http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237heCopyright 2026 mirror. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=7448480<div align="right" dir="rtl"> תיכף עוברת פה שנה שלמה מאז שכתבתי לאחרונה . לומר שכולם לא השתנה זה יהיה ממש לא נכון , הייתי ראתי , חוויתי והרגשתי המון דברים . אני עדיין ממשיך במסע ויודע שהתקרבתי עוד קצת אל עצמי . כמו במסע של מילולי יקירתי ,רגע רודף רגע ומנסה לתעתע ,אבל אני חזק ! לפעמים הכל נראה פה כמו מציאות מדומה , החיים רצים כמו גירסת הבמאי באופן פרטי. אפשר להוסיף דמות להוציא אחרת ,להעלות את המתח וסתם להיות נמוך מעצבן . ההשלמה נוגעת בי יותר בכל רגע , רחוקה אבל נוגעת . כמו אנרגיה קוסמית עוטפת את הגוף בהילה נעימה . פתאום כיף לכתוב אחרי הרבה מאוד זמן , כמו לחזור לרכב על אופניים זה משהו שכנראה קיים וישאר איתי . אני אוהב לכתוב . החיים ממשיכים ואני ממשיך בתסריט הלא ידוע זה אפילו נחמד לפעמים . שתהיה שנה טובה שאגיע להצלחה </div>Sat, 15 Sep 2007 01:19:00 +0200hkrispil@walla.co.il (mirror)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=7448480http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42237&blog=7448480http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4914024<div align="right" dir="rtl">לפגוש את אלוהים להתרומם מתוך מילים ,לקבל מתנות מהקרובים לך שבך לאחר שקראת אליהם אחד אחד והבאת אותו למרכז הפנימי. כל אחד בעל מאפיין אחר בך , כולם חפים ממניע קיימים שם עמוק קרוב לנפש התועה וטועה , הם ניצבים שם בכריזמה אישית ובמלוא ההדר הפנימי . מתבוננים ותומכים הם סך כל הטוב שבך רק צריך לפגוש בם . כך , טיול אל המרכז מביא אלי את הדמויות המוכרות , היא אומרת לי הם ייתנו לך מתנה , כל אחד מהם , בלי שתעשה משהו , בלי שתרצה משהו . לאט לאט בלי הרבה טכס עוצם את העיניים נושם שלוש נשימות ומתכונן לטיול . לפעמים צריך איזה כלי תחבורה שיסיע אותי כדי שאראה איך הנוף מתחלף ולפעמים זה שם , מאוד פשוט ובלי להתאמץ עוצם עיניים.</P</div>Sat, 23 Sep 2006 22:09:00 +0200hkrispil@walla.co.il (mirror)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4914024http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42237&blog=4914024http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4807419<div align="right" dir="rtl">אני אוהב את הימים האלה שלא שמים לב שהזמן הוא רק גורם מקשר בין הימים שעוברים ,והנה שוב מגיע לו סופ"ש . העבודה כל כך דינמית ודורשת אך יחד עם זאת הכאב מהנה . </div>Wed, 06 Sep 2006 21:58:00 +0200hkrispil@walla.co.il (mirror)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4807419http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42237&blog=4807419http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4740942<div align="right" dir="rtl"> ליפול לאחור אני רוצה , ליפול לאחור אני צריך . לפחד בלי להגן מהלא ידוע ,משחק במשחקים קטנטניםשל אומץ שחסר לי . צובר קצת ועוד קצת כמו טיפות קטנטנות לתוך חבית מרגיש כמו בלתי אפשרי . הייאוש שורר כי הדרך לא נגמרת , כמו ללכת לאיבוד במדבר עצום ללא כיוון ברור . לבד עם תיק מלא טריקים שאספתי במהלך חיי , טריקים שאסור לי להשתמש בהם במהלך הצעדה . כל כך קשה , כל כך חם ומחניק כשהלב רוצה להתפוצץ ולצעוק - דיי כבר ואיך עושים את זה אחרת . משא לגילוי עצמך אף פעם לא נעים או קל והדבר היחידי שגורם לי להמשיך זה הידיעה שזה אפשרי והידיעה כי רק כשאגיע לשם אצליח לנוח . במשא אני צריך לנקות את המחשבות , אני צריך להיפרד מהדברים הידועים והנוחים הכל קשה . כשמתחילים לצעוד אוספים בתרמיל את כל הדברים שאמורים לעזור רק מה, לא יודעים שחלק מהדיל זה לזרוק אותם בצוק הראשון ולהמשיך ערום וחף . עברתי כבר מלא גבעות בחיי , ידעתי כבר הרבהפינות אושר קטנות. אבל מאז שיצאתי למסע הזה נחוש להצליח בו , פיסגות ההרים הופכים גבוהים ומחודדים ואיתם מגיעות גם הנפילות במורדות שהם קשות וכואבות יותר ויותר . לפעמים כשאובד לו הכיוון</div>Mon, 28 Aug 2006 21:27:00 +0200hkrispil@walla.co.il (mirror)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4740942http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42237&blog=4740942http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4676849<div align="right" dir="rtl">לבן בוהק בניקיונו פתחתי עוד דף חדש ביומן . עבודה חדש רכב חדש ודוג-סיטר לחסן עבודה-סיימתי לפני שבועיים שנתיים וחצי בעבודה הקודמת , יותר נכון קייטנה של ויצו כולל כל התוספות .והתחלתי עבודה חדשה . לא ממש אהבה גדולה אבל החומר האנושי והתנאים מבטיחים מקום אחר לעמוד בו . הרבה שעות עבודה שאני מנסה להתרגל אליהם , הרבה לחץ סביבה . רכב חדש - הלכה האיטלקייה ,הגיעה צרפתייה - אני מאוהב .[בקרוב תמונות] חסן הבלונדוג ,קיבל נני שמוציאה אותו לטיול קצר באמצע היום ומנסה להתרגל לתקופה החדשה [ אין לו הרבה ברירה נקודה]. דימיון מודרך - מנסה למצוא את עצמי במרכז של החיים , בנתיים מגדירים את השוליים [נשמע לי מוכר] גרינברג - חזרתי עכשיו , בשבוע שעבר במשך כל הטיפול נסיתי לנשום [ולא הצלחתי], אבל בסוף הכרתי עוד תגובה שלי . היום עשינו סימולציה על כעס כלפי מישהו מהעבודה , היה טוב רק חבל שלא יכלתי להיות עם זה עד הסוף [ אני מגן על עצמי בחרוף נפש ולא מוכן להרגיש שום דבר שעלול לפגוע בי וחבל]. יום טוב לכולם </div>Sun, 20 Aug 2006 22:04:00 +0200hkrispil@walla.co.il (mirror)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4676849http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42237&blog=4676849http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4538196<div align="right" dir="rtl"> עשיתי קעקוע ביוםפ חמישי האחרון, עשיתי אותו לאחר שהחלטתי עליו כבר לפני שלושה חודשים בערך . בתחילה לא ידעתי מה ולמה אני רוצה אותו ולאט לאט התבררו להם הסיבות המקלות . הם מגוונות הם מתריסות הם מטפשות אבל בכל זאת הלכתי איתם ועם התחושה של לעשות משהו מפגר בחיים שלי . לא מפגר ברמה של לעשות קעקוע על המצח בצורת דובדבנים כמו שיש לבחור ההוא מאלנבי שאני עובר כל פעם ליד עם האופניים כשנגמר הטיפול גרינברג , מסתכל עליו וחושב לעצמי - מעניין תחת איזה השפעה של פלטפורה הוא היה כשעשה את זה . עכשיו אחרי שכתבתי כל כךף הרבה שטויות על הקעקוע אני חייב גם להראות אותו כנראה כי אחרת - מה לעזאזל אני כותב פה - אה כן אני טיפה שיכור ולא מיין [קמפארי תמיד עושה לי את זה ]- חוז מזה שאני מנסה כתיבה חופשית להוציא כל מיני חולדות שיושבות בנבחי מחשבתי , לאוורר אותם ככה באמצע השנה ולנקות אבק קצת מסביבם . מכל מקום התמונות שיש לי מן הקעקוע , הן לא ממש מוצלחות אז אדחה את הנ"ל לפעם אחרת אבל אני מבטיח תמונה [בינתיים אכניס תרשים קטן של הקעקוע ] שבנוי עפ"י קלף הטארוט "השוטה" THE FOOL - למה השוטה ? כי ככה [ אם תעצבנו אותי אני</div>Wed, 02 Aug 2006 23:03:00 +0200hkrispil@walla.co.il (mirror)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4538196http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42237&blog=4538196http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4413675<div align="right" dir="rtl">מי בכלל ביקש את זה ? אפשר לחשוב שהיה לי רע כל כך לא לעשות כלום חצי שנה . הבייצים שלי רועדות וכמו רוב התל אביבים אין גם לי מושג איפה המקלט הקרוב לבית , אז יאללה שיזרוק כבר ונתקדם הלאה לשלב הבא . כולם יודעים הכי טוב איך אפשר לפתור את המלחמה הזאת , לרוב מדברים שטויות - אבל ניחא כל אחד מוציא את הפחד שלו לטייל בצורה אחרת . בקרוב צריך לבדוק דוגסיטר עבור הבלונדוג .</div>Mon, 17 Jul 2006 08:27:00 +0200hkrispil@walla.co.il (mirror)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4413675http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42237&blog=4413675http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4353544<div align="right" dir="rtl">חלפו שלושה שבועות מאז שהתרסקתי על הפרצוף , הגלדים עפו ונעלמו להם ונשארו עכשיו מספר כתמים אדומים על הפנים אשר אני מורח אותם במשחה ומקווה שיעלמו במהרה . ביום שישי הלכתי לפגישה ראשונה בטיפול באמצעות דימיון מודרך , היה נחמד ומשעשע הלוואי והדברים האלה לא היו עולים כל כך הרבה כסף וכל אחד היה יכול להעשיר את עצמו במיני התבונות שנמצאות לידו . אני הרגשתי משהו מאין תקיעות בתהליך הגרינברגי שלי - לא תקיעות של חוסר התקדמות אלא משהו כמו התקדמות רוחבית ופחות אנכית . ולכן גילגלתי את המחשבה שכדי שאקח סיוע טיפולי "ואקנה"עוד ארגז כלים שיסייע לי בתהליך ויביא אתההבנה לצמיחה יותר אנכית . הטיפול היה נחמד ובגלל המודעות העצמית הגבוהה שבי יכלתי להעביר דו"ח מפורט על "האיש" בכסא על מנת שהמדריכה תוכל להכיר אותי ולאפיין דרך מתאימה יותר לטיפול . מובן לי שהמודעות הגבוהה שבי היא תאורתית ופחות פרקטית וזה הצד שאני מנסה לחזק בי . היה קטע כזה לקראת סוף הטיפול שבו נגמרו המילים ואיכשהו ישבנו אחד מול השני במאין שתיקה חסרת תוכן [או שאולי זה היה רק נידמה לי ] [האנטואיציות שלי אומרות שזה היה משהו אחר]. קיבלתי</div>Sun, 09 Jul 2006 14:04:00 +0200hkrispil@walla.co.il (mirror)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4353544http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42237&blog=4353544http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4187165<div align="right" dir="rtl"> תמיד היה משהו מרתק בסרטי מלחמת העולם כשרואים את הקמיקזות צוללים להטביע את ספינות בעלות הברית.. יום ארוך ומתיש היה חמישי, אולי בגלל כל ההתעסקות בבלאגן ההפקה של הערב במשך ימים ארוכים [לוקח שלוק מהקפה של הבוקר -עם שפתיים נפוחות מושך את האויר פנימה בתקווה שיכנס הקפה אל הפה ] . וככה אחרי שהגענו לפארק דיי מותשים מההכנות של ליפני התחלנו לארגן את הציוד הרב כשמעט האנשים שהגיעו קיבלו מאיתנו משימות לעזרה . העמדנו גנרטור , חיברנו מערכת משכנו כבלים ותאורה, המנגלים מוקמו כראוי והאורחים ניפחו בלונים .. אחרי תקלה קטנה עם המערכת המוזיקה עלתה לאויר ושינתה את פני האירוע יחד עם רוב האנשים שהתחילו לזרום ולהגיע . הערב תיקתק לו בצורה מרשימה למדי לנוכח כמות האנשים הגדולה [מדליק סיגריה -כן שוב פעם השפתיים הנפוחות ועין שרוטה מאלצים אותי לזויות לא רגילות ] , האוכל היה נחמד אלכהול היה בשפע . "הפיה" מפורים שהגיעה אפילו לא שיגעה לי את מערכות העצבים [ אודות לשיחה מרשימה עם "זינה"וטיפוח אגו מצידה] כוס שניה של קמפארי נמזגה והכל היה סבבה שאפילו מצאתי עצמי עושה טיזינג לפיה [כן האגו התנפח קצת יותר מידי-אב</div>Sat, 17 Jun 2006 08:55:00 +0200hkrispil@walla.co.il (mirror)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4187165http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42237&blog=4187165http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4179726<div align="right" dir="rtl">במקום לישון אני כותב פרטים מחר [ דפקתי וואחד ג'לאבה על הפרצוף ועכשיו אני נפוח] </div>Fri, 16 Jun 2006 02:00:00 +0200hkrispil@walla.co.il (mirror)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=42237&blogcode=4179726http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=42237&blog=4179726