<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>המהפכן הבינוני</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792</link><description>&quot;אם אני זורקת 2 קוביות, כמה ביצים אני אוכלת ביום?&quot;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 האגס בברדס. All Rights Reserved.</copyright><image><title>המהפכן הבינוני</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792</link><url>http://img383.imageshack.us/img383/3893/n7220940627217dg7.jpg</url></image><item><title>יממת חג המולד.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=11482459</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכל התחיל כשבוע או שבועיים לפי אתמול/היום. הלכתי לי לראות את ההצגה &quot;חלום ליל קיץ&quot; שהייתה מצויינת, ולאחר עיון בתוכניית היכל התרבות הבחנתי בהופעה של שחר חסון. בתור חסיד לילה בכיף הצעתי לחברי ללכת. ומעכשיו נתחיל את יממת האתמול בסדר כרונולוגי:17:30 25.12התעוררות משינת הצהריים. נזכר שעדיין אין כרטיסים. בערך שעה אחרי זה הקופות של ההיכל נפתחות ולכל ארבעתינו יש כרטיסים בשורה ראשונה.22:30 25.12ההופעה מתחילה, אורי נבחר להיות ההומו של ההופעה. די מצחיק פה, צוחקים גם ממה שלא מצחיק.00:30 26.12שיא ההופעה, שחר חסון לאורי לבמה ואורי מפצה על להיות הומו כל ההופעה ונותן את שואו חייו, עושה משחר חסון בדיחה, ושיא הערב: אורי מספר את הפאנץ&apos; עם הציצים שמוחאים כפיים על הבמה יחד עם שחר חסון אל מול קהל היכל התרבות כרמיאל.01:00 26.12אנחנו מחכים לשחר חסון שמספר לנו גג של אבי אטינגר ממופעי הסטנדאפ החשאיים שלו בת&quot;א. יש לו קול ממש מעצבן בלי מיקרופון. השיא: שחר חסון מציע ל2 מאיתנו טרמפ לכיוון הבית, אבל אנחנו מוותרים כדי להיות ארבעה, החלטה שתתברר יותר מאוחר כשגויה.01:30 26.12אוכלים פיצה משפחתית, קונים לחברים סיגריות, ומח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 26 Dec 2009 12:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (האגס בברדס)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=11482459</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=426792&amp;blog=11482459</comments></item><item><title>61 שנה למדינת ישראל - או: למה סבלתי ביום העצמאות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=10806909</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלא תבינו אותי לא נכון, יום העצמאות עבר בסדר גמור, הבעיה הייתה ביום עצמו.הלכתי לעל-האש של השכבה שעליו אני לא רוצה לדבר...ומה שבאמת עיצבן אותי הייתה ההופעה בערב במשגב. באתי לשם בכדי לצפות ולפזז בהופעה של הגרובטרון. כשהגעתי צפיתי בטקס מבחיל של משגבניקים מבחילים.זה התחיל מהקטע של הילדים הקטנים, כמה שהם היו חמודים, מישהו שמע מה הם אמרו?חלומם היה בריכה, פארק שעשועים, וכשאחד שאל, &quot;מה אתה רוצה, לגור בעיר?&quot; אז השני ענה לו &quot;לא, טוב לי פה...&quot;וזה רק מראה את חלומם של המשגבניקים, לגור בעיר רק עם בית פרטי ובלי ערבים. כה פשוט. וקצת מגעיל.אחר כך היה יקירי משגב, חמי שהיא סבבה זכתה, משומשו גם סבבה. מנסים לקדם את ההתנדבויות במשגב. קצת משעמם.איפה הגרובטרון?קטעי ריקודים מלהיבים ומרגשים...הלהקה מופיעה בקטע היפהופ מטורף לשיר &quot;שירת הסטיקר&quot;, רק מה, לא ידעתי ש&quot;אין ים בארץ-אין פיגועים&quot;. צינזורה דוחה על מנת לא לפגוע בערבים. וברקע שלטים לאומניים ופאשיסטיים לצד שלום עכשיו.איפה הגרובטרון?הנה! הם עולים לבמה ומשום מה רחבת הריקודים ריקה. למה? שירים דווקא מגניבים.מבינים למה. הלהקה רוקדים לצילילי הגרובטרון. ביאסו לי תתחת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 02 May 2009 03:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (האגס בברדס)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=10806909</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=426792&amp;blog=10806909</comments></item><item><title>מממ...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=10344917</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התחלתי לאהוב להדליק גפרורים מהסוף ככה שאתה משאיר רק את האדום. זה נראה ממש מגניב...אני עדיין לא רוצה לכתוב על השלטים, יקח לזה עוד קצת זמן.שוב מלחמה?אין לי כוח...אני עייף, אבל ממש ממש עייף.אני לא יודע למה אבל אחרי שינה של 16 שעות אני עדיין עייף. וכשאני הולך לישון אחרי זה אני עייף.וקר לי. אז אני עייף ממש. ונשאר מתחת לסמיכה. משמע אני נרדם.אני פשוט ישן. כל הזמן רק ישן.ואני לא זוכר את החלומות שלי.שיין בוטווין אמר פעם בנאום מפורסם (weeds 212) :שלום הורים, מורים, הורים חורגים, אחים ואחיות, חברים של של ההורים (הזה שמת בסוף הפרק), חברים שבאו לבקר את הדוד והם לא קורבים (קאט) והמנהל.נבחרתי לעמוד לפניכם היום בפתח תחילת הלימודים בחט&quot;ב ואלו הדברים שבפי:אכזבתם את כולנו!שום דבר לא בסדר!הפכתם אותנו למשוגעים, חסרי רגשות, עצבניים ומפוחדים.אם נדמיין את אגרסטיק כמטוס,מטוס סילון ענק הטס לו בשמים ואנו בתוכו.אני חושב שכולכם צריכים להבין:There are motherfuckin snakes on the motherfuckin plane!אנחנו לא מוגנים!עברתם לכאן (פרברים) בכדי שניהיה מוגנים ואנחנו לא!ובזאת נקטע נאומו.כולם חושבים שלהתרחק לפרברים זה פתרון ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 27 Dec 2008 22:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (האגס בברדס)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=10344917</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=426792&amp;blog=10344917</comments></item><item><title>מתמטיקה פשוטה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=10252433</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה יקרה אם לא יהיו לי ציונים טובים?מה יקרה אם לא תיהיה לי תעודת בגרות?מה יקרה אם לא תיהיה לי משכורת 5 ספרות?מה יקרה אם אני לא אקנה בית?ואני לא אתחתן?ואני אעשה כל היום מה שבא לי?נראה לי, שבתכלס זה יהיה כיף...וואי בר הורג אותי בזמן האחרון. לפעמים יוצאות לו בדיחות סוכר.הדבהמהפכן הבינוני4.12.08&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 05 Dec 2008 02:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (האגס בברדס)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=10252433</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=426792&amp;blog=10252433</comments></item><item><title>ביקורות חטיפים II - עלית חורף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=10205220</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז שוב הגיע החורף עם מהדורות מוגבלות וכאלה ואני כאן לבדוק מי טעימה ומי באצת צריכה להיות מוגבלת.אז נתחיל:20.11.08 - יום שבת 18:47 מוס אגוזיםעל קופסה נראית קערה עם נוזל חום ואגוזים. לידה קובית שוקולד שנוזל ממנה החוצה נוזל שוקולדי עם אגוזים קטנים.בחבילה 2 שורות עבות של 5 קוביות. כן זה 100 גרם. עיצוב רגיל.אכן יוצא מן הקוביות נוזל שוקולדי. טעם מעניין, קצת מוס קצת אגוזים. בהחלט נחמד. טעם לוואי קצת מציק.בתכלס שוקולד חמוד.8.50 אצל שלומי3 וחצי בסולם החטיפים של אמנון. רגיל +21.11.08 - יום ראשון (יום שני להשעיה) 15:05 פנקוטה פיסטוקפנקוטה זה לא דג?עטיפה חמודה, רואים שמה גוש לבן שנראה טעים ובתוך השקולד רואים משהו לבן וירוק (לא נוזלי)מכין כוס סודה מיץ.אין באמת לבן בתוך השוקולד, רק ירוק.טעם חלקלק של משהו שהולך ונעלם ומרגישים רק שוקולד. הפנקוטה פיסטוק חלשה לעומת השוקולד ומרגשים אותה רק בטעם הלוואי.טעמתי רק את הבפנים והוא לא משהו. והוא גם ירוק...עוד אכזבה של חטיף עם פיסטוק.8.50 אצל שלומי2 בסולם החטיפים של אמנון. סתם21.11.08 - יום ראשון (יום שני להשעיה) 21:47 שוקולד לבן עם גרגירי קפהנשמע מגניבאוהב שוקול&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Nov 2008 18:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (האגס בברדס)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=10205220</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=426792&amp;blog=10205220</comments></item><item><title>למה הדחתו של בוריס מסמלת את רמת הרדידות של הטלוויזיה הישראלית.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=9878736</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ובכן, ברגע הצגת המתמודדים חיכית עד שיגיע החנון אבל אף אחד כזה לא הגיע (כי מקום לחנונים יש רק מתי שצוחקים עליהם...) אבל מצאתי תחלופה לדמות החנון בבוריס. שלא תבינו אותי לא נכון, בוריס לא חנון בכלל אבל בואו נדבר בתכל&apos;ס, הוא שמה בגלל אח שלו. הוא פשוט רגיל. אין לו עבודה מפוצצת בתור הייטקיסט, הוא מנקה בסופרמארקט. הוא לא שחצן ומדבר כל היום על כמה בנות הוא זיין.אז כנראה שהוא לא התחבר עם אלילי היופי שהופיעו בתוכנית. אבל זה רק מראה שאין מקום לאיש הרגיל בטלוויזיה. אז אם כל הכבוד לאח הגדול אני הפסקתי לצפות (לא שצפיתי אבל גם את יום ראשון בערב). ואני לא הולך לראות תוכניות ראליטי (חוץ מהיפה והחנון) יותר בחיים שלי.הבית ספר נחמד. בנתיים אני נהנה שמה. יש לי מורים טובים יותר וטובים פחות. אבל אף פעם לא נהנתי ככה מבית ספר...תודה לאל שיש מקצועות בחירה...זכרו את הפצצת האיטלקים על תל-אביב. פאשיסטים זונות.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 09 Sep 2008 23:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (האגס בברדס)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=9878736</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=426792&amp;blog=9878736</comments></item><item><title>סוף סוף גיליתי מה החלום שלי...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=9749418</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז כמה ימים לפני שאמל פיטר אותי מהעבודה, יעל (הזאת שאחראית על החממות והמעבדות הישנות, נו הלבורנטית הזו...) הציעה לי ולחבר שלי שתיל של פלפל חריף... כמובן שהסכמתי להצעה ולקחתי אחד על מנת לשתול אותו בבית הורי... כשחזרתי הביתה נורא התלהבתי מהעניין, אבל שכחתי פרט אחד, אני אשכנזי...לאשכנזיות (ואצלי זה עוד ברמה ג&apos;ינג&apos;ית...) יש הרבה מגרעות, לדוגמא: להישרף בשמש, קרובי משפחה שמתו בשואה ומסעות שורשים מתישים... אבל הגרוע ביותר הוא הרגישות לחריפות...עוד באותו יום שג&apos;אד, אב-בית/שומר במשרה חלקית שאל אותי למה לקחתי פלפלים חריפים, הרי אני אשכנזי...ואז הבנתי שזה שאני אשכנזי, לא אומר שאני צריך באמת להיות אשכנזי...החלטתי להקדיש את חיי למען גידול ובישול פלפלים חריפים...התכנון הוא שעם הזמן אני אאבד את היכולת להרגיש את החריפות הקשה ואהנה ממנה...אני עוד אראה לכולכם! יא אשכנזים/משתכנזים!אבי ביטר 4 אבר!פסטיבל הקומיקס - מה כדאי ומה בלאי?אז לפני שאפתח את הרשימה אני רק אומר שהקומיקסים השנה היו לי ממש זולים...Highlights -מצחיקבה -7 ש&quot;ח (20 יחד עם אלף זונות) - גאוני, מעולה, מומלץ...עלילותיו של דוגי לבירצם 1,2 - נראה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 15 Aug 2008 01:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (האגס בברדס)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=9749418</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=426792&amp;blog=9749418</comments></item><item><title>הסוף חלק II-III</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=9733542</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
הבנתי שאין שום סיבה שאני אחכה עד סוף אוגוסט כדי לעשות פוסט. ובמיוחד לא פוסט על איזה סרטים ראיתי החופש ומה כדאי לראות...

אז היום האחרון של הבית ספר עבר אחרת ממה שדימיינתי. לא הייתה שום שיחה אישית מעיקה בסגנון: &quot;ילד חרוץ ומעניין, משקיע, להימנע מפטפוטים וכד&apos;...).
טיפה משחקי חברה חסרי טעם, צביעות לכל עבר, שמחה פנימית, עצב חיצונית וכד&apos;...
ברוב היום האחרון תכננתי איך לגנוב מלט מהבית ספר, הרסנו איזה ספסל טיפשי ורצו שנתקן אותו, אז ניסיתי לקחת מלט מהית ספר, הצלחתי, אבל לא השתמשנו בה בסוף...
עומר בא אלי וכל מיני כאלה אבל זה לא באמת מעניין אף אחד...

במסיבת סיום קצת התאכזבתי מעצמי, לא נצמדתי לעקרונות שלי...
היו קטעים משעממים, היו קטעים מצחיקים, היו קטעים מביכים והיה בכללי, לא משהו...
אריאב המלך...

אני יודע שאני אשנא את הכתה שלי בשנה הבאה... זה כזה צפוי...
אבל אין לי מה להתלונן... זה באשמתי...
אני חייב להיות לפחות שבוע עם הכתה החדשה שלי, בין אם אני אוהב אותה ובין אם לא. הרי את בורשטיין הכרתי רק ביום השלישי, מתי כשהוא הפיל עלי כיסא בטעות. וואי פלאשבקים מכתה ז&apos;.

מסתבר שלאף אחד לא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 11 Aug 2008 23:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (האגס בברדס)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=9733542</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=426792&amp;blog=9733542</comments></item><item><title>המדריך - הקולנוע: איך פורצים את זה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=9700094</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
נכון, מחירי הקולנוע הרקיעו שחקים למחירים מטורפים של 37-40 ש&quot;ח וזה לא צודק. ובגלל זה אתם לא צריכים לשלם כ&quot;כ הרבה כסף...
הנה הדרכים הקלות לפרוץ את מחסום ה-35 שקלים.
הדברים שאני כותב כאן תקפים לגבי רשת גלובוס או גלובוס מקס או משהו כזה...

קנייה גדולה-
אם אתם קבוצה של 16 איש או 20 איש הרווחתם בגדול.. אם לא, תנסו להתארגן בכניסה עם עוד אנשים. 
בקולנוע ישנה אפשרות לעשות מנוי ל-16 או ל-20 סרטים ככה שכל כרטיס יוצא מוזל. אם אתם באים בקבוצה של 16 איש או 20 איש אתם יכולים לעשות מנוי, להוציא את כל הכרטיסים באותו רגע ולא כולם חייבים ללכת לאותו סרט...
מחיר מנוי של 20 סרטים 480 שקל שזה יוצא 24 שקלים לכל אחד שזה חסכון של יותר מ-10 סרטים...

כרטיסים מועילים-
כרגע ידוע לי רק על כרטיס אחד אבל אני בטוח שיש יותר...
נכון היתה את הפרסומת המגוכחת של אני היי בנטורל? היא לא הועילה בכלום... או זה מה שחשבתם...
ישנו כרטיס &quot;אני היי בנטורל&quot; שבעזרתו אפשר לקבל הנחות לסרטים ברשת גלובוס.
ההנחות הן 30% משווי הכרטיס, מה שבסרט רגיל זה יוצא 10 שקלים ואם זה עובד באיימקס, אדרבה...

תמיד להישאר מעודכנים-
תמיד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 05 Aug 2008 23:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (האגס בברדס)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=9700094</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=426792&amp;blog=9700094</comments></item><item><title>החזרה למושבה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=9647391</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז חזרתי מהקורס מד&quot;צים אחרי עשרה ימים של הזיות, חרא על חולצות ומזגנים נופלים. הכי מעניין היו האנשים שפגשתי. זו היתה חוויה פסיכודלית. פגשתי אנשים רגילים ולא רגילים. בלי פחד ובעלי חוש הומור מטורף. אנשים משעממים ואנשים נרדפים. שחקנים ואנשים עם רצון מטורף לבייגלה.אפשר להגיד שקורס מדריכים מתחילים היה חוויה כיפית וקורס מדריכים מתקדמים היה קורס מעניין. בין כל הצחוקים והק&apos; איבדתי את עצמי. האמת שזו היתה אחת המטרות העיקריות שלי. הייתי חייב לחזור לעצמי אחרי שנה שלמה של דרכי תהום ושכול. אני שמח שעשיתי את זה בלי להשתכר, שזו היתה הדרך השניה.עוד משהו שאני חייב לציין שמצאתי את אחד האנשים היותר פתוחים שראיתי. חבל שלא הכרתי אותה יותר...כשחזרתי לצורית התחלתי לעשות טיולים ליליים. זה כיפי, לא כמו בערים גדולות [למצוא 2 זקנים משחקים שח ב3 בלילה] אבל זה כיפי. עוד משהו, מתי שחזרתי לצורית, גיליתי כמה היה חסר לי בדיחות מובנות. בלי בדיחות על רכזי מפעלים שנראים אותו דבר ואנשי הפריפריה המרוחקים לא מכירים אותם. בדיחות רגילות, אינפנטיליות, לפעמים מחוכמות, לפעמים גנובות משנות ה-70. זה היה חסר.אוי שכחתי לכתוב פה משהו ע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Jul 2008 00:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (האגס בברדס)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=426792&amp;blogcode=9647391</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=426792&amp;blog=9647391</comments></item></channel></rss>