http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583Kommt zu mir in mein dunkles reichheCopyright 2026 LunaMoon. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/83/45/40/404583/misc/10923863.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11800368<div align="right" dir="rtl">אני לא יכולה יותר. אני מסיימת י''ב ואפילו אין לי תאריך גיוס כי אני מהקטנים... זה אומר שיש לי עוד שנה של חופש, שנה שלמה! אולי קצת פחות אבל עדיין... זה מלא זמן!!! ואני כבר כל כולי בחופש הזה. ביום ראשון יש לי מגן ליחידה הרביעית והחמישית שלי בספרות ולא התכוננתי בכלל. עד הרגע הזה ממש. אני פשוט חייבת לצאת מההרגשה הזו של האופוריה, רוב הבגרויות עוד לפניי, בחודשיים הקרובים האלה. אבל איפה אני? אני כבר בחופשה המתוכננת לקיץ באוקראינה, המקום המקסים הזה שאני, ת'אמת, אוהבת. אם כל החסרונות של המדינה הזו ורמת החיים הנמוכה, זו המולדת שלי ושם יש לי משפחה גדולה ואין ספור זכרונות ילדות היקרים לליבי. בחיי, אני חייבת לצאת מזה, יש לי עוד בגרויות אבל... למה אני לא לחוצה?! מאז ומתמיד בגרויות הלחיצו אותי אבל עכשיו לא... בואו נראה... נפטרתי כבר מהרוסית חמש יחידות שלי, סיימתי מעבדה בפיזיקה ונשארה רק קרינה וחומר. כמעט סיימתי את סרט הגמר שלי מטעם המגמה וגם עם אנגלית אני גמרתי (עד המועד ב' שאותו אני אעשה בכל מקרה...). מה נשאר? הרבהההה דברים.... מתמטיקה שני המועדים, המועד השני באנגלית (אני אעשה את שלושת השאלונים</div>Sat, 22 May 2010 10:29:00 +0200sovus777@gmail.com (LunaMoon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11800368http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404583&blog=11800368http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11733124<div align="right" dir="rtl">אני אוהבת לקראו. מאוד. מודה באשמה, לא תמיד אהבתי לקראו. אבל עכשיו אני כן אוהבת, וזה מה שחשוב. קראתי בחיי לא מעט ספרים וגם כרגע אני קוראת חמישה ספרים בשלוש שפות שונות. תמיד חשבתי שעם כל ההשקעה שלי בספרות העולמית, אני ראויה לתואר "תולעת ספרים" אותו אני נושאת בגאווה יתרה. אבל תמיד, תמיד יהיה את הספר הזה שכולם קראו אותו ואתה לא. אתה בא למישהו ומכריז על עצמך בתור תולעת ספרים גאה. אתם פוצחים בשיחה תרבותיתואז שואלים אותך מה דעתך על הספר "-" ואתה משתתק מבוייש ומודה באשמה, את הספר הזה לא קראת... אופס. ואז תמיד לאדם שאתה מדבר איתו יצאו העיניים מחוריהם והוא יקרא בהתפעלות "איך אפשר שלא לקראו את הספר הזה?!?! זו קלאסיקה עולמית!!". וזהו, ככה נגזל ממך התואר "תולעת ספרים" ואתה הופך לסתם חנון לא מתורבת. אתה הולך לקראו את הספר השנוא שבאשמתו יצאת מעפן. אלה מה? גם אחרי שהחזרת לעצמך את הכבוד האבוד, אתה בא לדבר עם בן אדם אחר ומגלה שיש בעולם עוד ספר שלא קראת. אבוי! והנה שוב הלך התואר.... לפי הסטטיסטיקה האישית שלי שהיא חסרת בסיס לחלוטין, יש בעולם יותר ספרים מאנשים ובכל יום יוצאים לאור עוד ועוד ספרים.</div>Wed, 21 Apr 2010 12:53:00 +0200sovus777@gmail.com (LunaMoon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11733124http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404583&blog=11733124http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11698919<div align="right" dir="rtl">אני יודעת שלא כתבתי פה כבר מלא זמן.המחשבה ההתחלתית שלי היתה להיעלם ולא לכתוב פה עוד אבל...פתאום הרגשתי שאני מתגעגעת, שאני רוצה לכתוב שוב.אני את ההפסקה שלי כבר עשיתי.הרבה זמן חלף, הרבה מים זרמו בנהרות והעלבון, אם היה, חלף. אינני נוטרת עוד טינה לאיש.הבלוג הזה מאוד חשוב לי. אולי מהיום הוא יהיה שונה במעט או בהרבה ממה שהוא היה עד כאן אבל בהחלט לא אזניח אותו כך עוד לעולם.אני רוצה להחזיר לעצמי את הבמה הזו, פה יכולתי לדבר תמיד על הכל ואני מאוד רוצה לחזור לזה.אוהבת,אלונה.</div>Mon, 05 Apr 2010 21:25:00 +0200sovus777@gmail.com (LunaMoon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11698919http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404583&blog=11698919http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11437600<div align="right" dir="rtl">יש הרבה אנשים בעולם, כל אחד עולם במלואו. אני מאמינה תמיד בטוב שיש בכל אחד מהם ובוטחת בהם לשווא. אני תמיד נפגעת בסוף אבל בעיניים שלי יש תמיד, אבל תמיד, ניצוץ של תקווה שהם לא יפגעו בי עוד. אבל לצערי, בעולם שלנו יש אנשים רקובים ומסריחים מבפנים. לפעמים הם יפים מבחוץ כמו חתיכת חרא העטופה בעטיפה נוצצת של מתנות. אלה הם המסוכנים והמגעילים מכולם. הם דו פרצופיים, הם חסרי רגשות והם הורסים סתם לשם ההרס דברים שנבנו במשך שנים. הם עושים את זה כי לא אכפת להם מאף אחד, כי הם שנואים על אדישותם, המלחמה וההרס שהם מביאים עם עצמם לתוך עמקים שמעולם לא ידעו מלחמה מהי. הם יהרסו הכל: את החיים, החברות, שלמות המשפחה... הם יחדרו לכל מקום ויחפשו נקודות טורפה כדי לקחת לך כל מה שיש לך. למחרת, אחרי שיחבלו בך, את יחייכו אלייך כאילו לא קרה דבר, יעמידו פני חברים. אבל הם בעצם סתם נחשים ערסיים שראויים לגנאי. ולאותם אלה שהדבר מכוון אליהם, והאמינו לי האשמים יודעים, רק שתדעו, לא הרסתם דבר ורק חיזקתם אותי ורוחי ושרשלאותי לא רק עמדו בסופת ההרס שלכם, הם גם התעצמו ויום אחד יחנקו אתכם. דעו שכל הרע שאתם עושים יחזור אליכם כי זה</div>Sun, 06 Dec 2009 17:21:00 +0200sovus777@gmail.com (LunaMoon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11437600http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404583&blog=11437600http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11401630<div align="right" dir="rtl">תמיד חיפשתי את החבר המושלם, מישהו אחד שיכול להחליף לך עולם במלואו... מישהו שאפשר לסמוך עליו שתמיד יהיה קרוב ואוהב... לא, אני לא מתכוונת לבן אדם. חבר אנושי הוא יצור בעל אינטרסים שימצא אותך ברגע שיזדקק לך אבל אתה לעולם לא תצליח למצוא אותו כשתזדקק לו. הדבר הוכח אין ספור פעמים: קטיה תמיד איתי, כשאין לה מישהו אחר להסתובב איתו אבל להשאיר אותי לבד זה בסדר, לא צריך לשאול את אלונה המתבודדת האם היא זקוקה לעזרה או לכתף תומכת. מריאנה שקועה בעצמה עד בלי דיי, מוזר שהיא עונה לטלפון הסלולרי רק כשהיא צריכה אותי (ואיכשהו אף פעם לא שומעת אותו כשאני זקוקה לה נואשות על סף התאבדות או משהו...). עזבו אותי מבני אדם, ככל שאני יודעת עליהם יותר, הם מעוררים בי דחף בלתי נשלט להקיא. נשארו לנו האחים הקטנים שלנו, בעלי החיים דוברי השפה הזרה והלא מובנת, בעלי המנהגים שלעולם לא נצליח להבין ובעלי השקפת העולם השונה כל כך משלנו. לא, לחיבור מהסוג הזה אי אפשר לקוות אבל מאז ומתמיד היה קשר בין בעלי חיים לאדם, היכולת של בן האדם לחבר אליו את החיה. הסיפורים הרבים בהם החיה האצילית מצילה את בעליה במחיר חייה ללא ספק רבים מן הסיפור</div>Fri, 20 Nov 2009 10:59:00 +0200sovus777@gmail.com (LunaMoon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11401630http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404583&blog=11401630http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11366985<div align="right" dir="rtl">בחודש האחרון אני מתעסקת הרבה בנושא סיפור או יותר נכון ספר אותו אני מתכוונת לכתוב. את ההשראה אליו קיבלתי כאשר ישבתי על ספסל בפארק עם חברה שלי ובאמצע שיחה קולחת על צילומים התיישב לידינו איש זקן. תחילה בהה בחלל אך תוך פחות מחמש דקות נכנס בגסות לדבריה של חברתי והתחיל לדבר אלינו... הוא סיפר לנו על הכוכבים, שכל כוכב הוא בעצם שמש. אמרנו לו שאנחנו יודעות, לשניה התשררה דממה ואחריה חודש הזרם הקולח של המילים ביני לבין חברתי. הזקן קטע אותנו שוב "אתן יודעות שהירח הוא בעצם רק מחזיר אור?". חייכנו אליו במבוכה, אחרי הכל לא תגיד "שתוק!" לאיש זקן... חזרנו לדבר אך טרם סיימנו משפט הוא התפרץ שוב "אתם יודעים מה הגלקסיה הקרובה ביותר לשלנו?". "כן אני יודעת, אני לומדת פיזיקה" עניתי לו בקצרות, מדגישה שעל כוכבים אין לו מה ללמד אותי. הזקן לא נרגע, הוא מיד שאל אותי איפה אני לומדת ובאיזה כיתה ואיך זה שבכלל לומדים פיזיקה... והוא סיפר שהוא עלה ממצרים כשהיה קטן ושהוא היה הכי טוב בכיתה בערבית ככה שכשהמורה לערביתלא היה בא, הוא היה מחליף אותו. את כל המידע קיבלנו, אני וחברתי, תוך כדי קטיעת המשפטים שלנו, בגסות, באונס. הפ</div>Wed, 04 Nov 2009 19:06:00 +0200sovus777@gmail.com (LunaMoon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11366985http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404583&blog=11366985http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11356644<div align="right" dir="rtl">-מהו זמן בשבילך?משהו מאוד חשוב שאי אפשר לקנות בכסף.משהו שבורח לך בין האצבעות ואתה חייב לנצל אותו עד תום.-האם את עומדת בזמנים?תלוי במה, משתנה מנושא לנושא... אני לא נוטה לאחר למשל אבל קשה לי מאוד לתכנן נכון את הזמן לטווחים ארוכים (למשל עבודה שאני אמורה לעשות תוך חודשיים).-האם את יודעת לארגן את הזמן שלך נכון?כעקרון, לא.אם התיישבתי על המחשב לעשות משהו קטן, סביר להניח שאמצא עוד ועוד דברים לעשות עד הערב ורק אז אבין שהזמן התחרבש לי. למשל... יחד עם הידיעה שיש לי מבחן באזרחות ביום שני ומבחן בפיזיקה ביום שלישי, אני ממשיכה לשבת על הבלוג ולא מתכוונת לחרוש בזמן הקרוב.-האם יש לך שעון?הו בהחלט! בנסיעה האחרונה שלי לחו''ל, הוריי קנו לי שעון סווטץ' מעוצב להפליא בסגנון רחובות כזה... השעון הראשון שלי זה זמן רב.-אם כן - כל כמה זמן את בודקת אותו?כשאני עושה משהו מהנה אני מאבדת דיי מאבדת את חוש הזמן... כשאני יושבת בשיעור פיזיקה אני מתעדכנת כל חמש שניות מתי הסיוט הזה נגמר.-כמה זמן את מבלה עם משפחתך? ועם החברים?אני לא מבלה הרבה זמן בחברת החברים או המשפחה. אני סוג של בן אדם קצת מתבודד ומסתגר.-מ- 1 עד 10: כמה את</div>Sat, 31 Oct 2009 10:53:00 +0200sovus777@gmail.com (LunaMoon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11356644http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404583&blog=11356644http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11319092<div align="right" dir="rtl">איך החיים? מתגלגלים. כמו ששמתם לב, אני כותבת בעיקר כשאין לי זמן לעשות את זה.. אין מה לעשות, עומס ושגרה מעוררים בי השראה. בכל מקרה אני באמת ממש ממש עמוסה... כל יום אני חורשת על מתמטיקה ופיזיקה, מנסה לנגן גם על הגיטרה וגם לנסות ללכת לישון בזמן כדי לישון לפחות 7 שעות ביממה. בעצם, זה הרבה פחות מסובך ממה שאתם חושבים. אני מתעוררת ב6 וחוזרת הביתה ב5 וקצת... יש הרבה שיעורים והמון חוגים ודרישות... כידוע לכם אני גם מגיעה להדרכה החופשית והחינמית של רפ''ת (רולר פתח תקווה) כל יום חמישי ומנסה לצאת להחליק עוד מתישהו במהלך השבוע כדי להתקדם. ממש לא קל לי, בעיקר שיש 3 אימוני קראטה במהלך השבוע, שיעור גיטרה ואני כבר לא רוצה לדבר על כך שבזמן האחרון יש הרבה שיחות בנושא ויש לי סיכוי טוב לחזור גם לרכיבה על סוסים בזמן הקרוב. אז מה שבאמת באתי להתלהב עליו בפניכם הוא החבילה שלי מהדויאנט ארט שבדיוק הגיעה היום מאמריקה (פיוףףףף איזה מזל! כבר חשבתי שהיא לעולם לא תבוא!) אחרי המון סיבוכים ועיכובים החבילה הגיעה באיחור של חודשיים אבל אני לא מתלוננת, היא הגיעה בול לקראת יום ההולדת שלי. ואם כבר שחכתי לציין... אנ</div>Wed, 14 Oct 2009 18:46:00 +0200sovus777@gmail.com (LunaMoon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11319092http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404583&blog=11319092http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11314636<div align="right" dir="rtl">ככה נגמרה לה חופשת סוכות והיום חזרתי לבית הספר. חוויה לא נעימה, כרגיל... התעוררתי עם כאבי בטן די חזקים אבל חשבתי לעצמי ששטויות, והלכתי לבצפר... כאבי הבטן פסקו די מהר אבל אותם החליפה סחרחורת חזקה שמלווה אותי עד שעות ערב אלו, ממש כאילו אני על סמים או משהו... בקיצור כל היום היתי לחוצה כי התברר שיש בוחן בתנ''ך ומיותר להזכיר שאחרי המחלה שעברתי, הנסיעה לחו''ל וחופשה ארוכה עם גשר בין סוכות ליום כיפור, פספסתי המון חומר בתנ''ך. איזה מזל שאני בקבוצת העולים החדשים וזוכרת את כל החומר משנה שעברה ככה שלא נכשלתי. הלילה ישנתי משהו כמו 5 שעות ואני ממש ממש עייפה ככה שברגע שאסיים את הפוסט אפרוש למיטה בעזרת השם. היום היתה לי שיחת נפש עם המורה החדש למתמטיקה וגיליתי שהוא ממש ממש נחמד וישר עלתה לי המוטיבציה ללמוד מתמטיקה ככה שבימים אלו אני רוכשת ספר בן 1080 עמודים, ולא, זאת לא טעות הקלדה. אני מתכוונת להצליח השנה בגדולך במתמטיקה - לא עוד כשלונות. חזרה לי המוטיבציה היצירתית... אחרי הכל הדיכוי של הלימודים הוא זה שמעורר בי את להבות היצירתיות ^___^ אמממ אין לי כל כך מה להגיד מעבר לכך ככה שאסיים ואענג אתכם</div>Mon, 12 Oct 2009 19:28:00 +0200sovus777@gmail.com (LunaMoon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11314636http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404583&blog=11314636http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11309478<div align="right" dir="rtl"> אתם לא מבינים... נכנס בי עכשיו משהו ואני לא יודעת מה זה. בחיים שלי לא השתוקקתי כל כך להמשיך לחיות, כאילו ועד עכשיו המשפט הקבוע שלי "אין תשוקה גדולה יותר מהתשוקה לחיים" היה ריק וחסר משמעות. קראתי בYNET על הבחורה בת ה19 שנהרגה היום בתאונת דרכים... כתבות מהסוג הזה מעולם לא עוררו בי רגשות מיוחדים אבל הפעם משהו ממש התכווץ בי כאילו זה עתה מישהו ניסה לגזול ממני את החיים והצלחתי איכשהו לברוח מאחיזת המוות. אני יודעת שזה נשמע מטופש בעיקר מהסיבה שאני יושבת בבטחון מוחלט אל מול מסך המחשב... אולי תארתי לעצמי בבירור איך אותה בחורה, בתחילת חייה, עולם במלואו מלא בזכרונות ומוצף ברגשות, יוצאת מהבית מחוייכת, זורקת מעבר לכתף כמה מילים לאמא ומבטיחה לנהוג בזהירות ולא לחזור מאוחר מדיי.היא מתיישבת ברכב שלה ומתחילה לנסוע. היא בטח עדיין מתרגשת קצת מהנסיעה כי בת 19 שנוהגת היא ללא ספק נהגת טרייה ועצם הפעולה מרגשת אותה שלא כמו נהגי המוניות שבישבילם נהיגה זה משהו רגיל ומאוס. אוויר נעים של אחר הצהריים לקראת ערב נכנס לחלון מכוניתה והיא שקועה במחשבות וערעורים. השמש הסתוית שכבר שוקעת נעימה במיוחד בעונה הזו של</div>Sat, 10 Oct 2009 21:35:00 +0200sovus777@gmail.com (LunaMoon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404583&blogcode=11309478http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404583&blog=11309478