http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243[=heCopyright 2026 pomba. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=8302356<div align="right" dir="rtl">אני לא טיפוס שבוכה אני יכולה להיות עם דמעות בעניים ואני לא אבכה מאז שסבא שלי ניפטר וראיתי את אחותי חזקה אני עשיתי הכל כדי לא לבכות.. גם דברים שאני לא בטוחה אם אני מתחרטת עליהם. אני רוצה להיות טיפוס חזק אבל אני מרגישה חלשה.. מזל שהאנשים רואים אותי בצורה שונה אני חושבת שאני אפילו מפחדת מעצמי דיברתי עם אחותי בטלפון והיא ידע שאני מתה לפרוץ בבכי והדבר היחדי שעלה לי בראש זה לנתק ת'טלפון לנעול את הדלת ולהכנס מתחת לספריה שלי וליבכות.. לחבק את עצמי ולבכות היא דיברה איתי על דברים שאפילו לא משנים לי ואני התחלתי לבכות. אני אפילו לא בטוחה על מה. בחיים יש לנו המון רגשות אמיתים ואנושים אבל כולנו ולא רק אני מנסים להסתיר את זה. כי אנחנו מקבלים את זה כחולשה- להראות לעולם שיש לנו רגשות ואנחנו לא חזקים לפעמים. אבל אנחנו לא רוצים שהעולם יראה אותנו ככה. -לאהוב בסתר -לבכות -לבכות מול אחרים -להראות שכואב לנו כשקיבלנו מכה -להראות לזה שפגע בנו שזה פוגע אבל כשאנחנובעמדה המנוגדת -אנחנו רוצים לדעת שהם אוהבים אותנו- כדי שנוכל לתת אהבה בחזרה או פשוט להיות ידיד טוב ולהמשיך משם. -להיות בצד השנ</div>Sat, 29 Dec 2007 13:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (pomba)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=8302356http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=428243&blog=8302356http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=8190215<div align="right" dir="rtl">כנירא זה מה שהגשם מביא איתו דיכאון חורף הרגשה של להיות מכורה לדבר, לאדם התמכרות לא הגיונית תלותית אני אוהבת להיות תמימה ולחיות בבועה שלי ליראות עולם יותר טוב יותר נקי וכמו שחברי הקטן והארנבי פעם אמר "את לא מבינה את סתם ילדה קטנה מה רוצים ממך כולם קוראים בשמך אל תהיה תמימה!" אוף איך אני יכולה להיות מכורה אליו אני לא אוהבת אותו לא ניראלי שאי פעם הייתי ממש מאוהבת בו אולי דלוקה אבל הוא עשה לי רק רע, לא יודעת מה עובר לו בראש לא לדעת מה הוא באמת חושב אם הוא רוצה אותי באמת או שאני סתם צעצוע חלק אומרים לי ככה אבל משו בו אומר לי אחרת וכשאני לידו זה בכלל אחרת. זה היה ככה וזה עדיין ככה אני רוצה להיות ידידה שלו אני רוצה שהוא יהיה לי חלק בחיים ואני רק מרגישה שהוא רוצה אותי מחוץ לחיים שלו הלוואי שרק הייתי יודעת![ הלוואי שזה היה יותר פשוט הלוואי שהוא היה רוצה אותי חלק בחייו כמו שאני רוצה אותו אוףףף אז למה רבים לפני ורבים אחרי נתקעו עם השאלה "מאיזה סרט הגיעה אלינו הפנטזיה שזה שנטש אותנו יחזור על ארבע" אותו הרצון אפילו אם כבר שנינו יודעים שזה הסוף אפילו אם שנינו יודעים שז</div>Fri, 14 Dec 2007 14:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (pomba)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=8190215http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=428243&blog=8190215http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=8055368<div align="right" dir="rtl">-מה כבד לך על הלב ילדה? ספרי לי עלילותיך ותני לי לשאת עולך כי אהבתי אליך עזה ודימעותך אל ליבי חודרים - מראות העולם שעיני ראו הכבדו עלי ועל נשמתי, תמימות נמוגה ממני כשרשעות אדם מתמזגת עם טוב ליבו, וטיבעו של אדם כבר אינו מוגד אינו ידוע, טעיות חוזרות וטיפשות אנושית משכיחות ממני את יופיה של נפש אמיתית.</div>Thu, 29 Nov 2007 18:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (pomba)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=8055368http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=428243&blog=8055368http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=7985660<div align="right" dir="rtl">אוף אני משתגעת אני רוצה להרגיש בבית אני חולה על המבנה שאני גרה בו הוא מדהים!! הוא הטירה שלי ולבד בו אני מרגישה הכי בטוחה שיש אני מרגישה שזה המקום שלי כל אבן שמונחת בו היא מושלמת לי כל קיר שומר עלי לא משנה כמה חודרים מים לתוכו כל מנורה יש בה את התאורה שאני צריכה המטבח מושלם בשבלי והחדר שלי במקום שלי החצר שלו גדולה קדמית צדדית אחורית המקום עם הבמה שלי, החדר הסודי שלמטה, השרותים שבול מול המדרגות אני ממש רוצה לגור בו גם כשאהיה גדולה.. כמובן לצאת מתישו מהבית אבל לחזור אליו ולגדל את הילדים שלי בו.. או יותר טוב אם הייתי יכולה להעביר אותו למקום אחר כי פה יש אנשים חרא! מצד שני אני ממש מתגעגעת לבית הישן שלי ששם הרגשתי בית! הרגשתי משפחה היו כולם! חברים שני אחים שני הורים וכלב מושלם ואני אפישו בתוך כל זה. בדוגרי אני יודעת שגם בבית החדש היו לי ימים שהרגשתי משפחה במיוחד כשכל המישפוחה באו לבקר כי בית כזה גדול מלא בכולם כמו מסיבת פיג'מות ענקית!! ולא יודעת איכשו השנים עשו את שלהם וכאילו לקחו איתם את התחושה, הכלב המושלם בשבלי הלך עם הזמן התעלומה והגיל (ורשעות אנושית), האח יצא עם הצבא ולפעמים בא, אח</div>Thu, 22 Nov 2007 00:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (pomba)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=7985660http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=428243&blog=7985660http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=6651784<div align="right" dir="rtl">הלב שלי שבור הראש משתגע וכנירא שעדיין נישאר משו על האדמה אני מתה לעזובבבב למה לא נותנים לי ללכת?! אני חולמת על ליברוח אם הייתי יודעת לאן אולי באמת הייתי בורחת אבל אני רק יודעת שלעמוד באותו המקום הזה נהיה מעצבן שיגרתי רגיל משעמם משגע מטרף!!! אני לא יודעת אם המקום שאני נימצאת בו עכשיו כזה משעמם אני לא יודעת אם הוא כזה מטרף אני רק יודעת שאני לא יכולה לעמוד פה יותר!!!!!! מצב חברתי חרא! יש לי מלא חברים אבל לא הרבה ניראים כבר אמיתים וחוץ מזה אני רוצה יותר אני רוצה קבוצה מישלי קבוצה של חברים שתמיד יהיה עם מי לצאת בשישי עם מי שירצה אותי בסביבה איו זה מסובך שכבר נירא שזה דבר שמילים לא יכולות לבטא ואדם לא יכול להבין רק ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח ליברוח רק ליברוח. הלב שלי שבור!!!! הוא שבור וכואב!!!! ואני אפילו לא יודעת למה ואין מי שיגיד לי למה ליברוח ליברוח ליברוח רק ליברוח לאן שהרגלים יק</div>Sun, 03 Jun 2007 22:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (pomba)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=6651784http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=428243&blog=6651784http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=5676014<div align="right" dir="rtl">אתם מכרים את זה שבחיים יש לכם עליות וירדות... ובתקופה של הירדה אתה מרגיש בדיכי כזה ואין לך מושג איך אתה יוצא ממנו? אז זהו שאני בנאדם ממש שמח והיפרי ואני ממש שונאתת להיות בדיכאון ועוד כשאני בדיכאון אני יכולה גם לא לאכול יום שלם:Sוהכי מעצבן שכשאני בדיכאון אני מתחילה ליראות את החיים שלי כסרט רע! ה' נתן לי כל כך הרבה!!!!!!! אני רזה לא משנה מה אני יעשה ואני לא אוכלת כמו מפגרת בגלל ש"ככה יותר נוח לי", הוא נתן לי חברות מעולות ומתוקות שזה לא יאמן ואני אומרת לעצמי ש"אני לא מרגישה אליהם אהבה" כי אני מתחילה להרגיש חסרת תחושה.. אומרים לי איי לאב יו אני אומרת איי לאב יו כמו שילד קטן אומר סליחה בלי להתכוון... רק שפה אני כן אוהבת את הבנות ובשונה מילד קטן לי לא גנבו את הדלי או את הבובה של ספיירדמן:S עוד המון! אחות שאני לא יכולה לתאר כמה אני אוהבת אותה אח שאני חולה עליו ואני לא מנצלת את מה שיש לי מהם.. הם ממש יכולים להיות לי כתף תומכת ואני סגורה בעצמי! גם יש לי אמא אוהבת שנותנת לי ממה שאין לה ויותר היא מביא 200% מעצמה רק כי היא אוהבת אותי ודואגת לי.. והמון אומרים שהקשר של אבא שלהם לא טוב בגלל שהוא לא ש</div>Wed, 17 Jan 2007 20:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (pomba)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=5676014http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=428243&blog=5676014http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=4262401<div align="right" dir="rtl">תמיד רצתי לכתוב משהו גדול... משהו שכולם יזכרו משהו יפה משהו אמתי משהו מהלב אז אני אתחיל אם משהו אמתי ונכון לגבי.. תהנו יש המון דברים שאני רוצה להגיד להמון אנשים... פה זו דרך להגיד אותם... אני עשיתי משהו כמו מכתב כדי שאנשם פחות או יותר ידעו מה עובר פה... חלק מהמכתבים הם להמון אנשים חלק הם לאדם מסויים וחלק הם לאפחד... את אני לא מאמינה עליך את כזו צבועה... לא אמתית אם יש לך דעה תגדי... אל תהיה צבועה ומגעילה אם ליד אנשים יש לך את הפרצוץ הזה כדי לעשות עליהם רושם טוב ולידי יש לך פרצוף אחר לגמרי למה את בכלל לידי? לך אני מצתערת אני יודעת אני הייתי זבל גמלי יש תכונות רעות כמו לכל אחת אחרת... לפעמים יותר מידי אכפת לי מה אנשים יחשבו יותר מידי אכפת לי מהדברים שאנשים אומרים... אותם אנשים שבכלל לא חשובים לי... עכשיו כבר לא משנה נירא לי.... תחושה אומרת לי שאת כבר דיי שונאת אותי... אני לא יכולה להגיד אם אני מצתערת על זה... אני לא יודעת אם אני יכולה להגיד חבל... אני יכולה להגיד שהייתי מעדיפה שהדברים היו אחרת.... לך2 מודה אני הייתי זבל וואוו זבל זה לא מ</div>Tue, 27 Jun 2006 13:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (pomba)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=4262401http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=428243&blog=4262401http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=4260439<div align="right" dir="rtl">הסרט האחרון שראית? 50 דייטים ראשונים &gt;&lt; היה יפה? היה בסדר כזה.. פעם מיליון שאני רואה את הסרט הזה.. המון קטעים אני התחלתי להגיד בקולנוע או בטלוויזיה? טלוויזיה מי האיש האחרון שראיתם? אמא. מאמינה באלוהים? כן. מה לדעתך קורה אחרי שמתים? אממ בטח זה נירא כמה זמן כמו שאתם ישנים ואמרו לי פעם שהרוחות מסתובבות עוד שנה על כדור הארץ כדי להיתשולל ואז זמן מסויים גן עדן ואחרי המון זמן לידה מחדש עשית פעם סיאנס? לא בדיוק האם אתם אוהבים את איך שאתם נראים? אממ לרוב תכונה שאתם שונאים בעצמכם: אמממ לא חסר.. אני לא רוצה לפרט פה</</div>Tue, 27 Jun 2006 01:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (pomba)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=4260439http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=428243&blog=4260439http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=4176162<div align="right" dir="rtl">אזזזז.... אתמול חזרתי לטומי מהטיול השנתי... של פאקינג יום אחד!!!! מסתבר שהבצפר שלנו ניבהל מהעובדה שבאמצע יוני חם...) בכול מיקרה קיבלנו במקום טיול של מילנים (טוב יחסית לבצפר שלנו אני הרגשתי מלינית! אז אני יום לפני רצתי לקום בזמן להיתארגן ולהגיע פעם אחת עם כולם לבצפר אז כיוונתי לי ת'שעון ל6 בבוקר.... 6 בבוקר הקרציה הזה מצלצל ואני עושה לו כל פעם עוד 10 דקות עד רבע ל6 ואז אני מבינה שאם אני רוצה לתפוס ת'הסעה אין לי הרבה זמן אז אני מתחילה להיתארגן וכל החרא הזה בסוף הגעתי ב8 בערך.... וניזכרתי ששכחתי ת'אישור אז אמא של הייתה צריכה לבוא :S חיחיחיחיחי בכל מיקרה עוד לפני שיצנו חצי מהבנות שמו לב לחובש שלנו ליאור הראל (והוא לא פאקינג דומה להראל מויאל אולי בפרופיל!!!!) בכל מיקרה כל הנסיעה הצקנו למורות ולכל הכתה שלנו במקרופון ודורן סיפרה לנו סיפורים שלא מענינים אפחד... וכבר הראנו למדריך המסכן שאין לו מה להסביר לנו וחבל על הקול שלו &gt;&lt; והקרציה הזה עדיין דיבר! ואז הגענו לשמורת אחולה והיה לנו שם כזה סרט משם הלכנו לכל מינה הסברים נחמדים כאלה ובגלל שלא הקשבתי נכון חשבתי שזגה הברווזה (לשילטון!</div>Thu, 15 Jun 2006 16:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (pomba)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=4176162http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=428243&blog=4176162http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=4052478<div align="right" dir="rtl">אני לא יכולה יותר!!!! זה כמו לרוץ בריצות הארוכות האלה של בצפר... אתם מכרים את זה שאתם מתחלים בכל הכח משתדלים לפחות באותם כמה שניות דקות משזה לא יהיה אתם חושבים שאולי הפעם אולי איזה סיכוי קטן שהפעם יהיה ציון טובואיזה מישהו ישמח בשבילכם על ציון טוב (וזה לא שאני חרשנית או משהו פשוט זה יכול להיות נחמד לקבל סוף סוף ציון טוב....) ואתם רצים- מוצאים הכל ואתם מתחלים להתעייף ומתחלים ללכת אחרי כמה זמן של הליכה אתם שוב רצים בכל הכח שצברתם בזמן שהלכתם ואז אתם רואים שלא היה לכם ממש מה להתאמץ כי זה היה עליה או סתם שטח קטן? ככה זה אצלי בזמן האחרון אני לא מתקדמת לשומקום ואני מוציאה את כל משנישאר לי ודיי נימאס לי לרוץ ניגמרו לי כל הכוחות לא נישאר כלום ועדיין אני ממשיכה.. ובשביל מה? בשביל כלום... בשביל משאני מקווה שיהיה יותר טוב בהמשך.. סוג של תקווה כזו שיכולה להיות רק אצל ילדה תמימה כמוני... אחרים מיזמן היו ממשכים ללכת(אחרים= אנשים נורמאלים)... ואני? סתם מוצאיה כוחות מיותרים.. כנירא שבסוף הלכו התקוות.. בכל מקרה זה ציון גרוע... נכון מטפורה גרועה? אבל מה לעשות זה הדבר הכי קרוב שהצלחתי לחשוב עליו</div>Sun, 28 May 2006 23:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (pomba)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=428243&blogcode=4052478http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=428243&blog=4052478