http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415524heCopyright 2026 KARINWOW. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415524http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415524&blogcode=7185386<div align="right" dir="rtl">סורי על חוסר עידכונים ב4 חודשים האחרונים.. פשוט לא ממש היה לי כוח ^^ אז הנה,פרק לפני אחרון,כי הסיפור הזה כבר מתחיל ליגע אותי. עלינו למכונית,פנינו לנהג בנימוס וראיתי את ראשו השטני של דני מציץ מקדימה. הרעפתי לו נשיקה באוויר,והסתכלתי עליו במבט אוהב. ערכתי הכירות קצרה בינו לבין אחותי,ולאחר נסיעה רצופה של 10 דקות ירדנו מהלימוזינה לכיוון הבית. "מה את עושה היום בערב?" שאל דני. "אני מניחה שזה אהיה ערב של איחוד משפחתי" אמרתי וקרצתי לו. "אני אתקשר אליך" אמר,ונתן פקודה לנהג הלימוזינה לנסוע לכיוון האחוזה. נקשנו על הדלת,אמא פתחה ונראתה כיאלו רק התעוררה משינה,ואז בין רגע,פניה הוארו. השימחה האדירה לראות את אלי פשוט הציפה אותה..והיא חיבקה אותה חיבוק גדול ואוהב. לאחר מכן,התיישבנו בסלון,והתחלנו לדבר.על הכל.דיברנו עד השעות הקטנות של הלילה.. בשעה 4 וחצי לפנות בוקר,נזכרנו שאמא צריכה לעבוד מחר ושיש לה רק כמה שעות ספורות לישון. אלי הלכה איתי לחדרי,וישר אחרי שהיא הניה ראשה על הכר,היא נרדמה.יום מעייף עבר עליה. -יום שני,11:00 בבוקר- "בוקר טוב" שמעתי את קולה המתוק של אלי כשעניי עוד ע</div>Sat, 11 Aug 2007 16:23:00 +0200kerin_bntl@walla.co.il (KARINWOW)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415524&blogcode=7185386http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=415524&blog=7185386http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415524&blogcode=6467815<div align="right" dir="rtl">רציתי לכתוב ת'פרק הזה כבר מלפני כמה ימים אבל לא היה לי כוח. לאנורא יאללה תקבלו אותו עכשיו.אפשר לחשוב שחיכיתם לו חח (= "אלי!!!" נדהמתי.עברושנתייםמאז ראיתי אותה בפעם האחרונה. טוב,מי זאת אלי? אז ככה:אלי זאת אחותי.כן כן יש לי אחות.גדולה. אנחנו לא בקשר טוב ביוחד מאז שהיא עזבה.בכל זאת,לא שמעתי ולא ראיתי אותה מאז היא עלתה לארץ ישראל עם הבן זוג שלה.שגם אין לי ממש מושג מה איתו. אלי גדולה ממני בחמש שנים.אנחנו דומות באופי,וישלנו גם תווי פנים דומים מאוד. תמיד דיברנו על הכל,והיא הבן אדם שמכיר אותי הכי טוב בעולם.טוב,הכירה הכי טוב בעולם.בהיתחשב בזה שהיא לא ראתה אותי שנתיים,השתנו בי כמה דברים.והשתנו כמה סידרי עולם בזמן הזה. זאת אומרת,שכנראה שהיא לא יודעת על הלהקה,על דני,על העבודה החדשה של אמא,על המוות של קייט,ועל עוד הרבה דברים אחרים.וגם אני לא יודעת עליה. באותו רגע עלו לי כל כך הרבה שאלות בראש.רציתי שהיא תספר לי הכל.רציתי לדבר איתה כמו פעם. במיוחד שהעזיבה שלה לפני שנתיים הייתה כל כך פיתאומית ולא ברורה.ובגלל שהיא הייתה כל כך חסרה לי בכל השנתיים האלה. אבל אל יכולתי בכלל להוציא מילה כל</div>Thu, 10 May 2007 17:41:00 +0200kerin_bntl@walla.co.il (KARINWOW)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415524&blogcode=6467815http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=415524&blog=6467815http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415524&blogcode=6399388<div align="right" dir="rtl">HELLO.בלוג חדש וזה (: יש ת'בלוג האישי שלי ברשימות, ואת שאר הפרקים של הסיפור. תהנו? ^-^ לאחר שבועיים "גווני קדימה קומי אני לא רוצה שתאחרי!" שמעתי את אימה כשאני חצי בהכרה. "בסדר בסדר" אמרתי ופקחתי את העניים קלות.ראייתי את פרצופה המחייך של אמא,את האור המבצבץ מהחלון. כעבור 2-3 דקות אמא כבר יצאה לעבודה.כרגיל.זה נדיר בכלל שאני רואה אותה יוצאת בבוקר. שטפתי פנים,שתיתי את הקפה שלי [שכבר הספיק להתקרר],התלבשתי ויצאתי לתפוס את האוטובוס. רק נעלתי את הדלת ועברה לי המחשבה בראש של "היום בגרות במטמטיקה".נאנחתי והמשכתי ללכת. כמעט שהרגתי את עצמי השבוע מרוב למידה והתכוננות.לפחות בעוד שבוע כל זה נגמר.חודשיים של חופש מוחלט. פגשתי את דני מחכה לי בפתח בית הספר.ניגשתי אליו ושקתי לו בעדינות על שפתיו,כרגיל. "את לחוצה?" הוא שאל,למרות שידע את התשובה מראש. "מה פתאום! נראלך?! למה שא נ י אהיה לחוצה?!" התלוצצתי והעלתי חיוך על פני. ראינו באופק את הלימוזינה של סאלי.ואת המשרת הצרפתי שדבוק לה לתחת 24 שעות ביממה נוהג בה. היא ירדה מהלימוזינה באלגנטיות מושלמת.שאלתי את עצמי אם אף פעם לא יקרה מצב ש</div>Tue, 01 May 2007 15:34:00 +0200kerin_bntl@walla.co.il (KARINWOW)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=415524&blogcode=6399388http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=415524&blog=6399388