<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>FREE</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933</link><description>&quot;And when I looked my moon had turned to gold&quot;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 katy:). All Rights Reserved.</copyright><image><title>FREE</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/33/89/40/408933/misc/9516022.png</url></image><item><title>החיילים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9591209</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כלכך הרבה יש מה לומר...
וכלכך קשה..

כולם אומרים שהיה ברור שהם מתים, ולמה אני כלכך מופתעת ,אבל לא.
לא היה ברור.
הייתה במשפחות שלהם בי ובכל עם ישראל תקווה שנזכה לראות אותם חוזרים בעודם בחיים.
ואתמול, כששמענו שמחזירים לנו ארונות התנפצה התקווה..
עכשיו זה ודאי, וזה הרבה יותר כואב...
והדמעות עומדות מתאפקות לא לנזול, ובעצם למה לא, אין בזה כל בושה.
כלכך כואב.. ועוד ביום האחרון של המילואים שלהם.
היום הייתה ההלוויה של אהוד גולדווסר, ואישתו קרנית אמרה שהיא מצטערת שהיא אכזבה אותו.
בעיני, היא אישה כלכך מדהימה וחזקה. לא הרימה ידיים לרגע, לא נתנה לכאב להשתלט עליה, והצליחה להגיע ליום הזה,
שהחזירו אותו...
היא נלחמה בגבורה ונצחה...אבל לא ניצחון כמו שיהא ציפתה ודאי, ולמרות שבעינינו ברור שהיא לא איכזבה אלא ההפך..
איאפשר לומר לה את זה, כי ודאי ההרגשה לא קלה וודאי שלא אלה היו הציפיות שלה.
ואללד רגב, עוד מעט ההלוויה שלו... 
עליו אמנם שמעתי פחות אבל אני בטוחה שהוא עשה לא פחות מאודי ונלחם בגבורה.

אין מה לומר, יהיה זכרם ברוך, שימשיכו לשמור עלינו מלמעלה.
במותם הם ציוו לנו את החיים, אז בואו ו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 17 Jul 2008 12:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (katy:))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9591209</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=408933&amp;blog=9591209</comments></item><item><title>כשהכל מתחיל להסתדר,</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9549068</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ההרגשה הנפלאה חוזרת, עוברת בכל עורקי הגוף,
מציפה את הכל!
הכל חוזר לקדמותו.
המבטים, הצחוקים, המכות.
אותו החיוך מאוזן לאוזן.
אותה ההתרגשות
הכל חוזר לקדמותו!!! 

 בולעת לשלטון!!!!:)

עריכה 15.7.08:

הכל הסתדר!
הכל חזר לקדמותו...:)
כמה שזה עובד..:)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 10 Jul 2008 21:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (katy:))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9549068</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=408933&amp;blog=9549068</comments></item><item><title>חופש גדולללל!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9483450</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז כן, אני דיי באיחור של 10 ימים,
אבל הנה הוא מגיע: פוסט סוף שנה!

ט&apos;1 שנת 08, ואווו איזו שנה ת-ו-ת-ח-ית!
מי שעקב אחרי הפוסטים בוודאי יודע, שבסוף שנה שעברהפירקו את הכיתה הקודמת שלי ,
ובתחילת השנה הזו נכנסתי לכיתה חדשה, עם מורה חדשה ואנשים חדשים. נו, חוץ מחן היא תמיד ישנה:)

הנה חלק ממכתב, שכתבתי למחכנת המדהימה שלי בסוף השנה :
&quot;
כשפירקו את הכיתה שלי שנה שעברה לא היה לי כלכך עצוב ולא חששתי מהשינוי כי ידעתי שאני אסתדר בכל מקום שאני אהיה בו.
וכששמעתי שאני נכנסת לכיתה שלך כבר ידעתי שיהיה לי טוב.
ועכשיו, סוף שנה ואני גאה להגיד שהיה לי הרבה יותר מטוב.
היה לי מדהים!
אני חושבת שזאת הייתה השנה הכי מדהימה שחוויתי עד עכשיו.
&lt;SPAN lang=&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Jul 2008 10:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (katy:))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9483450</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=408933&amp;blog=9483450</comments></item><item><title>איציק.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9379760</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החתול הכי יפה בעולם.

יהי זכרו ברוך.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Jun 2008 20:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (katy:))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9379760</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=408933&amp;blog=9379760</comments></item><item><title>העדכון השבועי (כך מסתברP:) ואפילו תמונות!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9310263</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואי איזה שבוע כיפי היה!
יום ראשון היה את הכנס הזה במדא[תמונות יצורפו בהמשך] מה הלך שםםם!
ואי כמה ירדו עלינו שם.. כאילו אין מחרXD

ואתמול היתה לי משמרת סופנית! עם הנהגים האהובים עליD:
4 נסיעות!D:
היה כיייף!:)

היום סוף סוף הלכתי להסתפר וסחבתי איתי את דניק המסכנה שחיכתה שם שעתייםXD
לא נורא דנה, העיקר שהיית רחוקה משירותים ומפומפות.P: [ולא, אל תנסו להבין]

בקיצווורר אני לא אאנוס את השכל שלכם יותר מדי,
מחר ומחרתיים גם מד&quot;א, עידכונים אתם תקבלו בהמשך זה מה שבטוח:)

והנה קצת תמונות ,כי אני יכולה!


טוב זהו לבנתיים, שיהיה לכם חדש נהדר, והמשך שבוע נטול בצפר ומבחנים! (נשאר לי עוד אחדדדדדדדד!)
בייD:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Jun 2008 22:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (katy:))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9310263</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=408933&amp;blog=9310263</comments></item><item><title>החיים שלי מושלמים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9259911</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חזרתי היום מבית הספר, וחשבתי לעצמי שהגשמתי את כל המטרות שלי.
הגעתי לאן ששאפתי להגיע, אני כל מה שאי פעם חלמתי להיות.
אני בפסגה.
ראיתי ממש הרבה את הסוד בזמן האחרון וקראתי את הספר וזה כל פעם מחדש גורם לי להיות מודעת לזה שהחיים שלי מושלמים.

מתחילת השנה, חיכיתי לשנה הבאה כדי להתקבל למדא.
אבל הייתי במקום הנכון ובזמן הנכון ובזכות זה הגעתי לקורס כבר השנה ועברתי אותו.
אני במד&quot;א,נהייתי משהו שחלמתי להיות במשך חצי שנה!
יש לי את המשפחה המושלמת, אמא שהיא החברה הכי טובה שלי שאני אוהבת אותה הכי הרבה בעולם.
אבא שכלכך התקרבנו בזמן האחרון, כלכך טוב לי איתו!
אח שלי שאני רק חושבת על כל הריבים המטופשים שלנו ורק מבינה באיזה צורה ענקייית אני אוהבת אותו
סבתא שהכי יקרה לי בעולם, סבא ואישתו שנותנים לי כלכך הרבה כוחות ומוטיבציה,
ואיציק כמובן החתול המדהים שלי שאני כלכך אוהבת.
יש לי בית גדול ומרווח, יש לי מקרר מלא יש לנו אוטו ,הייתי באילת שבוע שלם ,
יש לי כל מה שאני צריכה!
יש לי חברים וחברות מדהימים שהולכים איתי ומשמשים לי כגב בהמון מצבים.
אני בריאה,
אני נראית טוב,
אני מצליחה בלימודים ,
אני מצלי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 27 May 2008 15:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (katy:))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9259911</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=408933&amp;blog=9259911</comments></item><item><title>מאירועי השבועות האחרונים:)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9175291</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואי, כרגע נזכרתי שאמרתי לעצמי שמיד בסיום הקורס יהיה פה פוסט ציטוטים ענק של כל אימרות החכמה שנאמרו בקורס
וכמו שהבנתם מפוסטים קודמים, הבטחות אני מקיימת, 
אז הנה זה בא ציטוטיאדה קורס 60 פסח 2008:

-פתיחת שיחה ביום הראשון כל אחד מספר איך הוא הגיע לקורס-
מישהי: &quot;באתי, ראיתי את הפרמדיקים ונשארתי&quot;
(שזה היה ה-משפט של הקורסP:)

דנה: &quot;אח שלי לא לועס, הוא בולע&quot;

אורי:&quot; רגע,גופה לא חייבת להיות מת?&quot;

דנה: &quot;בזמן הנשמה סותמים את האף.
טל: &quot;של מי? שלנו או של המטופל?&quot; 

מישהו: &quot;סרטן זה מידבק?&quot;

גאיה: &quot;הוא צריך להכיר את הגוף של המטופל, ולא במובן מיני!&quot;

2 עושים החייאה
דנה: &quot;מה זה ההנשמה בשקל הזאת?&quot;
מטפל א&apos;: &quot;כן יאללה אלירן פנק אותו!&quot;

אני עושה החייאה לבובה ובית החזה לא עולה
אני:&quot;זה מקולקל!&quot;
אורי: &quot;מה מקולקל הבן אדם מקולקל?&quot;

-אורי באמצע החייאה-
דנה: &quot;פתאום הבן אדם קם והולך, מה אתה עושה?&quot;
אורי:&quot;היי אדוני בוא לפה!&quot;

אנה אחרי הרבה תרגולים של החייאהעל הבובה: &quot;ואי בסוף הקורס אני כלכך הולכת להטביע אותה!&quot;
אני: &quot;כן, ואז להתחיל להנשים מחדש&quot;

אני:&quot;נדב, למה הכוונה מדבר בצורה עילגת?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 12 May 2008 19:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (katy:))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9175291</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=408933&amp;blog=9175291</comments></item><item><title>נסיעה ראשונה!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9159086</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז ככה אתמול הייתה לי נסיעה ראשונה במד&quot;א:)
הגעתי לתחנה ב2 וחצי עם אנה, אחרי כמה דקות הגיעה גאיה ואז פגשתי את עומרי הנהג מהאיבטוחים,
ואמרנו שאם תיהיה לו נסיעה אז אני אסע איתו.
פתאום נשמע בכריזה:&quot;35 עומרי נסיעה&quot; רצנו לאמבולנסוהסתבר שזאת רק הייתה נסיעת שירות(להסיע מישהו מהמוקד הביתה) אז נסעתי איתו והיה נחמד (:
כשחזרתי לתחנה אנה הייתה בנסיעה ואני ישבתי ודיברתי עם גאיה, ואז היה בכריזה תאונת דרכים, אז יצאנו 2 אמבולנסים ואני ואנה היינו ביחד, הגענו למקום ותודה לאל לא היו פצועים.
אח&quot;כ נסענו בחזרה לתחנה ובאמצע הדרך הזעיקו אותנו לעוד תאונת דרכים הגענו והייתה אישה פצועה קל,
הרגעתי אותה העלנו אותה לאמבולנס ונסענו ללניאדו.
אח&quot;כ חזרנו לתחנה והייתה נסיעה לאישה שיש לה קצת הפרעות והם כבר מכירים אותה אז לא עשינו כלום
ואז הייתה נסיעה עם אופיר,לאישה עם כאבים בחזה ובבטן שגם אותה פינינו ובאמצע הנסיעה אופיר שם רדיו והתחיל לשירXD
קרוע לגמריP:

אז היה ממש מגניבD:
אין אני כלכך הולכת להתנחל שם:)
המשך יבואP:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 09 May 2008 10:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (katy:))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9159086</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=408933&amp;blog=9159086</comments></item><item><title>עברתיייייייייייייי~!!!!!~!~!~!~!~!~:))))</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9137424</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבטחתי לכם כאן פוסט, ממתנדבת במד&quot;א -ואני מקיימת!!!!!!
עברתי את המבחן אתמול,
ולא סתם עברתי , אלא עם הציון הכי גבוה !!!
יווו אני כלכך גאה בעצמי, וכלכך מאושרת!! 
חיכיתי לרגע הזה כלכך הרבה זמן, והנה אני יושבת פה עם החלוק הלבן עם הפס האדום,
שכלכך חשקתי בו.
הנה אני עכשיו, מה שכתבתי לכם בפוסט הקודם.
הנה אני עכשיו, מה שחלמתי להיות כבר יותר מחצי שנה.

מערי&quot;ת במד&quot;א!

ואין מאושרת ממני!
זה כזה כיף!!!

אז ככה זה הלך:
אתמול ב5 נכנסתי למבחן העיוני,
עשיתי אותו בשעה, והוא הלך מצויין!
אח&quot;כ אחרי ציפיה של שעה וחצי נכנסתי למבחן המעשי, והייתי עם אריאל,אחראי הקורס זה ששיחק אותה קשוח כל הקורס ובסוף התגלה כממש נחמד!!
הוא אמר לי לעשות חבישה אחת, ושאל שאלה אחת הסתכל במבחן שלי ואמר &quot; מעולה,קטי את משוחררת&quot;
יצאתי משם אחרי 2 דקות, כשכולם היו שם בפנים לפחות רבע שעה!
כמובן שיצאתי מאושרת, וידעתי מאותו רגע שעברתי.
והיום ב3 הגענו לתחנה למסיבת סיום קורס והשתלמות אמבולנסים,
וב5 אמרו לנו להכנס לכיתה וקראו לכל אחד בנפרד, אחרי כמה אנשים נכנסתי.
אני רואה את המדריכה שלי גאיה, ואריאל מסתכלים עלי בחיוך וארי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 06 May 2008 20:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (katy:))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9137424</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=408933&amp;blog=9137424</comments></item><item><title>אני חייייהההה!!!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9101777</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יודעת שלא עדכנתי המון זמן,
אז הנה קיבלתם סימן חיים ממני ,ועוד איזה חייםP:

יום ראשון מסתיים קורס מד&quot;א,
תוך שבועיים כמעט סיימנו הכל הכל הכל!D:
ויום שני המבחן הסופי, העיוני והמעשי.
ככה שחבר&apos;ה, ביום רביעי 7.5.08, אתם רואים אותי בחלוק של מד&quot;א באיבטוח של יום העצמאות!

ואי הקורס הזה זה באמת אחת החוויות הגדולות שאני עוברת,
האנשים שם מדהימים וקרועים,
ופשוט כיף שם כל דקה!
אני באמת מוצאת את עצמי יושבת ולומדת למבחן עם חיוך מרוח על הפרצוף,
ומדמיינת את החיוך שלי כשאני אצעד ביום הראשון של ההתנדבות לתחנה!:)

עכשיו, כשאני פה אני יודעת בהחלט שאני כן צריכה להיות פה ושכן הייתי צריכה ללכת לקורס.
לא סתם כולם אומרים לי שהעיניים שלי נהיות זוהרות כשאני רק חושבת על זה!
אז תאחלו לי בהצלחה במבחן ,
ותיהיה לי הצלחה,
ובעוד זמן קצר אתם תקבלו פה פוסט ממתנדבת במד&quot;א!:)))))


ומחר יום הולדת 15!!!!
ואי, 
אני מרגישה גדולה חחח,
ולמרות שזה יום השואה מחר,
התקופה הזאת כלכך מדהימה, שגם היום הולדת יהיה כזה:))

אז אתם תקבלו ממני עוד סימן חיים בקרוב,
וזה יהיה וואחד סימןןן!

אז החדשות יבואו בקרוב,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 30 Apr 2008 21:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (katy:))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408933&amp;blogcode=9101777</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=408933&amp;blog=9101777</comments></item></channel></rss>