http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954"would you lie with me and just forget the world"heCopyright 2026 מלודרמטית. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7776466<div align="right" dir="rtl">שמזמן לא באמת הרגשתי בבית. ושנמאס לי להיות רגשנית.</div>Sun, 28 Oct 2007 03:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (מלודרמטית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7776466http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=422954&blog=7776466http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7733359<div align="right" dir="rtl">[6 סיגריות ביומיים. מה קורה איתי?] כתבתי 4 דפים של רגשות כנים ובלתי מתחשבים לאבא שלי. אמרתי לו שיש לי משהו לתת לו ועכשיו, אני לא בטוחה שאני רוצה שהוא יקרא את זה. אנשים משתנים, אנשים מתגלים. אנשים מפתיעים אותי ומזעזעים לי את הצורה. ואני לא יודעת מה לחשוב כבר.</div>Mon, 22 Oct 2007 19:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (מלודרמטית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7733359http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=422954&blog=7733359http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7716672<div align="right" dir="rtl">השיר של מאיה רוטמן נגע לליבי. שזה מפתיע כי אני לא חובבת פליטי כוכב נולד בכללי. אני בקטע של להלחם על המקום שלך. בכל מקרה, שמעתי את השיר הזה בפעם הראשונה בסלקום ווליום, והיה לו צליל מוכר, מזכיר טיפה את "כל קיץ" של מיקה קרני. המילים צפויות והמנגינה טיפה משעממת ויש לזה טעם מריר בפה, כי אתה לא יכול לשים את האצבע איפה שמעת את השיר הזה בעבר. כי הוא מוכר. היא לא חידשה כלום בשיר הזה, עשתה דבר חרוש שמיליון אנשים עשו לפניה, אבל היא זכתה להגיע לגלגל"צ כי היא פליטת תוכנית טלוויזיה מכורה. הקול שלה מתוק ממש, זה נכון, ויש בו מן רכות כזאת שגורמת לך לרצות להקשיב, והשיר מתחיל כמו שיר אהבה שבא לך להבין את הסיפור. "הייתי עושה, לפחות מנסה, את הדרך אליך לגמרי ערה" ושאר השיר מראה מציאות אחרת. זה לא סתם שיר אהבה, זה שיר על עצמך. אז המילים טיפה לא קשורות, אבל זה בוסר עדיין. יש פה פוטנציאל כמעט ממומש. בכל מקרה, זה היה מאוד סתמי בעיניי עד ששמעתי את השורות האלו: "ליפול להישברלהיבנות מהשדים שבנולא לברוח לא לשקוע לא למעוד" שיר דחיפה, להמשיך הלאה, בעניים פקוחות. גם אם קשה, גם אם מוזר ולא מוצלח. גם אם השדים</div>Sat, 20 Oct 2007 19:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (מלודרמטית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7716672http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=422954&blog=7716672http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7682123<div align="right" dir="rtl">כשאני הכי לא מצפה, אני פוגשת את כל מי שלא צריך, ושלא רציתי לפגוש. אבל היה כל כך כיף, להיות מסוגלת להתעלם ממך. אני לא נופלת מהשטויות שלך יותר. אני שווה יותר. בנתיים. אני אוכלת את הלב על דברים שקרו, שקורים, שיקרו. ויקרו. הלוואי ויקרו. הרבה אנשים שגם אני הייתי רוצה להכיר, ואין לי מושג מאיפה להתחיל.</div>Tue, 16 Oct 2007 02:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (מלודרמטית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7682123http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=422954&blog=7682123http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7665553<div align="right" dir="rtl">בעוד כמה שעות יש לי שיעור נהיגה. כבר 4 חודשים שלא התקרבתי להגה בגלל המורה הסוטה שלי, אבל סוף סוף מצאתי לי מורה אחר ואני כבר לא יכולה להתאפק שיהיה לי רישיון, ואין לי סבלנות אפילו לחשוב על זה שזה יקח עוד קצת זמן. אני מתגעגעת לכביש, לנהיגה. אפילו לישראלים החוצפניים האלו, שמעלים את העצבים. אני מקווה שזה יעבור מהר. בנתיים אני טוחנת משמרות, משתדלת להיות הוגנת ונוברת במחשבות ישנות. פשוט ישבתי וקראתי את כל הדברים שאי פעם כתבתי, שזה הרבה, כי אני בחורה של כתיבה. זה הרבה יותר נוח, וגם נשאר כמזכרת. והקריאה הזו מחדש הציפה בי רגשות שהיו קיימים כל כך מזמן, אבל מרגישים כאילו זה אתמול. והמילים האלו,זו שפה שלא ידעתי שאני מדברת בה. והניסוח. מי ידע? כאילו שזאת לא אני בכלל. בטח בעוד כמה שנים אני אקרא גם פה וארגיש את אותו הדבר. וזה מוזר. ~_~. אמרת שכנראה אני לא אכתוב עליך ("אינך כותבת עליי מכיוון שאנו לא קרובים"), אבל הנה, זה מטריף אותי שאני לא יודעת מי אתה !</div>Sun, 14 Oct 2007 02:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (מלודרמטית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7665553http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=422954&blog=7665553http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7625945<div align="right" dir="rtl">יש איזה בחור אחד נורא מוזר שכל הזמן יושב בגלידריה מתחת לבית שלי ומזיין למוכר בשכל על הנשים שיש לו ועל כמה שהוא מוצלח ואהוב. הבנאדם נראה כאילו דרכו עליו כל החיים, הוא שמנמן ומכוער וברור שהוא מחרטט. אני רוצה לדעת, איך זה שהוא לא מודע לזה שרואים אותו ככה. ואולי, אנשים אחרים רואים אותי כמו שאני רואה אותו? וזה מטריד, כי אומנם אני אומרת תמיד שלא אכפת לי ממה שחושבים, אבל עובדה שזה מפריע את מנוחתי. כנראה שזה חשוב לי ממש כמו לכולם. וזה מציק עוד יותר. הדבר האחרון שאני רוצה זה שיהיה חשוב לי איך אני בעיני אחרים. אני בשבילי. שלי פרטי.</div>Tue, 09 Oct 2007 01:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (מלודרמטית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7625945http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=422954&blog=7625945http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7604953<div align="right" dir="rtl">אני לא מבינה את הפואנטה בלתת לילדים קטנים להסתובב עירומים. אז נכון שלא אכפת להם, והם תמימים ועוד לא גילו את הביישנות או את כל העניין נשים-גברים ועירום. אבל אם אני הייתי הורה, הילד/ה שלי בחיים לא יסתובבו עירומים. מה הקטע האידיוטי הזה לקחת את הילד שלך לים ולהכניס אותו למים עירום. לכו תקנו בגד ים! (אחרי מעבר על אלבומי התמונות והתמונות התלויות בבית של אבא שלי. זה עדיין מטריד שאין שם תמונות שלי.) ולנושא אחר. מתחילה להטריד אותי העובדה שאנשים שאני באמת אוהבת ומכירה, ומבלה איתם את מרבית שעותיי, גורמים לתחושת גועל שהלוואי ולא הייתי מרגישה. עוברות לי בראש מחשבות מהסוג שמגעיל אותי לחשוב עליהן, והן מהולות בחוסר איכפתיות ובהמון סטריאוטיפים ודעות קדומות, שלא לדבר על צורת הפירוש שלי למעשים של אחרים. סביר להניח שכבר דיברתי על זה. ויש את האנשים האלו, האחרים, שאני יכולה פשוט לשבת ולהסתכל עליהם כל היום, ואני לא יודעתלמה. מרתקים אותי. פחות או יותר בשביל להעביר את תחושת הדיכאון שנחתה עליי ועל הבלוג. </div>Sat, 06 Oct 2007 02:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (מלודרמטית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7604953http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=422954&blog=7604953http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7579152<div align="right" dir="rtl">[בגרסא של ליסה האניגן. אך ורק.] silent night broken night"all is fallen when you take your flighti found some hate for you just for showyou found some love for me thinking i'd godon't keep me from crying to sleepsleep in heavenly peacesilent night moonlit nightnothing's changed nothing is righti should be stronger than weeping aloneyou should be weaker than sending me homei can't stop you fighting to sleep"sleep in heavely peace הבעיה היא, שאני פשוטלא מצליחה לישון. [פעם היית שר לי שירי ערש עד שהייתי נרדמת. היית נרדם על הרצפה לידי. היית נושם את הריח שלי כשקמתי בבוקר. ועכשיו?אני מכירה אותך בכלל? מי אתה? קשר דם לא יותר. הלוואי והיית עוזבלגמרי בשביל שהייתי יכולה לשנוא אותךבשקט.]</div>Wed, 03 Oct 2007 02:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (מלודרמטית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7579152http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=422954&blog=7579152http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7562259<div align="right" dir="rtl">אני אוהבת לשבת עם הראש מורכן בין הרמקולים על פול ווליום, ולדמיין שאני שם בהופעה. תבוא כבר לארץ!! אני אשלם הון! המילים.</div>Mon, 01 Oct 2007 02:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (מלודרמטית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7562259http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=422954&blog=7562259http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7529626<div align="right" dir="rtl">כשיש משהו שאני רוצה, אני לא יורדת מהמטרה. ולא משנה כמה זה לא מסתדר זה מן פאק שלי, שאני חייבת אתמה שאי אפשר, והמטרה מקדשת את האמצעים. זה חבל, כי אני לא רוצה להפוך להיות אובססיבית, אני לא רוצה לרצות רק כי אסור ואני לא רוצה לבזבז את האנרגיות שלי על שטויות מיותרות. מיום ליום אני מתרחקת ממה שאני רוצה להיות, ומתנוונת. הופכת למשיכה שלי, לפשטות. ואני רוצה להיות מיוחדת. [כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לעשות, רוצה לדעת,להתפתח. אבל העצלנות כובשת אותי להתקלח? אני אתלכלך אח"כ במילא. לגזור ציפורניים? זה יגדל. להורויח כסף? זה יעלם תוך יומיים גם ככה.] הזמן עובר, ואת הדברים שאני חושבת עכשיוחשבתי כבר מיליון פעמים קודם. אפשר להגיד שגם זו אנרגיה מבוזבזת. אבל מה זה משנה? אני כל הזמן רק אומרת. אומרת אומרת אומרת. מתי בפעם האחרונה עשיתי? לא עשיתי, ואני גם לא אעשה. כי זה צורך יותר מדיי אנרגיה, וזה משהו שאני לא נוטה לבזבז. [אז מה, מחר אני הולכת לכלות את זמני בחברת אנשים שאני אוהבת, וגם כאלו שלא כל כך, ולקוות שהפעם האלכוהול לא יגרום לי להתבוסס בקיא שלי. מבחיל? אני קוראת לזה פריקת אנרגיות לא</div>Thu, 27 Sep 2007 00:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (מלודרמטית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=422954&blogcode=7529626http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=422954&blog=7529626