<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>My life in The big city...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899</link><description>On the july 21, 2004 I left israel to New York city. Since then, my life is a big mess... This is my story</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Mr. New York. All Rights Reserved.</copyright><image><title>My life in The big city...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/62004/IsraBlog/42899/misc/290425.bmp</url></image><item><title>מעגל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=10883499</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ב- 9.6.04 פתחתי את הבלוג הזה. עוד שבועיים זה יהיה חמש שנים. בחמש שנים האלה עברתי בלי לשים לב, בטיל, כל כך הרבה מסגרות שונות...(רק עכשיו קלטתי שלא כתבתי פה שנה!!)

אז למה בעצם פתחתי את הבלוג? פתחתי את הבלוג כי הייתי לקראת עזיבה, ביולי 04 עזבתי את הארץ לטובת שליחות בניו יורק וקיויתי שהבלוג יחזק אותי לפחות בהתחלה הקשה שם, זה לא רק עבד, דרך הבלוג הכרתי את א. בחורה מקסימה שהייתה לידידה אדירה שלי ואת ת. שהיה החבר הכי טוב שלי בשהות בניו יורק.

בניו יורק העברתי שלוש שנים, שנתיים תיכוניות ושנה אקדמאית לפני הגיוס. באוג&apos; 07 התגייסתי לצבא (הישראלי כמובן) ועד היום אני משרת בו, תיכף סגן במערך הסגל. זה מצחיק ראות את כל החורים בבלוג - חודשים שלמים שלא כתבתי ונעלמתי כאילו בלעה אותי האדמה, ותמיד מתישהו הרגשתי צורך לשוב לכתוב.

בכל מקרה מאז שחזרתי לארץ תמיד קיויתי שההרגשה שלי לגבי ניו יורק תהיה &quot;תקופה משמעותית שחלפה&quot; ובאמת ברגע שחזרתי לארץ נהיה לי פה ממש טוב. כל החברים הטובים שלי עוד מהחטיבה חזרו באופן מלא לחייםשלי (עד היום) ואני באמת מרגיש פה בבית. ככל שהזמן עובר מצטברים בי געגועים לבית השני שלי,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 23 May 2009 15:48:00 +0200</pubDate><author>hottiekottie@gmail.com (Mr. New York)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=10883499</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42899&amp;blog=10883499</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=9406171</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המסלול אל המינוס

חצי שנה של קורס
חצי שנה של שש שעות שינה ביממה
חצי שנה של עבודה מאומצת ומרובה
חצי שנה של בסיס הדרכה
שלושה שבועות של דאגות מועדות
שלושה שבועות של &quot;אס&quot;ק&quot;
שבועיים של הגנ&quot;ש
שבוע סד&quot;ח
אינספור נסיעות וסיורים
&lt;FON&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 20 Jun 2008 11:53:00 +0200</pubDate><author>hottiekottie@gmail.com (Mr. New York)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=9406171</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42899&amp;blog=9406171</comments></item><item><title>סיכת המ&amp;quot;מ\ יאיר לפיד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=9367207</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הדרכים מתחילות בסיכות בטחון שתופסות את זנב החיתול
ונמשכות לסיכת השיער שאוספת את התלתל.
ועוד מחכות סיכות בסדרה מסתתרות בשבילי החיים,
סיכות הוקרה, סיכות של תפירה,
אך יש רק סיכה אחת בעולם שצריך בשבילה להילחם
ואולי בגלל זה היא היקרה מכולן, הלוא היא סיכת המ&quot;מ.
סיכה זעירה הנחבאת על הצוואר,
היא דבר לא נוצץ או זורח אך היא הראשונה לעלות על ההר בליל ניווטים צל ירח.
והיא הראשונה לומר &quot;אחריי&quot; בליל פיגועים ושדה קרב
והיא שזוכרת ותדאג להסביר שהארץ הזאת היא נחלת אבות
שבניה כל יום אותה מקיימים וצריכים מחדש בה לזכות.
זו סיכה שאומרת על בעליה &quot;הוא הטוב בין הטובים ביותר&quot;
ומי שזכה בה יודע שהיא לא מהזן המוותר.
היא יודעת שיש יפות ממנה בכל חנות תכשיטים או חלון ראווה
אך רק מי שענד אותה ואף לרגע,
מבין מה פירוש המילה &quot;גאווה&quot;!

אני גאה:) וממש אבל ממש לא מעכל את זה..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 13 Jun 2008 22:04:00 +0200</pubDate><author>hottiekottie@gmail.com (Mr. New York)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=9367207</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42899&amp;blog=9367207</comments></item><item><title>קאמבק קטן :)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=9323476</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הסיפור שלי, עוד סיפור גאה... 06.06.08
 הכל התחיל בכיתה י&apos;, הבחור היפה הזה מהשכבה מעליי, הכל בגללו. הוא גרם לי להרגיש מה זה &quot;להרגיש&quot; בפעם הראשונה, הוא גרם אצלי לשינויים והרצון להיות קצת כמוהו, הוא גרם לי לרצות אותו. הוא לא בקטע, זאת הייתה ההידלקות הראשונה שלי, זו שגרמה לי להבין מה אני באמת. ידעתי שאין לי סיכוי וגם לא הייתי סגור על מה הולך איתי. זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בחיים שלי שסבלתי מדכאונות.
 בהתחלה חייתי בהדחקה המון זמן, תהליך מאוד ארוך של הצורך הזה להבין &quot;למה אני?&quot;, &quot;למה דווקא המחלה הזאת?&quot;, &quot;מה יגידו ההורים?&quot;, ומי שעזרה לי להתעסק עם הסוגייה זאת ניו יורק. בסוף אותה שנה מדוברת טסתי לניו יורק לשליחות של ההורים וגרתי במרכז השוק בשר הבינלאומי. אני מוכרח לומר את האמת שאם לא ניו יורק וההשפעה שלה אני לא יודע מה הייתי עושה עם עצמי. אז בניו יורק זה ידוע שהרבה יותר קל להיות הומו ויש הרבה פחות התעסקות סביב נטיות מיניות. 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 07 Jun 2008 11:32:00 +0200</pubDate><author>hottiekottie@gmail.com (Mr. New York)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=9323476</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42899&amp;blog=9323476</comments></item><item><title>העתקה מדויקת של מה שכתבתי ב&amp;quot;מקושרים&amp;quot; על ערב ראש השנה שלי...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=4922863</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ראש השנה, החג אולי הכי חשוב מבחינתי בשנה ואני בניו יורק... אווירת חג כמובן שלא יכולה להיות וגם לא ההתרגשות הזאת שיש לפני חג. אני גר בניו יורק כבר שנתיים, בשנה הראשונה בראש השנה טסתי למיאמי ואת השנה השניה דווקא העברתי בחיק המשפחה בארץ, והנה מתחילה לה השנה השלישית ונקווה שהאחרונה שאני בניו יורק. תמיד לפני ראש השנה יש את כל ההכנות האלה של קניות, מתנות, אוכל.. פה אין כלום מזה...אז נכון הייתה ארוחת ערב חג, ואפילו בירכנו את כל הברכות לראשונה, מין סוג של ליל סדר של ראש השנה חח והיה די נחמד. אבל אין על המשפחה.. מה יש לנו פה? את מ` שהיא חברה טובה של ההורים שלי שגרה פה כבר 7 שנים והוריה הגיעו לפה מהארץ. זוג צעיר נורא נחמד שלמעשה מבדר אותי חח, עוד זוג אחד שקשור לעבודה של אבא שלי, עוד רווקה שהיא חברה של מ`, ואחד מעובדיה הבכירים של הקונסוליה של ישראל בניו יורק ואישתו.. זה לא משפחה, זה ממש לא אותו דבר... רק האוכל נשאר בנזונה..הקטע הוא שבעיקרון זה לא כזה נורא כי זהו שנה הבאה אני בארץ. אבל כל החברים שלי בצבא וזה גורם לי לרצות להתגייס כבר, ואני בכלל מתגעגע לארץ ונמאס לי מניו יורק.. אז זה לא רק החג שמפר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 25 Sep 2006 02:22:00 +0200</pubDate><author>hottiekottie@gmail.com (Mr. New York)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=4922863</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42899&amp;blog=4922863</comments></item><item><title>פיייי כמה זמן לא עדיכנתי...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=4880668</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב נשמות שלי מה קורה????
מצטער שמזמן לא עידכנתי אך לא יצא...
אני עכשיו בשיעור אנגלית בקולג&apos; משתעמם טילים אז זה טוב כי אני מעדכן :)
אחח כמה אני מתגעגע לישראל.. יום רביעי אני הולך לעצברת תמיכה בישראל מול האו&quot;ם שכולל את ציפי לבני המלכה וקרנית גולדווסר שתדבר (אישתו אל אהוד גולדווסר החייל החטוף) והולך להיות אירוע עצום...
אתמול הייתי בהופעה חינם של הדג נחש והיה בנזונה אפילו שאני לא מכיר את רוב השירים...
יש לי עבודה למי שלא ידעתי, אני מתחיל לעבוד בבית קפה ישראלי (מממ בייגל טוסט, מממ בורקס) ואני ממלצר שם :) הפתיחה בשבוע הבא כולכם מוזמנים חח לקסינגטון ו-93, כשר חלב ישראל למי ששומר...
סיפור מצחיק: שלשום נדמה לי הורי באו אליי ביציאה שהם רוצים לטוס לאיטליה ליומולדת של אמא בחופש&quot;ג, ואני אמרתי :&quot; ואללה מזמן לא הייתי בחו&quot;ל...&quot; כמובן שהורי טרחו להזכיר לי שאני גר בחו&quot;ל חחח זה היה מצחיק.. לא מצחיק? לא משנה חח
אתמול היה סמינר של שבט תפוח ואני כל כך מתגעגע שזה עצוב.. אבל תם זמני והגיע הזמן שהם ימישכו בלעדיי ואני אמשיך בלעדיהם... אני רק מת להתגייס כבר! עכשיו בדיוק הסברתי בשיעור אנגלית את ההבדל בין&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 18 Sep 2006 18:11:00 +0200</pubDate><author>hottiekottie@gmail.com (Mr. New York)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=4880668</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42899&amp;blog=4880668</comments></item><item><title>Home, Sweet Home</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=4695285</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב, אז זהו, זה נגמר...
אני בביתי בניו יורק, נחתתי שלשום בערב, מאז כבר ראיתי את כל החברים מביצפר, כל החברים מהצופים, הקולג&apos; שאני הולך אליו, הסטארבאקס שלי :)
אז שלשום נחתתי אחרי טיסה שהייתה באמת סבבה ( שתיהן) חוץ מהנחיתת ביניים שהייתה על הפנים והתעכבה באיזה שעתיים בגלל בידוק בטחוני מוגזם בלונדון... בטיסות היו סרטים סבבה ואוכל סבבה וחברה סבבה (איילוצ&apos; :))הגעתי הביתה ונרדמתי (לא ישנתי כל הטיסה) למחרת קמתי ב-6 בבוקר מסיבה לא מוגדרת והייתי בבוקר בבית במן סוג של תשישות. יותר מאוחר נפגשתי עם יעל בקונסוליה, באנו אליי, הצטרפו תמיר איילוצ&apos; וענבר והיה צחוקים. אחרי כמה שעות כל אחד הלך למקומו ואני וענבר הלכנו לאכול ארוחת ערב שניצל עם פירה אצל חברים של ההורים שלי :) טעם של ישראל חח. אח&quot;כ ענבר סחבה אותי לבאולינד להיפגש עם החברים האמריקאים מביצפר כי התגעגעתי והם אליי. ואחורי זה בדרך הביתה נפגשתי עם יערה והלכנו לשבת בבר נרגילות נחמד. יערה החזיקה אותי ער עד 2 ולא יכולתי יותר לעמוד בזה, טסתי הביתה לישון. היום קמתי, הלכתי לקולג&apos; שלי לברר כמה דברים אחרונים, הלכתי לעבודה של אבא שלי וביחד הלכנו לאכול צהריי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 23 Aug 2006 03:30:00 +0200</pubDate><author>hottiekottie@gmail.com (Mr. New York)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=4695285</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42899&amp;blog=4695285</comments></item><item><title>עוד מפגשון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=4582591</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב אז נחום מתגייס, מחרתיים.
יוסי טס לחו&quot;ל, עוד שלושה ימים.
אני טס לניו יורק :( עוד שבוע וחצי...
אפחד לא יודע כמה פעמים עוד נתראה אז היינו חייבים לעשות את זה.
ערב כזה ששותים בו חחח
כמובן שלא יכולנו בךי הקמיע!!!!
לצערנו פלטש ויוסיבו הצטרפו כשלא הייתה מצלמה כבר אז הם לא בתמונות...
ככה זה אנשים עובדים חח...
&lt;IMG style=&quot;WIDTH: 512px; HEIGHT: 384px&quot; alt=&quot;הרכב די מלא! רונן,ענבל,נחצה ותומש למעלה. ד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 08 Aug 2006 15:17:00 +0200</pubDate><author>hottiekottie@gmail.com (Mr. New York)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=4582591</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42899&amp;blog=4582591</comments></item><item><title>תיעוד צמוד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=4560956</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מיקום: חוף הצוק, צפון תל אביב
הזמן: 4.8 - 1 בלילה
התכלית: על האש בשביל הכיף
החששות: קטיושות במרכז
סיבות נגד:החלטה של כמה אנשים לא לבואבעקבות שינוי התאריך\ התרעות על המרכז
השחקנים: קרייזי סאפיר, שלומי אמהמו, נחצ&apos;ה, מילי (בוגנים), דנה ממאאאאן, יוסיבו, פלצ&apos;ניקוב סודוך, אביב מנש, תומש ואנוכי.
וכאן הטלנובלה מתחילה.
ללא אלכוהול (אצלנו אין צורך, יש שמחת חיים טבעית בקבע)
ללא עישון (סמים זה לא חוקי :), הסיגריות נגמרו ושלב הנרגילה עבר מכיתה ח&apos; בערך)
ללא מצב רוח יתר (בעיקבות ההתרעות על טילים במרכז ובעקבות כך אנשים החליטו לא לבוא)
עשינו שמח :)
כמובן שדגל ישראל היה נוכח כקמיע מזל של הערב :) המנגל היה בפעולה מתמדת (כמובן שגם האוכל...) ומשעמם לא היה לרגע... 
מרוב שמחה ועליזות אפילו הירח נעלם בסביבות ארבע... כזה כיף לא היה הרבה זמן...
גם שבט תפוח היה נוכח... לא האנשים אלא השירים, לא היה מורל אחד של שבט תפוח שלא עבר בערב זה לפחות פעם אחת... כל אחד מה-60 מורלים של שבט תפוח צופי ניו יורק... אפילו הדבקתי כמהאנשים אשר חזרו הביתה וזמזמו &quot;שבט תפוח, צופי מנהטן, תשתו לנו...................&quot; הבנתם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Aug 2006 19:04:00 +0200</pubDate><author>hottiekottie@gmail.com (Mr. New York)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=4560956</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42899&amp;blog=4560956</comments></item><item><title>יוסי ונחום פה!!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=4522380</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב אז אתמול דפקנו המבורגר משו משו במוזס הרצליה פיתוח (אם אתם מכירים... אם לא תלכו!!!) היה בנזונה... ואז הלכנו לים ולא עשינו שם כלום חחח היום נהגתי אחרי יומיים שלא נהגתי לארומה וקניתי קפה חחח ואז נחום ויוסי באו והם מזיינים לי בשכל...
אהה נחום הזכיר לי... במוזס שנינו (היחידים) שהעיזו לקחת שוטים (ולשלם) , נחצ&apos;ה של אבסיינט ואני של פינלנדיה ובסוף זה עלה חצי ממה שהיה כתוב חיחי אז רצינו עוד אחד אבל החלטנו שלו we fucked the system as DJ nachman mehuman says...
וואי עכשיו אוגוסט... מטורף... ונחום עכשיו מאיים שהוא הולך הביתה....
איזה באסה שנחום מתגייס עוד עשרה ימים ואני עוזב עוד שבועיים וחצי את הארץ :(
נחום חושב שהצבא זה קייטנה, אני יוסי מסבירים לו שהוא יזוין חזק מאוד עם מקל ברזל באורך מטר בתחת...
עכשיו ספיר עזרא (קרייזיסאפיר בשבילכם) מוסרת לכוווולם ד&quot;ש... היא באייסיקיו חח
והרי תמונות מאמש...
מסכן עידן... ברגעים אלה ממש מתמתח להקשב! :( ליבנו איתך!! אל תשכח סבון נוזלי ולא כזה שנופל... שלא תצטרך להרים... ונאמר:&quot; אל תדאג אמר הדג, יש לי עורך דין כאאאריש (שיביא מזוודה עם חשיש)..&quot;.קרדיט ליוסי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Aug 2006 01:52:00 +0200</pubDate><author>hottiekottie@gmail.com (Mr. New York)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42899&amp;blogcode=4522380</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42899&amp;blog=4522380</comments></item></channel></rss>