<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136</link><description>העיקר הבריאות</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 HELL NO. All Rights Reserved.</copyright><image><title>.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136</link><url></url></image><item><title>יש לי הרבה דברים מיותרים לכתוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=12508729</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז אני אתחיל במשהו פרקטי

עד הגיוס:
צרפתית בסיסית
ארבעה ספרים טובים
רשיון
ארבע אלף בחשבון
להיות בן אדם
לסיים בגרויות
להחזיק את הראש מעל המים עם הקרבי
להכיר חבר\ה חדש
לישון מלא
לעבור דירה
ללכת לים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 22 May 2011 23:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (HELL NO)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=12508729</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=406136&amp;blog=12508729</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=12340487</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אה בה צינגלה מה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Feb 2011 23:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (HELL NO)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=12340487</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=406136&amp;blog=12340487</comments></item><item><title>אנשים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=12226695</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שגורמים לי לחשוב
האקסית של יותם (מה ההבדל בין אהבה לאובססיה?)

שגורמים לי להרגיש
עדן
רוטשילד
אבא

שגורמים לי לאהוב
אמא 
גיא

שבונים לי בית על ההר
תומר
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 22 Dec 2010 23:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (HELL NO)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=12226695</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=406136&amp;blog=12226695</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=12189092</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דאן אמר פעם שהשינה אצלי היא סוג של אסקפיזם והוא צדק
אני לא רוצה לישון, אני רוצה להיות איתו בלי להתמודד עם העובדה שהוא לעולם לא באמת יאהב אותי או ירצה אותי או בכלל
והעובדה שהוא כ&quot;כ כועס עליי שאני נרדמת בעשר על השעון, רק מוכיחה את כמה שהוא לא באמת פה. האדם שאני הכי מקנאה בו בעולם זו אותה הבחורה שאיתה הוא יסיים בסופו של דבר, שתבין אותו ותאהב אותו ותעשה את כל אותם הדברים הבלתי ידועים האלה אליהם אני בחיים לא אהיה מסוגלת. אני בוכה רק מלחשוב על זה, ואני עצובה ובא לי למות, וזה לא משנה שאני נשמעת כמו ילדה, כי זו פשוט אהבה גדולה ואמיתית שתמיד הייתה חור שחור בחיים שלי, בולעת את כל מה שמסביבה ומורידה לי סטירה בפנים, משאירה אותי מלנכולית ומרוקנת
הכל סביבי אפור עד לא קיים, חוץ ממנו. הדבר היחיד שאני לא מאחלת אפילו לשונאים שליהוא לאהוב.
(משותק, רגשני מנותק..)

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 03 Dec 2010 00:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (HELL NO)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=12189092</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=406136&amp;blog=12189092</comments></item><item><title>מרגיש מוזר לכתוב פה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=12107726</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הלוואי שזה היה מרגיש כמו פעם אבל זה לא.
בכל אופן, אני מרגישה שאני קורסת. אף פעם לא הייתי במצב שאני צריכה לעשות הרבה דברים, ועכשיו הסו-קולד עומס הזה מעיף אותי מהרגליים (ואני גם יודעת בדיוק למה, היה לי על זה מבחן בפסיכולוגיה ביום שישי). אני עובדת קשה בסביבות השלוש פעמים בשבוע, לומדת, בין לבין מסדרת-מנקה-עושה כביסות ואני גם רוצה להמשיך להתנדב בהפוך. בזמן הפנוי שלי אני לרוב מחוץ לבית, ואני מרגישה רע לגבי זה. אני מרגישה רע כשאני נחה אבל כשאני עומדת אני מתה להישכב במיטה.
נמאס לי לריב עם הבוס, להעביר ריבים של ההורים, לפחות עם עדן אין במפרים בתקופה הזו. נמאס לי שאני כל כך לחוצה שבסופו של דבר ההספק שלי ברצפה. הדבר היחיד שטוב בכל העסק הזה הוא שאני הולכת לישון מרוצה, פרודוקטיבית.
אין לי כל כך הרבה דברים לעשות. מה יקרה כשיתחיל העומס האמיתי? צבא, אוניברסיטה? יש דברים שאני בספק אם אני מסוגלת (או רוצה) לעמוד בהם. יש דברים חשובים שכבר עכשיו אני לא מספיקה. אני טובעת בתוך עצמי. אני טובעת לבד, בעיקר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 18 Oct 2010 00:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (HELL NO)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=12107726</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=406136&amp;blog=12107726</comments></item><item><title>בירור</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=12043037</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש מישהו שקורא פה? הרגע נכנסתי להרשאות משתמשיםואני באמת לא זוכרת שאישרתי כל כך הרבה אנשים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 Sep 2010 10:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (HELL NO)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=12043037</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=406136&amp;blog=12043037</comments></item><item><title>עדן חוזר מאפריקה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=11941824</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;עדן, תראה, קניתי חוטיני חדש&quot;
&quot;...&quot;
&quot;מה, לא יפה?&quot;
&quot;ראינו ציפורים שנראות ככה.&quot;



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 28 Jul 2010 00:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (HELL NO)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=11941824</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=406136&amp;blog=11941824</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=11918492</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני אף פעם לא איבדתי את האמונה והאהבה לעצמי. אני מאמינה בזה באמת. 
אבל לפעמים אני תוהה אם זה מוצדק, לאור כל מה שעובר עליי לאחרונה
גיליתי שאני די לבד, ואני כל כך שונאת להיות לבד
כי חוץ מגיא ואמא שלי ורוטשילד אין לי אף אחד שאוהב או מעריך אותי

אני צריכה חברה או ידיד טוב שיהיה להם אכפת באמת ומספיק כדי להתעניין
אני צריכה חבר שרוצה אותי ולא עושה לי טובות
זה קשה מאוד להשתנות כשאתה אוהב את עצמך, אפשר רק להתפתח, ובעצם למה לי בכלל

אני רוצה שהתקופה הזאת תיגמר, אני רוצה להיות עם מישהו

ראיתי מיד שקר לך

הוא בטח בכלל לא יודע
יש לך סוגי חיוכים
את בטח לא גילית לו
הוא בטח לא יבין

ככה מתחיל החורף, רק את לא שמת לב
זה לא משנה מי אוהב אותך, רק איך הוא אוהב

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 17 Jul 2010 01:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (HELL NO)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=11918492</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=406136&amp;blog=11918492</comments></item><item><title>יולי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=11867186</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

הלוואי שידעתי מה אני רוצה
הלוואי שהייתי נאמנה לזה

לסייםמתמטיקה על ציון הגיוני, חצי מהעבודת גמר
לעשות את המסע לפולין ולמצות אותו באמת
לצאת הרבה, עם אנשים טובים
ים ים ים
לישון אצל עדן כמה שיותר
יום כיף עם גיאצ&apos;יקו
לעבוד הרבה, ולנצל את המשכורת כמו שצריך
הבית על ההר, נסיון חוזר
שזה ייגמר כבר 

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 22 Jun 2010 13:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (HELL NO)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=11867186</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=406136&amp;blog=11867186</comments></item><item><title>האנשים שאני הכי שונאת:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=11830704</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כאלה שכל הטוב של העולם, ארץ זבת חלב ודבש, שמש וחיוכים, מליון אפשרויות, הכל זרוקלהם מול העיניים. ובמקום להסתכל החוצה הם שוקעים לתוך עצמם, לתוך ג&apos;יפה שחורה ומגעילה, ומתעלמים בכל הטוב שה&apos; נתן להם. נו באמת. יש אגוזים למי שאין שיניים. אני לא אומרת שאין כזה דבר בעיות, לי כמו להם, תמיד יש וצריכות להיות - אבל העולם הוא לא שחור ולבן. אצלי הוא בדרך כלל נע על גוונים של כחול, וזה הכי יפה בעולם.
-
אני צריכה קצת יותר מכל הקטע הסוציאלי הזה.
-
אם תרצה אין זו אגדה, אבל תרצה זה מושג די נזיל. אנחנו רוצים. אני רוצה.
-
בא לי לקום שוב בבוקר ולראות את האנאפורנה על כוס תה עם חלב. בא לי לקום איתך בבוקר ולטייל. בא לי לעשות המון סקס. בא לי להיות יפה ולאכול דברים טעימים מהמקרר כל היום, ובערב אוכל של אמא. בא לי לעשות ריצה בפארק, אבל רק כשיבוא לי לקום.
-
יש דברים שיותר מפריעים לי. אין להם מקום כאן.
-
מחר בגרות בתנ&quot;ך, בהצלחה לי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Jun 2010 13:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (HELL NO)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=406136&amp;blogcode=11830704</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=406136&amp;blog=11830704</comments></item></channel></rss>