http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829Welcome to the Moulin RougeheCopyright 2026 -Lust & Temptation-. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=7956451<div align="right" dir="rtl">דיי...אני מרגישה מזה רע. אני מתאהבת מחדש. יש לי את אותם הפרפרים בבטן. ופאק. יש לי חבר. ואין לי את האומץ להיפרד ממנו. והינה מה אני אעשה. כל הקטע של הצבא הזה. ישר חושבים שאת שרמוטה. וכאילו הבנים כאלה קדושים. סעמוק. הוא גרוזיני, כל כך חמוד!!! והחיוך שלו...החיוך..מוריד אותי מהרגליים.</div>Mon, 19 Nov 2007 09:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Lust & Temptation-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=7956451http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=414829&blog=7956451http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=7873823<div align="right" dir="rtl">אהההההההההההההההההההההההההההה הוא משגע אותי. לפעמים עולה על דעתי מחשבה מציקה. ואם אני איתו רק בשביל סיפוק מיני? אני כבר לא יודעת אם אני באמת אוהבת אותו או לא. אפילו חשבתי על פרדה. אבל מעט מפחדת. מפחדת מהחלל הריק של חוסר רגשות שיבוא אחרי זה. מפחדת לעשות טעות שאצטער עלי מאוחר יותר. איני מסוגלת לקחת על עצמי אחריות כה גדולה ולהחליט לבד מה לעשות בעניין.</div>Fri, 09 Nov 2007 08:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Lust & Temptation-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=7873823http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=414829&blog=7873823http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=7768767<div align="right" dir="rtl">הוא הזמין אותנו אליו. זה היה ערב. הייתי כל כך מתה מעייפות. כל השבוע קרעו לי ת'תחת. והינה יום בו אני בבית. עם שניהם. אצלו. הוא הביא שתיה. לא יכולתי לשתות. מאז אותה ההרעלה קשה לי להכניס ודקה לפה. נשכבתי על הספה. ושניהם שתו לבד. לא שמתי לב, איך שהתנתקתי. ישנתי כמו בובה. וכשנאלצתי ללכת. ההוא, הביט בי. ליתף את פני עם ידו. ונתן נשיקת פרדה בלחי. זה גרם לי לצמרמורת דו משמעותית. 1. זה היה נעים ולא צפוי. 2. חבר עמד לידינו, וזה לא נראה טוב מהצד. </div>Sat, 27 Oct 2007 09:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Lust & Temptation-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=7768767http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=414829&blog=7768767http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=7530767<div align="right" dir="rtl">אנוכי לא מחבב בכלל את הצבא! אנוכי קיבל חופש מהצבא של מספר ימים. אז הלכתי ועבדתי אתמול. והוא שמח לראות אותי שוב. כל פעם כשהוא שולח לי "i love you" אז זה כל כך נעים. והוא יודע שיש לי חבר, והוא יודע שהקשר בינינו לא מציאותי. ושהכל מסובך כל כך. חוץ מזה, אני עד עכשיו בשוק שגרמתי לגבר בן 30 להתאהב בי. והעיקר לידי הוא נראה כל כך קטן, כל כך אגדי. שמתי לב לנקודה מאוד חשובה. שמאז שחזרתי מהצבא, לחופשה הקצרה שקיבלתי מהם, אז אני בוכה בכל יום מספר פעמים. אני לא זוכרת מתי פעם אחרונה בכיתי כל כך הרבה. זה פשוט לא בסדר. שונאת צבא. צבא זה קקה!</div>Thu, 27 Sep 2007 10:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Lust & Temptation-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=7530767http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=414829&blog=7530767http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=7352197<div align="right" dir="rtl">אתמול נשברתי, ההפסקה בינינו נמשכה בדיוק יום. לא יכולתי יותר לא לדבר איתו. פשוט כך, הרמתי אליו טלפון, ואמרתי לבוא אלי.</div>Sat, 01 Sep 2007 09:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Lust & Temptation-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=7352197http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=414829&blog=7352197http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=7189365<div align="right" dir="rtl">לך תזדיין חתיכת חרא מקולל.</div>Sat, 11 Aug 2007 23:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Lust & Temptation-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=7189365http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=414829&blog=7189365http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=6968725<div align="right" dir="rtl">נמאס. אני אחרי מסיבה, לכבוד יום הולדת של חברה. אני מנסה איכשהו להוציא טיפה כיף מהחבר'ה האלה, וכלום. כולם כמו זקנים לא רוצים לרקוד לא כלום. המוזיקה לא התאימה להם. הכל היה רע להם. כן בטח, אף אחד לא יכול לעשות כך שכולם יהיו מרוצים. תחשבו על כך. אתם באים למסיבה, ובמקום לנסות להנות, מקטרים והורסיסם את המסיבה גם לאחרים. מילא עם רק זאת הייתה הבעיה. חירפן אותי, שבת דודה של חברה שלי התחילה לחקות את הדיבור שלי. ואשכרה אנשים, אני אגיד לכם, זה לא נעים. מודה. יש לי מעט מיבטא רוסי, למרות שאני 11 שנים בארץ. עד עכשיו קשה לי לבטא את האות ר'. שמעו זה באמת לא קל לשנות את הדיבור שהורגלתם אליו. והיא בלי בושה לעגה לי בפרצוף. תודה באמת, הייתי עונה , אבל זה לא היה שווה את הסכסוך שלי על חברה שאצלה הייתה המסיבה. שנית כל, שיא של השיא היה חבר של חברה שבכלל קרובה אלי. הוא ירד על הבטן שלי. אמר בטן של שתיין בירה. נכון אני שותה בירה. אני לא שמנה, ומעט בטן יש לי, והבטן הזאת הייתה שם תמיד. סלח לי בבקשה שלא יצאתי רזה כמו שאתה כנראה אוהב. כאילו מה נסגר. לא טוב לא שלא יסתכל. גם כן לי. הנער הזה, הרים גבוהה ת'אף שלו. הגיע ה</div>Sun, 15 Jul 2007 01:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Lust & Temptation-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=6968725http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=414829&blog=6968725http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=6961771<div align="right" dir="rtl">היום השניים נתנו לי כזה יחס טוב. היו ממש ג'נטלמנים קטנים. כל כך נהנתי בחברתם. אחד עשה לי שק קמח, שני הושית לי יד כשהייתי צריכה. היה כל כך נחמד. אני אוהבת להיות במרכז העניינים. זה בד"כ גורם לי להרגיש בנוח.</div>Sat, 14 Jul 2007 03:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Lust & Temptation-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=6961771http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=414829&blog=6961771http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=6917014<div align="right" dir="rtl">החלטתי עם אמא לעשות שיחת נפש אתמול בלילה. דיברנו מ1 וחצי בלילה עד שש וחצי בבוקר. כן, נשמע מעייף. אבל לא כך היה. סיפרתי לאמא דברים חדשים עלי. כגון: שכמעט התאבדתי, שחתכתי ורידים...וסיפרתי לה על מה שמפחיד אותי. אני אשתף אותכם בזה. כשהייתי קטנה, למשהו כוותי לעצמי שאני אמות בצבא. אנשים איזה בת תחשוב על צבא כשהיא בת 9?! ועוד מחשבות מאוד "אופטימיות". וכמה שהזמן מתקרב יותר ויותר לתאריך הגיוס שלי. אני משקשקת יותר ויותר מרוב פחד. הסיבה היא, שמשהו בתוכי אומר שאולי זה באמת נכון. וכמובן שאני רוצה להאמין שזה סתם שטויות שלי ובלה בלה בלה. אבל תחשבו על זה. אף אחד לא יכול להבטיח לי שזה סתם שטויות. אמא שלי נבהלה מזה. היא אמרה אולי עדיף שאני לא אלך. אבל זה דפוק. בטח שאני אלך לצבא וכל זה. פשוט, הפחד הזה משום מקום. כאילו שכבר הצצתי לספר החיים שלי פעם. פריקי..</div>Sun, 08 Jul 2007 12:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Lust & Temptation-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=6917014http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=414829&blog=6917014http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=6772546<div align="right" dir="rtl">תמול הייתה לי שיחה מעמיקה עם אבא. עד 1 בלילה. הוא דיבר על המצב בארץ, ועל כל השיט שמסביב. אני עוד מעט מתגייסת, מעט לחוצה בגלל זה. לא אוהבת דדברים חדשים. אוהבת יציבות. בכך גם מתאפיין המזל שלי. זה פשוט משהו. הוא חושב לנסות לעבור לקנדה. מסיבות שפה מזלזלים בו. הוא למד תואר שני, ועובד על מינימום. זה דפוק. הוא עכשיו עושה עוד קורסים, והמנהלים עשו לו בעיות ואיימו עליו, ביקשו לעזוב את הלימודים. אבל הוא לא הסכים. וטוב שכך. בקנדה במקצועה שלו, היינו יכולים לחיות טוב יותר, אני לפחות חושבת כך. הוא סיפר שחבר לעבודה שלו עזב, ומצא שם עבודה במקצוע הזה, וקנה בית על קרקע עם 2 קומות, מכונית טובה. וזה עולם אחר. אני מבינה אותו. כל כך הרבה מאמץ הוא ואמא עשו, ולא קיבלו דבר. רק יורקים להם לפנים וזהו. זה מוזר לחשוב על כל זה. כי אם הם יצליחו לעזוב, אז אני אהיה בנפרד. אני אשאר פה. ועוד איך שמאיימים על המדינה שיזרקו פצצת אתום, זה בכלל. ואישית אני חושבת שזה לא יקרה בעוד הרבה זמן. אני אוהבת לחיות. נכון שיש משברים פה ושם. אבל אני רוצה למצוא את הדרך שלי בחיים. אם הם יצליחו לעזוב, אני כנראה אנסה לעזוב אחרי הצבא. אבל קש</div>Wed, 20 Jun 2007 11:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (-Lust & Temptation-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=414829&blogcode=6772546http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=414829&blog=6772546