http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478שלום לכולם, אני די משפץ קצת את התיאור כדי שלא תחשבו שאני עומד להתאבד משיעמום כל דקה, אז ככה. מה קורה אנשים, זה הבלוג שלי. תכנסו, תהנו, תשתו משהו, תאכלו יהיה אחלה. נהנתם? ספרו לחברים, לא נהנתם? קפצו לי. סתםםםם.heCopyright 2026 Bladed Knight. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=8656986<div align="right" dir="rtl">הם שמכסים את הבלוג הישן נושן הזה שאין לי כוח אפילו להתחיל לכתוב בו. אתם רואים מה העצלנות עושה לי? תפטרו אותה. אני לא יכול יותר. ולנושא יותר מדכא. היא. האמת היא שאני לא יכול יותר. כל שנייה שעוברת רק גורמת לחור לגדול. כל רגע שאני לא רואה אותה רק מכאיב לי עוד יותר. ואני חייב להפסיק עם זה. אפילו כתבתי על זה שיר, שבאופן מופלא לא מזכיר אפילו לשנייה את המצב הקיים (הייתי מכניס לפה הערה שנונה ביותר, אם הייתי שנון בכלל). בטח רק כמה מהחבר'ה שלי ידעו על מי אני מדבר. הבעיה היא שרובם אפילו לא קוראים את הבלוג הזה, שלא נדבר על זה שהם בכלל לא יודעים על קיומו. במחשבה שנייה, הודות לגילויה הנאות של הולי גוואקמולי, או כפי שאני מכיר אותה, אלוהיי. אבל לא היא נושא השיחה הנ"ל. או בקיצור, לעניינו, זה חייב להיפסק. ולסיפור אחר, שאותו כבר ראיתם מפורסם ברחבי הבלוגיה אך משום מה, גם אני חש דחף לא מוסבר, אותו דחף שאומר לפרץ :"תיקח סיכון, אז מה אם תסתכל דרך המשקפת הסגורה. מי ישים לב". בכל אופן הטיול השנתי היה קצת משונה מבחינתי. בדרך כלל, בכל אירוע כזה או אחר הייתי מציב לעצמי מטרות לטיול הש</div>Mon, 18 Feb 2008 11:52:00 +0200sapir828@walla.com (Bladed Knight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=8656986http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418478&blog=8656986http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=8197919<div align="right" dir="rtl">אז הודות לגאון מאוד מיוחדת http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494743 (אני עדיין לא סגור על עצמי אם אפשר לומר גאונה. אני לא בטוח בכל אופן) החלטתי לחזור לבלוג הקטן והמזדקן במהירות שלי.זה ועוד כמה תגובות עידוד מאנשים נחמדים שבאמת נכנסים לבלוג שלי.אני מרגיש כאילו פתחתי את הבלוג הזה רק לפני חודשיים. בכל אופן, נעבור לפוסטנו. אני מניח שכולנו שמענו על השביתה שכבר הסתיימה לנו אחרי חודשיים ארוכות ומהנות של ישיבה בבית בחוסר מעש, יציאה בלילות בטענה "למי אכפת" ועוד גם מקרי רצח כפולים מתחת לבית של כל אחד מאיתנו, שהרי השביתה, לפי אנשים מאוד מאוד משכילים (המבוגרים), העלתה את רמת הפשיעה. במשפט אחד אני מסכם: אין קשרר. ונחזור לעסקינו הרגילים. אני מקווה שלכל המצטרפים החדשים (היי, הנה עוד כלב קורא את הפוסט שלי) והקוראים הוותיקים (אל תדאג, אתה עדיין הכלב המועדף עליי) עברה השביתה בפנאן והם לא היו צריכים לבוא כל יום לבי"ס (כמוני), ושהם פשוט ניצלו אותה כמו שצריך. נושא אחר ממש אין לי, רק באתי להסיר את קורי העכביש הרגילים שנמתחים פה. נ.ב. מישהו יכול להרוג את העכביש הזה, אם אתם רואי</div>Sat, 15 Dec 2007 11:14:00 +0200sapir828@walla.com (Bladed Knight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=8197919http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418478&blog=8197919http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=7979682<div align="right" dir="rtl">אני יושב לי בתוך הבית כרגע, מלא רעיונות, כשלפץתתע בא לנו ברד. ברד מבחוץ. הקול של זה ממש חזק. אני לא מאמין שסוף סוף חורף. אני מת על החורף, זו פשוט העונה האהובה עליי. אחי צריך עוד צריך להביא את אחי הקטן מהגן, ככה שזו הליכה א קטנה. כל השכונה פשוט נתכסתה לבן מרוב ברד מסיבי. כל פעם שאני שומע א גשם, הברד והרעים שבחוץ אני נתקף התרגשות כמו ילד קטן שמקבל סוכריות בפעם הראשונה. רק חבל שאין לי עם מי לבזבז את החורף. OH WELL. אין טעם לבכות על חלב שעדיין לא נשפך. על כל פנים יש לי סיפורים להמשיך. נתחיל עם מסיבת ההפתעה שהייתה לידידה שלי (שדרך אגב יש לי עוד סיפור, והוא מה שמעסיק אותי בזמן האחרון) בפעמים שעברו הרסו לה את המסיבה, בטמטום יתר, אם יותר לי ציין. זה בערך כל הסיפור. אני רוצה גם לסיים את המחנה קיץ. בקיצור הייתה שם אחתשבהתחלה הכול נראה נהדר, איך שהוא זה התפספס בדרך ודרכינו נפרדו. משום מה הרגשתי פספוס גדול. מזל שלומדים מטעויות. בכל מקרה, מה שנראה כמקום לשפר את זה היה ביום החמישי, שנסענו למרכז קנדה להחלקה על הקרח ולבריכה. מה שאתם לא יודעים הוא שלפנח שנתיים וחצי נפלתי על הראש (אחת מי</div>Wed, 21 Nov 2007 13:11:00 +0200sapir828@walla.com (Bladed Knight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=7979682http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418478&blog=7979682http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=7969705<div align="right" dir="rtl">האבק שהצטבר פה ענק. מעניין. זה מה שחודשיים של אי כתיבה עושים לבלוג נראה. וכמובן יש הרבה דברים שנתווספו להם. יש עוד הרבה סיפורים שהתחלתי פה, ואני מאוד מקווה לסיים אותם לפני שסיפורים יישכחו מהראש הקטן והחמוד שלי. נתחיל מכמה עובדות בסיסיות: המשלחת לפולין שהסיבה שאני כותב עכשיו היא בהשראת ידידה שאולי, אם תהיו נחמדים אני אביא קישור, ולא בגלל שקשה לי לדבר על זה. עדיין אני לא קולט שהייתי שם, חוץ מזכרונות (תמונות וכולי) וגם שירים ששמעתי לראשונה שם. את כל המסע הזה לפולין, אני כמובן לא אספר, אבל אני כנראה אשים פה תמונות. אבל לא עכשיו, עכשיו לספורים עברו. בנוגע למחנה קיץ, אני אנסה לספר פה בקצרה עד שאני אצטרך ללכת. בקיצור, כל יום היו לנו 4 שעות, או 6, של מעבדה. מסתבר שזה עובר מהר יותר משזה נראה או נשמע. אני גם לא זוכר מה היה לנו עוד במחנה, מה שאומר שאני אצטרך לנבור בתוך כל המחברות שלי למצוא את זו של המחנה. אני שומר כמעט את כל מה שאני מוצא בדרך שלי. מזל שכמעט זה לא נחשב אחרת כל הבית שלי היה מתפוצץ מרוב מסמכים. בקיצור יום שני הגיע, ומתברר שהרומייטס (שותפים לחדר)שלי לא נוראים כ</div>Tue, 20 Nov 2007 15:05:00 +0200sapir828@walla.com (Bladed Knight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=7969705http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418478&blog=7969705http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=7549725<div align="right" dir="rtl">אני יודע שהרבה זמן לא הייתי פה, וזה כן בגללי. פשוט אין לייי כוח. אני כל הזמן חושב לסגור או לא לסגור. הגיעה אליי מסקנה שדי מכריעה בקטע הזה שאני לא ממש אוהב לכתוב. לא שאי פעם אהבתי. תמיד העדפתי את המספרים על פני האותיות. מה שיכול להסביר את השעמום העמוק שאני רוחש למקצוע הבלתי מובן הזה שהניב את שיריו של ביאליק-ספרות. למה אני צריך לקרוא ביאליק בשפת (לא כתב) חרטומים. למה אני צריך לקרוא על העובדה שהקיץ גוסס ומת, במטארפורות ציוריות עם דם. וכמובן שכמו בכל שיר (אם אפשר לקרוא לזה ככה) יש משפט שלא קשור לכלום. אצלנו זה צאו והכינו תפוחי אדמה. למה אני צריך לצאת ולהכין תפוחי אדמה? אה???!. מזלו שאני אוהב תפוחי אדמה. בקיצור, ואני מקצר את כל הסיכום הזה שדי סותר את השורה השלישית (כן, לכו לראות אותה, אני מחכה לכם פה), אני יודע שאני צריך להשקיע. כנראה שזה בא לי בהתקפים חודשיים. לא נורא. אף אחד לא מת מזה. עדיין. אז בואו נתמקד בטפל ונעזוב את העיקר. סוכות. החופש הזה שבא לנו בדיוק בזמן, לפחות לי. בסוכות הזה בלט בעיקר אירוע אחד, שזה מסיבת הפתעה לידידה שלי שגם חזרה מאיטליה, גם היה לה יום הולדת,</div>Sat, 29 Sep 2007 17:32:00 +0200sapir828@walla.com (Bladed Knight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=7549725http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418478&blog=7549725http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=7232525<div align="right" dir="rtl">5 תגובות. 5. אתם יודעים, המספר שבא אחרי ארבע? שברתי שיא עצמי. וגם יש לי 114 כניסות. כנראה שהשיטה שניסיתי, עובדת כמו קסם. או שאולי לא. בכל אופן עליתי על אסטרטגיה, שאולי לא חדשה, אבל בהחלט עוזרת. בכל אופן, אני משאיר את הבלוג פתוח, לבינתיים. לא יודע. אולי זה יעלה. סוף סוף. רק עוד שבוע מחורבן, ואני לא עובד יותר. חופשששש. למרות שזה רק לשבוע. אבל לא נורא. לפחות הרווחתי כסף. עכשיו ההורים שלי יסכימו לי לנסוע למשלחת לפולין. מסתבר, שלפני הסבסוד (שאגב עדיין לא הוצג) זה עולה לכל תלמיד 1200 דולר=4800 שקל, וזה רק העיגול. אז הדיל היה שאם אני אשיג לפחות חצי מהכסף ההורים ישלימו לי את החצי השני. ויש לי לפחות חצי. בערך. העניין הוא שעדיין לא קיבלתי תשלום של החודש הזה, והוא בטוח יהיה גבוה מהחודש שעבר, כי חודש שעבר עבדתי 14 יום בסה"כ.בספירה הפשוטה שלי, אם לא תהיינה תקלות למיניהן, אני עובד החודש 17 יום. וזה ימלא את לי את החצי השני. אני חייב לומר לכם להתראות. זה פוסט די קצר, יחסית לפוסטים אחרים שלי. אז להתראות, וכל טוב.</div>Fri, 17 Aug 2007 13:00:00 +0200sapir828@walla.com (Bladed Knight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=7232525http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418478&blog=7232525http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=7212105<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן לא הייתי פה. אני יודע. גם לא עדכנתי בכלל. גם את זה אני יודע. אבל בחייאת. אני עובד עד מאוחר. ואין לי כוח. אין לי כוח בכלל להכנס למסנג'ר. אני בקושי מדבר עם אנשים. אני רק מתנחם בעובדה שיש את השבוע הזה, שבוע הבא וזהווווווווווווווווו. אין עבודה. פשוט שבוע חופש (שזה בעצם החופש שלי. שבוע בלבד). מה שכן לא היה לי משעמם בחופש בכלל. למרות שאת החודש האחרון אני מעביר באיטיות. לא יודע. זה מתחיל להיות שגרה, וזה די מתחיל לשעמם. אבל לא לעבוד כל החופש היה משגע אותי עוד יותר. בקיצור, חזרתי סוף סוף. אני די מתלבט. גם בגלל הסיבה הקודמת, האם לסגור את הבלוג או לא. ועכשיו התלבטות שנייה, האם לספר את המשך הסיפור? כי את המסקנות שלי הפנמתי. ואני יודע שלא הרבה קוראים פה. אז אני חושב לעצמי. לספר או לא לספר? אז הפיתרון לבינתיים הוא שאני לא אספר אלא אם יישלחו אליי מכתבים מ"אלפי" הקוראים+מעריצים שלי. אז זה רק ציין שאני עדיין חי. ושאין לי כוח. לילה טוב, חלומות נעימים. אם כבר מזכירים חלומות (בסדר אני הולך, תנו שנייה, ואני מפסיק לחפור) חלמתי חלום ממש מטורף, שאספר רק פעם הבאה (אם תהיה).</div>Tue, 14 Aug 2007 21:14:00 +0200sapir828@walla.com (Bladed Knight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=7212105http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418478&blog=7212105http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=7045377<div align="right" dir="rtl"> שלום לכולם. אני צריך לרשום את ההמשך של הסיפור שהיה לי במחנה קיץ. אבל לפני, קצת דברים שקרו לי היום. את זה גיליתי לפני הרבה זמן, אבל זה יהיה די נחמד לספר לכם שבבמצח שלי יש לי ורידים/עורקים שנראים ביחד כמו M. כשאני מתאמץ, למשל בשירותים, יש לי M על המצח. הקאע המוזר הוא שלאחי יש V על המצח. עוד משהו שקרה לי היום זה שגיליתי שהמעסיק שלי באמת נאצי. הוא אמר לי לנקות את החניה של הסופרמרקט. וכמה זבל שהתאסף שם. ועכשיו, לרגע שכולכם ציפיתם לו. ההמשך. אז איפה הפסקתי? אה כן, החבר'ה מטבריה. היו משם בסך הכול ארבעה בנים, עם כולם הייתי בחדר. אני חייב לומר שמה שחשבתי עליהם בהתחלה, הופרך תוך יומיים. גיליתי מאנשים שחשבתי שיהיו אגואיסטים, שהם בעצם ממש סבבה. היה שם אחד שהתחברתי איתו במיוחד (דרך אגב גם הוא די קשור לעלילה המרכזית). ביום הראשון, כמנהגי, התנהגתי כמו איזה סנוב. דרך כלל שאני ליד אנשים אחרים שאני לא מכיר, אני מתנהג ככה משום מה. כאילו הסנוביות שלי פורצת החוצה מעצמה. כבר פיתחתי תיאוריה שלמה על זה, אבל לאלשם כך התכנסנו. בקיצור, יום הראשון, הייתי אנטיפט לחבר'ה מטבריה. ביום הראשון התחלנו את המעבדו</div>Tue, 24 Jul 2007 21:07:00 +0200sapir828@walla.com (Bladed Knight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=7045377http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418478&blog=7045377http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=7036214<div align="right" dir="rtl">שלום לכם. אני יודע שמלא זמן לא עדכנתי. האמת היא שלא היו לי הרבה דברים בזמן האחרון, חוץ מהעבודה עד יום חמישי של השבוע שעבר (עד ה-13/7) שכל יום הייתי מגיע ב-19:00, ולא היה לי כח לעדכן,היה לי גם מחנה קיץ. ותאמינו לי שזה לא היה סתם מחנה קיץ. זה היה המחנה בשבילי. למדתי ממנו יותר ממה שלמדתי במחנות אחרים, והייתי בדי הרבה כאלה. בעיקר דברים על עצמי ועל אנשים. וכמובן לפרט על זה בהמשך-ברור מאליו. היום חזרתי לעבודה. כמעט הרגו אותי שם. אבל היום הזה עבר מהר בדיוק כמו שביום הראשון בעבודה. חשבתי די הרבה אם להוריד אתהבלוג הזה, כי כפי שאני רואה הרבה צופים אין לבלוג הזה, שלא לדבר על מגיבים. ואם אין מי שרואה את זה אז אני כותב לאוויר. מה דעתכם? להוריד או לא להוריד? (מה שמצחיק כי אני שואל את האוויר). בכל מקרה, אם יש לכם גם דרך להביא לפה עוד אנשים, ספרו לי עליה. המחנה- המחנה התחיל ביום שני ה-16/7 ונמשך עד ליום שישי 20/7. המחנה היה בקריית שמונה, אני גר במעלות אז להגיע לשם תהיה קצת בעיה. לא ממש. אבא שלי הקפיץ אותי ואת ידידה שלי לתחנת האוטובוסים בכרמיאל (מעלות היא עיר קטנה, למה שאגד תשים שם קו אוטובוס?) נ.ב</div>Mon, 23 Jul 2007 20:06:00 +0200sapir828@walla.com (Bladed Knight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=7036214http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418478&blog=7036214http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=6882666<div align="right" dir="rtl">אז ככה. היום היה לי יום העבודה הראשון השנה. זה לא מקום חדש, עבדתי בו לפני שנתיים לשבוע. זה סופרמרקט די גדול שבמגדל העמק (ואם אתם שואלים אותי איך אני מגיע לשם זה עם אבא שלי שעובד במגדל העמק, ולא כמוכר בסופרמרקט. פשוט בעל הסופרמרקט הוא קרוב של חבר טוב מאוד של אבא שלי, ובקיצור, מעסיקים אותי בפורטקציה. חיחיחי. לא שמישהו אחר ירצה לעבוד שם ועכשיו אני מבין גם למה-פרטיפ בהמשך). בקיצור מה שנתנו לי לעשות כל היום הוא לנקות את המחסנים המאוד מאוד גדולים שלהם. וזה לקח לי מ-9:00 עד 13:00 לערך, כולל הפסקות. האמת היא שזה בעצם הלך לי די מהר. מפעם לפעם מצאתי לי מקלט באחד המקררים שלהם (מי שהיה בחוץ ידע איזה חום היה) וזה היה ממש מרענן. העיקר שהודות לי, הם יכולים סוף סוף לשטוף את הרצפה. אני לא אתפלא אם העובד האחרון שניסה לנקות שם חטף אסטמה בצורה יוצאת דופן. הכל שם היה מלא אבק,וקרטונים (שזה לא ממש קשור לאסטמה) וניילונים (שדרך אגב, מישהו נחמד נתן לי את הסכין היפנית שלו בשביל שאני אוכל לחתוך כמה מהם, וגם הם לא קשורים לאסטמה, אלא אם כן חוסמים איתם את הפה שלכם). הטעות השנייה שהייתה לי (חוץ מללכת לעבוד שם) הייתה</div>Tue, 03 Jul 2007 23:11:00 +0200sapir828@walla.com (Bladed Knight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418478&blogcode=6882666http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418478&blog=6882666