http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061she will be loved...heCopyright 2026 הודי. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/61/00/41/410061/misc/9549191.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11588962<div align="right" dir="rtl"> דיברתי עם אחותי, היא פשוט גאון, אני כל כך אוהבת אותה. תמיד במצבים האלה היא מאירה את עיני ופתאום אני רואה את הדבר הנכון, גם אם לפני זה היה תוהו ובוהו. אני "מחרימה" את שניהם. ז"א שיש לי חבר ומעכשיו גם הרוסי וגם השני הם לעבודה בלבד. אני אשתדל בעז"ה כמה שפחות צחוקים איתם, כמה שפחות דיבורים אישיים ולא קשורים לעבודה. יכול להיות שאני אראה סנובית בהתחלה, אבל הם ילמדו לקבל את זה. כי יש לי חבר, ואני לא יכולה להיות ככה עם כל בחור. מה שבעבודה-סבבה, אבל לא מעבר לזה. אני מקווה שאני אצליח . זה דיי קשה. קיבלתי את המשכורת הראשונה שלי *כיף כיף כיף* אבל מעכשיו אני צריכה לחסוך ולא להגיע לחודש הבא עם חשבון ריק =\ יש לימודים שנה הבאה . אני צריכה לחסוך לכל כך הרבה דברים שזה פשוט מעייף.. לימודים, רישיון, (רכב),אני שוקלת ניתוח להסרת שיער,ומכינה שזה עוד כסף ויש מעשרות שזה עשירית מהמשכורת! הקטע עם החברות קצת מדאיג. אני לא בקשר עם אףףף אחת! אני לא יוצאת עם אף חברה בכלל! היציאות שלי זה נטו עם דייב. וזה לא שזה רק בתקופה האחרונה ואפשר לחדש קשרים, אין לי אף חברות עכשיו! נכון שדייב ממלא</div>Sun, 14 Feb 2010 01:02:00 +0200hody17@walla.com (הודי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11588962http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410061&blog=11588962http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11563874<div align="right" dir="rtl"> אני חושבת עליו קצת יותר מידי. כיף לי איתו. מצחיק. והוא קצת חסר ביטחון. זה כזה מתוק. מזכיר לי מישהו. מזכיר לי את דייב. את חבר שלי. למה פתאום אחרי שנתיים אני מוצאת עניין במישהו אחר? זה לא שאני מאוהבת בו. אי אפשר להתאהב בשבוע. אני סתם מתעניינת. זה דיי מדליק. הוא רוסי. מדליק אותי שהוא מדבר עם לקוחות ברוסית עם מבטא ישראלי. מנסה להראות כאילו יש לו ביטחון.כמוני. ואין לו כ"כ. גם כמוני. אני מבלה איתו 7 שעות ביום דאמאאט! וכלכך מצחיק לנו ביחד. "ביי גבר! כן אחי" אבל יש את דייב. אני מרגישה חרא חרא חרא כי אני יודעת שדייב זה לכל החיים. אני מרגישה רע כל כך שאנחנו ככה זורמים בעבודה, שאני מרגישה איתו כיף, שאני חושבת עליו עכשיו ורוצה לדבר איתו. וכשדייב מתקשר עכשיו זה לא מרגש אותי ככה. אני לא אסלח לעצמי על זה. זה פשוט מגעיל. אני יודעת שזה יעבור, והוא סתם, ואין בו משהו מיוחד כמו הדברים הכל כך מיוחדים בדייב. אז למה אני כל כל רוצה לדבר איתו עכשיו?? </div>Mon, 01 Feb 2010 23:47:00 +0200hody17@walla.com (הודי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11563874http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410061&blog=11563874http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11492818<div align="right" dir="rtl">היום התחלתי לעבוד בעבודה חדשה, זאת היתה התלמדות תוך כדי עבודה. משהו שמשלב עבודה עם אנשים ועבודה על מחשב. ממש נהניתי! היה לי כיף!! סופסוף יצאתי, עשיתי משהו עם עצמי, פגשתי 3 בנות חדשות, שעם שתיים מהן דיברתי שיחות קצת יותר לעומק. (איזה כיף שאנשים נפתחים אלי תוך שניות!!) הרגשתי חיה צחקתי, עבדתי (והרווחתי כסף), דיברתי, שיתפתי, שוב צחקתי. הרשמתי. היה ט-ו-ב אני רוצה להמשיך שם למרות שיש לי קוצים בתחת בנוגע למקומות עבודה. להשתקע, ממש ,חצי שנה-שנה. אח"כ סיבוב עם דייב וקניית מגף אולסטאר חום מהמם. דייב הלך ל"על האש" רק עם הבנים. הם עשו מן מסיבה להוא, מפעם. הוא מתחתן. למה זה מציק לי? למה יש לי משהו שמכווץ לי את הלב כשאני חושבת על זה? אני מתעלמת מזה שוב ושוב, מרגישה לפעמים שזהו-הוא לא מעניין אותי בשיט. עברו פאקינג 3 שנים!! מתוכן שנתיים אני עם החבר שהוא הבחור הכי מדהים-מתוק-מצחיק-אוהב-חכם-מבין-מתאים לי בעולם!! שאני אוהבת . אז למה? פעם כשהייתי רואה אותו הלב שלי היה מסיר את כל החומות והייתי מיד מרגישה אליו משהו. למרות כל העבודה העצמית והחסימה שלי אליו. אני כבר כמ</div>Wed, 30 Dec 2009 23:31:00 +0200hody17@walla.com (הודי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11492818http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410061&blog=11492818http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11428101<div align="right" dir="rtl">כאילואני לא פה. נעלמתי. כאילו אני לא חיה. לאף אחד לא אכפת. כאילו אם אני לא נמצאת בשום מקום באמת, לאף אחד לא אכפת. אף אחד לא מתקשר, אף אחד לא באמת ישאל עלי. אין לי אףףף חברה עכשיו וזה לא שאני לא חברותית,אני אחת שרגילה להיות מוקפת באנשים ובחברה, אחת שכולם אוהבים. אבל עכשיו... סיימתי תיכון כשאני עם דייב, בבת אחת הפסקתי את כל הקשרים עם בנים אחרים. ככה שאין לי ידידים בכלל. חברות לאט לאט איבדתי,זאת אומרת שעם הזמן היה לי את דייב שהכי כיף לי בעולם איתו, אני רוצה להיות איתו ולבלות איתו כל הזמן וככה הרגשתי שאני בעצם לא צריכה את חברות שלי. נלחמתי בזה בהתחלה והתעלמתי מזה- אבל לאט לאט זה הטביע אותי. איבדתי את כולן. היו לי שתיים טובות, עם אחת מהן רבתי בלי קשר אליו כי היא התנהגה גרוע מאד. פתאום לא הייתי בקשר עם אף אחת, ואז עם אחת אחרת- ובשבועיים האחרונים גם איתה לא. עכשיו אני לגמרי לבד. גם עם דייב יש הרבה בעיות. אני לא עושה כלום כל היום, רק רואה טלוויזיה. אני לא עובדת- אני ממש מתעצלת, אבל אני רוצה מחר להתחיל כבר. דייי כמה אפשר?? כל היום לשבת בבית, בלי כסף לכלוםםם גם</div>Wed, 02 Dec 2009 03:43:00 +0200hody17@walla.com (הודי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11428101http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410061&blog=11428101http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11414656<div align="right" dir="rtl">אבל אני כ"כ מפחדת!! יש לי פחד קהל\במה (לא בטוחה מה ההבדל בינהם) נוראי ביותר. אומרים לי שאני שרה יפה, אני ממש ממש אוהבת לשיר, אבל אני לא בטוחה ביכולות שלי. אני לא יודעת אם אני כל הזמן אוכל לשיר עם עליות חלקות כאלה, בלי שהקול שלי יבגוד בי באמצע (זה חופשי קורה לי) אז לוותר על החלום? כן, זה תמיד היה חלום שלי, לשיר, שישמיעו אותי ברדיו, שיכירו את השם שלי-כזמרת טובה. אבל אף פעם לא חלמתי להופיע מול אנשים , על במה , זה מחריד אותי. פעם שרתי בקריוקי, וכמה שניות לפני שקראו לי לשיר הגרון שלי התייבש לגמרי, הרגשתי שאני חייבת לשתות מים. קניתי בקבוק מים, וכשבאתי לפתוח את אותו, הצלילים הראשונים של השיר החלו להתנגן וקראו לי לבמה. חוץ מזה שהשם שהם קראו לי בו היה שגוי (משהו כמו "ליאת") , לא הייתי מסוגלת לשיר עם גרון כזה יבש, נסיתי להפיק את המירב אבל הביצוע היה דיי דלוח יחסית ליכולת שלי. הרגשתי ממש רע חוץ מזה שאין לך אף פעם מושג איך זה נשמע מבחוץ. עברו איזה 3 שנים מאז, ואני לא מעיזה יותר לנסות לשיר מול קהל. החברים אומרים לי-תנסי, תשירי, אפילו שתפשלי, את תקבלי לאט לאט ביטחון... אני לא</div>Thu, 26 Nov 2009 00:31:00 +0200hody17@walla.com (הודי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11414656http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410061&blog=11414656http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11401353<div align="right" dir="rtl"> לסיכום הדברים שמבלבלים אותי הם: *אין לי מושג במה אני אני רוצה לעבוד כשאני אהיה גדולה. (אני אוהבת כימיה-אבל הנדסת כימיה זה נראה שיט רציני, שיהיה לי קשה להתקע איתו כל החיים) *אין לי עבודה כרגע- כך שאין לי איך לממן לימודים עתידיים במקרה שאני אחליט מה אני רוצה ללמוד. כך שאין לי תעסוקה ואני מעבירה את ימי בלראות את כל העונות של חברים, שינה ביום, ושוטטות בישרא בלילה, מה שאולי נשמע כיף אבל אחריכמה שבועות כאלה-תאמינו לי-זה נמאס כך שאין לי יותר מידי כסף גם לבילויים עכשווים, בגדים, ושאר דברים נחמדים. *המצב עם החברות הטובות שלי לא משהו... אני לא כזה מסתדרת עם בנות בזמן האחרון. או שאולי זה סוג הבנות האלה. אין לי כח ל"ריגשי" ולסוג הבילויים שלהן כרגע... עם דייב -מעולה ב"ה. עוד שבוע אנחנו שנתיים ביחד. יש לי זהב בידיים, ואני שמחה שאני מודעת לזה ולא נותנת לזה להיגמר- מה שמצריך לפעמים להוריד קצת מהאגו ולעבוד על תכונות שלי פה ושם. ואני שמחה שלשם שינוי אני מצליחה לעשות את זה לפעמים. תמיד ידעתי שהחיים שלי יהיו בעז"ה טובים. אז זה לא יכול להיות אחרת נכון? *גם אם אין לי מושג במה אני ר</div>Fri, 20 Nov 2009 02:09:00 +0200hody17@walla.com (הודי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11401353http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410061&blog=11401353http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11395075<div align="right" dir="rtl">וגם אימואים. לא דעת, יש לי קטע כזה. כשאני רואה 2 בחורים מתנשקים (מה שאף פעם לא יצא לי לראות במציאות) זה מרגש אותי. לפעמים גם עושה לי את זה. אין לי מושג מה זה אומר... חבר שלי לא שש מהרעיון הזה.. צודק, אבל זה מדליק אותי! כשאני רואה אימואים או אפילו תמונות -זה מושך אותי, ומסקרן. בכלל, ממש מעניין אותי להכיר הומו מקרוב, ממש להתחבר, לדבר. תמיד חלמתי שיהיה לי ידיד כזה טוב שהוא הומו. אני יכולה להפריד את זה ל-2, את המשיכה הפיזית אליהם, ואת הסקרנות להכיר אותם מקרוב. זהו בעקרון, רציתי לספר לכם על ה"סטייה" הזאת שלי. איי. הגיגים של 3 לפנות בוקר... חוץ מזה פגשתי היום את ורד, היה ממש נחמד, ראינו סרט "ג'ולי וג'וליה" בלי לקרוא את התקציר לפני זה- והתחרטנו... חחח סרט דיי משעמם, כמעטט בלי עלילה. היו קטעים שנגעו בי, ולפעמים מצחיק. אבל בכללי סרט לא משהו שרק עושה תיאבון גדול. היא נשואה אתם קולטים? חברה שלי נשואה. והוא כלכך נחמד איתה, הרבה יותר מכשהם היו חברים. וזה כלכך יפה. היה כיף לצחוק איתה כמעט כמו פעם אני עדיין בלי עבודה. עושה כלום כל היום. =\ </div>Tue, 17 Nov 2009 02:51:00 +0200hody17@walla.com (הודי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11395075http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410061&blog=11395075http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11392979<div align="right" dir="rtl"> שוב אני כאן, חזרתי. ממקום אחר, מחשב אחר, ראש קצת אחר, אבל אותה אני. הרבה דברים השתנו. סיימתי שירות לאומי לפני חודשיים שלוש,ו-וואלה, מה אני אגיד לכם, השחרור הרבה פחות מתוק ממה שחשבתי. פתאום הכל עליך, אני משלמת הכל על עצמי, כולל נסיעות, ואני עדיין לא עובדת. נסיתי לעבוד יום פה,ייומיים שם,אבל לא. אני לא מחזיקה מעמד. הייתי דיילת מכירות, אחר כך עבדתי כטלפנית , במשהו כמו מכירות. לפני השירות לאומי הייתי הכלללל וזה כולל מלצרית, פעמיים בחנות בגדים, שוב דיילת מכירות, בבי"ס עם ילדים, מפעל של נייר, קיצור ניסיתי המוןן כל העבודות הזמניות, ועכשיו אני רוצה לעבוד שוב בעבודה זמנית כדי לחסוך כסף ללימודים, אבל אין לי כח לשום עבודה זמנית. בכלל. נמאס לי להכריח ת'צמי לקום כל בוקר ואז להעביר כמה שעות ולסבוללל בהן. אני לא נהנית מזה בשיטטט אני רוצה לעשות כסף, ואני יודעת שאני זאת שהולכת לממן לעצמי לימודים לתואר אז אני חייבת את הכסףהזה, ולעבוד לפחות איזה שנה מה עוד שאני צריכה כסף ליציאות פה ושם, ולבגדים. ואני לא רוצה לסבול יום יום. אני רוצה להינות בעבודה זמנית הזאת. חוץ מזה אני גרה בעיר מ</div>Mon, 16 Nov 2009 02:05:00 +0200hody17@walla.com (הודי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=11392979http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410061&blog=11392979http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=9147852<div align="right" dir="rtl">וואי, אני שמחה שלט מחקו לי ת'בלוג. הייתי בטוחה שכן. אתמול היה עצמאות לפניםםםם חשבתי שהולך להיות מבאס, כי רבתי עם מיי יום לפני,ולא דיברנו ורציתי לצאת עם מיי ורוני ולא רק עם דוד והחברים שלו בכל מקרה סיפתרתי לרוני על "המריבה" שלי עם מיי, וכמה הפעם (באמת!) לא הייתי אשמה. היא הסבירה לי מה מיי מרגישה , ולה היא סיפרה מה אני. בסוף ניפגשנו בספורטק , דיברתי עם רוני, ואז מיי התקרבה. חייכתי והושטתי לה יד, היא צחקה וחיבקה אותי. ככה זה בערך ניגמר,עד שבסוף הערב היא שלחה לי הודעה שהיא מצטערת והיא יודעת שהיא דיברה מגעיל... אז אמרתי לה שלא קרה כלום, ועבר. הפסדנו את עברי לידר!! כי האוטו של אריאל החליט לשבות אחרי מילוי דלק. כנראה הוא אוהב את הריח הזה של הדלק בתחנה. אחרי מלא נסיונות הוא התניע שוב והגענו לספורטק כדי לשמוע איך מוניקה סקס יורדים מהבמה... זה היה מבאס אז הלכנו לשתות ליד הים היה ממש כיף חוץ מזה שאחרי שתי כוסות יין מתוק (!) (על בטן ריקה) התחלתי להסתחרר והיה בא להקיא.. אבל היה מצחיק וכיף. הלכתי עם דוד לצד וישבנו ליד הים ודיברנו מלא שאלתי אותי אם זה לא מזיז לו שאני וגלעד (ח</div>Thu, 08 May 2008 18:06:00 +0200hody17@walla.com (הודי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=9147852http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410061&blog=9147852http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=8365185<div align="right" dir="rtl">פתאום כואב הראש, הגרון, האזניים אני מצוננת (שת'כלס זה הכי מעצבן, אי אפשר אפילו לשיר!) כואב הגב... חולשה כזאת. ואפילו שורפות לי השפתיים! כע בא לי טיפה להתבכיין... חחח דווקא אתמול היה ממש מעולה. יצאנו לסינמה סיטי, (אני,דוד, ורד,שרה, אוריין, וברק.) ראינו את "אוצר לאומי" (אמממ נחמד...) בהתחלה אוריין הכייייי עיצבן אותי בעולם. פעם היינו ידידים הכי טובים, ואז הוא הכיר את שרה ושכח מכל העולם.. זה כבר מזמן לא מזיז לי,למרות שבהתחלה היה קצת עצוב לאבד ידיד טוב, כרגע, למי אכפת?! אבל מאז שהוא מכיר את שרה (חברה שלו כבר יותר משנה) הוא רגיל להגיד לה מה לעשות, להחליט בכל דבר , להיות המילה האחרונה. זה הדבר שאני הכי שונאת בעולם, והיה מוזר לי לגלות את הצד הזה בו. שלא הכרתי אבל אנחנו כבר לא בקשר. אם חברה שלו מסתדרת עם זה-שיהיה להם לבריאות. אבל אתמול הוא הרגיש שכל העולם מתחתיו ומותר לו הכל. הוא התחיל לנהל ת'עיניינים של הכספים, קבע לכל אחד איפה הוא יושב, היתגרה בי כזה ליגלג. זה עלה לי על כל העצבים. שנינו משכנו ת'כרטיס משני הצדדים [הוא כמעט נקרע...] ואז אני כזה בלב omg איזה תינוק. אלוהי</div>Sun, 06 Jan 2008 14:19:00 +0200hody17@walla.com (הודי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=410061&blogcode=8365185http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=410061&blog=8365185