<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>צרבת 2</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 yulzi. All Rights Reserved.</copyright><image><title>צרבת 2</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/76/08/41/410876/misc/9575811.jpg</url></image><item><title>בקיבוץ,בכפר בכרם זהו זה ולא אחרת...סתיו זה לטייל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=7544163</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז מי שמציץ מידי פעם בבלוג הזה יודע שאני ממש מזמן רציתי לעשות את מסלול ים אל ים עם חבר שלי..
והנה...הוא קיבל חופש מהעבודה המתיזה בים והחלטנו לצאת לטיול. בצאת יום כיפור התיישבנו לנתח את המסלול עם חברים שלנו,מה נאכל,מה נשתה ולאן בעצם נלך. אף אחד לא הסביר לי כמה צריך ללכת-כמות עצומה של קילומטרים.
התחלנו ללכת ,כל אחד עם 20 קילו על הגב ושיר בלב...זה היה כיף ונחמד.אפילו שרנו שירים וצחקנו צחוקים והתווכחנו על מהות המומינים(משום מה השיחות שלנו מתדרדרות תמיד לאותו מקום). עברה שעה , שלוש שעות ואפילו 6 וסחבקית שלכם כאן הגיבורה ש/לא פצתה פה ולא התלוננה אף פעם אחת במשך 6 שעות של הליכה אינטנסיבית (עם 20 קילו על הגב אחרי שחודשיים פשוטו כמשמעו לא זזתי מהמקום) קרסה.
הברך החלה לתת סימני מצוקה קשים והתחלתי לזחול בעלייה ממש קשה...ואז החבר הג&apos;נטלמן שלי לקח לי בשיא האבירות את התרמיל והחל לסחוב לי אותו מה שהגביר לי את קצב ההליכה...אך אז שוב החלה לכאוב לי הרגל וגם הגב וגם הגוף כולו כאב.
אז ממש נסחבתי מאחור מדדה וצולעת...זה היה השלב שהגענו למעלות והתחלנו ללכת בכביש והמחזה מהצד נר4אה כך- 6 אנשים הולכים עם תר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 28 Sep 2007 21:33:00 +0200</pubDate><author>yuliaz@bgumail.bgu.ac.il (yulzi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=7544163</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410876&amp;blog=7544163</comments></item><item><title>סליחה??</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=7460745</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ובכן...יום כיפרו מתקרב ואני לא ממש יודעת איך אוכלים את היום הזה (אוכלים-כיפור...משעשע?) אז במקום לבקש סליחה אני אעשה את זה מקורי ואגיד למי אני סולחת:
לאמא שלי-שלא נותנת לי רגע מנוח, 
שחייבת להתחיל סקנדל ארור בכל רגע נתון ומאשימה אותי בכל רגע מסריח בחיים שלה,
שתולה בי תקוות אבל לא סומכת עליי...אני סולחת לך כי את אמא שלי אחרי הכל.
לאחותי- שהורסת כל דבר שאני שוכחת להחביא ממנה ולא נותנת לי לחיות בשקט
אחרי הכל זה משפחה אין מה לעשות
לעדנה-המרצה המעאפנה שהרסה לי את הממוצע שלי לתואר שני עם 77...כי היא זקנה 
וגם כי החיים שלה באמת קשים
לבייבי שלי-שלפעמים מכעיס אותי, אני סולחת לו על הכל
למקום העבודה שלי-שלא משלם לי מספיק בשביל עבודה ממש קשה-כי כנראה אני עוד לא סיימתי תואר
לראש עיר באר שבע- שמזניח את החינוך בעיר ואני צריכה לעבוד קשה כדי לעלות את רמתו כשאני מלמדת ילדים קטנים, כי הוא בטח בן אדם סבבה
לכל העולם- כי כולנו בני אדם

גמר חתימה טובה

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 16 Sep 2007 19:40:00 +0200</pubDate><author>yuliaz@bgumail.bgu.ac.il (yulzi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=7460745</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410876&amp;blog=7460745</comments></item><item><title>כמה כושים צריך בשביל...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=7392457</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז קיבלתי 21 חבר&apos;ה מאוגנדה...
כן כן הם שחורים כמו הלילה...משהו מטורף כולם שמנים ומריחים ממש לא הכי טוב בעולם (בלשון המעטה) למרות שהם אנשים מאוד חשובים שם. שם, הם כולם ראשי ערם בערי אוגנדה אך עדין ההיגיינה האישית שלהם פגומה
עכשיו יבואו אנשים ויצעקו עלי שאני גזענית ומגעילה ושפוסט לפני זה גם השמצתי הומוים וצריך להרוג אותי וכאלה...אבל לא
האנשים האלה הם מאוד מאוד נחמדים, חכמים ומשכילים...
אבל לצערי יש להם הרבה יציאות מגעילות. הם רגילים לקבל את כל מה שהם רוצים כי הם אנשים חשובים וכו אז נשים בשבילם זה סתם עוד חיה שאפשר להחליט שהם רוצים עכשיו ואף אחד לא יגיד להם לא! שזה פשוט בושה וחרפה!!! אחד ניגש אלי אתמול ואמר לי you look lovly today-i want to touch you
אחרי שכמעט החטפתי לו סטירה נשמתי עמוק וזזתי מהמקום...
עכשיו בארץ זה היה במיידי נחשב להטרדה מינית אבל שם זה מקובל והוא לא הבין למה בכלל נעלבתי והסתלקתי מהמקום.
שעות ספורות אחר כך ישבתי באוטובוס בדרך לצאת לסיור עם הכושים שלי ושמרתי מקום למדריכה אחרת...
אחד שהוא מגעלי בצורה ממש בוטה(מסתכלים לו בעיניים ורואים סוטה מין וכשהוא מדבר איתך העי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 07 Sep 2007 11:48:00 +0200</pubDate><author>yuliaz@bgumail.bgu.ac.il (yulzi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=7392457</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410876&amp;blog=7392457</comments></item><item><title>הביקור שלי באנגליה או ההומו מהגהנום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=7385421</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ובכן חזרתי מאנגליה...היה מצוין חוץ מהחבר ההומו של הידיד ההומו שלי. הוא היה קרצייה וילד קטן, כל הזמן נלחם על תשומת לב איתי מול החבר שלו. זה היה מעצבן כל כך כי לא היתה לי שום כוונה לקחת לו את החבר...מה לעזאזל עבר לו בראש? הוא עשה לי פרצופים ולא דיבר איתי כמעט שבוע כי אמרתי לו משהו שרמז שהוא טיפש...האמת הוא באמת היה טיפש!!!ממש טיפש!!! ילד בן 18 בלי יותר מידי שכל, בחור נשי מידי בצורה שקצת הבחילה אותי. אני לא מהאנשים שסולדים מהומוסקסואלים, ממש לא. אבל הידיד שלי אנדי הוא בחור מתוק שכיף להיות איתו ולדבר איתו על הכל, לעומת זאת הבויפרנד שלו מעאפן. הוא בכיין לא נורמלי וכל שניה היה צריך למזמז את אנדי מולי. זה לא מה שהביא לי את החלחלה שהם בנים שמתחרמנים, מה שהפריע לי שהם עושים את זה מול העיניים שלי.
זה כמו שאני וחבר שלי, כשאנחנו נמצאים בחברה של אנשים אחרים, במיוחד אם זה אדם אחד, נתחיל להתמזמז כל שניה. זה לא נעים ולא מכובד לאדם השלישי לדעתי. וככה אני הרגשתי, שאני מפריעה להם כל הזמן. גם הייתי צריכה לישון איתם באותה מיטה.מילא אנדי, הוא ישן איתי כשהוא הגיע להתארח אצלי בארץ, אבל למה לעזאזל אני צריכה ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 06 Sep 2007 08:37:00 +0200</pubDate><author>yuliaz@bgumail.bgu.ac.il (yulzi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=7385421</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410876&amp;blog=7385421</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=7164683</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב אין לי מושג איך החיים שלי כל כך משוגעים!!!
קודם כל לא עידכנתי כאן המון זמן אז מי שקורא את השטויות שלי נא לסלוח לי. אז אני טסה לחול!!!!!!!!!!!!הכי ספונטני בעולם...תוך יומיים החלטתי קניתי כרטיס ואני טסה!!!! כולי בשוק מעצמי, שניה אחרי שאני מגישה את העבודה האחרונה באוניברסיטה אני טסה מכאן ללונדון ...לא מחכה לי גם שם אהיה לבד-כן אני טסה לבד. הבייבי שלי לא בא איתי וטוב שכך...לא שאני צריכה להתגעגע כי אני מתגעגעת מספיק אבל עדין אני רוצה לעשות את זה לבד.וואי אני מתה כבר להגיע ללונדון הקרירה ולא לדאוג לחום המטורף כאן בארץ.
אני נוסעת לידיד ההומו שלי -אנדי שהגיע לארץ במיוחד ליומולדת שלי שהיה הכי טוב בעולם ועכשיו הוא מתכנן לי את הטיול וגם איפה נעשה קניות והכל ואני כל כך מתרגשת
עוד שבוע לטיסה
אוהבת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 09 Aug 2007 08:39:00 +0200</pubDate><author>yuliaz@bgumail.bgu.ac.il (yulzi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=7164683</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410876&amp;blog=7164683</comments></item><item><title>אני בקטע של אהבה היום תסלחו לי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=6935291</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;



גדוווול
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 10 Jul 2007 18:19:00 +0200</pubDate><author>yuliaz@bgumail.bgu.ac.il (yulzi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=6935291</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410876&amp;blog=6935291</comments></item><item><title>תשובת הספן שלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=6934900</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למה הוא תמיד צריך להפליג ?כל כך רחוק לי...כל כך מדוכדך לי שאין עם מי לזיין את השכל בשעות לילה!אין למי לספר את הבעיות שלי ואין מי שיעשה לי אווווו כשאני מתלוננת! (חברות זה לא אותו דבר)למה יש לי חבר על סיפון? אחד האנשים המדהימים ביותר שפגשתי והילד שהתאהבתי בו כמו מטורפת נוסע לי כל הזמן ואני אפילו לא יודעת לאן.
גם ככה הקשר הוא לונג דיסטאנס ואני רואה אותו בסופשים, עכשיו הוא גם לא יכול לדבר איתי באמצע שבוע... כמה עגום!!!
אוף פרפרים בבטן 
אוף אהוב שלי
מתי אתה חוזר?
מתי מתי מתי?
מתי כבר אשמע את הקול המתוק?
מתי אראה את החיוך הממיס?
אני כל כך אוהבת
http://www.flickr.com/photos/dr_television/&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 10 Jul 2007 17:22:00 +0200</pubDate><author>yuliaz@bgumail.bgu.ac.il (yulzi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=6934900</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410876&amp;blog=6934900</comments></item><item><title>אהבת חיי!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=6934799</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני נכנסת למיטה ומריחה אותך איתי
כמה בא לי לחבק אותך ולתת לחזה שלי להמחץ אל הגב המדהים שלך
לטעום,לגעת,ללטף,לחוש
להיות ביחד
לבד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 10 Jul 2007 17:10:00 +0200</pubDate><author>yuliaz@bgumail.bgu.ac.il (yulzi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=6934799</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410876&amp;blog=6934799</comments></item><item><title>כנסו כנסו תמונות חדשות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=6600132</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תמונות שציירתי ואני מצפה לתגובות!!!!
יום מצוין לכולם
יולי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 May 2007 22:41:00 +0200</pubDate><author>yuliaz@bgumail.bgu.ac.il (yulzi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=6600132</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410876&amp;blog=6600132</comments></item><item><title>its a hard knock life</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=6547703</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יוווווווווווו חברה הכי טובה שלי ילדה....ילד תינוק אמיתי...כזה פיצפון ומתוקון...הייתי בבית החולים אתמול וגם החבר שלי הגיע לראות את הפלא...למרות שהוא לא רצה לבוא כי הוא חשב שגם לי יתחשק אחד אחרי שאני אראה אותו...ואכן התחשק לי אבל אחרי ששמעתי במה כרוכה לידה די החלו לכאוב לי כל החצוצרות. זה היה ממש מפחיד!
נשים , אנחנו כל כך פאקינג חזקות...אנחנו לגמרי המין החזק, כשחבר שלי שמע את הסיפור לידה עצמו הוא הזדעזעואמר לי שאף גבר לא היה מסוגל לעבור כזה דבר.
אני באמת לא יכולה לראות אף גבר עובר לידה. כמה שהם רואים את עצמם כמין החזק, יש להם אולי כוח פיזי ומבנה חזק אבל נשיםמתמודדות עם הרבה יותר!!!
ובנימה פמיניסטית זו אני מצרפת את הציור שציירתי לחדר של הילדהחדש-אפילו אין לו עוד שם!
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 May 2007 13:02:00 +0200</pubDate><author>yuliaz@bgumail.bgu.ac.il (yulzi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410876&amp;blogcode=6547703</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410876&amp;blog=6547703</comments></item></channel></rss>