http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765למצוא את עצמי,בתוך העולם.heCopyright 2026 למצוא את עצמי.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7334924<div align="right" dir="rtl">הדיווה-דנה אינטרנשיונל,המלכה שלנו,הזמרת הישראלית הלאומיתהכי מצליחה בישראל,חוזרת בגדוללל... לאחר כמה שנים טובות,חוזרת דנה אינטרנשיונל לעיניינים,פותחת בשירים פצצות,השיר שלה(לאב בוי) הושמע הכי הרבה פעמיים ברדיו. אני כל כך מעריץ אותה,היא אישה מגניבה ויש לה הרבה כוח. היא יכולה פשוט לעשות מהשבא לה,היא לא תשים על אף אחד. אין מה להגיד..הדיווה של המדינה(: לאב בוי דנה אינטרנשיונל מילים: דנה אינטרנשיונל ומרים ילן שטקליסלחן: דנה אינטרנשיונל.קובי אושרת.אלי אברמוב קוביות בצבע שוקו,אומר צרפת אבל הוא די מרוקו,כל היום בחדר כושראז לא צריך לבדוק לו את היושר...הוא לא משתמש במיליםהוא מדבר עם הידייםשורף עם העיניים,כשהוא אומר מתחיליםהלב שלי רוקד במעגליםוהוא יישן במיטתיוהוא אוכל מצלחתייש לי טריק קבועפעמיים בשבועיש לי לאב בוי הוא לא רגיש ולא רומנטי,לא משנה אם הוא בעד או אנטי,הוא לא צריך הרבה לדעתהוא ד"ר של כבוד באיך לגעתאני לא צריכה להרשיםאו להיות משעשעתכי אני יודעת,כשהוא יגיד מתחיליםהלב שלי יירקוד במעגליםוהוא יישן במיטתי...</div>Thu, 30 Aug 2007 00:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (למצוא את עצמי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7334924http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431765&blog=7334924http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7270526<div align="right" dir="rtl">מאז שאני מכיר את עצמי בעצם,אף פעם לא ידעתי איך להתבטא,אני לא יודע,פשוט לא קרה. אני תמיד עשיתי מה שידידות שלי אמרו לי לנכון,לא יודע,כל הזמן חשבתי שמה שהם חושבות זה נכון. אני מטומטם,איך בנאדם לא יודע להתבטא,זה אפשרי? יש בני-אדם שלא מתבטאים? זה נראה לי נוראי,וכנראה שאני ההוכחה לזה. אין לי מושג איך פתאום גיליתי את זה,כנראה מפני שהתרחקתי לזמן מה מחברותיי והלכתי לחברים אחרים,ששם כן דאגו לזה שאני התבטא איך שאני רוצה ושאני לא אלך אחרי אחרים,אולי. אני מקווה שעכשיו יהיה יותר טוב,ואני ידע להתבטא כמו שאני רוצה ואיך שאני מרגיש,ולא מה שאחרים אומרים לי. כרגע זה לא קורה,אני פשוט לא מצליח,אני רוצה מישהו קרוב אלי,שאני אוכל לדבר איתו על הכל ולא להתבייש ממנו,אני רוצה מישהו שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות ולא לפחד שהוא יהיה צבוע ומגעיל,אני רוצה מישהו קרוב אלי,שיתמוך בי ואני בו לאורך כל הדרך. אין,אבל זה פשוט לא קורה.</div>Wed, 22 Aug 2007 00:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (למצוא את עצמי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7270526http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431765&blog=7270526http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7248807<div align="right" dir="rtl">אני לא מעדכן כאן הרבה זמן ועדיין מפתיע אותי לראות שנכנסים. אז ככה,אנשים חמודים וקוראים חביבים P: אני הפסקתי לכתוב פה בנתיים,אני מרגיש מעולה,כיף לי בחיים ואני לא צריך את הבלוג. אני יותר מידי מאושר כדי שיהיה לי בלוג. בלוג בשבילי הוא להוציא את כל מה שיושב לי על הלב וכרגע אין לי דבר כזה,הלב שלי מלא רק בדברים טובים והוא לא רוצה להוציא כלום. היה לי ממש כיף ביום שישי ושבת,ומחר יש לי יומהולדת (20.8) אז מזל-טוב לי. אני אעדכן בקרוב(מתי שיצא לי ושאני ארצה להוציא דברים מהלב) אוהב אתכם,בה ביי מתוקים D:</div>Sun, 19 Aug 2007 13:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (למצוא את עצמי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7248807http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431765&blog=7248807http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7192502<div align="right" dir="rtl">אני כבר לא מרגיש צורך לכתוב כאן,אני מרגיש מרוחק מהבלוג הזה,כאילו אין לי כבר מה לכתוב. אמרתי לעצמי,אני אקח חופש מהבלוג,אני אחזור בקרוב,להתראות...</div>Sun, 12 Aug 2007 12:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (למצוא את עצמי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7192502http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431765&blog=7192502http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7147965<div align="right" dir="rtl">הבלוג שלי,הבלוג שלי היה יותר מדי חלומי,יותר מדי ילדותי,אבל עכשיו,עכשיו אני איש בוגר,איש בוגר שמחפש את עצמו בעולם האמיתי,בעולם שעד עכשיו הוא לא ממש היה בו. היום התעוררתי פתאום מחלום,החלום שחשבתי שהוא מציאות,התעוררתי ממנו סוף סוף,עכשיו אני צריך להתרגל למציאות ולמצוא את עצמי שם. פתאום אני מגלה עולם גדול,מלא סוגי אנשים,מלא סיגנונות,מלא אנשים שאוהבים ככה ומלא שאוהבים ככה. אני יודע שידעתי את זה לפני,אבל לא ממש התייחסתי לזה. אני כאילו קמתי מחלום של חודשים,אולי אפילו כמה שנים טובות. כאילו כל השנים האלו,חשבתי שכולם צריכים לאהוב אותי,ואני צריך להיות "מקובל" והכל. אבל עכשיו,עכשיו אני במציאות,במציאות שאני יודע שבה לא צריך לאהוב את כולם,במציאות שבה אני יכול "לשנוא" אנשים,שיש אנשים שאני לא חייב לדבר איתם ולדאוג שהם יאהבו אותי. שאני לא אצטרף להיות נחמד לכולם ושיגידו "איזה תמים הוא,הכי חמוד." וכל החרא הזה. סוף סוף אני יכול להיות אני,וגם סוף סוף אני אהיה אני,גם אם זה אומר שאני אהיה,סנוב,מגעיל,חש,לא משנה מה,העיקר שזה אני. מי שלא יאהב את איך שאני,לא צריך לדבר איתי,הוא מוזמן יפה מאוד לסיים איתי קשר,אני לא</div>Tue, 07 Aug 2007 00:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (למצוא את עצמי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7147965http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431765&blog=7147965http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7132792<div align="right" dir="rtl">יומני היקר שלום. האם זה באמת היומן שלי? האם באמת אני יכול לכתוב בו מה שאני רוצה? האם באמת לא יצחקו פה על דברים שאני אכתוב? האם אנשים יבינו את מה שאני כותב? האםאני בעצם כותב רק בשבילי ולא בשביל אף אחד אחר? האם באמת אכפת לי מהתגובות של הקוראים? האם זה חשוב לי שיקראו בכלל בבלוג שלי? האם בגלל אכפת לי אם יגיבו לי או לא? האם כל השאלות האלו מטומטמות ואני סתם קשקשן וחפרן? אז זהו,שאת השאלות האלו רק אני יכול לענות. כנראה שאת השאלות האלו אני אמור לדעת לבד. אין לי מושג אם מה שאני עושה טוב בשבילי,אין לי מושג אם אני מוציא פה את העצבים בבלוג הזה בכלל,אין לי מושג אם הכלל כל העצבים שאני "מוציא" פה לא יוצאים ממני. אני חושב שכל הבלוג הזה רק מבלבל אותי,אני חושב תמיד אם לסגור,אם להפסיק לכתוב,אם להפסיק את חיי כבלוגר. אני באמת לא יודע מה לעשות,אני חושב שאני מתחיל להשתגע מהבלוג הזה,אני יודע שאני לא צריך לתת לבלוג הזה כל כך הרבה יחס,אבל יש לי בבלוג הזה דברים אישיים ונורא חשובים,לכן אני נותן לבלוג הזה יחס כל כך חשוב. אולי אני סתם יוצא דפוק בגלל הפוסט הזה,אבל זה מה שאני מרגיש וזה מה שאני מוציא ממני</div>Sun, 05 Aug 2007 02:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (למצוא את עצמי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7132792http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431765&blog=7132792http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7121538<div align="right" dir="rtl">אתה כבר מתחיל לעצבן אותי,גם אישתך מעצבנת אותי,את מוכנה להפסיק להגיד עד כמה המשפה שלי מגעילה ולהגיד עד כמה המשפה שלך טובה. אבא,אתה לא רואה מה היא עושה למשפחה שלנו?!,אתה לא רואה איך היא פירקה אותנו?!,מאז שסבתא נפטרה היא שולטת בך,היא הרחיקה אותך מכל המשפחה שלך,אתה שם לב שאין לי משפחה?!,אתה שם לב שהמשפחה היחידה שלך זה הילדים שלך?!,במקומך הייתי מתבייש,לא לדבר ככה עם מישהי שגדלת איתה?!!,לא לדבר עם האחיינים שלך?!. אבא,סתכל למה היא גורמת,אתה רוצה להגיד לי שרק אני רואה?!,אתה רוצה להגיד לי שאני לא צודק?!. אבא,אין לנו משפחה,אני היחיד שמדבר עם כולם,אני היחיד שבאמת אכפת לו מהמשפחה. אני לא יכול עוד לסבול לשבת בשולחן בארוחת ערב ולשמוע את אישתך מרכלת על משפחתנו,אני לא יכול לשמוע יותר כמה המשפחה שלה טובה ושאצלה לא רבים במשפחה,כולם חברים של כולם,בחיים לא יריבו. ואתה אח שלי,אתה לא רואה איך היא מרחיקה אותך מאמא שלנו,אתה לא שם לב שהיא מנסה לקנות אותך,אפילו מצליחה. אולי אתה לא שם לב כי רוב הזמן אתה בצבא,אבל אני לא יודע איך להגיד לך את זה,זה אני לא יודע אם תאמין לי,אפילו אחות שלנו רואה את זה. שאחות שלנו באה</div>Fri, 03 Aug 2007 17:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (למצוא את עצמי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7121538http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431765&blog=7121538http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7114988<div align="right" dir="rtl">הסתכלותלעתיד- לפעמיים אני מדמיין את עצמי בעתיד,מה יצא ממני,מה אני אעשה,איפה אני אגור. ואני רואה רק סיוט,סיוט גדול,אני לא רואה משהו טוב,זה מוזר לי. אנירואה שאני לא אצליח במה שאני רוצה,אני רואה שאני לא אוכל לקבל את זה שאני לא מצליח. תכלס,אם אני לא אצליח בזה,אני אבוד. רציני,אני לא יכול לחשוב על משהו אחר שאני אצליח להיות,אני לא רוצה לעבוד באיזה חנות גרועה כל החיים,יש לי תוכניות כבר מאז שאני קטן ואני רוצה להצליח בזה,אבל אני לא בטוח יש לי את הקושורים הנכונים,אני לא בטוח שאני באמת מתאים לתפקיד הזה כמו שאני רוצה. בתכלס לאהרבה מצליחים בזה,זה משהו שעד שמשיגים אותו,אתה כבר מיואש מלעשות אותו. אני רוצה לעשות את זה,אבל מצד אחד אני פוחד ואני לא יודע אם זה כזה כיף,למרות שזה חייב להיות כיף,כי זה משהו שאני אוהב לעשות. אהבה- כמה פעמיים אני יכול לכתוב פה על אהבה,כל פוסט זה מה שיהיה? כל פוסט אני אחפור לכם ולי כמה אני צריך אהבה,כמה אני לא יכול להסתדר בלעדיה. כל פעם אני אחפור על איך אני מאוהב במישהו קשות,על איך אני לא יכול להפסיק לחשוב עליו. כל פוסט אני אחפור לכם על זה שאני לא מצליח לישון בגלל מישהו,שאנ</div>Thu, 02 Aug 2007 20:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (למצוא את עצמי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7114988http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431765&blog=7114988http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7097913<div align="right" dir="rtl">מפגש- אתמול היה מפגש,הייתי אמור לפגוש את מאיר,הגעתי לעזריאלי וישר שלחתי לו הודעה,אפילו שתיים,הוא לא ענה לי והייתי נורא עצוב ולחוץ. אז הייתי כל המפגש עם ידידה שלי,הלכנו לסנטר והיה ממש כיף,פגשתי ידידות שלי D: ואני שמח שפגשתי אותן,אם הן לא היו באות אני לא יודע מה הייתי עושה. בהתחלה פגשתי את זוהר *חיבוקחזקחזקהיאנתנהלי*,אחר כך אוסנת התקשרה אלי ושאלה איפה אני,אמרתי שאני על הגג ואז היא באה,היה ממש רגע מצחיק שכזה. אחרי זה היא הלכה וליטל התקשרה אלי,ואמרתי לה שאני בא לכניסה של התחנת רכבת ופגשתי אותה שם,מלאזמן לא ראיתי אותהההההההההה !@#$#%@$!. אז אחרי שראינו את כולם הלכתי לסנטר חח,עם ידידה שלי,בעצם נסעתי באוטובוס,למה הייתי צריך את זה ^^". בקיצור הסתובבנו כל היום,אפילו היה רגע שממש ממש הייתי צריך לשרותים וידידה שלי לא הסכימה לבוא איתי לחפש שרותים,אז הייתי צריך להאפק חחח. גם רציתי לקנות חזרזיר,אבל בסוף לא קניתי. אז ישבנו קצת בסנטר למטה למטה,ודיברנו,פתאום את מי אנחנו רואים?!?!?! את תום אבני,חחח הוא נמוך כזה,אבל עדיין יפה. אחרי זה הלכתי את כל הדרך חזרה,מסנטר עד לעזריאלי. הלכתי את כל זה עם אוסנת וז'אנ</div>Tue, 31 Jul 2007 16:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (למצוא את עצמי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7097913http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431765&blog=7097913http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7083442<div align="right" dir="rtl">אני מסתכל עלי במראה ומה אני רואה?!,אני רואה גועל נפש,אני רואה משהו מפחיד,משהו שלא כיף להסתכל עליו. אני מסתכל על המראה ובא לי להקיא,אני יודע שאולי אני מגזים,אני יודע שאולי אני סתם מדבר שטויות ואני לא צריך להגיד דברים כאלו. אבל מה לעשות,זה מה שאני מרגיש כרגע,אני מרגיש לא טוב עם עצמי. אני לא אומר שאני בתקופה רעה,אני לא אומר שרע לי,אני רק אומר שאני לא אוהב את המראה שלי,אני רק אומר שאני לא מתחבר לעצמי. אני מקווה שזאת באמת רק תקופה,אני מקווה שזה יעבור לי. בזמן האחרון מדברים איתי הרבה על הקטע של "גלגול נשמות",האם באמת יש גלגול?ואם אין אז מה יש?. אני אישית מאמין בגלגול נשמות,אחרי שמישהו מת,הנשמה שלו ישר עוברת לגוף אחר שרק נולד,יש כאלה שאמרו לי שיש גן-עדן,יש כאלה שאמרו שאין כלום,מזה אין כלום!?!,מזה אין כלום?!?!,שאלתי אותם אם אין כלום,אז מה יש?,כלום פשוט כלום!,מזה כלום? פשוט שחור?,לא!!!!!,פשוט כלום,אין כלום. אני לא חושב שזה הגיוני,חייו להיות משהו אחרי המוות,חייב לקרות משהו,אין דבר כזה "כלום". תכלס..כל אחד מאמין במה שהוא מאמין,אני לא מערב לאף אחד באמונה שלו,אני רק אומר מה שאני חושב שלא הגיונ</div>Sun, 29 Jul 2007 18:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (למצוא את עצמי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431765&blogcode=7083442http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431765&blog=7083442