http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359heCopyright 2026 אמריקה - איידהו. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=10250906<div align="right" dir="rtl">בלה בלה בלה.</div>Thu, 04 Dec 2008 20:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמריקה - איידהו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=10250906http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=432359&blog=10250906http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=9865755<div align="right" dir="rtl">חם פה. הכל עבר מהר מדיי. ונשארתי פה רק אני והחום. והלימודים. והעבודה. ואין, אין לי כוח. אני קוראת וכותבת, בלי הפסקות. למחר אני צריכה לקרוא שני מחזות שלמים. מסכנה שכמותי. ואם זה לא מספיק, קורס אחד שלקחתי הולך לטמיון כרגע משלל סיבות, אז יצא ששילמתי, אני עדיין משקיעה זמן אבל לא ייצא מזה כלום. אני עייפה. לא ישנתי יותר מחודשיים. כל הקיץ הזה הייתה עבודה אחת גדולה, שאני שמחה שלקחתי עבודות כפולות וקרעתי את עצמי כי עכשיו אין מינוס אבל מצד שני גם אין אותי. אני לא מרחמת על עצמי, אני מדברת מתוך שינה. הצוות שאני אחראית עליו באחת העבודות שלי לא מתפקד כמו שהייתי רוצה. הם יותר מדיי שאננים ולא נמצאיםבאותו קו מחשבה כמו שלי. הרזיתי 7 קילו בגלל כל העבודה הזאת. אני על סף תת משקל וזה לא טוב, אני סתם אהיה חולה עכשיו. כולם מחמיאים לי אבל כששאלתי משפחה הם אמרו שרואים שזה יותר מדיי. חולני משהו. אני לא אוהבת את זה, אבל מה לעשות כשקשה לשמור על איזון כשאני קופצת מעבודה לעבודה? בקיצור, הרגשתי צורך לספר למחשב משהו לפני שאני מתחילה באטרף קריאה. חיי החברה שלי בריצפה לכן כנראה שאני אמשיך לספר לישרא אודותיי</div>Sat, 06 Sep 2008 20:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמריקה - איידהו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=9865755http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=432359&blog=9865755http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8681581<div align="right" dir="rtl">what can you possibly do againts it?</div>Fri, 22 Feb 2008 12:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמריקה - איידהו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8681581http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=432359&blog=8681581http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8681135<div align="right" dir="rtl">the 7th Harry Potter. it's the best book ever. i can't even express how likeable is J.K for me, she had riched my world! Harry Potter, Oh gosh.</div>Fri, 22 Feb 2008 10:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמריקה - איידהו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8681135http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=432359&blog=8681135http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8671663<div align="right" dir="rtl">and you use it only for me. damn, i'm so freakin' tired. somhow the dignity for the people who've rased me for a simester stayed caue i barely say the Fword, so gicky of me or. should i say- respectful? i suppose i'm not gonna judge myself and let you guys do that for me though i hope that no one actually coms here.i don't want to be found by no one, which i already have some sospects about it. oh, and i don't care that i have spelling mistakes anymore.. i got to the conclution that i can only be better if i'll read more, which i'm about to do. the thing is, that i'm exosted from the unrespectful treatment that i get from everybody, it all stayed the same, except of me. i'll show them, it's so ashamed that they chose to mess up with me, cause right now it's not the right time. i'm starting to be a lesbian cause of my loilty to my only love, but that's better than cheat. i hate cheating. i will die if he will, though until this moment i never really thought about this posibility.</div>Wed, 20 Feb 2008 17:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמריקה - איידהו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8671663http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=432359&blog=8671663http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8659509<div align="right" dir="rtl">של שמחה מטורפת, דיכאון עמוק וגעגוע ומחוייבות ללימודים. יהיה טוב אבל. חייב להיות.</div>Mon, 18 Feb 2008 18:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמריקה - איידהו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8659509http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=432359&blog=8659509http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8636520<div align="right" dir="rtl">my love, i'm on my way for you. i'll come in some point, as long as i still be yours. you are my only light in life and i'll never want to loose you. i am coming for you.</div>Fri, 15 Feb 2008 10:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמריקה - איידהו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8636520http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=432359&blog=8636520http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8636511<div align="right" dir="rtl">cause you full that zone every single time i hear your voice. you making me happy more than i ever was. i love you. Vday is kinda funny though cause we are celebrating a costome just for fun. i wish you were here with me my love. but just hearing your voice when you called me, was the best thing a valentine can wishes for. i love you. tu es mi vida.</div>Fri, 15 Feb 2008 10:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמריקה - איידהו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8636511http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=432359&blog=8636511http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8582482<div align="right" dir="rtl">קולטת הכל. מה שעובר עליי זה מוזר אבל יפה כל כך. כל כך השתניתי, אני רק מתחילה להרגיש את מה שזה עשה לי בקלילות שכזו. החזרה אין מה לומר, קשה במיוחד. אנשים בעיקר, וכמובן הלחץ של הלימודים ממש לא עוזר והאמת שרק מעיק עליי ברמות שלא יתוארו. אני רוצה לכתוב. לכתוב באמת. אבל אין מתי ואיך. אני גם רוצה לנגן, ולטייל, ולצבוע את החדר הלבן והאפרורי שלי. אבל פשוט אין זמן. אבל הצבתי לי דד ליינים לכל המטרות האלה ולאט לאט אני אמלא את כולן. כי זה עוזר לי להתקדם הלאה. המכשולים ששמתי לעצמי בעבר ועכשיו צריך לקפוץ מעליהם מייגעים אותי אבל בהחלט יעזרו לי ללמוד עוד. מה שאני חושבת הכי קשה זו הרגשת הבדידות הזו, שבלעדיו. אבל הוא בתוכי. אני מרגישה שהוא כל הזמן איתי למרות שבמובן הפיזי זה לא כך, אני מרגישה כאילו הוא אני. אנחנו אותו אדם. כל כך מחכה כבר לקיץ, רוצה לעבור הכל להנות ולטעום מהכל אבל כל כך רוצה לראות אותו כבר, שוב. להרגיש מסוחררת מהורמונים ולדמיין שהרגע הזה אף פעם לא יחלוף. כמה שזה יכול היה להיות קל בנסיבות אחרות, אבל רצה הגורל וזה לא כך. זה לא קל, זה לא פשוט. אנחנו נמצאים מרחק אלפי</div>Wed, 06 Feb 2008 19:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמריקה - איידהו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8582482http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=432359&blog=8582482http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8468859<div align="right" dir="rtl">הופה ישראל, אז מה. אני לא מאמינה שעוד לא פרקתי, זה עלוב. לא אלך לישון היום עד שאני לא מסיימת. עם מרפק מדמם עטוף במלא תחבושות, יופי די לרחמים העצמיים .</div>Mon, 21 Jan 2008 16:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (אמריקה - איידהו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=432359&blogcode=8468859http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=432359&blog=8468859