<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>פרדוקס תחתית המדרגה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42495</link><description>זו *לא* אוטוביוגרפיה.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 I. B. Red Guy. All Rights Reserved.</copyright><image><title>פרדוקס תחתית המדרגה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42495</link><url></url></image><item><title>התנצלות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42495&amp;blogcode=11831694</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;לא עומד לך&quot;, היא אמרה לי באמצע.יכולתי להכחיש. יכולתי להתבדח. יכולתי להודות, להתעלם, להסביר. היו אלף ואחת דרכים לצאת מזה בצורה דיפלומטית.במקום זה אמרתי: &quot;זה בגלל שאת כל כך מכוערת&quot;.היא נפגעה, קמה, התלבשה והלכה. שמעתי אותה בוכה בזמן שהיא נעלמה מעבר לדלת, ובפנים כבר הרגשתי את תחושת התיעוב העצמי בוקעת מהבטן.היא כבר לעולם לא תדע שלא עמד לי בגלל שאני אוהב אותה. מאוד.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Jun 2010 21:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (I. B. Red Guy)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42495&amp;blogcode=11831694</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42495&amp;blog=11831694</comments></item><item><title>סילבסטר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42495&amp;blogcode=8384727</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בסילבסטר 2001 חברה שלי זרקה אותי בזמן שאני הייתי עסוק בלהקיא את הנשמה על רצפת המועדון. כמה שעות לפני כן עזרתי לה לעשות ספירת מלאי בחנות של אבא שלה, ברעננה. חנות למזון טבעי וכל מיני חרטא ברטא היפי כזה. היא התחילה בתנופה. היא לא סתם ספרה אריזות של קינואה ואורז מלא, היא גם התעקשה לנקות את המדפים תוך כדי. אחריי שעתיים היינו בפיגור רציני לעומת שאר הזוגות שהתפזרו בחלקים שונים של החנות, והיא התחילה לפרוק עלי תסכולים. היא האשימה אותי בזה שאני לא עוזר לה בשיט, שאני לא יודע מה שאני עושה, שאני לא שווה שום דבר. זה היה נכון, תאכלס. סתם עמדתי שם ונראיתי מסכן. קיבלתי את זה בענווה ובאיזשהו שלב אבא שלה וויתר לנו ויצאנו למועדון. היו סימנים מקדימים לזה שהיא הלכה לזרוק אותי, אבל לא התייחסתי אליהם יותר מדי. הייתי רגיל לזה שכל כמה שבועות היא עושה לי סצנה, ואז נרגעת, והכל נהייה כרגיל. בגלל זה כשהיא אמרה לי ככה בשקט ובהחלטיות שהיא רוצה לחתוך, כל כך הופתעתי שכמעט נחנקתי מהקיא של עצמי. בחמש בבוקר ישבתי במכונית, מרגיש כמו חרא ונראה כמו ההגדרה המילונית של בן אדם שאסור לו לנהוג. אני בסדר, אמרתי לה והתחלתי לנסוע. ק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 09 Jan 2008 04:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (I. B. Red Guy)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42495&amp;blogcode=8384727</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42495&amp;blog=8384727</comments></item><item><title>שובניסט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42495&amp;blogcode=5130701</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;אני לא מבין איך זה הופך אותי לשובניסט&quot;. הוא נשען לאחור, מתענג בגלוי על כך שהצליח לעצבן אותה. &quot;לא אמרתי שבנות צריכות להיות כנועות וצייתניות&quot;.
&quot;לא, אבל אמרת שאתה מחפש בת כנועה וצייתנית, וזה גרוע באותה המידה&quot;. היא ידעה שהיא משחקת לידיו בכך שהיא נותנת לעצבים להדריך אותה, אבל היא התקשתה לעצור את עצמה. &quot;זה כמו לומר שמודל האישה המודרנית הוא פסול ולא מקובל&quot;.
&quot;חס וחלילה.&quot; הוא הדליק סיגריה, ומשך בכתפיו כשסירבה לאחת. &quot;למעשה, אני נמשך לנשים דעתניות וחזקות. אבל ניהלתי מספיק מערכות יחסים בחיים כדי לדעת שאני לא מסתדר איתן&quot;.
&quot;בדיוק&quot;, היא הרגישה שהיא תפסה אותו, שהיא יכולה לנצח. &quot;וזה מה שהופך אותך לשובניסט. אתה לא מסוגל להתמודד עם אישה חזקה.&quot;
הוא לקח שאכטה ארוכה לצורכיי דרמטיזציה. &quot;עם כל הכבוד, את השובניסטית בינינו&quot;.
היא נעצה בו עיניים קרות ודרשה: &quot;תסביר&quot;.
הוא התרווח לאחור, מרוצה. &quot;השובניזם מנסה לכפות על נשים תבנית מסויימת. את מנסה לכפות עליהן תבנית אחרת. אני, בניגוד אליך, מאמין בזכותו ו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 23 Oct 2006 20:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (I. B. Red Guy)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42495&amp;blogcode=5130701</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42495&amp;blog=5130701</comments></item><item><title>לא יכול לעצור את זה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42495&amp;blogcode=4511869</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אבא צמוד למרקע בימים האחרונים. בקבוק בירה ביד אחת, גרעינים בשנייה והעיניים מרוכזות בדמויות הקטנות שבקופסה. החולצה שלו מלאה כתמים של ארוחות צהריים שנאכלו בחיפזון והסח הדעת תוך כדי צפייה. לפעמים הוא קורא לי לשבת איתו, ויחד אנחנו מאזינים לדיווחים בסקיי, פוקס, סי-אן-אן ובי-בי-סי. אני מתרגם לו את המילים הקשות והוא נותן לי בירה. בכל עשר דקות, כמו שעון, הוא טופח לי על השכם ואומר &quot;אז מה, ביירות, בקרוב אצלך?&quot; וצוחק כמו פסיכי. הזיפים שלו מלאים בקליפות של גרעיניי חמניות.ישנן הרבה סיבות לסלוד מהשם שלי. הוא ערבי, יוצא דופןוגורם לאנשים לשים יד על האוזן, לרכון לעברי ולצעוק לי בפנים &quot;מה אמרת?!&quot;. אבל הכי עצבן אותי שביירות זה שם של בת. גם לאח שלי יש שם ערבי ומוזר, אבל לפחות סואץ&apos; זה שם של בן.אמא מתייפחת לפעמים, ומעמידה פנים שהיא מנסה לעשות זאת בסתר. &quot;אם רק שרון היה עדיין ראש ממשלה, כל זה לא היה קורה. ואם היה קורה, כבר היינו מנצחים&quot;. קשה לראות בה את אותה האישה שרק לפני חמש שנים זעקה מרה כששרון ניצח את ברק בבחירות. פושע מלחמה, רוצח המונים, גרוע יותר מביבי, שום כינוי לא היה שפל מדי בשבילו. אמא שלי סובלת מא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 30 Jul 2006 18:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (I. B. Red Guy)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42495&amp;blogcode=4511869</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42495&amp;blog=4511869</comments></item></channel></rss>