממתין בתחנה ,והנה מגיע מיניבוס לבן וקטן למדי. &quot;סוף סוף המיניבוס להרצליה&quot; , חיילת אחת צעקה.היססתי לרגע ,וזה היה מספיק בשביל לפספס אותו , כי ההמון הרב זינק עליו. נדמה שהוא כמעט נפל על צידו,אך הוא הצליח לעמוד בלחץ הרב ,ונסע משם באופן מיידי.
נותר רק לחכות לאוטובוס האחרון שיוציא אותי משם , אם יתמזל מזלי. אותו אוטובוס שהושיע גדולים ממני,ועוד לא אכזב.
והנה הוא הופיע ברקע. והחלה המלחמה הגדולה באמת. חבר אמר לי שמעכשיו כל אחד לעצמו , הנהנתי להסכמה.נדמה מרחוק שהאוטובוס היה ירוק יותר מהרגיל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 02 Aug 2007 23:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איש הרכבות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=7116502</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433508&amp;blog=7116502</comments></item><item><title>עוד שבוע רכבת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=6903332</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אכן , עוד שבוע רכבת עבר.

וכמובן יש עוד מה לספר.
השבוע חזרתי הביתה גם ביום שלישי. וסיפור שהיה כך היה:

יצאתי בשעה המוקדמת למדי של16:20 מהבסיס , להדחס עם כל אנשי הטרמפים במקום הטרמפים האגדי והקבוע.
אותו מקום שאתה מבין אחרת לגמרי , אחרי ששמרת שם כל כך הרבה זמן.
אבל כל זאת משני למדי באותו הסיפור על רכבת ישראל.

כרגיל הרבה אנשים נדחפו ונדחסו , ועוד כמה שסיפרו את סיפור חייהם בהמתנה לטרמפ הבא.
ועוד אשדוד אחד , יבנה צפון , קרית יערים ועוד צירופים אקראיים של אותיות שלאבאמת אומרים לי משהו.
העדפתי לא להמר על אחד מהם.

כבר היה 16:30 והמצב התחיל להיות גבולי. טרמפים כידוע הם דוגמה מצויינת למקום בו החזק שורד.
פונקציה מורכבת של הכוח שלך , גודל התיק , נסיון , מיקום על הגדר והקשר שלך לנגד הטרמפיאדה השומר במקום.
ואולי קצת מזל.

החלטתי להזמין מונית. התקשרתי אבל היה תפוס. ניסיתי תחנת מוניות אחרת , אבל הם אמרו שהם לא מגיעים לבסיס.
מוזר.
צלצלתי לאיש הקשר המקומי , והוא אמר שיזמין לי כבר מונית. לאחר מספר דקות הוא צלצל ואמר שאיש תחנת המוניות אומר שיש להם עוד מספר אם מקרים כאלה קורים , ואכן ת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 06 Jul 2007 16:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איש הרכבות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=6903332</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433508&amp;blog=6903332</comments></item><item><title>תחנת להבים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=6843544</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תחנת להבים.
עוד יום חמישי , ושוב הכל חוזר...והשבוע נוספה תחנה חדשה למסלול הרכבות האגדי באר שבע תל אביב , הלא היא תחנת להבים.עוד תחנה מיותרת בשורת תחנות ארוכה.

את התחנה ראיתי עוד ביום ראשון. למעשה היא הייתה אמורה להקרא תחנת להבים רהט ,אבל לבסוף נקראה רק תחנת להבים. בטח רהט לא שילמו...

מובן שזוהי תחנה לא נחוצה בעליל , שכן עד עתה תושבי להבים נסעו לתחנת באר שבע המרוחקת מהם שני מטרים וחצי.אבל כמובן שזה הרבה יותר מדי בשביל תושבי להבים, והם היו חייבים לפתוח תחנת רכבת חדשה.

ומעשה שהיה כך היה:
היה זה יום חמישי של ים. ביקרתי בחוף הנכים בת&quot;א עם כמה חברים מהצבא , והיה מגניב למדי.הכל הסתיים בערך ב 19:40 , ומשם התחיל המסע הביתה.הייתי מלא בחול , ולכן החלטתי שזה יהיה הגיוני להשאר על בגדים אזרחיים. הכנסתי הכל לתיק גדולוהתחלנו לזוז.
הונחתתי בתחנת הרכבת של ת&quot;א מרכז , הידועה גם בשמות סבידור וארלוזורוב. ועוד כמה עשרות שמות ,זה לא נכנס בשלט.
אותו איש הבייגלה הצדיק את חלקו המוצדק בנוף הויזואלי ובנוף הקשור בשמע , בצעקותיו &quot;בייגלה בייגלה...&quot;.
מסוג הדברים שמאפשרים לך לדעת שאתה נמצא ביקום הנכון.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 29 Jun 2007 01:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (איש הרכבות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433508&amp;blogcode=6843544</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433508&amp;blog=6843544</comments></item></channel></rss>