http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653heCopyright 2026 sherface. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=8133312<div align="right" dir="rtl">שישי בערב. חזרתי היום מצימרים בצפון. כל כך טוב. כל כך טוב להירגע. רואה את הגשם בחוץ, וכל כך מאושרת להיות בפנים. לשבת בג'קוזי החם, ולדעת ששם בחוץ קר. מתגעגעת אליך. אתה כל כך הרבה זמן בח"ול. אתה לא חושב לחזור כבר? בכל אופן אני לא מתלוננת. אני יודעת שתחזור תביא לי כל כך הרבה דברים. ובעיקר תביא את עצמך. מה שכרגע הכי חשוב. אז רציתי לכתוב. שאני מתגעגעת. מתגעגעת למישהו שעושה לי כל כך טוב. טיבעי לא? י'. </div>Fri, 07 Dec 2007 23:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (sherface)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=8133312http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=423653&blog=8133312http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=8114528<div align="right" dir="rtl">אתמול היתה לי שיחה מעוררת השראה. שיחה שגרמה לי להבין כמה דברים. לא להבין את הדברים עצמם, אלא להבין את הדרך שבה אני צריכה לבצע את הדברים. היה מה שהיה. אני לא מנסה להחזיר את הגלגל לאחור. אני גם לא רוצה. ואני באמתמדגישה את זה. הדבר היחידי שאני מבקשת. זה לסגור את זה יפה. בלי כל השטויות, שתמיד ותמיד צריכות לחזור על עצמן. היה מה שהיה. אחד יגיד שהיא היתה יפה, אחד אחר לא יסכים. זה לא משנה. זאת היתה תקופה. זאת היתה תקופה ארוכה. שעברנו בה המון. ואי אפשר להתכחש לזה. היה מה שהיה. אז למה להתנהג כמו ילדים קטנים? למה לא לכבד אחד את השני? וישעוד הרבה שאלות בלתי פתורות. שעדיין אני שואלת את עצמי. ולשאלות האלו יהיה תשובה. מתי שניתפוס את עצמנו בידיים. ונדבר. </div>Wed, 05 Dec 2007 23:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (sherface)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=8114528http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=423653&blog=8114528http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=8096484<div align="right" dir="rtl">יום אחד הוא יוצא מהבית. אפילו לא ניפרד לשלום. הרי גם ככה עוד שעתיים או שלושהוא יחזור. ואפחד לא מכין אותך למכה הבאה. לזה שהאהוב שלך לא יחזור עוד לעולם. לזה שחייך חרבו בתמימותם. וזו הרגשה קשה שלא ניתן עוד לתאר. שלעולם לא תיראה את אוהבך יותר. שלא הספקת להגיד לו כמה הוא חשוב לך. עד כמה אתה אוהב אותו. ועד כמה שהחיים הם לא הוגנים. ואתה יכול לבכות, כמה שתירצה. אפחד לא יעצור את הדמעות שבענייך. אבל הדמעות לא ישיבו את אהובך. לכן אל תקחו את החיים כמובן מאליו. וכל יום שאתה מתעורר שלם ובריא תודה. תודה על זה שאתה חי גם היום. שתוכל לנצל אותו עד כמה שאפשר. שתוכל להיות מאושר. אל תהסס לרגע , לך בעקבות הלב. לעולם אל תסב את פניך. כי יום אחד גם אתה תצטער. גם אתה תצטער. שלא הספקת להגיד לאהובך. עד כמה הוא חסר. חייה כאילו כל יום הוא יומך האחרון וככה לא תרגיש,לעולם,חיסרון. עצוב, אבל מציאותי, לצערנו.</div>Mon, 03 Dec 2007 23:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (sherface)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=8096484http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=423653&blog=8096484http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=8058772<div align="right" dir="rtl">Hanging out. Making out. Passing out. Whatever Happens. Happens no Regrets </div>Fri, 30 Nov 2007 00:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (sherface)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=8058772http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=423653&blog=8058772http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=8041532<div align="right" dir="rtl">הם אומרים לי לשכוח. אני רק מעלה משהו בנושא ישר כולם מתנפלים אלי. ואז מתחילות כל האשמות על זה שלעולם לא שכחתי. על זה שאני עדין תקועה בעבר. שהחיים המשיכו אבל אני נשארתי מאחור. אבל זה לא נכון. ותמיד איך שאני רק מנסה להתנגד. הם ישר מערימים אלי. וחזור וחזור. אותם המשפטים. אבל אתם צריכים להבין. אני אומרת ואני צועקת. הלב שלי כבר לא מרגיש כלום. אבל תקופה זאת תקופה. היא לא נעלמת, תוך יום או יומיים. היא חרוטה בלב. אז תבינו משהו אחד. אבל באמת תבינו. אפילו שאני לא אוהבת. ויותר מיזה אני בכלל לא מרגישה. </div>Wed, 28 Nov 2007 00:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (sherface)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=8041532http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=423653&blog=8041532http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=8009504<div align="right" dir="rtl">פעם חשבתם לעצמכם מה קורה עם החיים שלכם? להם הם מתקדמים? מה יקרה בעתיד? ומה קרה בעבר? אני לא יודעת אומנם מה צופן לי העתיד ואני בטח לא בטוחה לגבי העבר שלי אני רק יודעת מה ההווה שלי. אז אני פה אחרי הרבה דברים שעברתי. זה נישמע מטורף כאילו מה כבר עברתי? אבל מי שמכיר אותי באמת , יודע, לא הכל אבל יודע. אבל מה באמת קורה לי היום? יש לי חברים, יש לי משפחה, יש ליכמעט הכל. אז אולי חסרלי אהבה , אבל מי אמר שזה באמת חסר? חברים? יש לימספיק. אולי איבדתי כמה חשובים בדרך, אבלככה זה החיים. דברים טובים הולכים דברים טובים באים. בתקופה האחרונה הלכו באמת כמה שהיו חשובים. זאת הרגשה מוזרה לאבד אותם. אבל עוד יותר מוזר, זה להמשיך לראות אותם יום יום, ולהבין שזה כבר לא הקשר של פעם. זה בטח קרה לכם, מין תיסכול. אבל מתגברים על זה. מתגברים על הרבה דברים. אז היום הבנתי כמה דברים. שאני סהכ בת 16, וכל החיים לפני. ורק בגלל כמה חברים או דיכאונות, לא שווה להפסיק את החיים. החברים הולכים ובאים, זה כבר ממזמן לא הדבר החשוב ביותר. במיוחד שאתה מבין שאי אפשר לסמוך על אף אחד . יום אחד הוא נותן לך</div>Sat, 24 Nov 2007 17:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (sherface)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=8009504http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=423653&blog=8009504http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=7962168<div align="right" dir="rtl">Cause IWannna tell you that I'm sorryEven when I'm not giving enough And I'm taking too muchYou're still there for meEven when I got nothing at allAnd I'm ready to fallYou're still there for me </div>Mon, 19 Nov 2007 19:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (sherface)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=7962168http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=423653&blog=7962168http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=7920100<div align="right" dir="rtl">הרגשה מוזרה כאילו אני אוהבת אותך. אבל איך אני יכולה לאלאהוב אותך? אתה פשוטמושלם תאמת שיש רק בן אדם אחד שאני כל כך אוהבת ותיהיו בטוחים שזה לא אתם </div>Wed, 14 Nov 2007 18:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (sherface)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=7920100http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=423653&blog=7920100http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=7913531<div align="right" dir="rtl">אחרי 7 שעות בערך בלי חשמל. ניראה כאילו סוף העולם הגיעה. חזרנו לביתי אני וחבורת ה וי אי פי שלי מהיומלדת של טל שסוף סוף בת 16. במזל לא פיספסנו את האוטובוס האחרון. [רציני מזל]. בית ריק שבוע שלם כיף לא? לפתיחה החגיגית הוזמנו רק ה וי אי פי שליייי אמילי, גוז, דניאל ועמית. אחר כך הצטרפו גם ישראל, חי, ליאור ועוד כמה שאני לא בדיוק זוכרת את שמם. היה אחלה פתיחה. והחגיגה נימשכת והיום הבלונדינית הכי "ממורמרת" הולכת להגיע. אז ניראה שיהיה כיף אה? </div>Tue, 13 Nov 2007 20:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (sherface)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=7913531http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=423653&blog=7913531http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=7898708<div align="right" dir="rtl">there is only oneGuy for me and thiseGuy its not you </div>Sun, 11 Nov 2007 23:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (sherface)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=423653&blogcode=7898708http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=423653&blog=7898708