http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629כשזה בא אז זה בא, ואין טעם לנסות לעצור את זה.heCopyright 2026 כבודו. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629http://img517.imageshack.us/img517/3299/mespwb8.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=12386171<div align="right" dir="rtl">אחרי תקופה מאוווד ארוכה, שוב אני עושה גיחה קטנה, והפעם דווקא לא בשפת הקודש... אולי זה ניסיון ליצור עוד גיוון או סתם להתנסות, אבל איך שלא יהיה, יש דברים שאי אפשר לבטא בכל שפה. ויש דברים שאי אפשר לבטא באף שפה... Back in my house again, But feeling so far away from home. Memories like friends are all surrounding, And yet I'm feeling so alone. Pages of my calendar keep on turning, As time goes by and flees. Through my bedroom window I am glazing Still hanging - the same autumn leaves. As I am close to tears I look to the moon, <span class="longtext"</div>Wed, 23 Mar 2011 00:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבודו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=12386171http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=421629&blog=12386171http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=11611939<div align="right" dir="rtl">הקטע הועבר לאנונימי</div>Thu, 25 Feb 2010 20:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבודו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=11611939http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=421629&blog=11611939http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=10503001<div align="right" dir="rtl">זהו שיר שכתבתי מזמן. אני לא זוכר אפילו באיזו תקופה.אני זוכר במעורפל את עצמי כותב אותו...כאור הנר לחדר חשוך,כאור החמה לעולם רדום,כך הלום אני מיופייך,כך משווע גופי למגע ידך.כמו האור העולה מן המזרח,כמו תינוק הנולד אל העולם,כך רוצה אני להיות איתך,כך צמא אני ללמוד אותך.כמו ניצוץ קטן בלילה שחור,כמו ירח המאיר בזוהר טהור,כך את מאירה לי את דרכי באפלה-באין מוצא, מובל על ידי האהבה.כבקבוק עצום ללא תחתית,כמקור חיוּת בלתי נדלה-כך מוסיפים הימים לחזק אותנו,כך גדל לו אגם האהבה שלנו.וכמו ברזל החורץ דברו בסלע,וכמו האומן המציג יצירותיו לעולם,כך קורנת נצחיותו של אגם האהבה,וכך הופך האגם שלנו- לים.</div>Fri, 06 Feb 2009 14:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבודו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=10503001http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=421629&blog=10503001http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=9872297<div align="right" dir="rtl"> <w:lsdexception locked="</div>Mon, 08 Sep 2008 16:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבודו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=9872297http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=421629&blog=9872297http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=8610030<div align="right" dir="rtl"> כי הגיע הזמן, לא? השיר הזה מוקדש לך באהבה גדולה עד אין קץ. אני מקווה שעוד אנשים יתחברו למילים כמו שאני התחברתי אליהן. תהנו רגעים של כניעה מתוקה לאושר סוחף, אשר את שלמותו קשה לתאר. מחפש ביטוי בשירים שנכתבו וברטט העדין של מיתר של אחר. וכשאני מזייף לך טון ואנו חולקים נשיקה, כאילו נמשך לו הרגע חיים שלמים. העולם שבחוץ אינו רואה מנוחה בעודי שוקע במרקםהנצח התמים. ישנן מ</div>Mon, 11 Feb 2008 03:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבודו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=8610030http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=421629&blog=8610030http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=8336056<div align="right" dir="rtl">את זה כתבתי עוד בתיכון, אבל יש לו משמעות עבורי. הוא נקרא "רזי נפשי", וזה בגלל מה שהוא היווה אז.מה שהוא מסמל טיפה שונה ממה שאני מרגיש בזמן האחרון, אבל דווקא בגלל זה החלטתי לשים אותו.בהתאם לפוסט הקודם- אושר הוא דבר מאוד הפכפך.העיקר שעכשיו אני מאושר.בזכותך באישון ליל את הולכת מגששת באפלה, מחפשת בלאט, בשקט את אהבתך אשר אבדה. בקצה העולם נודד אביר אל עבר הניצוץ שבעינייך, את רזי לבך יודע הוא </div>Wed, 02 Jan 2008 17:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבודו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=8336056http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=421629&blog=8336056http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=8269099<div align="right" dir="rtl">אנחנו חברים מגיל תשע, אני הגבר היחיד שהייתה איתו.כמעט עשר שנים עברו מאז החתונה והאהבה שלי לא דועכת.אעשה למענה הכל, אקח את חיי שלי לפני שאאבד אותה.אך משהו בי לא מסופק.שוכב צמוד לגוף המושלם הזה, נעים בקצב אחיד ומהפנטעורה לגופי וכל חושיי בוערים.עטופה בזרועותיי, היא גונחת חלושות.רק זה חסר לי עכשיו, שהיא תעיר את אשתי.לעולם איננו מאושרים או אומללים כפי שנדמה לנו. -לה רושפוקושאל את עצמך, האם אני מאושר – ותחדל להיות מאושר. -ג'ון סטיוארט מילאיך הוא יכל לשחק בי כך?את חיי נתתי בעבורו, את כל כולי השקעתי.כיצד ניתן להמשיך לחיות עם לב שבור ומרוסק?הרי אחותי אמורה להיות חברתי הטובה ביותר...כולנו חיים כדי להיות מאושרים. החיים שלנו שונים כל-כך אלה מאלה, ועם זאת דומים כל-כך. -אנה פראנק.עומד ובוהה בבבואתיוחיי משתקפים אלי בחזרה מהמראה העגולה.יוצא למרפסת, אל אויר הלילה המקפיא.הכי קרוב לקצה, עומד ומביט בכוכבים המנצנצים לקראתי.כמה טוב היה לי כשהייתה לצידי.מכרתי את נפשי התאומה בעבור עונג של רגע.כשאתה לבדך המחשבות נקיות יותרפסיעה אחת- הרי הדרך למטה נראית כה שלווה.מי שלא שילם מימיו את מחיר האושר לא יוכל להיות מאו</div>Mon, 24 Dec 2007 21:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבודו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=8269099http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=421629&blog=8269099http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=8087236<div align="right" dir="rtl">אמרי לי, האם תגונני עלי תמיד? האם תהיי שם לצידי, להדריכני, שלעולם לא אצטרך להרגיש מה משמעות היותי לבדי? אמרי לי, האם תבני מולי חומה? כזו שתגן עלי מהאחרים, אך גם תעמוד כמכשול מולי ותמנע ממני להתקדם בדרכי? אמרי לי, האם ייעלמו הבלהות, אלו הרודפות אותי בשנתי? הכיצד אתמודד עם החששות שגוזלות ממני את האמונה בעצמי? אמרי לי, האם אכיר את זו שתשלים אותי, את האישה שאבנה איתה עולם? והאם תעריכי אותה ותבטחי בה שתדע לאהוב אותי, את כל כולי, לעולם? אמרי לי רק שהכל יסתדר, <p</div>Sun, 02 Dec 2007 23:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבודו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=8087236http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=421629&blog=8087236http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=7971880<div align="right" dir="rtl">הקטע הבא נכתב בהשראת האירועים האחרונים. מקווה שתאהבו. בני משפחת זיסר בדיוק סיימו את הטיול שתכננו כבר הרבה זמן. הילדים רצו מאוד לנסוע לראות את תל אביב, וההורים אסנת ומשה ראו בכך הזדמנות מצוינת לשבור שגרה ולבלות זמן איכות עם יעל ומתן התאומים בני ה-9. לאחר יום ארוך ומהנה החליטו לחזור הביתה לפני שיחשיך. "רק רגע, לא חגרתי את בוטן!" צעקה יעל בעודה מחבקת בובה של כלבלב חום עם אוזניים גדולות ללא פרופורציה. היא נכנסה לאוטו, הידקה את חגורת הבטיחות וחגרה את בוטן במושב האמצעי שהיה שמור תמיד רק לו. במהלך כל הנסיעה לתל אביב, יעל ומתן שרו שירי ילדים שלמדו בקייטנה, אבל עכשיו הם נרדמו מיד. הנסיעה הביתה הייתה מייגעת עבור משה. היה זה יום מהנה מאוד אך גם מתיש והוא כבר רצה להגיע הביתה ולשכב במיטה. הוא שלח מבט אל עבר המראה וחייך למראה ילדיו הקטנים מנמנמים להם במושב האחורי, ואת בוטן חגור באמצע עם מבט קפוא. הוא הביט באשתו, שנפלה גם היא בשינה עמוקה, והעביר יד מלטפת בשיערה. הוא החזיר את מבטו לפנים, אל הדרך החשוכה והמתפתלת, והרגיש כיצד עיניו מתחילות לבגוד בו. אור פנסיה של מכונית שהת</div>Tue, 20 Nov 2007 19:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבודו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=7971880http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=421629&blog=7971880http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=7708191<div align="right" dir="rtl">עומד על פרשת דרכים למולי- הנה והנה שני מסלולים. שניים הם, ומשתרעים אל תוך הערפל והסבך העוטף אותם- אפל הוא, ומאיים. מביט לאחור בתנועה חטופה אל הדרך המוכרת, זו שעברתי. געגועים לביטחון שבידיעה מה מולי וצמרמורת קרירה בהביטי לפנים. גבי העייף זועק אלי שאניח לתרמילי אנא, התיישב לצד הדרך! אך החשכה קרבה, ועלי למצוא את הכיוון זה שיביא אותי למחוז חפצי, אל היעד. <s</div>Fri, 19 Oct 2007 14:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (כבודו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=421629&blogcode=7708191http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=421629&blog=7708191