http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382You cook it yourselfheCopyright 2019 קבלרה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=7518319<div align="right" dir="rtl"> המשך יבוא. בינתיים, תבואו גם אתם. אוהבת!</div>Tue, 25 Sep 2007 18:37:00 +0200imwiththepilots@walla.com (קבלרה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=7518319http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42382&blog=7518319http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=6702577<div align="right" dir="rtl">כשהרגשתי שאני הולכת להקיא ולהתעלף על חבורת המסריחים מתחתיי, פרצתי החוצה כל עוד נפשי בי כדי שאוכל לפחות למות בפינה שקטה ואינטימית. קשה לומר מה בדיוק היתה הבעיה שלי אתמול בערב אבל בשלב המתואר לעיל כבר היה לי ברור שלא אוכל להשאר. גם אם זה אומר שבזבזתי 160 שקלים, התאבדתי על הכרטיס האחרון וסבלתי את הופעות החימום הביזאריות והמטופשות שהתחרו על תואר הפריק-שואו-שהכי-ירשים-בדביליותו-את-פאטון לחינם. פאטון עלה בדיוק שבע דקות לאחר שיצאתי להתבודד לקראת מוות מחוץ לכותלי הבארבי, ואחרַי נופר. (מצטערת מצטערת מצטערת, מבטיחה לקנות לך כרטיס על חשבוני כשיחזור להופיע עם פיפינג טום). בשלב זה, כאשר לא נותר לנו דבר להפסיד, גילינו למרבה ההפתעה דלת סודית המובילה אל נקודת תצפית די משובחת וקרובה לבמה, ומשם השתדלנו לשלוח נשיקות ולרייר את כל הרוק שצברנו בחודשיים האחרונים. אז לא ראיתי את ההופעה של פאטון, רק שילמתי עליה כסף. לפחות אוכל לספר לנכדי שהצלחתי לראות את צדודיתו הימנית למשך דקות ארוכות (שלוש-ארבע) ממרחק של חמישים מטרים בלבד. אני בכלל הייתי צריכה להיות שם. תראו מה הפסדנו! באמא שלכם. אני רואה את זה ובוכה.</div>Sun, 10 Jun 2007 20:56:00 +0200imwiththepilots@walla.com (קבלרה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=6702577http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42382&blog=6702577http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=5454466<div align="right" dir="rtl">זה ת' שלוקח פה פיקוד אבל רק רציתי לומר ש אולי אני ארצה לנסוע לתאילנד, אם החיים לא יתיישרו לי ואתקע עוד עידן בערבות עמק חפר ונתניה צפון כשהשמים יפים אבל השמש נמוכה מדי (יפה פה כל כך, חשבתי היום, ואני לא יכולה לסבול להיות פה) גם אדמה יכולה למאוס ולדחות אותך מעליה אם אתה פשוט לא מתאים לפחות יש מקום אחד פחות לגור בו, אחרי קרית גת, אשקלון ומאידנק. נגמר לי איפה להתקלקל וקשה לי לחשוב על חוויות קיצון שאני יכולה לדחוק את עצמי לתוכן אנשים כמוני לא מוצאים את מקומם עד שהם מתפרקים לחלוטין מפרקים את עצמם אני מתכוונת כי את מי כבר נשאר לפרק. חבר שלי מניח אותי על השולחן דווקא כשאני צריכה מישהו לדבר אתו, ואני רק נזכרת שלימדו אותנו להתלות רק באויר אויר זה הדבר היחיד שתמיד יהיה שם ואיך אני יכולה להסביר שגם ממנו אני תמיד נחקנת יש לי הכי הרבה בתים והם מפוזרים לכל האורך אבל היחיד שנעים לי נמצא בקצה התחתון ובכל השאר קשה לי לנשום הפעם אני אהיה חייבת גינה ועליית גג כבר קשה לי לחשוב על גיוס וגם כך אני הולכת ליפול אני לא יודעת מה אני אומרת בעצם.</div>Fri, 15 Dec 2006 17:12:00 +0200imwiththepilots@walla.com (קבלרה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=5454466http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42382&blog=5454466http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=5450985<div align="right" dir="rtl"> אז זה שאני נופלת ככה חזק, זה אומר שהדוק פה מדי? ["עוגת שוקולד בסיסית": אחת - 2 כוסות קמח 1 כפית אבקת סודה 1.5 כוס קפה שחור חזק 1/4 כוס משקה בורבון כ 150 גרם שוקולד מריר 1 כוס חמאה 2 כוסות סוכר 2 ביצים גדולות טרופות 1 כפית תמצית וניל שניה - 4 ביצים 1/2 כוס קוקוס 2 כוסות סוכר 200 גר´ חמאה 3/4 כוס קקאו 100 גר´ שוקולד מריר 2 כוסות קמח 1 כפית סודה לשתייה 1 כפית אבקת אפייה 1/2 כוס רום משובח/ ברנדי 1 כוס מים רותחים שלישית - 150 גרם חמאה מרוככת 225 גרם שוקולד מריר משובח 115 גרם אבקת סוכר 8 ביצים מופרדות 115 גרם קמח רגיל מנופה "עוגת שוקולד פשוטה": אחת - 3/4 כוס מים 3/4 כוס סוכר 3 כפות קקאו 1 חבילה שוקולד מריר 5 ביצים חצי כוס סוכר 1 אבקת אפיה 1.5 כוסות קמח שניה - ‏150 גרם מרגרינה בטעם חמאה, רכה. כוס סוכר ‏4 ביצים ‏100 גרם קוקוס ‏100 גרם שוקולד מריר מגורר ‏7 כפות גדושות קמח תופח גביע אשל שלישית - ‏1 כוס סוכר ‏3 כפות אבקת קקאו חצי</div>Fri, 15 Dec 2006 00:20:00 +0200imwiththepilots@walla.com (קבלרה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=5450985http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42382&blog=5450985http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=4985586<div align="right" dir="rtl"> אני יודעת שזה לא הזמן כי נראה כאילו אני לא פה ואף אחד לא בא אבל ממש מתחשק לי לשאול אז בכל זאת. (וגם: כולם כבר עשו את זה ואני מ2003 ועדיין לא!) מי פה קורא פה? כולם להשאיר תגובות. קדימה קדימה, אמרתי כולם. </div>Wed, 04 Oct 2006 08:22:00 +0200imwiththepilots@walla.com (קבלרה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=4985586http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42382&blog=4985586http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=4875273<div align="right" dir="rtl"> כל יום שאתה אתי הוא אחד הימים היפים בחיי. </div>Sun, 17 Sep 2006 20:22:00 +0200imwiththepilots@walla.com (קבלרה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=4875273http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42382&blog=4875273http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=4845791<div align="right" dir="rtl">הצבעים הם שחשובים לי, אני נאבקת להאחז בהבזקים הבודדים של צבע. שיהיה צהוב-כחול-אדום, אדום-ירוק-לבן, חום-כתום-תכול, לא אכפת לי. אני לא רוצה רגע אחד בחיים של בלי כל הצבעים האלה בעיניים. לא רגע אחד. מקסים לחשוב שהחוש שמחזיק אותי בחיים הוא גם היחיד שהולך ודועך. אתמול הרגשתי את הקסם לכמה רגעים כשהתאהבתי שוב במוסיקה (ובימים בהם אני מסוגלת להתאהב בה כך מחדש היא מצליחה אפילו להטיח לי את כל הצבעים שבעולם מול העיניים, עד שאני לא יודעת כבר מה להרגיש ומפרפרת על המיטה עם חיוך דבילי אבל חייבת לכבות אותה כי זה נהיה יותר מדי)</div>Wed, 13 Sep 2006 07:53:00 +0200imwiththepilots@walla.com (קבלרה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=4845791http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42382&blog=4845791http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=4844030<div align="right" dir="rtl"> מזל גדול </div>Tue, 12 Sep 2006 21:12:00 +0200imwiththepilots@walla.com (קבלרה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=4844030http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42382&blog=4844030http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=4840004<div align="right" dir="rtl">אני צריכה ללכת לבצפר ועכשיו באמת מוקדם בבוקר. אתמול ענבר אמרה שגנבו לה את הפלאפון במסיבה ואני כעסתי שהיא לא סיפרה לי שיש כזאת. היא חשבה שאני צוחקת כי אמרתי שלא אדבר אתה יותר אבל בחיי שהתכוונתי לכך שמישהו צריך לספר לי מתי הדברים האלה קורים. כי בא לי. בא לי גם לשבת בפאבים (למרות שתמיד התקשיתי להבין איזה מין סוג של בילוי זה לשבת עם כוסות/בקבוקים ביד במקום חשוך עם מוסיקה גרועה ואז ללכת הביתה - עכשיו זה נשמע לי כמו רעיון נחמד), לאכול במסעדות שפתוחות כל הלילה וללכת לפסטיבל הרייב ההוא (TAZ) בראש השנה. אני חושבת שבאופן כללי בא לי נורא ללמוד מה זה לילה כי אני נורא ילדה של בוקר, עם דגש על ילדה. התבדחתי עם אמאשזאת תהיה פאדיחה נוראיתלהגיע לצבא ולהגיד מה זה כשיציעו לי לצאת לפאבים. קצת כמו הבנים (לבנות סולחים) שנשארים בתולים עד גיל 21 וכבר עדיף להם להשאר כאלה מאשר לומר למישהי שזו הפעם הראשונה. בכלל, אני אוהבת להתלבש ויש לי כל מיני נעליים שאין לי לאן ללכת אתן וגם איפור שאני לא מעזה להשתמש בו באור יום ובשמים חזקים כאלה. ואני אוהבת מוסיקה וקוקטיילים של כוסיות ואני אוהבת מאד אוירה. ואני אוהבת אנשים, הכי</div>Tue, 12 Sep 2006 08:21:00 +0200imwiththepilots@walla.com (קבלרה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=4840004http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42382&blog=4840004http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=4816936<div align="right" dir="rtl"> הבטחתי לעצמי בלי הויזואליים כדי לשמור על מינימום כבוד עצמי ומקסימום אלגנטיות אפשרית, ובינתיים אשמור את הארכיון לעצמי. קשה לי לעמוד על הצדדים שבי שגורמים לאי נוחות מתמשכת (לפרקים) ולכן הם ממשיכים וצצים בכל הזדמנות בה אני לא בוחנת מכל כיוון האם אני באמת עושה את מה שתכננתי. לפעמים אני ממש רוצה לעשות דברים שממש אין לי כוונה לעשות, ואחרי שאני עושה אותם מגיעה הנקודה בה אני מפרמטת הכל. בימים כתיקונם כבר אין בי הכח הדרוש לאתחול מלא של המערכת, לכן אני מוחקת משחזרת מוחקת משחזרת ולעולם לא זורקת לחלוטין את החלקים שלא בא לי עליהם באותו רגע. כל זה יוצר בלבול גדול יותר מכל בלבול שקדם לתהליך, ואז אני שובקת חיים לתקופה של שלוש עד עשרים דקות. אני צריכה למצוא את עצמי. תוךמסקנה מזורזת שיש לשים קץ לכל הלקות הזו בשיווי משקל בסיסי, אני מנסה כרגע להעמיד גבולות. בימים הקרובים אשב ואצור לעצמי את הקוים האדומים בתקווה שיקיפו את כל מה שמוטל בספק ועשוי להביא אותי לכדי איבוד נקודת המוצא שלי. אני מרשה לעצמיהכל ובסוף לא יודעת מה לעשות עם ההרגשה שאני חשופה. מלים מלים מלים מלים מלים מלים מה זה </div>Fri, 08 Sep 2006 16:46:00 +0200imwiththepilots@walla.com (קבלרה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42382&blogcode=4816936http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42382&blog=4816936