http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843i smile because i have no idea what's going on heCopyright 2026 NO NAME :-). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=11332631<div align="right" dir="rtl">1. לאיזה חיה/ חפץ היית משווה את הנפש שלך? (איך את מדמיינת אותה)לכלב אולי :D גם בגלל הנאמנות וגם בגלל שאני תמיד צריכה אנשים אוהבים סביבי2. לאיזה חיה/ חפץ היית משווה את עצמך? (אלו שני דברים שונים לגמרי...)לסוס..כי הוא אמיץ וחזק (ואני לא מרגישה אמיצה כל כך,התוודות!:))3. איזה חיה/ חפץ היית רוצה להיות?טוב לי ככה...:)4. מה הדבר הראשון עליו את חושבת כשאת קמה?איזה יום היום?מה אני צריכה לעשות?5. מה הדבר האחרון עליו את חושבת לפני שאת הולכת לישון?על מה שעברתי במשך היום..ו..&quot;הלואי שארדם מהר..אני מתה מעייפות&quot; חחח6. מה המחשבה שהכי משמחת אותך?שיש חברים אוהבים ודואגים,או כשאני מצליחה במשהו שממש רציתי להצליח בו. כשאני מרגישה מלאת ביטחון (אבל עם ענווה כמובן...)7. מה המחשבה שהכי מעציבה אותך?כמה דברים זוועתיים יש לאחרונה במדינה שלנו. התרחקות או מוות של אנשים.אהבה נכזבת.8. על מה את לא יכולה להפסיק לחשוב?על זה שאין לי עבודה עכשיו!!!חחח9.זה משמח או מעציב אותך?מעציב10. את בן -אדם חולמני או ראלי?גם וגם..אבל יותר ריאלי.11. מה החלום שלך?להתחתן</div>Tue, 20 Oct 2009 19:22:00 +0200rotem_gabso@Walla.com (NO NAME :-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=11332631http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429843&blog=11332631http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=10483464<div align="right" dir="rtl">בס"ד הצניעות, היכולת למצוא בכל דבר את הטוב, הנדיבות והאדיבות, הדאגה לזולת,שמחת החיים בכל מצב שהוא!!! את כל התכונות האלה...אשתדל לנצור בתוכי ולהמשיך אותך...אהובה שלי...אין לי מילים לתאר כמה אני מצטערת על הכל. על שלא הייתי שם תמיד. על שלא עזרתי לך מספיק. יכלתי,יכלתי יותר! ופשוט לא עשיתי את זה. אני לא יודעת למה... ותאמיני לי שאני מצטערת על כל שניה שלא הייתי שם כשהיית צריכה...על כל שניה שלא באתי אפילו סתם לשבת איתך... על כל שניה שחיכית שם עם כל החברות שאבוא לבקר אותך...סבתא שלי המדהימה-אני כל כך אוהבת אותך!!!!!!! בהלוויה שלך נאמר שאימי ,ביתך היחידה, היא הממשיכההמושלמת שלך. ואין לך מושג,סבתא, כמה זה נכון. אני רואה את זה לפי האופי שלה,לפי הטיפול שלה בילדים,לפי החום שלה,וכמובן לפי הצחוקים שהם רק של המשפחה שלנו סבתא. סבתא!!!עכשיו הילדים שלך וסבא-בעלך..יושבים עלייך שיבעה. היית צריכה לראות איך המשפחה שלנו התאחדה שם. את היית שמחה לראות אתזה,אני בטוחה. כל הזמן דיברת על זה שמשפחה צריכה להיות מאוחדת. סבתא,זה קורה עכשיו. סליחה שלא פעלנו בשביל זה יותר כשהיית איתנו. אני בטוחה שטוב לך עכשיו</div>Sun, 01 Feb 2009 11:32:00 +0200rotem_gabso@Walla.com (NO NAME :-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=10483464http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429843&blog=10483464http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9795940<div align="right" dir="rtl">זה לא שאני הולכת למות או משהו :-) חס וחלילה..אבל מתחילה סופסוף חיים חדשים!האמת שכבר אין לי סבלנות. אני כל כך רוצה להכיר את הבנות שירות הנוספות בדירה(אנחנו 11 בנות!!!!) ,כל כך רוצה להכיראת המקום שאני אשרת בו,כל כך רוצה כבר להיות בתוך זה...שונאת שאני לא מכירה עדיין אף אחד..שאני לא יודעת מה יהיה..שאני לא יודעת לקראת מה אני הולכת..רוצה להיות אחרי השלב הזה(היי מאיפה את?איפהלמדת?הדרכת?מה,באת לבד?)רוצה להגיע לשלב שאומרים אחת לשניה "וואי יהיה כיףףףף" ו"את יכולה להביא לי מהשמפו שלך..נגמר לי" חח זה דבר קטן ומטופשאבל אני כל כך רוצה להיות בתוך זה!!!!כמובן,יש גם פחד שהן לא יהיו מה שאני מצפה....שאני לא אצליח בשירות....שלא יהיה טוב......אבל נו,ראיתם את הרשימה שלי בפוסט הקודם....אז יהיה טוב! חייב להיות טוב!!! עם הרבה הרבה תפילות ואמונה....נראה לכם שהגעתי למסקנה הזאת לבד? אני?????? פחח..מאיפה יש לי את הכוחות לזה בכלל? :-)תראו את הגאון הזה...מה הוא אומר:בע"ה שלום לך, רגע לפני היציאה ל"חיים האמיתיים" של נתינה לעם ישראל, הכל רועד. זה מובן, שהרי עד היום היית רגילה לחיים של קבלה, של למידה ושל ספיגה , והנה</div>Sat, 23 Aug 2008 21:09:00 +0200rotem_gabso@Walla.com (NO NAME :-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9795940http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429843&blog=9795940http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9702902<div align="right" dir="rtl">עוד פחות מחודש,אני מתחילה שנת שירות(=לאומי) ואתם יודעים מה זה אומר???אין &#9830; אוכל (!!) של אמא...&#9830; צחוקים של המשפחה!&#9830; לישון עד מאוחר גם כשאין לי כוח לקום..&#9830; ת'פרטיות שלי.&#9830; מחשב (לפחות לא בדירה)&#9830; טלוויזיה (אולי עדיף)&#9830; חברות ישנות :(&#9830; כסף חח&#9830; שיחות עם אחותי עד אור הבוקר&#9830; אנשים שאפשר באמת לסמוך עליהם&#9830; אותו &#9829;&#9830; מוזיקה על ווליום חזק...&#9830; את הסניף הישןאבל..יש [והרבה] &#9830; הרגשה של נתינה וסיפוק&#9830; רכישת עצמאות&#9830; להכיר חברות חדשות,אנשים חדשים,ילדים מתוקים..&#9830; להרגיש שסופסוף אין אף אחד שאומר לך מה לעשות כשאת חוזרת הבייתה&#9830; להכיר מקום חדש,קסם חדש.&#9830; לנסוע בטרמפים (מקום ללא אוטובוסים)&#9830; לחייך כשאני מצליחה לגרום למשהו טוב או לעזור למישהו/י &#9830; לדעת שיש לי מאיפה להוציא כסף..גם אם אין שם הרבה..חח&#9830; להתפלל יותר. (בעז"ה!)&#9830; להרגיש שבת אמיתית מהי..כל שבועיים לפחות! (מי שמכיר אותי באמת יודע באיזה איזור אני גרה...:))&#9830; להעריך את אמא ואבא יותר&#9830; להתגעגע למשפחה ולחברות&#983</div>Wed, 06 Aug 2008 15:43:00 +0200rotem_gabso@Walla.com (NO NAME :-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9702902http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429843&blog=9702902http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9671781<div align="right" dir="rtl">אחרי הפוסטים האחרונים, שהיו קצת "כבדים" (והרבה חשובים)החלטתי לשתף אתכם בשיר שכתבתי.המילים לא ברמה גבוהה אבל מה שכן, הוא נכתב מה-&#9829;.תהנו..וכמובן תגובות :-)ככל שעוברים הימים,צפים אצלי בלב יותר געגועיםאכזבה,כאב ורגעים של שמחהכל אלה לא נותנים לי מנוחה.-לא בשבילי אלא בשביל שנינו-תשתנהאתה לא אחר,אבל אתה שונה.ככל שעוברים הימים,כך מנסה להשכיח יותר את השנים.אבל מזמן כבר הבנתי שזה לא הולך,שהרגש הזה פשוט אינו דועך.-לא בשבילי אלא בשביל שנינו תשתנהאתה לא אחר,אבל אתה שונה.עוברת שנה,עוברות שנתייםיש טיפת סבלנות בינתיים.פרפרים לבנים מביאים לי את התקווהשמהר אליי תשוב,עם המון אהבה.-לא בשבילי אלא בשביל שנינו-תשתנהאתה לא אחר,אבל אתה שונה.מוקדש לאחד והיחיד שתמיד תהיה לי תקווה שהוא ישוב אליי- לא אחר אבל שונה.</div>Thu, 31 Jul 2008 19:02:00 +0200rotem_gabso@Walla.com (NO NAME :-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9671781http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429843&blog=9671781http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9632629<div align="right" dir="rtl">תגובה בnrg לטבח של תלמידי ישיבת "מרכז הרב" בירושלים:נכתב בידי "ישראלי רגיל".הקדמה קצרה שלי: הבאתי את התגובה שלו,כי אני חושבת שהדברים שהוא כתב מאירים עיניים אחרי כל פיגוע וטבח של הרוצחים האלה. כולל פיגועי הטרקטור המזעזעים שכבר הפכו לשיטה אצלם.בבקשה תקראו עד הסוף ואפילו תגיבו,מעניין אותי לשמוע אם אתם מסכימים עם הדברים שהוא כתב.בתקווה שיהיה כבר לכולנו טוב יותר. <sp</div>Thu, 24 Jul 2008 10:25:00 +0200rotem_gabso@Walla.com (NO NAME :-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9632629http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429843&blog=9632629http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9610403<div align="right" dir="rtl">הנושא הזה ירד מ"הנושא החם" עוד לפני שהספקתי לכתובאבל נראה לי שזה נושא שמעניין את כולנו כרגע-השבויים שלנולמטה.תגובות בכיף. </div>Sun, 20 Jul 2008 13:49:00 +0200rotem_gabso@Walla.com (NO NAME :-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9610403http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429843&blog=9610403http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9608785<div align="right" dir="rtl">למרות שידענו על האכזריות והרוע של האוייב שלנו, לכולנו הייתה ניצוץ קטנטן של תקווה- שהבנים,אודי ואלדד ז"ל, יחזרו אלינו בשלום בריאים ושלמים. כל התקווה שבליבנו התנפצה ברגע אחד כשהתגלו שני הארונות. כאב. לא על הרוע שלהם. זה כבר דבר שברור מאליו. על הטיפשות שלנו. ההרגשה הזאת, שיכלנו לעשות את זה טוב יותר. יכלנו להחזיר אותם שלמים!!! אז למה לעזאזל כל מה שאנחנו מקבלים זה את הגופות של הילדים המדהימים האלה?... האמת היא, שהממשלה שלנו מטומטמת. זה לא חדש. אבל שיא השיאים הגיע אלינו לפני כמה ימים, כשקיבלנו את התוצאה של העיסקה ה"מוצלחת" שלך ,כלום-מרט! מי המטומטם שיסכים לשחרר חמישה מחבלים מה"כלא"(התצלום של החדר של קונטאר לא נראה ממש כמו בית כלא נוראי. טלויזיה,שש-בש,אוכל,שתיה. הם רק חלק מהתנאים הטובים שהמדינה סיפקה לו.) תמורת שתי גופות?! לא!!! יש לנו חדשות בשבילך אומרט: הם לא היו מחזירים אותם חיים, כי אם יש להם את ההזדמנות להרוג אותם- אז הם יהרגו! הם לא חושבים פעמיים בכלל! וזה ההבדל בין שני העמים, הרחמנות של העם היהודי והאנושיות שלנו אל מול האכזריות שלהם! ________________________</div>Sun, 20 Jul 2008 02:28:00 +0200rotem_gabso@Walla.com (NO NAME :-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9608785http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429843&blog=9608785http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9437404<div align="right" dir="rtl">ואיך לא.. שאלון! מה את מעדיפה יותר, להיות בחברת המשפחה או החברים? תלוי מתי. יש לי קריזות כאלה..מתי שבא לי לצאת זה בד"כ חברות.. למי את מייחסת חשיבות רבה יותר - למשפחה או חברים? משפחה מצומצמת(לא כולל דודים וכו') חברים באים וחברים הולכים אבל המשפחה נשארת תמיד! יום שישי בערב, יש לך שני אירועים. הראשון הוא מסיבת יום הולדת של חבר, והשני הוא חתונה של בת דודה. במה תבחרי? תלוי בקירבה שלהם אליי. אם זאת בת דודה שאני לא כ"כ קרובה אליה, אבל החבר מאוד- אלך לחבר האם את משתדלת לשמור על קשר עם המשפחה הרחוקה, או שאם זה לא ארוחה משפחתית זה לא בא בחשבון? תלוי עם מי, לא עם כולם אני בקשר האם כשאת הולכת לחבר, את מעדכנת את הורייך או מישהו במשפחתך? לפעמים. לפעמים אני סתם יוצאת מהבית בלי לומר... האם ישבת פעם בארוחה משפתית אצל חבר? מה היה שונה? האם זה השפיע עלייך? ברור. היה פחות כיףף.. התפאדחתי בטירוף. והכי חשוב,הבנתי שאין על המשפחה שלי :) האם חבר ישב איתך פעם בארוחה משפחתית שלך? האם הרגשת בנוח עם נוכחותו? חבר, חבר??? לא. אבל בעז"ה. חברים סתם.. ברור שכן! כמעט קבוע! <SPAN class</div>Tue, 24 Jun 2008 17:23:00 +0200rotem_gabso@Walla.com (NO NAME :-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9437404http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429843&blog=9437404http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9064403<div align="right" dir="rtl">לגרום לי להרגיש את מה שאני מרגישה... החיוך הענק שלו והלב הרחב והאינסופי הזה מקרבים אותי אליו יותר מכל מגע גופני.. ההרגשה הזאת, שאני יכולה לשתף מישהו בכל מה שעובר עליי בלי להרגיש שהוא מקשיב לי רק בשביל לגעת בי.. אי אפשר לתאר את זה. יש לנו את אותו היעד בחיים ויחד אנחנו צועדים אליו כשהנשמות שלנו נוגעות זו בזו. פעם ראשונה בחיים שלי שבאמת נוח לי להיות עם מישהו. נוח לי להיות לידו, נוח לי לדבר איתו ולהגיד כל מה שבא לי..כיף לי. הייתי רוצה לחבק אותו, הייתי רוצה לנשק אותו ולהרגיש אותו הכי קרוב אליי. המבט שלו .. אומר את אותו דבר בדיוק. אי אפשר לפספס את זה. אבל זה יקרה רק כשנחליט שאנחנו רוצים להקים את הבית המשותף שלנו. רק כשנרגיש שאנחנו לא יכולים להמשיך ולבנות את העתיד שלנו בלי להיות אחד עם השניה. זה יקרה.. רק מתוך אהבה אמיתית ושלמה. מתוך האהבה שלנו ומתוך ההרגשה שבאמת אנחנו משלימים אחד את השניה בלב ובנפש רק אז יבוא המגע הגופני..הכל כך טהור הזה. מחכה לרגע שאמצא אותך. אהוב יקר שלי...</div>Thu, 24 Apr 2008 21:44:00 +0200rotem_gabso@Walla.com (NO NAME :-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429843&blogcode=9064403http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429843&blog=9064403