http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582if we cut out the bad then we'll have nothing leftheCopyright 2026 Alex_Xa. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14983128<div align="right" dir="rtl">בוהה בקטעים מן העבר ותוהה מה היה הקשר ביני לבין עצמי העיניים דומעות ללא סיבה נראית לעין מקום אחר לגמרי, זכרונות שונים בתכלית, מחשבות נודדות לכיוון לא ידוע, לא מוכר, מנוכר רצון להתעורר להיפתח, להשתלם לקום, לבעוט, לצעוק, לזוז, לקרוא בין השורות בלי ניקוד, בלי פיסוק. להתוודא לאמת, לאינסוף, לאתגר, לפשטות, לשחרור להגשמה עצמית. </div>Sat, 16 Feb 2019 14:25:00 +0200sasha264@walla.com (Alex_Xa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14983128http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431582&blog=14983128http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14937775<div align="right" dir="rtl">וכבר ויתרתי כמעט. ורק עכשיו התאוששתי מחגיגות השנה החדשה שהיו דיי סתמיות, אבל משפחתיות. ככה אני הכי אוהבת , בתמימות. ובשקט. צריכה השראה, לזוז, משהו קבוע ומשהו חדש. למדתי להסתדר עם האנשים הכי קשים שיכולים להיות, ונראה לי בינתיים די יציב. טוב, זה סתם ניסיון בחינה. </div>Wed, 03 Jan 2018 16:59:00 +0200sasha264@walla.com (Alex_Xa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14937775http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431582&blog=14937775http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14889803<div align="right" dir="rtl"> ומרגישה עדיין ילדה. ולפעמים אישה. ואני לא יודעת איך אמורים להרגיש באמת. זה מפחיד עד כאב. כנראה שאני אוהבת לדעת מה יהיה עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה. אוהבת לצפות למשהו ולדעת שהוא יחכה לי. שתמיד יהיה לאן לחזור.</div>Tue, 25 Apr 2017 21:49:00 +0200sasha264@walla.com (Alex_Xa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14889803http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431582&blog=14889803http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14831767<div align="right" dir="rtl">כמו משחק מסתורי, מסקרן. אני תוהה אם זה מה שמשך אותנו לשם אז. הגעגוע גורם לזמנים ההם להראות טובים יותר מעכשיו אבל זה פשוט אשלייה.</div>Wed, 31 Aug 2016 21:34:00 +0200sasha264@walla.com (Alex_Xa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14831767http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431582&blog=14831767http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14825011<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת מלפני כמה שנים צולמה התמונה הזאת, ונערכה על ידי חברתי הטובה שכל כך הרבה יותר מוכשרת מאז בוודאי. בטח לא כל כך הרבה. אבל מרגיש כאילו עברו הרבה נהרות מאז. כאילו מה שהעסיק אותי באותם זמנים של גיל טיפש-עשרה געגועים לאותו יצור ירוק שאבד שהיה תלוי לי על הנייד ואהבות נכזבות. מאז סיימתי תיכון, התגייסתי והכרתי אנשים מדהימים, עברתי פרידות שלא ידעתי איך לצאת מהן, השתחררתי מלאת געגועים, החלפתי עבודות, הכרתי סוגים שונים של אנשים, עזבתי את ההורים ו..זכרונות. ועכשיו בסיומו של תואר, בדירה חדשה, בעיר חדשה עוד מחפשת את עצמי. אחרי כמה חודשים שניסתי לא לשתות, נזכרתי אתמול למה. אחרי בירה קטנה וכוס וודקה-אשכוליות, קמתי הבוקר עם סוג של האנגאובר וכאבים בכל הגוף. כזאת הרגשה מוזרה, כאילו כל החיים לפח. יום חופש, ולא מצליחה לכתוב את העבודה האחרונה שנשארה להגשה. והזמן אף פעם לא מתחשב. מחכה שכבר יגיע ספטמבר ואוכל קצת להתרענן מישראל, לכמה ימים טובים ולנשום אוויר קריר נעים, מקווה. </div>Tue, 09 Aug 2016 17:54:00 +0200sasha264@walla.com (Alex_Xa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14825011http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431582&blog=14825011http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14804475<div align="right" dir="rtl">הרגשהשקופה סיוםלימודים קרב. כדי לקבל קצת נחת מגיעה לבקר את ההורים, אמא מתייחסת אלי כמו לזרה. אבאקונהרכבבמאהאלף, ומתחיללהסבירליעלהגיר,״אתיודעתמהזהגיר?" כןאנייודעתמהזהגיר. ״אוליזהיענייןאותך</sp</div>Wed, 01 Jun 2016 20:12:00 +0200sasha264@walla.com (Alex_Xa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14804475http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431582&blog=14804475http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14397392<div align="right" dir="rtl">דברים זזים כל כך מהר, והזמן נעלם. מרגישה ששנתיים עברו בלי ששמתי לב, לפעמים כששואלים לגילי לוקחת כמה שניות כדי להיזכר. המחשבות לרוב נוגעות יותר לאחרים עד שלפעמים לא שמה לב מה איתי. והכל רגיל, התקדמות מסוימת. קצת מבולבלת מסוף של תקופה שמתקרב, יש עוד זמן. אבל אני יודעת שאתגעגע. תמיד מתגעגעת. מחכה כרגע בעיקר לקצת קור, קצת חורף וגשם שישתוף את כל המוזרות ששוררת מסביב. רוצה להתכרבל בפוך ובבגדים חמים, רוצה להתנשק בגשם, לשתות שוקו חם, לקפוא בבקרים, ולהנות ממקלחת חמה באמת. פעם ראשונה שמרגישה שיש לי יותר מדי זמן. אבל רק הלילה. ואין כלום.</div>Sat, 24 Oct 2015 21:21:00 +0200sasha264@walla.com (Alex_Xa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14397392http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431582&blog=14397392http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14359071<div align="right" dir="rtl"> צעקות וצעקות נוספות מדי אחרי זה שתרגעי. נראה אותך נרגע שנייה אחרי שמישהו הכניס אותך לסטרס. נראה אותך ממשיך לשבת לידי אחרי שאקרא לך אפס מטומטם. ובכל זאת, זה רק על חשבונך, אתה המטומטם. אתה בעצמך מאמין לזה ויודע שאתה תקבל בדיוק את מה שאתה נותן בחזרה. </div>Sat, 25 Jul 2015 22:45:00 +0200sasha264@walla.com (Alex_Xa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14359071http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431582&blog=14359071http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14245681<div align="right" dir="rtl">יש אנשים שאני לא תמיד מבינה איך הם עדיין לבד.ויש לי את ההרגשה הזאת שאולי יש משהו שמחזיק אותם, אולי השאירו אנשים שהיו פעם שלהם מאחור,ואלה לא שכחו אותם אף פעם גם כשבעצמם המשיכו הלאה. הם מעולם לא היו מוכנים לשחרר ויחלו אי פעם,אולי בעולם אחר להתאחד שוב. והמחשבה יצרה מציאות.מציאות זמנית.וזה מה שמפחיד שיום אחד זה יתפוצץ בפנים.</div>Thu, 04 Dec 2014 20:17:00 +0200sasha264@walla.com (Alex_Xa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14245681http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431582&blog=14245681http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14094584<div align="right" dir="rtl"> איך פעם חשבתי שאני מוזרה, ועם יום ויום קצת פחת. ועכשיו, תקופה שמחזירה לאותם הרגעים. לפחות נשארו עוד כמה אנשים שמצליחים להבין, וכמה שמצטרפים מדי פעם וההרגשה נפלאה. ארבעה ימים לפני עשרים ושתיים וקצת מוזר וממלא פסימיות משולבת אופטימיות לא מובנת. וכל פעם מהדהדת המילה "הצלחה". כמה שאני רוצה, כמה שמקווה, ומבקשת. רוצה להיות לומדת, עובדת וחברה מצליחה. רוצה לשכב על החול מול הים ולהתלטף מהשמש ולשתות בירה קרה (או קוקטייל סקסי וורוד עם קשית מסולסלת-מה שלא קרה אף פעם). ומצטערת שהפסקתי לקרוא, והפסקתי לכתוב ומתגעגעת המון.</div>Tue, 22 Apr 2014 20:39:00 +0200sasha264@walla.com (Alex_Xa)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=431582&blogcode=14094584http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=431582&blog=14094584