http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974אני מכירה אתכם. אני יודעת היכן אתם גרים. אז אל תעצבנו אותי, כי אני מוכנה לצוד אתכם ולכרות לכם את הראש עם הגרזן שלי ^^heCopyright 2026 Free Radical. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/74/19/41/411974/misc/9662152.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=7468322<div align="right" dir="rtl">אז אני כן אכתוב פוסט. מכיוון שכרגע אין לי אל מי להתקשר בפתאומיות ולדבר על הנושא, ומכיוון שאני לא רואה טעם בבהיה בקירות... אני כותבת פוסט. למרות שבזמן האחרון אני מצטערת על כל דבר שאני כותבת או אומרת, מכיוון שאני מרגישה שהמילים שאני אומרת לא טובות מספיק, הנושאים חוזרים על עצמם שוב ושוב... ומכיוון שלגמרי בכללי, אין לי כוח לשיחות משום שמיד אחריהן אני מוצאת את עצמי משננת אותן ועוברת על כל הטעויות שעשיתי במהלך השיחה. זה מעייף. ועכשיו אני חושבת לעצמי עד כמה נדוש לומר את כל זה, מכיוון שבכל בלוג וחצי יש מישהו שכותב עד כמה הוא מסכן והחיים שלו קשים. אותי, אישית, זה מחליא. ועכשיו אני עושה את אותו הדבר? לאן הגעתי... אבל בסדר, לפחות עברתי מהקיצוניות שאליה אני רוב הזמן דובקת שאומרת שאסור לי אף פעם להרגיש תחושות כאלו מכיוון שזה נחות להרגיש רע בקשר לעצמך כשדברים הרבה יותר גרועים קורים לאנשים אחרים כל הזמן. And now I may go back to my old self :) Horray כמה שאני מתחשבת בעצמי -בדיוק לקראת החגים התחלתי להרגיש מועקה בזמן שאני קוראת במשך 3 שעות בביה"כ עד כמה אלוהים גדול, נורא וגיבור (למרות</div>Mon, 17 Sep 2007 20:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Radical)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=7468322http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=411974&blog=7468322http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=7458648<div align="right" dir="rtl">אחרי כל כך הרבה זמן בלי נגישות לאינטרנט, גיליתי עד כמה אני מבססת את חיי החברה שלי עליו. סביר להניח שזה לא בריא. קודם כל, אני אתחיל בכך שאני אומר עד כמה אני נרגשת. זאת תחושה שלא הרגשתי כבר הרבה זמן... אני מניחה שאפשר לקרוא לזה אהבה. הו... אינטרנט. כן. אני משערת שגם זה לא בריא. סביר להניח שהמעט שנכנסו לבלוג שלי מפעם לפעם, כבר לא מעלים את המחשבה להציץ בו, מכיוון שכל כך הרבה זמן עבר מאז כתבתי פוסט... ואני משערת שבקרוב אני אפסיק לגמרי, משום שאני כבר בקושימצליחה לכתוב משפט בלי למחוק אותו לפחות פעמיים (אם הייתי משאירה את כל המשפטים שכתבתי ומחקתי בפוסט הזה, הפוסט היה מגיע לממדים עצומים). אני משערת שעדיף לקיים שיחות ישירות עם אנשים, לעזוב את כל העניין של הבלוג. בזבוז אנרגיה. אולי יהיה לי משהו מעניין לכתוב אחרי כנס אייקון ופתאום אני ארגיש נלהבת להאריך את הבלוג הזה בפוסט נוסף. הידד! שנה טובה (: SO LONG, AND THANKS FOR ALL THE FISH </div>Sun, 16 Sep 2007 15:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Radical)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=7458648http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=411974&blog=7458648http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6753393<div align="right" dir="rtl">אכן סיפור מצער. אני אתחיל בכך שאומר שאני כותבת את הפוסט הזה מהבית של חברה. האינטרנט אקספלורר שלי לא עובד כבר יותר משבועיים, ואני נשארתי להתמודד עם התוצאות המרות. קשה, קשה... בכל מקרה, זו הסיבה לכך שאני לא הגבתי לתגובות ולא כתבתי פוסט חדש. אל דאגה! תאמינו לי שברגע שאוכל לכתוב פוסט מהבית שלי, אני אמהר לעשות זאת. מכיוון שאני יושבת פה, בבית של חברה, ומבזבזת את הזמן בהקלדה ומחיקת הפוסט הזה - אני אפסיק. </div>Sun, 17 Jun 2007 18:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Radical)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6753393http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=411974&blog=6753393http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6633756<div align="right" dir="rtl">Today I thought to myself, while suffering aterrible headache:"Humm... because I'm in quite a gay mood, I shall write a gay post." (said in a magistic voice). So here, I'll treat you to a very true song, written by Nanowar: Metal La la la la la I'm under the shower, in the Metal TowerI wash my hands from the poser's bloodI clean up my armpits, perfume my true hairThen I polish my long flesh swordAnd I say:Metal! - LA LA LA LA LA x4 L'acqua sul mio corpo, scivola leggera [The water sweetly runs on my body]Uuuuuuuuuuaaaaaa, ci starei fino a stasera [Yeeeeeeeeeah, I'd stay here until this evening]With pride I recall, the battles that I foughtAnd proudly I'm singing this songSING IT LOUD !!!![Guy:] "Oh, ciao!" [Oh, hello.][Big man:] "Ciao." [Hello.][G:] "Anche tu sotto la doccia?" [So, you're in the shower, too?][M:] "Evidentemente si. [Obviously, yes.][M:] "Oh, noto - con piacere - che ti caduta la saponetta." [Oh, I see, I - gladly - see, that your soap fell down.][G:] "Ah, si,</div>Fri, 01 Jun 2007 17:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Radical)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6633756http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=411974&blog=6633756http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6599407<div align="right" dir="rtl">אני מעולם לא חיבבתי את כל הקשור לנשפי סיום. אכן, בעולם שכולו טוב והמצב הוא שלכולם יש כסף או שאף אחד אינו זקוק לכסף בכדי לחיות את החיים ה"אידאליים" (הכוונה שלי היא התפיסה שלאידיאלים שרבים מהחברה המערבית רואים, בו שמחה מגיעה לרוב מחומרניות), נשפים יכולים להיות דבר נפלא. אך זהו לא המצב. אניאשים בצד את כל ההשלכות החברתיות של נשפים. אני אגיד חד וחלק - לא לכולם יש כסף. לפחות לא מספיק בכדי לממן בגדים ושיער ונעליים לנשף המוכר בסרטים. אותו הנשף המוכר גם בחיי אמריקאיים רבים. בזמן האחרון, המגיפה התפשטה גם אלינו - הישראלים. מכעיס אותי שאפילו מאפשרים לגרום למשפחות להוציא סכומים כאלו על לילה מאושר אחד (בהנחה שנשף יגרום לכל האושר בעולם. למרות שזהו חלום בלהות מבחינתי) כשאותה משפחה מצליחה בקושי לגרום ליותר הכנסות מהוצאות. וכן, זהו מצב מוכר. אני מכירה אנשים שרוצים כל כך להרשים את הסביבה שלהם, שהם מסוגלים לשלם 300 שקל על נעליים, במקום להכניס את אותו הכסף לנסיעות הכרחיותבאוטובוס -לדוגמא. כשההנחה היא שמשפחה תוציא על הנשף של ילדם כסף לכל הפריטים היקריםשדרושים, ישנן לא מעט משפחות שימצאו כל דרך אפשרית</div>Sun, 27 May 2007 20:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Radical)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6599407http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=411974&blog=6599407http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6558265<div align="right" dir="rtl">כמו בכל שנה, יש אווירת שבועות: - ילדים רצים בכבישים. המצרכים שהם זורקים יהיו: א. ביצים ב. עגבניות ג. כל דבר אחר שהתוכן שלו סמיך וגורם חלחלה לאחר תהליך ריקבון. - לא. אסור ללבוש בגדים לבנים, כנהוג, מכיוון שלאחר כחמש דקות של הליכה מחוץ לבית, החולצה תהפוך לשקופה. ילדים ארורים... - אי אפשר לזרוק את הזבל בלי שמישהו ינסה לפגוע בךעם אחד מהמצרכים הנ"ל. אם אתה תכאיב לו או תגרום לו נזק נפשיבאמצעות איוםגדוש תיאורים גרפיים של העינויים אשר תגרום לו במקרה ויזרוק אחד מהמצרכים לכיוונך, תכנס לכלא. המנהג של התזת מים הוא מנהג דווקא נחמד מאודוהוא מסמל כמה דברים - ביניהם הצלחת יבולי הפירות אשר גידלו, סגולה להרבה ילדים</div>Tue, 22 May 2007 15:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Radical)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6558265http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=411974&blog=6558265http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6526301<div align="right" dir="rtl">הכאב... אני רואה את זה מהחלון. הידיים שלי רועדות והראש שלי כל כך לא צלול. עדיין לא ידועים נפגעים. עדיין. האש גדלה כל הזמן- יחד עם כמות עצומה של עשן סמיך וצהוב.מי יודע מה יש במפעל הזה?! אילו חומרים מסוכנים...? יש שםתחמושת! או היה... הפיצוצים... הם מחרישי אזניים. אני לא בוכה. אבל אנשים סביבי. זה חיים של רבים שמתפוצצים מול העיניים שלי. ואני כבר ארזתי תיק. מים, מטליות. אני לא חושבת שאני היסטרית, כי כרגע העשן לא מגיע אלינו. אבל מי יודע מתי הרוח תקרב את העשן. מי יודע מה יש בעשן הזה. כל דקה אני שומעת פיצוצים יותר חזקים, והעשן נראה לי יותר ויותר צהוב. האש מזכירה שמש קטנה. אני לא יודעת אם זה הכל בראש שלי, או שהדברים שאני רואה הם תמונה ברורה של המציאות.. אולי שזה שילוב. הסתכלתי עכשיו ב-Ynet ורשום שלעשן יש סיכון גבוה. אני רוצה שתדעו, אני רושמת את זה כי אני לא יודעת מה יהיה בהמשך, ואני רוצה לעדכן עכשיו. אני מכירה כל כך הרבה אנשים שעובדים שם. בכל מקרה, אני אעדכן בעוד מס' שעות או מחר. עידכון - 16:00 עכשיו אני יותר רגועה, למרות ששמעתי ברדיו לפני מספר דקות שייתכן כייש דליפ</div>Fri, 18 May 2007 13:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Radical)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6526301http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=411974&blog=6526301http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6516750<div align="right" dir="rtl">בזמן האחרון אני במצב רוח מאוד מוזר. לפני יומיים הייתי עליזה למדי, אתמול הייתי די אנטית, והיום יש לי שילוב של עצובה-שמחה-מודאגת-כועסת (אני נורא מדייקת..). בכל מקרה, אם זה לא יפסיק בקרוב אני אשאיר על אנשים רושם מוטעה, ואני חושבת שזה כבר בתהליכים. בגלל מצב הרוח המעניין שלי, אכלתי כמויות עצומות של שוקולד. יש לי בחילה. לא נעים. בא לי לקרוא ספר טוב. אבל אין לי רעיונות כרגע. יש למישהו הצעה? הממ... נכון! יש לי סיפור לספר לכם, קוראי הנאמנים: אתמול הלכתי לראות במתנ"סאת "כוכב צעיר" (שזאת, למי שלא יודע, תחרות שירה- חשוב לציין "איכותית" במיוחד- לילדים עד כיתה ו'). הלכתי עם חופית. בעיקרון כרטיס עלה 25 שקלים - 25 שקלים יותר ממה שזה בעצם שווה. אבל... חופית ואני השתמשנו בכוח ההיכרות שלנו עם אייזיק ואמרנו לו ששכחנו את הכסף בבית. או יותר מדוייק: חופית אמרה שאני שכחתי את הכסף בבית והייתי צריכה לשלם גם עליה. אני ישבתי בצד והתאפקתי לא לצחוק. בכל מקרה, המופע היה מ-ה-מ-ם. למען האמת, הייתה כמות סבירה של זיופים. עשינו מצווה בכך שקמנו ומחאנו כפיים ביתר התלהבות, לכל משתתף שלא הביא</div>Wed, 16 May 2007 22:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Radical)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6516750http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=411974&blog=6516750http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6480689<div align="right" dir="rtl">בתנ"ך, חלק גדולמהדמויות הראשיות והחשובות ביותר הן אנשים שאני אישית הייתי מעדיפה לא לדעת עליהם. פרק ט"ז, פסוק ב': "ותאמר שרי אל-אברם הנה-נא עצרניה' מלדת בא-נא אל-שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי". קודם כל, מכיוון ששרי (השם שלה מתחלףלאחר זמן מה לשרה)אינה מסוגלת להרות היא נותנת לאברם (השם שלו מוחלף לאחר זמן מה לאברהם)לדעת את השפחה שלה. זה היה דבר מקובל באותה תקופה, ככה שאני לא מרגישה שאני יכולה לבקר את התנהגותה של שרי. פרק ט"ז, ד'-ו': "ויבא אל-הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה: ותאמר שרי אל-אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט ה' ביני ובינך: ויאמר אברם אל-שרי הנה שפחתך בידך עשי-לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה." אחרי שאברם מקיים יחסי מין עם הגר (שפחתה של שרי), הגר הרתה וכנראה התחילה לזלזל בשרי. שרי באה אל אברם ואומרת לו: "אברם, אברם! תראה, כפרה, אי אפשר ככה... עכשיו הגר התחילה לתפוס תחת. זה לא יכול להיות שהשפחה שלי תראה אותי כנחותה ממנה!" ואברם אומר לה: "אממ... טוב, נשמה. שמעי- אני נותן לך לעשות איתהמה שעולה לך לראש". שרי מוצא</div>Sat, 12 May 2007 12:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Radical)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6480689http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=411974&blog=6480689http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6409164<div align="right" dir="rtl">הנושא הזה כל כך אדיר! כמובן שאני אומרת את זה גם מתוך הקלה כלשהי שהנושא כבר אינו תקף (לפחות לא במובנים של המאה ה-15). אנשים, בעיקר נשים, היו מואשמים בניהול פולחנים שמהללים את השטן ובתמורה לכך מקבלים כוחות כישוף. הדבר החביב ביותר הוא שבכדי לוודא שאלו אכן מכשפות, היו מתעללים בנשים בשלל דרכים מגוונות שהגיעו מאמונות תפלות(אני אומר נשים מכיוון שהן הרוב שהואשמו בהיותן מכשפות, למרות שהיו גם מקרים דומים או זהים עם גברים) : -אנשים האמינו שלמכשפה ישנה נקודה בגוף שבה היא אינה מדממת. בכדי לגלות האם האישה מכשפה, היו בודקים זאת באמצעות דקירה ממושכתבגופה, כאשר במקרה בו מצאו נקודה כזו, האישה הורשעה והוצאה להורג. -מכשפה מסוגלת להפסיק קללה שהוטלה על אדם באמצעות נגיעה באותו אדם. אם הנגיעה הפסיקה את הקללה, האישה הורשעה והוצאה להורג. -מכשפה מסוגלת לצוף במים [זו הבדיקה החביבה עלי]- האישה הושלכה למים כאשר ידיה ורגליה כבולות, והיא אינה מסוגלת לזוז בכוחות עצמה. אם האישה צפה במים, הורשעה והוצאה להורג. -למכשפה ישנן שומות. אם מצאו על גופה של אישה חשודה שומה- היא הורשעה והוצאה להורג. *אלו הבדיקות שאני מכירה</div>Wed, 02 May 2007 19:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Radical)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=411974&blogcode=6409164http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=411974&blog=6409164