http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527heCopyright 2026 Give me a reason to belive. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12436338<div align="right" dir="rtl">ובא לי להקפיץ... קיצר למטה (:</div>Mon, 18 Apr 2011 11:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (Give me a reason to belive)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12436338http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=415527&blog=12436338http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12422166<div align="right" dir="rtl">כול כך חיכתי לחופש הזה, להיות עם החברות והחבר, לישון עד מאוחר, לצאת למסיבה סוף סוף, לבלות עם המשפחה.. אבל כמובן שהחיים לא יאהבו אותי כול כך. נתעלם מהעובדה שיש תגבורים בערך חצי מהחופש, וגם מהעובדה שהמורה למתמטיקה נתן להכין 3 מתכונות (להגשה, כן?) סוג של רבתי עם החברה הכי טובה. וזה די הורס את התוכניות שלי לחופש.. תכננו כול כך הרבה, ועכשיו כאילו לא יודעת מה הולך להיות. אבל מצד שני זה נראלי הריב הכי מוצדק שהיה לי אי פעם, ככה שאני לא מתחרטת על מה שאמרתי. זה גם לא בדיוק ריב, צריך לחכות ולראות מה יהיה.. נקווה שיהיה טוב. ועכשיו לרגע משמח- ביום חמישי חצי שנה לי ולאהובי 3&gt; ולכול הבנות פה- אם אתן מחפשות מתנה לחבר שלכן ואתן בנות פחות מ18 אל תכנסו לג'נטלמן ! כבר הכנתי לו מתנה- דיסק עם תמונה של שנינו על הדיסק ושירים שלנו. אבל רציתי לקנות לו משהו בנוסף, אז ברוב תמימותי הלכתי עם חברה לקניון ונכנסנו לג'נטלמן. בשניה שנכנסנו הגיח מוכר (די חמוד, האמת) והתחיל לשאול מה אנחנו צריכות. ספרתי לו שאני צריכה מתנה לחצי שנה לחבר שלי, והוא מיד, בלי להסס לשניה, שאל אם אנחנו זורמים. אני די בטוחה שנ</div>Mon, 11 Apr 2011 13:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (Give me a reason to belive)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12422166http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=415527&blog=12422166http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12200833<div align="right" dir="rtl">מה קורה ? (בא לי לעדכן ואין לי מה לכתוב... זרמו D: )</div>Wed, 08 Dec 2010 21:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (Give me a reason to belive)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12200833http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=415527&blog=12200833http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12164235<div align="right" dir="rtl">ב7-8-9/11 שכבת יב' בגינסבורג האלון יצאה לטיול השנתי האחרון שלה (: אפילו אחרי כול הבלאגנים שהיו, וכול הפעיליות שבוטלו, אני בהחלט יכולה להגיד שהיה אחלה טיול. כמובן שאין מה להשוות למסע בראשית של שנה שעברה, אבל אפשר להגיד שהוא כיבד את עצמו. ביום הראשון קמנו בשעה מוקדמת מידי, וכול הדרך ישנתי (לפחות ניסיתי לישון...) עד שהגענו למסלול הליכה. המסלול ביום הראשון לא היה קשה במיוחד, וגם לא מעניין במיוחד. אבל כמו בכול טיול שנתי היו את הנפילות והקיטורים של כולם וכולם רצו כבר להגיע לאוהלים ולהתקלח. בערב היה אמור להיות קומזיץ, אז אחרי המקלחת המרעננת שלנו (אה-בסדר), חשבנו שהולכת להיות פעילות מעניינת. אבל מה מתברר ? שהקומזיץ כלל מדורה בגודל מטר*מטר, וחמישה ילדים יושבים מסביב ומחזיקים מקל שהקצה שלו בתוך המדורה. איזה כיף ! בקיצור אף אחד לא ממש התעניין בקומזיץ וכולם באו לשבת באוהל סטלה (אני גאה להגיד שאני נתתי לאוהל הזה את הכינוי שלו!). הגדרה: אוהל הסטלה הינו אוהל מלא במזרונים שכולנו נהננו לשבת בו ולנגן בגיטרה, או לשחק יניב, או סתם לשבת ולדבר. סוף הגדרה. הייתה אמורה להיות לנו גם הרצאה על שונית</div>Thu, 18 Nov 2010 20:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Give me a reason to belive)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12164235http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=415527&blog=12164235http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12153371<div align="right" dir="rtl">וואו. הייתה היומולדת הכי כיפית שיכולה להיות (: ביום שישי היינו במסיבה בדוידוף בת"א- הייתה מסיבה ממש טובה. מה גם שאף אחד לא התחיל איתי, כי ניר היה איתי שם, אז בכלל היה כיף. עשינו שטויות כול הערב, רקדנו כמו משוגעים ולא היה אכפת לנו בכלל מה יגידו. יום אחרי זה (בשבת) הזמנתי את כול החברים אליי הביתה (יותר נכון למרפסת- נראלה לכם באמת שאמא שלי תכניס את כולם הביתה?) והיה טוב (: טחנו פיצות וחטיפים כמו חיות ואני בטוחה שהשכנים שנאו אותנו על כול הרעש שעשינו עם המוזיקה והגיטרה באמצע הלילה (אבל אני בטוחה שהם יתגברו). קיצר אני יודעת שאף אחד לא באמת יקרא את זה, כי כול מי שנכנס פה נכנס רק בשביל התמונות. אז אני לא אבאס אתכם, תהנו (: מדוידוף : אני, נירנור שלי, ג'ולי (התאומה), לירז, תמיר ועמית. רפון, סיון, ג'ולי, שושי ואני. שושון קטן שלי ואני (:היה טירוף ! ומהבית : ניר ואני גיא ואני אני וברק עם התאומה הכי אהובה בעולם (:<img style="width: 720px; height: 48</div>Fri, 12 Nov 2010 15:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (Give me a reason to belive)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12153371http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=415527&blog=12153371http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12141516<div align="right" dir="rtl">הגיע היום המיוחל בו לפני בדיוק 17 שנה נולדתי (יחד עםהתאומה)(: חחח וואו כול כך הרבה השתנה בי בשנה הזאת, אבל לפי דעתי הרוב לטובה. היום יוצאת למסיבה, ומחר חוגגת עם חברים בבית. יהיה אש (: ההורים המדהימים שלי קנו לי רמקולים חדשים למחשב, ועוד יש מתנה מהחברות המדהימות ומהחבר החמוד. היה יום טוב... :P ככה נראנו לפני שנה בדיוק... מזל טוב לנו (:</div>Fri, 05 Nov 2010 18:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (Give me a reason to belive)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12141516http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=415527&blog=12141516http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12125587<div align="right" dir="rtl">וואו. אני אפילו לא יודעת איך להגדיר את התקופה האחרונה הזאת. קרה דבר אחד כול כך טוב, שאפילו לא ציפיתי שיקרה והוא עושה אותי מאושרת, אבל מצד שני קורים כול כך הרבה דברים רעים מסביב שאני כבר לא יודעת איך אני אמורה להתמודד. יש לי חבר חדש, הוא בן אדם נדיר. הוא מכבד, עדין, מצחיק, תומך, ביישן, חתיך (: אני בטוחה שנחזיק מעמד הרבה זמן ביחד, והוא בא בתקופה כול כך נכונה. אבל מצד שני יש את האקס. הוא פשוט לא משחרר ! הוא עוד לא קלט שאנחנו לא ביחד יותר ועד שהוא לא ישלים עם העובדה הזאת היחיד שיסבול פה זה הוא וגם את זה הוא לא מבין. הוא ממשיך לנסות לשלוט עליי בדיוק כמו שהיה שהיינו ביחד, מנסה להתערב לי בחיים וכשהוא רואה שהוא לא מצליח זה עוד יותר מרגיז אותו והוא שוב נכנס להתקפי זעם שלו ולי נמאס מזה. באמת שניסיתי כמה שפחות לפגוע בו (אפילו שלאור הקשר שהיה לנו זה בכלל לא מגיע לו) אבל כבר עייפתי מלנסות ולרצות את כולם תמיד. במיוחד אנשים שעושים לי רע ובראש התמים שלי אני ממשיכה לחשוב שאולי הפעם הם ישתנו ואולי צריך לתת עוד צ'אנס. אבל לא הפעם כי הוא כבר עבר את הגבול. ברגע שהוא חצה את הקו הזה זה נגמר, אנ</div>Wed, 27 Oct 2010 20:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (Give me a reason to belive)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12125587http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=415527&blog=12125587http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12074839<div align="right" dir="rtl">שלום לכם וחג שני שמח (:איך עובר לכם החופש ? אני לא יודעת מה אתכם, אבל הגעתי למסקנה. לעשות שיעורים בתחילת החופש זה אחלה דבר ! עשיתי את רוב השיעורים שלי בתחילת החופש, וככה יצא שכול החופש היה לי פנוי ולא הייתי צריכה לחשוב עשרים פעם לפני שאני יוצאת עם חברים. ממליצה בחום רב (כמו זה ששורר אצלי בחדר עכשיו). אז החופש שלי עובר סבבה לגמרי, יצאתי עד עכשיו יחסית הרבה עם חברים וגם עם המשפחה. השבוע היתי אמורה ללכת עם אמא והתאומה לת"א ולעשות מסע שופינג מטורף, ורצינו ללכת מוקדם בבוקר כדי שנוכל לנצל את היום. אבל כמובן שהתאומה לא יכולה לצאת מהבית בלי פן והיה לה נורא דחוף לקבוע תור לספר ב10 בבוקר... ברור שלרכבת של 10 וחצי לא הספקנו וגם לא ל11 וחצי.. בסופו של דבר פרשנו מת"א והחלפנו את הלוקיישן לראשון לציון. וכשאבא שלי שמע שלא נוסעים לת"א הוא קפץ בשמחה על המציאה והצטרף אלינו. היה נחמד, למרות שלא קניתי את הדברים שבאמת רציתי לקנות מת"א. בראשון לא מצאנו כלום ואחרי שישבנו במסעדה וגילינו שיש להם עומס והם לא פנויים אלינו, הוחלט שוב להחליף לוקיישן ונסענו לקניון רחובות. התחדשתי בקרדיגן כחול ומהמם של פוקס, ונ</div>Fri, 01 Oct 2010 12:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Give me a reason to belive)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12074839http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=415527&blog=12074839http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12062512<div align="right" dir="rtl">את יפה, אבל לא מספיק בשביל להיות דוגמנית. את שרה יפה, אבל לא מספיק בשביל להיות זמרת. את שוחה טוב, אבל לא מספיק בשביל להיות שחיינית אלופה. את מציירת יפה, אבל לא מספיק בשביל להיות אמנית. את חכמה, אבל לא מספיק חכמה בשביל להיות תלמידה מצטיינת. את מנגנת טוב, אבל לא מספיק בשביל להיות גיטריסטית מצליחה. את כותבת טוב, אבל לא מספיק כדי להיות סופרת מצליחה. את מתלבשת יפה, אבל לא מספיק כדי להיות מעצבת אופנה. אז מי אני בעצם ?! אני מאמינה שהרבה מכם שיקראו את הקטע הזה יזדהו איתי. אני פשוט מרגישה די אבודה בעולם הזה. אני רואה את כול החברות שלי, כול אחת מצאה משהו שהיא ממש טובה בו וגם אוהבת אותו והיא דובקת בו. ורק אני נמצאת במצב שאני לא יודעת מה אני הכי אוהבת, ואין שום דבר שאני בולטת בו במיוחד או משהו שאני יודעת שזה מה שאני רוצה לעשות כשאני אגדל. זאת תחושה נורא מתסכלת בגלל שאני טובה בהרבה דברים, אבל כמו שכבר אמרתי- לא מספיק. אני פשוט מקנאה באנשים שיודעים מגיל צעיר יחסית מה הם רוצים לעשות כשיגדלו. וכן, מבחינתי גם גיל 17 זה גיל צעיר. ילדים בשכבה שלי שעוד לא סיימו בית ספר, כבר יודעים מה</div>Sun, 26 Sep 2010 00:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (Give me a reason to belive)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12062512http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=415527&blog=12062512http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12014727<div align="right" dir="rtl">אילת 2010. אין מילים להגדיר כמה שהיה כיף ! מדהים. ובגלל שאין מילים, אני מקווה שהתמונות ידברו בעד עצמן... עם התאומה בדרך... האחיין הקטן שלי.. גור אדם ! (: עם אחי והתאומה בבריכה האבא הכי בעולם... עם הבן דוד הכי בארץ (: אייס ספייס <IMG style="WIDTH: 640px; HEIGHT: 36</div>Wed, 01 Sep 2010 21:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (Give me a reason to belive)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415527&blogcode=12014727http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=415527&blog=12014727