http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275heCopyright 2026 קוראת. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=9885791<div align="right" dir="rtl"> המפץ הגדול- הרגע בו היקום כפי שהוא מוכר לנו החל. אך לא ממש, היקום הקדמוני היה הרבה יותר חם וצפוף מאשר הוא כעת. במהלך כל שנות ההסטוריה בין המפץ הגדול עד לרגע זה בו מלים אלה נכתבות התרחשה התפשטות- התפשטות המרחב שהוא בעצם היקום. "המפץ הגדול" נשמע מרשים. תיאורייה זו של היווצרות היקום אינה ברורה עדיין. במפץ הגדול כל התיאוריות הפיזיקליות המוכרות לנו, כגון תורת היחסות שלא לדבר על חוקי הפיזיקה הניוטונית קורסות. שם שיחקו תפקיד חוקים ועקרונות אחרים. מאז הגיית התיאוריה מדענים הוקסמו מהרעיון לדמות את המפץ הגדול- נוצרו הדמיות ממוחשבות. והנה כעת, כל העולם רועש סביב הניסוי העתיד להתרחש בימים אלו- "המפץ גדול 2" המדענים נרגשים, לפחות חלקם. ואלה שלא נרגשים- חוששים. מה שכן לא נראה לי שמישהו בקהילה המדעית נשאר אדיש לניסוי זה. <P class=MsoNormal</div>Thu, 11 Sep 2008 22:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוראת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=9885791http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433275&blog=9885791http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=9037803<div align="right" dir="rtl">" לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמיים: עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע: עת להרוגועת לרפוא עת לפרוץועת לבנות: עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד: עת להשליך אבניםועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחוק מחבק: עת לבקש&</div>Sun, 20 Apr 2008 21:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוראת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=9037803http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433275&blog=9037803http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=8948784<div align="right" dir="rtl"> מפרורים של זיכרון אפשר לבנות ארמון או שבבכי למרר זכרי את הפסוק התנ"כי: מנעי קולך מנעי קולך מבכי קחי לך מרחק מן הכאב הישירי בו מבט למדי להעמיד פנים שהשנים עושות אתך רק חסד שמרי את חין-יפיך <P clas</div>Sun, 06 Apr 2008 19:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוראת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=8948784http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433275&blog=8948784http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=8931579<div align="right" dir="rtl">אם תוכל לשמור על ראש צלול כשכולם סביבךמאבדים את שלהם, ומאשימים אותך,אם תוכל לסמוך על עצמך כשכולם בך מפקפקיםאך לקחת בחשבון, שהם כלפיך ספקניםאם תוכל לחכות, בלי להתעייף מההמתנהאו לתת שירמו אותך, מבלי לעסוק בשקריםאו שישנאו אותך, מבלי להכנע לשנאהועדין לא להיות טוב מדי, או לדבר דברים גבוהיםאם אתה יכול לחלום - ולא לתת לחלומות לשלוט בך,אם אתה יכול לחשוב - ולא לתת למחשבות להפוך למטרותיך,אם תוכל לפגוש בניצחון או באסוןובשני המתחזים לנהוג בשוויון,אם תוכל לסבול שהאמת אותה אמרתמסולפת בידי נוכלים כמלכודת לטיפשים,או כשתראה איך נשברים הדברים להם חייך הקדשתותתכופף ותבנם מחדש באותם כלים שחוקיםאם תוכל את כל זכיותיך לערום בערימהולסכן הכל בעוד סיבוב של הרולטהולהפסיד, ולהתחיל מחדש מההתחלהועל ההפסד לא לבזבז מילהאם תוכל להכריח את לבך, את העצבים והשריריםלתת את תורך, זמן רב אחרי שהם מתרופפיםולהמשיך כך, גם אם לא נותר בך דברמלבד כוח הרצון האומר להם "החזיקו מעמד!"אם תוכל לנאום בפני קהל, ועל יושרך לשמוראו לצעוד עם מלכים, ולא לאבד את המגע הפשוטאם בך אויבים או ידידים אוהבים לא יכולים לפגועאם כל אדם נחשב בעיניך, אבל לא</div>Thu, 03 Apr 2008 20:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוראת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=8931579http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433275&blog=8931579http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=8478463<div align="right" dir="rtl">דיוק הכאב וטשטוש האושר. אני חושב על הדיוק שבו בני אדם מתארים את כאבם בחדרי רופא. אפילו אלה שלא למדו קרוא וכתוב מדייקים: זה כאב מושך וזה כאב קורע, וזה כמו מנסר זה שורף וזה כאב חד וזה כהה. זה פה, בדיוק פה כן. כן. האושר מטשטש הכל. שמעתי אומרים אחר לילות אהבה ואחר חגיגות, היה נפלא, הרגשתי כמו בשמים. ואפילו איש החלל שרחף בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר, אין לי מילים. טשטוש האושר ודיוק הכאב ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם את האושר העמום ואת השמחה. למדתי לדבר אצל הכאבים.</div>Tue, 22 Jan 2008 22:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוראת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=8478463http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433275&blog=8478463http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=8376087<div align="right" dir="rtl">Curiosity may have killed the cat; more likelythe cat was just unlucky, or else curiousto see what death was like, having no causeto go on licking paws, or fatheringlitter on litter of kittens, predictably. Nevertheless, to be curiousis dangerous enough. To distrustwhat is always said, what seemsto ask odd questions, interfere in dreams,leave home, smell rats, have hunchesdo not endear cats to those doggy circleswhere well-smelt baskets, suitable wives, good lunchesare the order of things, and where prevailsmuch wagging of incurious heads and tails. Face it. Curiositywill not cause us to dieonly lack of it will.Never to want to seethe other side of the hillor that improbable countrywhere living is an idyll(although a probable hell)would kill us all. Only the curious have, if they live, a taleworth telling at all. Dogs say cats love too much, are irresponsible,are changeable, marry too many wives,desert their children, chill all dinner tableswith tales of their nine lives.We</div>Mon, 07 Jan 2008 21:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוראת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=8376087http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433275&blog=8376087http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=8054764<div align="right" dir="rtl">המדינה רועשת- "לא מספיק,מדינת ישראל במקום ה-39 במבחני פיז"ה!" ולפני זה לא ידענו כי החינוך נמצא בתחתית? ובמועד הבא של המבחנים כשיתפרסמו הציונים, הרי שוב המדינה תרעש לכמה ימים ואז הכל יחזור לקדמותו, למצב ה"רגיל". המצב הזה בו לאף אחד לא אכפת. ראשי המדינה עסוקים בדאגה לאינטרסים אישיים, ואיך ניתן להקציב זמן לחינוך דור העתיד? חס וחלילה! לכאן ניתן לייחס גם את השביתה המתמשכת. המורים שובתים למען התלמידים! הצחקתם אותי. המורים שובתים למען עצמם. ושאף אחד לא ינסה להגיד כי שביתה בת 44 יום הינה למען התלמידים. הממשלה ממשיכה בשלה והמורים גם הם, כל צד מתכוון "ללכת עד הסוף",כמו שאומרים. ומי ניזוק? התלמידים. רוצים לפטר את יולי תמיר, ומה היא עשתה? הרי היא נמצאת בתפקיד חודשים ספורים. אז מכאן יוצא כי בעיית החינוך הינה בעיה חדשה, ולא כך הוא הדבר. מערכת החינוך מידרדרת עם השנים, וכל אותן תוכניות הלימוד החדשות והמתחדשות כל שנה</div>Thu, 29 Nov 2007 17:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוראת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=8054764http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433275&blog=8054764http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=7891375<div align="right" dir="rtl">היונה הלבנה כבר זקנה/ יהונתן גפן היונה הלבנה כבר זקנההיא עומדת לה שם כבר שנים רבותאתם יודעיםהיונה הלבנה כבר זקנהלצפורים אחרות בגילה כבר יש נכדים היונה הלבנה כבר זקנההרשו לה לרדת מהדגלים ולמצוא להשובך בגינההיונה הלבנה כבר זקנהכבר הגיע הזמן שגם לה יהיה גוזל קטןבן יונה היונה הלבנה כבר זקנהיותר מדי מלחמות עומדות אצלה בתורהיונה הלבנה כבר זקנהענף הזית מתייבש לה במקור היונה הלבנה כבר זקנהומיום ליום היא פחות לבנהויותר חיוורתהיונה הלבנה כבר זקנהתגידו לה שקלו המיםושהיא משוחררת </div>Sun, 11 Nov 2007 10:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוראת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=7891375http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433275&blog=7891375http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=7410598<div align="right" dir="rtl">כולנו יודעים כי האנטישמיות לא נעלמה, ואף תמשיך להתקיים ברחבי העולם, אך מי היה מעלה בדעתו כי במדינת ישראל, מדינת היהודים תהיה אנטישמיות, ולא רק,אלא גם קבוצות ניאו-נאציות? התשובה לכך ברורה, אף אחד לא העלה בדעתו כי זה יהיה המצב, הוכחה לכך היא העובדה כי בישראל אין חוקים נגד פעולות ניאו-נאציות, הכחשת השואה ועוד פעולות אשר בארצות רבות וגרמניה בתוכן הן מחוץ לחוק ונחשבות לפשעים. ועם זאת התופעה אינה דבר חדש, כבר בשנת 2000 התפרסם מכתב בעיתון הישראלי ברוסית "נובוסטי נדלי" בוכתוב: "מעשים זוועתיים מתרחשים במרכז הקליטה שלנו .הגיעו לכאן עשרה גברים בגילאים 18–40. הם אומרים באופן גלוי, שהם אינם יהודים ואישורים עם שמות יהודיים רכשו כדי לברוח מבריה"מ הם קוראים לנו "ז'ידים" ומכריזים על שנאתם כלפי ישראל והעם היהודי ". (הציטוט לקוח ממאמר זה אשר הינו בעצם תחקיר על תופעת האנטישמיות בישראל) מקרה אחדמשנת 2005 זכור לי במיוחד בו חייל ערב יום השואה הכריז כי הוא שונא יהודים וחשף צלב קרס מקועקע על זרועו. אמו של החייל הכריזה אף היא כי היא שונאת יהודים וכל מה שקשור למדינת ישראל. (לפרטים נוספים על המקרה). מקרה נוס</div>Sun, 09 Sep 2007 20:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוראת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=7410598http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433275&blog=7410598http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=7216882<div align="right" dir="rtl"> סוף הוא תמיד התחלה/ לאה נאור סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.- טוב יותר?- רע יותר?- לא יודעת מה יותר.משהו אחר.כשהדרך נגמרת מתחיל איזה שביל,כשהלילה נגמר אז הבוקר מתחיל,כשנגמרת שעה, עוד שעה מגיעה,רק בסוף הידיעה מתחילה השגיאה.סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.יש תמיד יום מחר לכל יום שעובר,כל חלום משומש מחליפים באחר.כשנגמרת שנה, עוד שנה מתחילה,כל תשובה מתחילה רק בסוף שאלה.כי סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.כשהסרט נגמר החיים מתחילים,הצלילים מתחילים כשאין כבר מלים.כשנגמור את הצליל אז נתחיל צליל אחר.כשנגמור את השיר אז נתחיל לדבר.סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.- טוב יותר? רע יותר?- לא יודעת מה יותר.משהו אחר. <SPAN lang=HE sty</div>Wed, 15 Aug 2007 14:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (קוראת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=433275&blogcode=7216882http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=433275&blog=7216882