http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774heCopyright 2026 פשוט ככה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=9250136<div align="right" dir="rtl">אם. לכו תזדיינו...</div>Sun, 25 May 2008 19:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ככה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=9250136http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404774&blog=9250136http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8735377<div align="right" dir="rtl">אמרו לה לגשת, אמרו לה לשכב לחצו לה בבטן, הרביצו בגב אמרו לה ילדה, את פנים אחרות מכולם אמרו לה ילדה, אין לך מקום בעולם אמרו לה תראי, את חושבת אחרת וגם כשגדלת את עדיין זוכרת נשברת ועפה לשמיים שלך ואולי במקרה יגמרו החיפושים ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים ואומרים לה לשמוח, רוצים שתאהב רוצים שתצחק, שתחיה ועכשיו אבל איך בחלום, היד מתרוממת זה נראה אמיתי והנה היא שוב משחקת איתם והם נחמדים אוספים ממתקים ושומרים שאולי במקרה יגמרו החיפושים ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים ואיפה החיים שלך היום, הא? מערכת ויתורים גדולה זה לא האמיתי שמחפשים זה רק הרגש שחוטף מכה דירה יפה בעיר קרה, רחוק מכאן כל כך רחוק עכשיו, רחוק מכאן ואולי הוא יהיה הדבר שבשב</div>Sat, 01 Mar 2008 20:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ככה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8735377http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404774&blog=8735377http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8730232<div align="right" dir="rtl">4 שנים של שתיקה...שיצאו בשעה.אני עדין לא מאמינה...</div>Sat, 01 Mar 2008 07:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ככה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8730232http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404774&blog=8730232http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8191205<div align="right" dir="rtl">"בלי חוף. בלי נוף. בלי סוף. בלי לראות. בלי להקשיב. בלי להרגיש. בלי להריח. בלילרצות. בלילקוות. בלילבהות. רקלנסות..." אני מרגישה שאני מפספסת משהו.. דמט. אני כל כך שונאת את ההרגשה הזאתי והחוסר ביטחון הזה פאק.. כל כך לא בטוחה בעצמי יותר... נמאס לי גם נמאס לי מכאן.. למה אני לעזאזל רושמת את כל החרא הזה פה? נראלי זה הולך להיות הפוסט האחרון שלי.. זאת הפרטיות שלי.. למה שאני אתן למישהו כאן להיכנס אליה איך בכלל התחלתי עם זה..&gt;&lt; אזז אולי... אולי ברגע של משבר אני יחזור לפה... אני לא אסגור את זה <FO</div>Fri, 14 Dec 2007 15:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ככה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8191205http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404774&blog=8191205http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8168923<div align="right" dir="rtl">היומולדת שלי.. זאת אומרת..לא בדיוק חח..(תאריך עברי חח) אבל זאת עדיין יומולדת.. אני מסתכלת על כל השנה הזאתי וכלום. משום מה..כל שנה היומולדת שלי הייתה בשבילי משהו מרגש..יום שהייתי מפנימה ממנו דברים לוקחת דברים שקרו מכל השנה האחרונה ופשוט מפנימה. השנה? כבר לא נשאר לי מה.. הבטחתי לעצמי שזה לא יפריע לי יותר. ששום דבר ממה שקרה לא יחזור יותר... אבל איך אני פאקינג יכולה להתעלם מיזה? איך אני יכולה להמשיך כאילו כלום.. ועוד ביום הזה. מצחיק אותי לחשוב על זה..(זה יותר עצוב ממצחיק הייתי אומרת..) אז למה דווקא ביום שאני נולדתי.. למה? דווקא היא.. שהכי לא הגיע לה בעולם לעבור את כל מה שהיא עברה למה רק אנשים טובים? כל יום שעובר אני מרגישה כאילו אני רק טובעת יותר.. טביעה איטית כזאת שכל טיפה שנכנסת? נכנסת לאט יותר מהשנייה וכל טיפה כזאתי? יותר ויותר כבדה... ואני שוקעת. שוקעת בעולם מלא חרא.. ואני מתחילה לשנוא את היום הזה.. דווקא מכל הימים בשנה?כל מי שהיה קרוב? הלך. אפילו סבתא רבא.. ביומולדת שלי.. ולפעמים יוצא לי לחשוב מה היה אם לא. אם לא הייתי אני... אני רוצה את היום הזה. ה</div>Tue, 11 Dec 2007 22:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ככה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8168923http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404774&blog=8168923http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8137389<div align="right" dir="rtl">"אני לא פה ולא שם. הרגשה של חוסר וודאות. לאן כל זה יוביל אותי ואיפה אני אמצא את עצמי בעוד כמה שנים? אם בכלל..." ובגלל שנורא משעמם לי? הפוסט הזה יהיה ארוך וחסר משמעות חח כמו התמונות האלה :P חחח למה שעמום יכול לגרום ^^ </div>Sat, 08 Dec 2007 11:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ככה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8137389http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404774&blog=8137389http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8069430<div align="right" dir="rtl">i see you lying next to me with word's i thought i'd never speak awake and unafraid asleep or dead. בחיים לא חשבתי שזה יחזור.. כל החלק הזה שהייתי בטוחה שנעלם בי חזר והחיוך הזה-בלי שום קשר לכלום. ובחיים לא חשבתי שאני אגיד את זה. לפחות לאבזמן הקרוב. טוב לי. כנראה שהייתי צריכה את הזמן הזה. (: קשה לרשום את זה אבל.. זה כבר כמעט שנה. שנה על סף שבירה. אני אוהבת אווותךך (: </div>Sat, 01 Dec 2007 10:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ככה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8069430http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404774&blog=8069430http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8060414<div align="right" dir="rtl">מפחיד כמה שהוא מזכיר אותו.. אופ. - יובלל?? אני כל כך אווהבתת אווותךך!!!</div>Fri, 30 Nov 2007 10:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ככה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8060414http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404774&blog=8060414http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8020712<div align="right" dir="rtl">I just can't describe</div>Sun, 25 Nov 2007 20:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ככה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=8020712http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404774&blog=8020712http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=7997312<div align="right" dir="rtl">And maybe, I'll find out The way to make it back someday To watch you, to guide you Through the darkest of your days If a great wave should fall It would fall upon us all Well I hope there's someone out there Who can bring me back to you רציני או לא רציני.. זה לא מה שבאמת אכפת לי. זה רק הזכיר לי כל הזמן אותו..שם בבית חולים לפני שהוא נפטר.. חיבוק אחד והלך.. כאילו שהוא ידע את זה.. כאילו שהוא החזיק את עצמו רק בשביל זה.. מחלה מזדיינת. אני יודעת שאני פרנואידית. אני לא חושבת שזה יכול להיות זה.. אבל..למה לחשוב על זה בצורה הכי חיובית כשיכול להיות סיכוי קטנטן של משהו אז אני כבר אכין את עצמי נפשית... אני מכירה את עצמי אף פעם לא הרגשתי כזה דבר ואני יודעת...כן...יש דברים כאלה בגוף...ובלה בלה בלה הרגשתי דברים כאלה אבל זה שונה. אני מקווה.. מצידי שיהיה הכל.. רק לא זה. </div>Fri, 23 Nov 2007 13:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ככה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404774&blogcode=7997312http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404774&blog=7997312