http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093לקרוא או לא לקרוא? זו שאלה?!heCopyright 2026 סאבווי G. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/93/00/43/430093/misc/17033498.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=11530410<div align="right" dir="rtl">האא נכון, יש לי גם בלוג..טוב סליחה באמת שאני לא כותבת כל דקה, כי בא לי תעודה טובה.. אל תעצבנו |לשון|חח היחיד שמתעצבן הוא החרק שאני הורגת עכשיו, גם הוא מעדיף למות מאשר לקרוא פה, טוב, אני אכתוב לאוויר:)אז אוויר, תקשיב, כבר מלאנתלפים זמן שלא כתבתי פה וזה קצת עצוב, לא שלא כתבתי, זה עצוב שבא לי לכתוב פה O:הזמן עובר ממש ממש מהר, וכבר 2010, [היה אחלה סילבסטר P:]בתיכון כולם כבר הסתדרו, והמצב לא נראה טוב יותר D:פאק, אני אופטימית.. איכככככככככ..ואני חייבת לציין שירדתי 7 קילו!! D: אני לא רוצה להשוויץ, אבל שאני אהיה סופרת גדולה וכולם ירצו לקרוא את הבלוג שלי הם חייבים להבין שגם אני לא הייתי מושלמת!:O אני יודעת שקשה להאמין, אבל אני לא O:וכמובן בשביל כל הכתבים שירצו לסקר דברים שכתבתי משנות נעורי הפורחים,אני מחליטה לפרסם משהו לא מאוד יפה שכתבתי,הנה, זה בשבילכם כתבים: "שלום, אני יואב ואני מכור למחשבים" "שלום יואב" "שלום, אני רונית ואני מכורה לקניות" "שלום רונית" ואז הגיע תורי. קמתי</div>Sun, 17 Jan 2010 16:50:00 +0200gal_z6@walla.com (סאבווי G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=11530410http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=430093&blog=11530410http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=11181767<div align="right" dir="rtl">עוד מעט החופש הגדול נגמר. ז"ל.וזה כואב. כולם מתכנסים ב1 לספטמבר במקום השנוא עלינו בעולם. בית הספר [תם תם תם..] מי שבראשונים מסתכן בקבלת קמח וביצים ביום האבל הזה. עצוב עד כדי בכי. גם לפוסט הזה אין שום מטרה, פשוט נמאס לי מהפוסט המתבכיין הקודם. השלמתי עם המצב, אין כבר כיתת תקשוב, ואני לא אהיה עם נופר באותה הכיתה-.- למרות שהיא הבטיחה שנתמזמז בהפסקות ;) 3 יחידות מתמטיקה ו5 יחידות אנגלית. 3 יחידות כי ההורים שלי הרשו לי וכי אין סיכוי שהייתי לומדת את כל החומר עד למבחן. פשוט אין. וה5 יחידות, כי. ככה. חייבים לא? אל תכעסו, 3 יחידות זה לא כזה קצת. כאילו זה כן, אבל זה לא שאני אהיהמוסכניקית או משהו. וגם אם כן, נפתח עסק קבוצתי מוסחומוסיהXP למרות שלא אשכח את המשפט הכואב מאוד שאמר ילד אנונימי שמתחיל ב-ר' "את לא כוסית וגם לא עושה 5 יחידות?" אווץ'. עד עכשיו כואב לי. בקיצור, או שיהיה אחלה, או שיהיה חרא, סביר להניח שיהיה חרא. אני לא יודעת למה. אני לא אופטימית בזמן האחרון. אמרתי שאין לפוסט הזה שום פואנטה... טוב נמאס לי. ביי.</div>Sun, 23 Aug 2009 13:03:00 +0200gal_z6@walla.com (סאבווי G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=11181767http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=430093&blog=11181767http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10978584<div align="right" dir="rtl">והנה הגיעה סוף השנה, שהיא גם סוף החטיבה. סוף כיתה ט', סוף להיותי תקשובניקית גאה. כתבתי משהו, אתמול, כי כמובן שאני כותבת על כל דבר [לא] חשוב בחיים שלי, אשכרה בכיתי, אתמול, הייתי לבד בבית ובכיתי. בכיתי כמו מפגרת, כמו ילדה קטנה, עדיף לבכות בבית לבד מאשר עם חברים. בכ"מ, התחלתי לחשוב עליכם, תקשובניקים יקרים, בכיתי וכתבתי. חשבתי אם לפרסם או לא, והחלטתי לפרסם: [רצוי, לקרוא ביחד עם השיר הזה http://www.youtube.com/watch?v=4pr9cE9UL-k&amp;feature=PlayList&amp;p=8751506BFBFB671B&amp;playnext=1&amp;playnext_from=PL&amp;index=10] עברנו שלוש שנים ביחד, רבנו, צחקנו, צעקנו, שרנו, בדיחות משותפות לא חסרו לנו. ועכשיו זה נגמר. לא תהיה עוד כיתה ט' 3 מחזור כ"ה. לא נהיה עוד תקשובניקים. לא יצחקו עלינו שאנחנו חנונים, לא נהיה עוד ביחד, אשכרה מגובשים, זאת לא המצאה, זה באמת נכון. אנחנו המצאה של הטבע ממש. כי אלו אנחנו. אני גאה לקרוא לעצמי תקשובניקית. או נכון לעכשיו, תקשובניקית לשעבר. לא עוד "דור גאולילי הכפרע" ועוד דברים מפגרים שרק אנחנו מבינים, כל הדברים האלו, נגמרו, לא יהיו עוד ככיתה. לא נהיה כולנו בי</div>Fri, 19 Jun 2009 18:07:00 +0200gal_z6@walla.com (סאבווי G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10978584http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=430093&blog=10978584http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10962481<div align="right" dir="rtl">מה זה השטויות האלה אייסי טאוור? לא לא סתם, אני לא אנסה לעשות פוסט מצחיק כי זה לא יהיה מצחיק ואז אני כולנו נתבאס כך שהפוסט הזה לא בריא לאף אחד. בעודי כותבת את הפוסט המתיימר להיות קומי, אני חושבת לעצמי, מה זה השטויות האלו אייסי טאוור? אז בואו אני אספר לכם: אייסי טאוור זו מחלה מדבקת ונדבקת, קיבלתי אותה מחברתי גל קלדס הנסגדת שבטח כולנו מכירים, כי היא, נו, נסגדת, בעת שיעמום בביתה, היא שיחקה 28 דקות ללא הפסקה במשחק החסר פואנטה הזה ואף נהנתה:O בעודי הולכת הביתה להנאתי, אני מוצאת את עצמי חושבת על כל מהלך ומהלך שהנסגדת עשתה, וכמה קומבואים היא הצליחה לעשות. כמובן שלא הרבה, אז נכנסתי לאינטרנט והורדתי משחק כזה משל עצמי. שיחקתי ושיחקתי, עד בלי די. בעצם, גם עכשיו אני משחקת ומשחקת עד בלי די. אני משחקת אייסי טאוור שמשעמם לי, שאני רעבה, שאני עצובה, שאני שמחה, שאני מבואסת, שאני בדיכאון, שאני היפראקטיבית, תוך כדי אכילת ארטיק, תוך כדי דיבור בטלפון, אני מורידה אייס</div>Sun, 14 Jun 2009 23:23:00 +0200gal_z6@walla.com (סאבווי G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10962481http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=430093&blog=10962481http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10943477<div align="right" dir="rtl">טוב לא ממש היום, אבל לפני שבוע בדיוק, הייתי בת 15(: זה היה היום הכי מושלם בעולם! בואו נגיד שבלונים + best friend + מקס ברנר זה אחלה שילוב – בעיקר באותו היום ;) יומולדת זה אחד החוויות הכי כייפיות שיש, חוץ מהקטע שכל הכיתה שרה לך "היום יום הולדת" בשיעור אנגלית, כי פשוט לא ידעתי מה לעשות. כולם שרו וכל הצומי היה עלי ו.. מה עושים? אוקי. עכשיו הם שרים אלי, כולם מסתכלים עלי, מה אני צריכה לעשות? אז חייכתי כמו מטומטמת ועברתי את זה בשלום. איכס "אתם יכולים בבקשה להפסיק לשיר ולחזור לדבר ביניכם לבין עצמכם?" רציתי להגיד להם, אבל. לא יודעת. הרגשתי מטומטמת מידי מכדי לדבר, אז פשוט סבלתי כמו ילדה טובה ונחשו מה:O זה נגמר. בסוף. אבל זה נגמר :) ואם אתם לא מאמינים, הוכחה:</P</div>Tue, 09 Jun 2009 17:35:00 +0200gal_z6@walla.com (סאבווי G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10943477http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=430093&blog=10943477http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10876168<div align="right" dir="rtl">אז.. אין הפתעת סמוופ כפי שהבטחתי בפוסט הקודם. אבל!.. לאביב יש^^ בערך. כאילו, אני והוא רשמנו פוסט חופר בעליל בשיעור.. כלשהו. http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541421&amp; אחרי שקראתם [או לא] את הפוסט שלו אתם בטח מדממים מרוב קישוא. XP <SPAN lang=HE style="FONT-S</div>Thu, 21 May 2009 16:00:00 +0200gal_z6@walla.com (סאבווי G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10876168http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=430093&blog=10876168http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10788465<div align="right" dir="rtl"> כבר הזכרתי שזה פוסט חסר פואטנה? יכול להיות. ויכול להיות שתירס.. יש מולי טוש אדום וזה ממש מטריד. .. ובנימה אופטימית זו כלכך משעמם!! אני פשוט לא עושה כלום.. לכן ארכיב לכם פוסט שמורכב מכמה דברים שהיו אמורים להישמר עמוק עמוק בתוק אחת התיקיות במחשב שלי! אבל אני הולכת לחשוף את הדברים לכל העולם:O או לעומר וחלק מהחברות שלי.. זה יוצא 7.34 בערך <IMG style="WIDTH: 190px; HEI</div>Sun, 26 Apr 2009 22:14:00 +0200gal_z6@walla.com (סאבווי G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10788465http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=430093&blog=10788465http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10771107<div align="right" dir="rtl"> תיכננתי לפרסם פה פוסט כלשהו, ואחריו עוד פוסט. שניהם כבר כתובים אבל הייתה לי השראה ענקית, ואני פשוט חייבת לפרסם את זה. גם אם זה לא הסיפור הכי יפה. מצדי-חשוב שתבינו, חשוב שתפנימו. חשוב שתקראו(: ברצוני לספר לכם סיפור. סיפור על ילדה מאושרת. אמנם היא מתבגרת, אבל היא לא רבה עם ההורים כמו כולנו, יש לה אחים שמתים עליה, כסף ללא סוף, אהבה חדשה שעומדת לפרוץ, גוף מושלם, שיער מושלם, נמשים מושלמים והרשימה עוד גדולה. אך הילדה הזאת לא יודעת דבר אחד, שבעוד כמה ימים, יקרה לה משהו שיהרוס לה את החיים. וכמו כל בוקר, היא קמה מהמיטה המושלמת שלה, הולכת בבית המושלם שלה לכיוון השירותים, מצחצחת את השיניים המושלמות שלה, מתלבשת בבגדים המושלמים שלה והולכת לבית הספר. <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0p</div>Tue, 21 Apr 2009 21:30:00 +0200gal_z6@walla.com (סאבווי G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10771107http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=430093&blog=10771107http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10737598<div align="right" dir="rtl">ביום שישי חוזרים ללימודים ובא לי לבכות. טוב למה לדכא? הימים האחרונים היו ממש כייפים, האמת זה היה אחד ה-חופשים! תודה למי שעשה לי את החופש מ'סתם חופש' ל'ה-חופש' D: אני חופרת. אבל זה לא איכפת לי. אני ועומר שמענו את השיר 'זה היה ביתי' אבל בגרסת האח הגדול ונדבקנו אליו. לאחר כמה דקות הבאתי את המדבקות הסקסיות שלי[P<SPAN lang=HE</div>Mon, 13 Apr 2009 00:55:00 +0200gal_z6@walla.com (סאבווי G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10737598http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=430093&blog=10737598http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10694633<div align="right" dir="rtl"> שלום לכם אנשים מסכנים. ברצוני לספר לכם על הניסוי הכי מרושע שנעשה אי פעם. הנני, חברתכם היפה/מושלמת/חכמה/בעלת לב טוב/אהובה על פני כולם/צנועה/וכו'.. השתתפה ללא רצונה בניסוי אכזר זה. אז ככה: הטלפון שלי היה מקולקל [משהו בחיבורים] משלשום בלילה [31.3] לכן למחרת בבוקר הלכתי לתקן אותו, נסעתי באוטובוס ללא ידיעה על הנורא מכל. נכנסתי לסלקום ולקחתי מספר. לאחר מספר דקות שמעתי "לקוח מס'. 374. לעמדה מס'. 7. [הנקודה מסמלת הפסקות בדיבור של הכריזה] 'הו יופי, המספר שלי הוא 374' הלכתי לעבר העמדה-תמימה שכמותי. "הו יופי? מה הו יופי? כוס אמאמאמא שלך יא זונה!!@##@%$&amp;##@#*&amp; " *משתעלת* בכ"מ דיברתי עם האישה הנחמדה בעמדה 7, הסברתי לה מה הבעיה שלי, היא שאלה אותי מספר שאלות ואז 'תם תם תםםםם' "אני שולחת אותו לתיקון, תבואי לקחת אותו בעוד 90 דקות" היא הביאה לי דף מוזר עם המון מספרים למיניהם, שמתי אותו בתיק ויצאתי מסניף סלקום בריקנות מוחלטת. תחילה לא הבנתי מה פשר הדב</div>Thu, 02 Apr 2009 15:29:00 +0200gal_z6@walla.com (סאבווי G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=430093&blogcode=10694633http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=430093&blog=10694633