<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>מוזיקה שנוגעת.                                    </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990</link><description>פורמלית, בלוגי עוסק במוסיקה שנוגעת בי. אבל בטח יהיו עוד הגיגים על היקום.                                                                                                                                                                                  </description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 פאזי                                              . All Rights Reserved.</copyright><image><title>מוזיקה שנוגעת.                                    </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990</link><url>                                                                                                                                                      </url></image><item><title>מוסיקת בארוק להמונים: בואו וקחו קצת באך לדרך.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=1288094</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בעקבות הוזלת מחירי הנדל&quot;ן האינטרנטי, פתחתי גם אתר קטן למוזיקה מתקופת הבארוק.בפועל, אפשר למצוא שם כמה קטעים שונים מאוד, ויפים מאוד של יוהאן סבאסטיאן באך. היחיד שבאמת נוגע בי. טוב. לא היחיד.יש שם MP3 להנאתכם.הבארוקיה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 20 Jan 2005 14:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פאזי                                              )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=1288094</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=40990&amp;blog=1288094</comments></item><item><title>יש ימים, כמו היום, שעדיף היה להשאר במיטה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=1259676</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;באמת, כלום לא הרווחתי מלקום היום בבוקר.כמה חבל.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 12 Jan 2005 19:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פאזי                                              )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=1259676</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=40990&amp;blog=1259676</comments></item><item><title>מוסיקה אהובה, להמונים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=1258024</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למעשה, אני עסוק מאי פעם.מה יש לי בשבילכם? הרבה.פתחתי אתר מוסיקה קטן, ויש בו אלבומים אהובים. אני מזמין אתכם לטעום מהכל.זה מגוון למדי, וצריך לערוב לכל אוזן שמחפשת משהו קצת שונה מהגלגל&quot;צ הרגיל.בתיאבון.הצעבדה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 12 Jan 2005 11:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פאזי                                              )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=1258024</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=40990&amp;blog=1258024</comments></item><item><title>הרהורים שונים וגם קצת חנוך לוין.                                                                    </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=740257</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז קודם כל, חנוך לוין - מערכון גאוני מתוך  &quot;הג&apos;יגולו מקונגו וטיפוסים אחרים&quot;.אצל מוכרת הנקניקיות הזקנה.לקוח: תני לי בבקשה נקניקיה חמה בלחמניה. הייתי מאוד מבקש שהיא תהיה חמה, והלחמניה רכה. הייתי מבקש שהנקניקייה תהייה גדולה מאוד, שני מטר. גם הלחמניה. הייתי מבקש שהמחיר יהיה זול. זול מאוד. מאוד הייתי שמח לקבל את הנקניקיה במתנה. אם לחזור לרגע לאורך הנקניקיה, הייתי מבקש שהיא תהייה אינסופית, ובמתנה. ועוד שתפצירי בי, כמו אמא דואגת, שאוכל אותה. הייתי רוצה שתהיי אמי, אך רק לעניין הנקניקיה, ושחוץ מעניין הנקניקיה תהיי אשה זרה לחלוטין, אך מאירת עיניים. הייתי רוצה שתהיי צעירה בארבעים שנה. שתהיי יפהפיה גדולה. וערומה. רק בחלק התחתון. הייתי רוצה שאחרי שתמסרי לי את הנקניקיה האינסופית תשכיבי אותי על ספה רכה שתהייה כאן, מאחורי הדוכן שלך. הייתי רוצה שתהיי אמי לצורך הנקניקיה, זונה חובבת לצורך המספר וקרולין נסיכת מונקו לאחר המספר לצורך התאהבות נואשת, נסיעה למונקו ונישואים. השאלה היא רק מה נעשה עם הנקניקיה האינסופית. היא תמלא את כל חלל היקום ולא יהיה מקום למונקו. הייתי רוצה שיצמח לך זקן, תהפכי למשיח, תפתרי את&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 02 Aug 2004 20:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פאזי                                              )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=740257</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=40990&amp;blog=740257</comments></item><item><title>הלינק.                                                                                              </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=731489</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;http://www.cs.huji.ac.il/~urilazar/fnr/forest/forest_load.html&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 30 Jul 2004 13:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פאזי                                              )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=731489</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=40990&amp;blog=731489</comments></item><item><title>טקנו מחתרתי בי-ם - היום בערב!                                                                       </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=731484</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אנצל את המדיום הזה להפצת הטקנו המחתרתי בי-ם - מוסד שקרוב לליבי.היום בערב מרים ארגון &quot;RAW&quot; עליו אני בערך נמנה, מסיבת טקנו/דראמאנדבייס באתר &quot;חתרני&quot; (שלא לומר מתחת-לפני-השטח) בי-ם. לפרטים - תנסו בלינק המצורף.בגדול אפשר לצפות להרבה מוסיקה אלקטרונית משובחת , אלכוהול מוזל, מיצגי אמנות ולוקשיין שיקרע אתכם. 20 שקלים בכניסה, האתר עדיין (בשעה זו) חסוי. תהיה מפה באתר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 30 Jul 2004 12:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פאזי                                              )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=731484</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=40990&amp;blog=731484</comments></item><item><title>על גשר בין-דורי וחיזוק קשרים בהשפעה אורבנית: וידוי קטן.                                             </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=711882</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התחוור לי שאני גר מערבית, בערך, לבית ז&apos;בוטינסקי. עובדה חסרת כל חשיבות כשלעצמה. מול הבניין המכוער הזה, בעברו השני של הכביש, נמצא בית &quot;הפדרציה לנשים&quot;. יתכן ואני טועה בשם, זה לא ממין העניין. הנקודה היא שאני חש קרבה רבה לבניין הזה, משני טעמיםבעברי הלא רחוק גרתי במעונות בגבעת רם. שלוש שנים תמימות, במלוא מובן המילה. גרתי בינות לסטודנטים, לירוק ולעשרות החתולים שאכלסו את המקום. המעונות השרו עלי שלווה גדולה, והמחשבה עליהם, עכשיו בפרספקטיבה נוסטלגית, מחזירה אותי למקומות מאוד נעימים. בית הפדרציה לנשים משמש גם כמעונות לסטודנטיות, ואני מזדהה בשמחה.אבל יש יותר מאשר רק הזדהות. בעברה הרחוק, בעת שהייתה צעירה, גרה שם אימי. היא עברה לשם, עולה חדשה טרייה, פתאום בעיר הגדולה. מפחיד. מפחיד אותי לחשוב כמה זה הפחיד אותה. במובן מסויים אני עובר תהליך דומהוידוי מכל משפחתי הגרעינית, אני רחוק ביותר מאימי.אני כועס עליה, אף כי לא ברור לי למה. קל לי לאבד את עשתונותיי כשזה נוגע אליה. אני מתייחס אליה בחוסר הגינות ואז מייסר את עצמי על התנהגותי האנוכית. אף הורה, ובוודאי לא הורים כשלי (שרק בטובתי רצו ועודם רוצים) לא זכאי ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 22 Jul 2004 03:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פאזי                                              )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=711882</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=40990&amp;blog=711882</comments></item><item><title>זהו, בת&amp;quot;א.                                                                                     </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=708533</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ביום ה&apos; האחרון, בשעות הלילה, עברתי לת&quot;א.מאז אני משתדל להטמע פה, בדרכי המסורבלת. משרד הפנים, העיריה, חדר הכושר, קניות בסנטר, הטיילת. אני מסמן לי וי-אים תוך כדי תנועה.אני לומד לאהוב את הלחות. זה קראש-קורס בהזעה.גם טרם התמודדתי עם החנייה: מאז יום ה&apos; רכבי לא זז ולו מטר אחד. אני חרד לחנייתי. זו בעייה שצריך לפתור, להתמודד איתה. ברמה הפסיכולוגית-מוטורית.היום בערב אני הולך לפגישה של TAR- תל אביב רולרס: החברה על הרולר בליידס שמסתובבים בימי שלישי בת&quot;א. כחובב רולרס ותיק (עוד מעט 8 שנים) שמעולם לא נסע בקבוצה, אני מייחל לזה. גם לא תזיק לי קצת חברה.אה, ואני קורא את ה&quot;ג&apos;יגולו מקונגו&quot; של חנוך לוין. מוזר שהוא לא הצליח בחו&quot;ל. אבל על זה בפוסט אחר, כשאהיה רפלקטיבי יותר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 20 Jul 2004 18:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פאזי                                              )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=708533</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=40990&amp;blog=708533</comments></item><item><title>על החזרת מפתחות בתום מערכות יחסים.                                                                  </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=693272</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בכל פעם שעזבתי מערכת יחסים ארוכה החזרתי מפתח. זה אקט סימבולי:מעבר להיותו עניין טכני, מפתח מסמל אמון, ביטחון. לכן חורה לי כ&quot;כ להחזיר מפתחות. ראבאק, גרת עם האדם הזה איזה פרק זמן בחיים שלך, זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו, אפילו אם נגמרה מערכת היחסים. יש בזה איזו אמירה, ולא נעימה במיוחד, כשדורשים את המפתח חזרה.העציב אותי מאוד כשהאקסית שלי ביקשה (וקיבלה) את המפתח שלה חזרה. זה הרי ברור לה ולי שלא הייתי עושה בו שימוש כלשהו מלבד איזו התרפקות סנטימנטלית.אני מעדיף לייחס את האקט הזה לחוסר רגישות לנושא מצידה, מאשר להבעת אי-אמון.&lt;/&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 14 Jul 2004 10:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פאזי                                              )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=693272</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=40990&amp;blog=693272</comments></item><item><title>פאז חושף: עוד סיפור על אהבה שהחמיצה, זכרונות עצובים לרגל מעבר דירה.                                 </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=690348</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בעקבות שיחה עם אישה דגולה, החלטתי לחשוף קצת יותר מעצמי. לא ברור את מי זה מעניין, אבל אולי זה יעזור לי. אני, כאמור, עובר לת&quot;א בקרוב מאוד. משאיר מאחורי 7 שנים של ירושלים. אין לי הרבה לומר על שנות שירותי הצבאי פה. לא נהניתי במיוחד, זה היה מיותר בהרבה מאוד מובנים, אבל זה עיצב חלקים ממני, לטוב ולרע. אני אדם הרבה יותר מופנם בגלל זה, אבל זה גם הרחיב את התודעה שלי. אבל לא על זה רציתי לדבר. אתמול הייתי בגבעת ר&quot;ם, הקמפוס ה&quot;מדעי&quot; של האוניברסיטה העברית. המקום היפיפה הזה היה ביתי למשך 3 שנים. למדתי בו, גרתי בו, התאהבתי בו ודמותי עוצבה בו. זה המקום האהוב עלי בעולם, לצערי אני מתרחק ממנו.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 13 Jul 2004 00:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פאזי                                              )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=40990&amp;blogcode=690348</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=40990&amp;blog=690348</comments></item></channel></rss>