http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429The only thing that looks good on me is youheCopyright 2026 mother fucking princess. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9613858<div align="right" dir="rtl"> פתאום הבנתי. פתאום הבנתי את כל אלה ששונאים את העיתון ,שטוענים שהתקשורת הכפישה את שמם. פתאום הסתכלתי באמצעי התקשורת והבנתי איך אדם כל כך מלוכלך יכול לצאת כמו מלאך. היום החזקתם בעיתון ששניים מהכתובות בו נקשרות לחיי ,אתם לא יודעים את זה ,או אולי כן. פתאום הבנתי שלרוב כתבה בעיתון משקפת דעה של צד אחד בלבד ,של בן אדם אחד שיכול להחליט אם לומר אמת ,או לייפות את האמת. ולרוב הבחירה היא השנייה. אין לי כוח אפילו להרחיב. העיקר שלי זה מובן. או שגם זה לא. </div>Sun, 20 Jul 2008 23:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (mother fucking princess)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9613858http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=424429&blog=9613858http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9587899<div align="right" dir="rtl">איפה היית ילדי תכול העין,איפה היית ילדי הקטן?טיפסתי על ראש ההרים ועברתי,הלכתי בכביש הראשי וזחלתי.בתוך יערות עמוקים הסתתרתי.יצאתי אל חוף האוקיאנוס שמת לי.נכנסתי לקבר שתמיד מחכה לי.עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעטגשם כבד עומד ליפול.ומה תעשה עכשיו ילדי תכול העין?כן מה תעשה עכשיו ילדי הקטן?עכשיו אני יורד כי הגשם בשער,עכשיו אני הולך עמוק אל תוך היעראיפה שיש אנשים בלי ידיים,והחרא עולה שם ומציף את המיםויונים מתות מכוסות עלי זית,ופנים של תליין מסתכלות מכל ביתשם הכל מכוער ולנפש אין ערך,הצבע שחור והאפס הוא מלךאני רוצה לספר ולנשוםולחשוב את זה ולהביא את זה הנהשכולם יוכלו לראות את זהולעמוד לבדי מול הים בו טבעתי,ולהכיר את השיר שידעתי ושרתי. ישבתי היום ברכבת כמה דקות אחרי ששמעתי את החדשות ,והשיר הזה שהתנגן קיבל פתאום משמעות אחרת לגמרי ,כזאת שגורמת לדמעות.אף פעם לא הבנתי לחלוטין את משמעות המילים ,ופתאום ברגעים שבין בכי לאיפוק מצאתי אותה ,את המשמעות. נזכרתי פתאום בחטיפה ,חזרתי בדיוק באותו הזמן מטיול ,וקרה דבר נורא מוזר-ירד גשם בתחילת יולי. הנהג איתו נסעתי אמר משפט שנחרט בזיכרוני חזק "תסתכלו, השמי</div>Wed, 16 Jul 2008 20:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (mother fucking princess)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9587899http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=424429&blog=9587899http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9570592<div align="right" dir="rtl">היום היינו בתל אביב. מגניב ביותר. הגענו ברכבת לעזריאלי ,והסתובבנו לנו ואכלנו והיה מגניב. כשסיימנו התהלכנו לנו בקניון בחוסר מעש ואזזזזזזזזזזזזז פתאום טל ומאי מתחילות להוציא קולות לא מובנים מאזור גרונן. "זה אייל קיציס!" לחשה לי טל. ואכן זה היה אותו אייל קיציס הנודע בשנינותו וסקסיותו. יצאה לי מין צווחה מהפה ,כי הרי זו הפעם הראשונה שאני רואה סלב סוג א'. לא ידענו מה לעשות וממש רציתי להצטלם איתו. אבל כמובן שאין לי אומץ אז שיר וטל הלכו לדבר איתו והוא היה ממש מתוק והצטלם ,ואני צילמתי ובחיי שהתמונות יצאו מטושטשות כי רעדה לי היד. ואז כזה סיימתי לצלם והוא כזה "רגע מה איתך?" ואז צילמו אותנו סולו. התאהבתי. אחר כך המשכנו לקינג ג'ורג' וטל ,מאי ושיר עשו ראסטות. אני לא כי אני טיפשה. אני בטוחה שבמדצופ"י כשלהן יהיו נושאי שיחה עם אנשים על הראסטות המאגניבות שלהן אני אשב לי בחוסר מעש ואכה את עצמי. אחר כך המשכנו לשוק הכרמל ולא מצאתי שם משהו שמצא חן בעייני ,אבל ניכא. או שמע ניחא. בל מקרה התאכזבתי כי רציתי לקנות צמידים ,אבל הכול נראה לי קקי. אז משם חתכנו לשנקין בו הייתי לראשונה בחיי וגיליתי שזה סתם</div>Sun, 13 Jul 2008 23:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (mother fucking princess)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9570592http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=424429&blog=9570592http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9517340<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה יפה. אני מסתכלת על עצמי במראה ככה כשהפרצוף קרוב וחושבת שאני יפה. בכלל חשבתי להיות קצת יותר יפה מבפנים ,אז התחלתי לנקות פינות ,לדבר מהלב ,להגיד את מה שמכאיב לפעמים וזה עובד. זה בטח עוד מעט יעבור אבל בנתיים זה מרגיש כל כך טוב. ביום הולדת של מאי היה כל כך כיף ,התקשרנו להוט על כל סיבה קטנה שהייתה יכולה להוביל לשלושה חודשיים חינם בVOD. מובן שאני דיברתי עם נציגי השירות החיננים שאני סבורה שלפחות שנים מהם התאבדו לאחר שיחה איתי. אחד ניתק אותנו. השני שאל "איזה סרט ראית?" ואני בצחוק מתגלגל עניתי "אמריקן פאי". אני די בטוחה שהוא חשב שעובדים עליו ושם אותנו על המתנה שעות. בסוף לא יצא מזה שום מנוי חינם לVOD. אבל הסרט היה בחינם. אופטימיות לשם שינוי </div>Sun, 06 Jul 2008 08:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (mother fucking princess)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9517340http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=424429&blog=9517340http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9503960<div align="right" dir="rtl"> עייפה/לא. האנטי מצא עוד וירוס. מזל טוב. לא ישנתי כל הלילה במטרה לישון בלילה שאחריו ,מקווה לשרוד בנתיים 9:30 אעדכן. גמרתי את כל הפרקים של העונה השלישית של שמש ביומיים ,שזה 21 פרקים כפול 25 דקות ,מישהו יכול לחשב ולומר לי כמה זמן מהחיים שלי איבדתי? אחרי הרבה זמן אני מרגישה כאילו משהו קרה לי בפנים. דיברתי עם מאי שיחה שהייתי צריכה לעשות כבר הרבה זמן ,רק לא ידעתי עם מי ,פחדתי לדבר ,אבל איתה הכול פשוט יצא וגיליתי שאני לא היחידה שמרגישה צורך לדבר על כל הדברים שמתגלגלים בפנים. השתחררתי. אפרופו מאי היום יש לההיא עושה מסיבת יומולדת ליומולדת שהיה לה לפני חודשייםואני מחכה כי מזמינים פיצה! בא לי פיצה. קניתי לה מתנה הזויה. היא ביקשה כרטיס מתנה... שאלו מאיפה ילדים-מזארה? מפוקס? מרנואר? מקסטרו? מקרביץ? מטויס אר אס? מאבי ובניו אינסטלטורים? לא ולא. מACE. הקופאית הייתה בהלם. אני הראשונה מזה שנים שמבקשת כרטיס מתנה ,היא הייתה צריכה לשאול את המנהל איך עושים אחד כזה. ברצינות. אתמולאכלתי אפרופו! כרגע התקבלה הידיעה ממוחי הקודח. עוד תובנות בפוסטים,מי אמר שישרא מדרדר את הנוער?!? פחד. אתמול בלילה</div>Fri, 04 Jul 2008 09:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (mother fucking princess)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9503960http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=424429&blog=9503960http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9474579<div align="right" dir="rtl"> אין לי כח לרצות לנסות להבין אותךמחר לא יהיה יותר קלמחר לא נהיה יותר כאן אחר כך התחלתי לבכותפתאום זה התחיל לחלחל מעצמוולא רק ממך זה הכלאני לא... לא לפי הסדר ,נתגבר אני לא יודעת ,אני כל כך מבולבלת. אני רוצה לחזור לתקופה שלפני. היום הייתה פעולה. בסיומה אני ואדוה דיברנו ,וזה היה אחד הדברים היותר טובים שקרו בחיים המתמשכים בזמן האחרון. אמרתי לה כל מה שרציתי להגיד בלי לפחד שהיא תשפוט אותי ,או לפחד שמע האגו שלה יפגע. היא פשוט אחרת. מיוחדת. זן נדיר. אמרתי לה דברים שרציתי להגיד כבר הרבה מאוד זמן אבל ידעתי שאין מי שיקשיב ,ומי שיקשיב יעביר את זה הלאה לעוד כאלה ש"יקשיבו". אני לא מאמינה שהיא עוד מעט עוזבת. אני באמת לא יודעת איך הכול יהיה בלעדיה. נמאס לי כבר. נמאס לי מדו פרצופיות. רוצה לחזור לאנשים שבאמת הקשיבו לי. לאלה שהאמינו בסמכות שלי ,שהקשיבו למה שדיברתי ,שהגיבו בהתאם. שצחקו מהבדיחות שלי והבינו את אלה שלא ,ולא צחקו צחוק שאחר כך הופך להיות צחוק מירמור. סליחה באמת. מרגישה מוזר. כאילו יש עליי מסיכה שרק לפני אנשים מסוימים היא יורדת. נזכרתי פתאום באנשים שהיו איתי ,שקיבלו אותי במצב הכ</div>Sun, 29 Jun 2008 23:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (mother fucking princess)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9474579http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=424429&blog=9474579http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9436498<div align="right" dir="rtl">אוף אני במיני דיכי. מין דיכאון כזה שאני יודעת שהוא עוד מעט יעבור אבל בנתיים הוא מכאיב. ובגלל סיבה כל כך שטותית. לא קשור לכלום הכול אחלה עם העולם. אבל אז באה מין הערה כזאת שהורסת הכול. חשבתי שכבר עברתי את זה שזה לא מפריע יותר ,וזה שוב מכאיב. חרא. הולכת עוד מעט לקן. כדי שתראו שאני מחכימה מהבלוג הזה ומבצעת את הדברים שאני מצווה על עצמה. אם אין אני לי מי לי. נולדתי במשקל 3.200 ,חייבת לעינת 2,300 ש"ח. וואי הרגע קלטתי שזה מספרים הפוכים. גאה בעצמי. עוד פוסט עם תובנה מחכימה. לאחר הדיון הפורה שערכתי בפוסט שעבר על הטריקס עם הנטיות ,אדבר איתכם עכשיו אל נושא הקרוב אל לבי-חזה עוף (אהה קלטתם קרוב ללב.. חזה?!?!). בכל מקרהישנה חברה המתיימרת לייצר חזה עוף אך בעצם זוהי קונספירציה של חזה עוף מן הצומח?? אני לא זוכרת שקראתי בספרי הטבע שעוף זה צומח? אני בטוחה שאם אכתוב בארץ עיר שעוף זה צומח ,תשובתי לא תתקבל ואני אספוג כמה מכות קטנות ולא מזיקות לבנאדם הנותן אותן ומזיקות בעליל לבנאדם המקבל אותן. האם חזה עוף מן הצומח זוהי תרנגולת שביצעה את זממה בחסה?!? כמובן שזהו בלוג מכובד ואיכותי מהסוג העילאי</div>Tue, 24 Jun 2008 15:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (mother fucking princess)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9436498http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=424429&blog=9436498http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9418451<div align="right" dir="rtl">לשכב בצד של המיטה להרגיש כל כך לבד לעבור על שירים בראש לנגן תו תו לחלום על מקום אחר לרוץ בכל הכוח לשיר שם שיר על בן אדם שאם הזמן נוכל לשכוח הטלוויזיה מנגנת שירים של אילמים לחלום על מקום אחר בעוד כמה חודשים במכונית שלא עוצרת ,חורקת תו תו מנסה להבין איך הגענו למצב אבל אומרים שכלום לא קרה ושיבינו כי זה לא בשליטה עם שבוע שעוד מעט נגמר ושיר שמסרב לצאת מהראש חלומות על ג'קט ורגליים יחפות גיטרה מעץ יושבת בצד מתחת למשקפיים נראית כל כך ליד תלתלים שנפרעים מראים את כיעורך וכל אלה שמגנים הם אלה שנגדך <FONT</div>Sat, 21 Jun 2008 22:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (mother fucking princess)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9418451http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=424429&blog=9418451http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9402934<div align="right" dir="rtl">הארה. פחד. מוות זה ליפול לבור בלי תחתית? פשוט ליפול וליפול בלי להפסיק. לחיות ככה עד אין סוף ,להאיחז בסימני ציפורנים שהשאירו אחרים ושאשאיר אני לבאים אחריי? פילוסופי משהו אבל רק לחשוב על זה מפחיד אותי. געגועים לחורף ,שונאת קיץ. לא הייתי בקן כבר שנים ,צריכה לעשות משהו בנידון. לפני שבע דקות התחיל הטקס מצטיינים בו הייתי צריכה להיות נוכחת. כוח בגילי המופלג אין. צריכה ללכת להתקלח ולאחר מכן הולכת לחפש את עצמי בקניון. חניון זה כמו קניון רק בלי ח'. פוסט מלא תובנות. xoxo </div>Thu, 19 Jun 2008 19:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (mother fucking princess)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9402934http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=424429&blog=9402934http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9398387<div align="right" dir="rtl">מעוצבנת. בזמן האחרון עצבנית בכללי. שמתי לב כבר הרבה זמן לתופעה בלוגרית שלא ידעתי לכנות אותה בשם.אז מצאתי-אנורקסיה בלוגרית. אנורקסיה למטרת כתיבה. בנות שמספרות כמה מעט הן אוכלות ושממחר הן מתחילות צום כי הן חייבות להוריד ,ובאותה נשימה מוסיפות גם תמונה שלהן רזות יותר מהמילה רזון עצמה בבגד ים/מכנס קצר/כל דבר שפאקינג יראה לכל העולם כמה היא לא צריכה להוריד אפילו ס"מ מהיקפיה. כמובן שמתחת לתמונה תבוא הכיתובית "אלוהים כמה שומן...". פאק אוף. מי שחושבת שיש לה שומנים בחיים לא תשים תמונה שלה בבלוג במכנסים קצרים. בחיים לא תחשוף את הבטן שלה לפני כל הרשת ובעלייה. שמנה היא לא מישהי שצריך להוריד חמש קילו. שמנה היא לא מישהי ששוקלת פחות מ60 ק"ג לא משנה איך תסתכלו על זה. 42 קילו זו לא שחיתות זו קריאה לעזרה. זין בחיים אני לא אאמין שמישהי ששמה את התמונה שלה בבלוג עם בטן חשופה ומכנסים קצרים חושבת שהיא שמנה. צומי. זו לא אנורקסיה. אנורקסיות מתביישות בגוף שלהן. לא באה לעודד כלום. להפך. אבל תפסיקו אנשים. שונאת לקרוא בלוגים כאלה. חם לי תחת. שוקלת להסתפר. אני אדון לגופי. חולה. בכללי חולה. </div>Wed, 18 Jun 2008 22:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (mother fucking princess)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=424429&blogcode=9398387http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=424429&blog=9398387