http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945heCopyright 2026 O.0". All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=10320349<div align="right" dir="rtl">עצוב לי. עצוב לי בזמן האחרון לראות אנשים שאני אוהבת מתרחקים, נעלמים ושוכחים את החברות שלנו. אני אומרת את זה בשיא הכנות. בזמן האחרון אני מתקרבת מאוד לאנשים אחרים ואלה שקרובים אלה נעלמים לי, אני רואה אותם פחות, מדברים פחות והן חסרים. הם מאבדים עקרונות, עושים דברים שלא מתאימים להם ואני רק חושבת אם זה בגללי או בגלל משו שעשיתי... אני מתגעגעת אליכם אז תחזרו בבקשה כי קשה לי להיות ככה שמחליפים מילה ביום וגם זה בקושי, אני מתגעגעת לשיחות שהיו לי איתכם לתמיכה שלכם ולאהבה שלכם שאני מרגישה שנעלמת, ואני נשארת בחוץ פתאום. ואני כבר לא מדברת על זה שחצי מהאנשים שאני קוראת להם "חברים" הם חברים שלי רק בגלל עם מי שאני נמצאת וכי זה משרת להם את האינטרסים... אני עצובה. חסר לי כל כך החום והאהבה של רובכם וחסר לי התמיכה ושיחות עם חלקכם ואני צריכה אתכם... בבקשה תחזרו!!!!!!!!! אתם פוגעים בי בלי לשים לב, וגם בעוד כמה אנשים בדרך ואתם רומסים אותנו וקשה לי להיות ככה, הצביעות שלכם מתחילה לבצבץ החוצה ואתם לא צבועים באמת, אבל אתם מתחילים להראות כעוד אחד שקשור אליי באינטרס וזה פוגע. נמאס לי מזה שיש לי 4-5 אנשים בערך</div>Mon, 22 Dec 2008 13:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (O.0")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=10320349http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=412945&blog=10320349http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=10180122<div align="right" dir="rtl">אז כנראה שחזרתי לישראבלוג אחרי הפסקה ארוכה שלא היה מחשב או שסתם לא היה חשק או רצון לעדכן... אז חזרתי כי אני קצת מנותקת בזמן האחרון וכי די משעממם בבית להיות חולה, ת'אמת? משעמם לי תחת... אז מה חדש? אין חדש כיתה ט', אותו חבר (עוד מעט 10 חודשים... D:) אותן בנות מתוקות שאני מתה עליהן... אותה משפחה משוגעת ואותם חיים דפוקים... אני יחסית בסדר בזמן האחרון, השבוע האחרון היה מחורבן קצת כי הייתי וחולה ורבתי עם נתן יותר מידי... למזלי היו שם אתכן הבנות המתוקות שלי שעזרו לי (כפרעליכן!!!!!!!!!),דניאל נשמה שלי שניסה לעזורונתן שלא וויתר עליי למרות שכבר כמעט והרמתי ידיים לגמרי... אז יכול להיות שצדקתי ויכול להיות שלא אבל לא אכפת לי כבר, אני שמחה איתו ומאושרת עד הגגות (כשאני לא חולה) ואני מתגעגעת אליכן מאוד ואני כבר מתה לראות אתכן מחר כי די משעממם בלעדיכן שמנות שכמותכן... נמאס לי תאמת מבצפר, ממורים דפוקים שממררים לי את החיים ומבעיות שכבר נמאס לי לפתור (גם במתמטיקה וגם לא..) אני קצת מותשת מזה כבר והשנה רק התחילה, אז יכול להיות שהחולי הזה הגיע מתשישות ואולי סתם חטפתי ווירוס כמו שהרופאה אומרת מה שלא יה</div>Sun, 16 Nov 2008 14:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (O.0")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=10180122http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=412945&blog=10180122http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=9615963<div align="right" dir="rtl">-אמא: "יש לך מה לעשות אחר הצהריים?" -אני: "לא, למה?"-אמא: "אני ושירלי רוצות לנסוע לכרם שלום...." אז ככה הוחלט שניסע לכרם שלום, (לכל מי שלא מעודכן, הקיבוץ שגרתי בו עד לפני 6 שנים שהחלטנו, בצעד די דבילי, לעבור לגור בתלמי יפה). באמצע אחותי התחרטה, חטפה דכאון לפני גיוס, ובסוף רק אני ואמא שלי נסענו. היה נחמד, בהתחלה, הנסיעה לשם הייתה די קצרה ואמא שלי הסבירה לי מה כל קיבוץ (מכל מה שלא זכרתי) וכל מיני דברים שהשתנו... הגענו לכביש שממנו אתה נכנס לקיבוץ, אמא שלי התלהבה מהתאורה ששמו כי פעם היה שם חושך מוות, אני התלהבתי מלהגיע לקיבוץ אחרי הרבה זמן שלא היינו. כשהגענו גילינו שהקיבוץ מגודר מחדש, שחיילים גרים בחלק ממנו, שאסור ללכת בשדות ושאי-אפשר להכנס לקיבוץ אלא אם כן אתה גר שם או יש לך אישור של רפש"צ. משם אמא שלי נהייתה מאוד רגישה והתחילה לבכות ואחרי שהיא נרגעה קצת החיילים הסכימו לנו להכנס אבל לא להרבה זמן. נכנסו ונסענו קצת בתוך הקיבוץ, היה יפה, הוא היה בדיוק כמו שזכרתי אותו, אמא שלי המשיכה לבכות מהתרגשות, אחרי הכל הקיבוץ שהיא הגיעה אליו בגיל 17 וגרה שם 20 שנה. פה ושם חידשו דברים, והוסיפו מי</div>Mon, 21 Jul 2008 11:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (O.0")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=9615963http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=412945&blog=9615963http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=9414316<div align="right" dir="rtl">אז אתמול נגמרה שנת הלימודים (לפחות לי), והיה נחמד כזה... התעודה בסדר, אין ציון מתחת ל90 אבל הבאסה- אין לי אותה, כי איבדו אותה ואז אחרי שהדפיסו מחדש שלחו לחתימות ולא החזירו.... לא נורא... עכשיו התחיל החופש ואיתו החום הבלתי נסבל!!! אני לא יכולה יותר אני כל היום על המאוורר.... ואני עושה מקלחת 5 פעמים ביום מרוב חום! אבל נשרוד כי עכשיו יש חופש מבצפר ולא צריך יותר לראות את המורים, את הילדים המעצבנים ולא צריך לקום יותר ב6 בבוקר, אפשר לקום מתי שבא לי... (בתנאי שהמאמן לא מחליט על אימון בוקר...) אבל כמו כל חופש אני אהיה משועממת ואשרוץ בבית ובטניס אז לפחות נבקש מהמאמן כושר להכין לי תוכנית הביתה ותוכנית לחדר-כושר כדי שלא נשתעמם טוטאלית וכדי לא להיות יותר בטטה ממה שאני... אבל יש תחרויות ויש רמה"ש בשבוע הקרוב וחודש אימונים עם נתן והמשפחה שלו (בערך...) אז לא יהיה מאוד משעמם... נקווה לראות את כולם בחופש ושדניאל לא יעבור (פליז! פליז!) ושנההבאה כיתה ט'... זה נשמע ממש מוזר כזה, כי השנה עברה ממש מהר אז לא הרגשנו שאנחנו מסיימים אותה, היה נחמד, הכרנו אנשים חדשים היה כיף, עיצבנו אותי וגם שימחו אותי, יצ</div>Sat, 21 Jun 2008 13:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (O.0")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=9414316http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=412945&blog=9414316http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=9265385<div align="right" dir="rtl">I'm walking a wire, it feel likes a thousand ways I could fall To want is to buy, but to live is to die and you can't take it all And everything is said and done I won't have one thing left What happened to everything that I ever known. (3 doors down, ticket to heaven) כל יום נהיה מסובך יותר, אני שמחה וכיף לי, אבל כל יום הלחץ עולה עוד קצת, אסי, חברים, לימודים, ולאט לאט אני מרגישה שאני אתפוצץ בסוף - אבל אני מכירה אתזה כבר, ככה אני וזאת הבעיה שלי, פרפקציוניסטית! הכל חייב להיות במקום, מושלם, לפי הספר - הכל! אני מרגישה שעדיף ליפול, להפסיק הכל פה, כבר. לא לפתח ציפיות, לא להתאכזב, לא להסתכן, ולוותר. על הכל, למנוע בלאגנים ולשבת בשקט לעשות מה שאני יכולה ולא יותר, שלא הכל יהיה מושלם - מה שיהיה יהיה, להיות נורמאלית, כמו כולם, אולי אני אצליח לנוח קצת מידי פעם, מהכל. אני לא מרגישה טוב עם עצמי, נמאס לי לבכות כבר על מבחנים, על הפסדים, על שטויות (בקיצור)! נמאס לי לשמוע כמה יש לי פוטנציאל ללא ממומש, שאני משקיעה אבל אין תוצאות, שאני עושה את כל המאמצים ואחרים מצליחים, נמאס לי מזה. אבל אני לא יכולה</div>Wed, 28 May 2008 14:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (O.0")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=9265385http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=412945&blog=9265385http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=9167784<div align="right" dir="rtl">אז הרבה זמן לא הייתי פה, לא עדכנתי פה, למען האמת הפוסט האחרון גם כן לא היה עדכון שלי... אבל בכל זאת...אז קרו הרבה מאז הפעם האחרונה שעדכנתי כמו.......... ת'אמת לא קרה כלום, החיים שלי די משעממים ושיגרתיים ככה שאין כ"כ מה לספר, אני תקועה בשגרה כזאת שרוב הזמן אני מחוץ לבית וכשאני בבית אני או ישנה או עצלנית מידי כדי לעשות משו מועיל עם עצמי כי אני גמורה מעייפות... אווי... העצלנות. אבל ניצלתי את הזמן הזה (בדיוק השעה שיש לי שהכאב ראש יעבור ועד שאמא שלי תיקח אותי לטניס) לעדכן, למרות שהעדכון הזה בטח חסר כל תוכן עיקרי או משו כזה, הוא סתם עדכון כדי שיפסיקו להגיד לי לעדכן, נראה לי... יכול להיות שבהמשך באמת יהיה לו איזה תוכן מסויים (בספק..). אז היה יום העצמאות יום רביעי ויצאנו לאשקלון (כמו כל העולם) והיינו בבמות וראינו את הזיקוקים, והיה נחמד כזה להיות עם כולם ואפילו ראינו את אמיל שלכבוד הארוע המיוחד בנוסף לשני התחתונים גם לבש חוטיני... היינו ביחד וקפאנו מקור (לפחות אני) וניב הנחמד (כפרעליו!) הביא לי את הג'קט שלו למרות שאמרתי לו שלא להביא לי כי הוא היה עם חולצה קצרה. אח"כ הלכנו לדל</div>Sun, 11 May 2008 17:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (O.0")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=9167784http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=412945&blog=9167784http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=9025526<div align="right" dir="rtl">מאשקה- כפרעלייך!~ אגב- מירי עוד תשתלט על העולם. מוחעחע~ *מירי כתבה את זה רק כדי שיהיה לה כפרעלייך בארבעה בלוגים :)*</div>Fri, 18 Apr 2008 21:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (O.0")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=9025526http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=412945&blog=9025526http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=9021119<div align="right" dir="rtl">"...And every glance is killing me Time to make one last appeal... for the life I lead Stop and stare I think I'm moving but I go nowhere Yeah I know that everyone gets scared But I've become what I can't be, oh Stop and stare You start to wonder why you're 'here' not there And you'd give anything to get what's fair But fair ain't what you really need Oh, can u see what I see...." [stop and stare\ one republic] טוב... אז החופש הגיע ואמורים להיות שמחים לא?... אז בקטע הזה אני כן שמחה, שאין לימודים ולא צריך לראות את מירי הזאת יום אחרי יום... אבל לא יודעת אני קצת מבואסת בזמן האחרון... הכל מוזר לי... אני מרגישה קצת לבד- אני יודעת שאתן כאן אבל אני עדיין מרגישה לבד... הרבה דברים מעלים לי דמעות בעיניים... דברים קטנים, שטויות אבל אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי... אני מתגעגעת אליו המון למרות שאנחנו נפגשים הרבה, אני מתגעגעת אליכן המון, אני צריכה אתכן אבל אין לי זמן לראות אתכן, אז אני מרגישה לבד מתמיד... היחידים שמעלים לי חיוך על הפניםאלה בני ועדיוגם זה בגלל שטויות, הם מצחיקים אותי</div>Fri, 18 Apr 2008 11:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (O.0")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=9021119http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=412945&blog=9021119http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=8982481<div align="right" dir="rtl">אז היה טיול שנתי, שהיה נחמד אבל הייתי קצת מבואסת כל היומים... לא נורא זה אחת התקופות הפחות טובות שלי (גאד אני נשמעת כמו חולת מאניה-דיפרסיה) לא משנה בקיצר היינו בירושלים באיזה נחל מוזר... נחל!-אפשר לחשוב תקעו אותנו במסלול ארוך עם אבנים באמצע שקראו לו נחל חלילים, בדיחה מה עשה מזה נחל העובדה שפעם לפני 8 מיליון שנה זרם פה מ"מ של מים?! בקיצר אחרי חפירה ארוכה וממושכת של תמיר המדריך טיולים, עלינו לאוטובוס ונסענו לירושלים, ששם הלכנו על החומות והדרך הייתה בדיוק אותו הדבר... מדרגות, שביל ארוך שמתעקל, מדרגות למטה, שביל ארוך שמתעקל, מדרגות למעלה, שביל ארוך שמתעקל... (אתם יכולים לדמיין לבד את הכיף בללכת חצי שעה ככה...) אבל לא נורא אח"כ הגענו לאטרקציה שכולם חיכו לה- המערה עם המים... איזה כיף!!! אחרי עוד חפירה ממושכת, על ערמה של אבנים שהיו כביכול בית של דוד, מצד תמיר, נכנסו למערה כזאת די מגניבה שהיה בה מים קפואים, והתגובה הראשונית שלך אחרי שנכנסת למיםזה איזה מים קפואים!!!!!!!!!!!!#@$@#@$$%#@, התחלנו ללכת בחושך... עכשיו אתה לא רואה כלום- מגשש את הקירות ומגלה שיש מדרגה- כי זה שלפנייך נפל שם- ממשיך</div>Sat, 12 Apr 2008 18:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (O.0")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=8982481http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=412945&blog=8982481http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=8884200<div align="right" dir="rtl">אוו קיי כבר עדכון רביעי ברצף שהמחשב הדבילי הזה דופק אז רישמית נמאס לי ממנו! &gt;&lt; ולעניין אחר, אז היום המורה הנחמדה למול"א שחררה אותנו מוקדם יותר ככה שהיה לנו זמן ללכת לדשא וכמו פדלאות לשבת בשמש, אז תפסתי את המצלמה והתחלתי לצלם אנשים בסתר... איליה מנסה להמריא (או להיות תמנון) D: ~התמונה נמחקה כי אלמוג ביקשה ואני חברה טובה... (וכיהיא נתנה ליזום...)~ אלמוג עושה יוגה או משו... (: 3&gt;&gt;&gt;אלה צועקת עליי לא לצלם אותה... P: אח שלי... היחיד שגם מסכים להצטלם... D: כמעט שכחתי את אמיל!!! &gt;&lt; טוב אז זהו בערך בעיקר כי נמאס לי כבר.... </div>Wed, 26 Mar 2008 16:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (O.0")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=412945&blogcode=8884200http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=412945&blog=8884200