http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355heCopyright 2026 the unforgotten. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/55/43/40/404355/misc/17458867.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355&blogcode=10358446<div align="right" dir="rtl"><P>לא זה לא יהיה פוסט חפרני.. כי אין לי יותר מידי מה להוסיף.. קודם כל אני רוצה להגיד תודה שהשנה הזאת נגמרה.. זאת תהיה גם השורה האחרונה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>השנה התחילה נהדר.. חגגנו בצורה מדהימה והכל היה מצויין.. אבל הדברים איתו כבר לא היו משהו.. והחל מהשנה הזוועתית הזו היחסים בינינו נהרסו יותר ויותר.. חבל שגם בימים האחרונים אני נאלצת לחשוב עליו.. 4 חודשים עברו ואני עדיין מרגישה כאילו רק נפרדנו.. מעניין מתי הייתה הפעם הראשונה שהוא בגד בי.. אפילו נשיקה.. </P> <P>הייתי רוצה לשכוח את כ הריבים.. את כל הדמעות.. כנראה אני עדיין אוהבת.. ואני נלחמת בעצמי כדי לשכוח.. או לפחות לא לחשוב.. סוף השנה שעברה עם הבגרויות המזעזעות.. שמחה שזה נגמר סוף סוף.. הקיץ הגרוע בחיי.. באמת.. במבט לאחור לא היה לי גרוע ממנו.. כן הייתי בדיכאון לפני.. ולא אני לא מתארת את סוף הקשר שלי כדכאון.. גם לא אחרי.. אבל היה לי חרא.. פשוט ככה.. האם אפשר היה להגדיר אותי כלא שפוייה? אני מניחה שכן כי בהחלט הייתי צריכה תרופות הרגעה איתו.. אבל לא לקחתי.. עברתי את הכל לבד.. ואני שמחה שזה עבר.. אותו קיץ.. האומץ לזרוק אותו.. ההריון הפתאומי.. חזרה אליו.. הרגשתי שאני בוגדת בעצמי.. אבל אהבתי.. יותר מידי.. 1 בספטמבר.. ההחלטה הסופית להיפרד נתנה לי חיוך לפנים שוב לכמה חודשים.. זה נגמר..</P> <P>האומנם..?</P> <P>לא.. הוא עדיין נמצא בלב שלי.. הראש שלי.. ממשיך את הסבל שלי.. </P> <P>&nbsp;</P> <P>לשנה החדשה אני מאחלת לעצמי לא לחשוב עליו.. להתאהב מחדש כי כנראה עם הנוכחי זה לא יקרה.. מה הטעם בחבר שרק מוצא חן בעיניי.. או שאולי אני סתם מעוורת בגלל אותו אקס מיתולוגי?</P> <P>&nbsp;</P> <P>בשורה התחתונה.. אני שמחה ש2008 נגמרה.</P> <P>שנה טובה לכולם..</P></div>Tue, 30 Dec 2008 22:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (the unforgotten)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355&blogcode=10358446http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404355&blog=10358446http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355&blogcode=10345396<div align="right" dir="rtl"><P align=center><BR><IMG style="WIDTH: 578px; HEIGHT: 385px" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/55/43/40/404355/posts/17537208.jpg" border=0><BR></P> <P align=center>&nbsp;</P> <P align=right>כל כך מזכיר לי את עצמי רוב הפעמים.. סוג שיער מאוד דומה....</P></div>Sun, 28 Dec 2008 00:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (the unforgotten)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355&blogcode=10345396http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404355&blog=10345396http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355&blogcode=10288516<div align="right" dir="rtl"><P align=center>הוא נטש אותי..</P> <P align=center>הרבה לפני שאני נטשתי אותו..</P> <P align=center>&nbsp;</P> <P align=center>זה היה מושלם פעם.. ואז הכל היה חייב להידפק ככה.. יכולתי להישתגע.. יכולתי ללכת לאיבוד אבל זה לא קרה.. כי אהבתי.. תמיד היה לי המשפט "הכל יהיה בסדר.. הוא יחזור לעצמו". והוא רק הכאיב לי יותר ויותר כל פעם.. גם פיזית..</P> <P align=center><FONT size=3>למה?</FONT></P> <P align=center><FONT size=3>לא עשיתי לו שום דבר רע!</FONT></P> <P align=center>ועדיין.. הוא כבר לא היה שם בשבילי. כבר לא היה לו כח להישאר איתי זמן מיותר בסוף היום או משהו.. הרי הוא העדיף ללכת אליה.. לדפוק אותה שוב.. להרגיש כמה הוא גבר.. בן זונה...ואני שתקתי.. במשך <FONT size=3>שמונה חודשים</FONT> שתקתי בידיעה שהוא נפגש איתה.. "אנחנו רק ידידים" הוא היה אומר לי, "את לא בוטחת בי?!" הוא היה כועס עליי.. לא בטחתי בו.. אבל גם לא חשבתי שזה הגיע כזה רחוק. ואיתי? איתי היו רק ריבים.. כמה שהוא ידע להוציא אותי מדעתי.. לא בצורה הטובה.. באברבנאל היו מקבלים אותי בשמחה אם היו רואים אותי במצבים שהוא היה מכניס אותי. ולא לא הדרדרתי.. לא נגעתי בסיגריה.. על כמה וכמה לא נגעתי בדברים אחרים.. לא שגם היה לי מהיכן להשיג.. לא השתכרתי ולא פגעתי בעצמי.. רק התייסרתי כמעט כל לילה במחשבות עליו. חשבתי שאני חזקה.. שאני לא אשבר.. אבל הוא פשוט רוקן אותי לאט לאט מכל מה שהיה לי.. גם מהדמעות.. "את מטומטמת", "את משוגעת" היו מילים ששמעתי יותר מידי..</P> <P align=center>לא יכולתי לסבול את זה יותר וביקשתי להיפרד.. והוא אמר שהוא ממש אוהב אותי ושאני היחידה שלו ושהוא ישתפר בשבילי.. זה קרה בדיוק לשבוע ואז שוב הפסיקו הטלפונים והיחס המתוק.. היחס שהייתי רגילה אליו כשנה עד שהכל התחיל.</P> <P align=center>נפרדנו בסוף.. ובום! אני בהריון..</P> <P align=center>זה היה הקיץ הזוועתי ביותר שהיה לי בחיים.. חודש של היטלטלות בבית החולים לצורך הפלה. חזרתי אליו.. שוב כי הוא הרי אוהב.. אבל גם הריבים חזרו אחרי כשבועיים.. נפרדתי ממנו שבוע לפני הפגישה האחרונה שלי בבית החולים.</P> <P align=center>ואז העולם התבהר לפתע.. חזרתי לחייך המון ולדבר עם אנשים.. דבר שלא הייתי עושה בגללו.. הכרתי בחור חדש שבאמת נחמד לי איתו.. </P> <P align=center>אבל..</P> <P align=center>הוא עדיין נמצא במחשבותיי.. כל יום.. </P> <P align=center>דיברתי עם אדם שלא ראיתי חודשים ספורים.. השיחה הייתה קשה.. הוא סיפר לי הכל עליו.. זה שבר אותי לגמרי.. הוא סיפר לי כמה שהוא היה משקר לי.. וכמה רחוק הגיעו יחסיהם עם השרמוטה ההיא שאגב יש לה חבר.. לא ידעתי על כל זה.. חשבתי שהוא יוצא איתה עם עוד אנשים.. ומסתבר שהוא היה רץ אליה הבייתה בכל הזדמנות.. זה מסביר את "אני עייף אני לא רוצה לבוא אלייך". ואני הייתי יושבת בבית.. לבד.. גם ימי שישי&nbsp;והוא היה יוצא מלא.. רק לא איתי..</P> <P align=center>&nbsp;</P> <P align=center>עד עכשיו זה כואב לי.. בטרוף כואב..&nbsp;לא שכחתי.. למרות שכבר עברו 4 חודשים.. </P> <P align=center>יותר מידי דמעות נאלצתי לשפוך.. לבד אי שם בחדר.. כך שאף אחד לא ידע.. </P> <P align=center>יכולתי להישתגע.. יכולתי לפגוע בעצמי.. </P> <P align=center>אבל זה לא קרה..</P> <P align=center><BR><IMG height=450 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/55/43/40/404355/posts/17418792.jpg" width=318></P> <P align=center>&nbsp;</P> <P align=center>היום.. בדיוק היום.. שנתים מאז שנהיינו יחד..<BR></P></div>Sat, 13 Dec 2008 20:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (the unforgotten)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355&blogcode=10288516http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404355&blog=10288516http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355&blogcode=10275995<div align="right" dir="rtl"><P>לאחר שנה ששכחתי מהבלוג החלטתי שוב להפוך אותו לפעיל [= </P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>(עדכון דבילי העיקר שלא ימחקו לי את הבלוג)</P></div>Wed, 10 Dec 2008 20:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (the unforgotten)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355&blogcode=10275995http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404355&blog=10275995http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355&blogcode=6201901<div align="right" dir="rtl"><P>&nbsp;</P> <P>לכל דבר יש סוף..</P> <P><IMG src="http://img224.imageshack.us/img224/4181/2003618744684353292rsrb9.jpg"></P> <P>&nbsp;</P> <P>אבל האם דימיינתם זאת כך..?</P> <P>&nbsp;</P> <P><IMG src="http://img154.imageshack.us/img154/7217/2002220850941015557rsdq6.jpg"> </P> <P>&nbsp;</P> <P>תחשבו על זה... </P> <P>רעיון נחמד עשו פה, לא..? </P></div>Thu, 05 Apr 2007 12:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (the unforgotten)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355&blogcode=6201901http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404355&blog=6201901http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355&blogcode=6192268<div align="right" dir="rtl"><P>ברור שאני אוהבת אותו.. והוא אפילו יותר.. אני כבר מכירה אותו.. מצד שני הוא הצליח להפחיד אותי.. זה לא שהוא לא מסופק (אני מקווה).. אבל הוא אוהב לשחק איתי משחקים...</P> <P>יש בינינו יחסים נפלאים.. עם כל השטויות בין הזוגות.. עם הרבה יציאות ביחד וצחוקים.. קשר מושלם.. גם הקטע האינטימי ממש נהדר.. זה שמיד אחרי הוא מחבק אותי.. ואז מנסה לא להרדם ^ ^</P> <P>היום היה שונה....</P> <P>בחוץ.. הוא התחמם שוב.. זה שדחיתי אותו רק הדליק אותו יותר.. </P> <P>לבד.. בפארק הזה.. חושך.. לגמרי..</P> <P>בהתחלה שיתפתי פעולה.. נשיקות והכל.. אבל אז ביקשתי להפסיק כי התחלנו להיסחף.. והוא התחיל עוד יותר.. וכבר יותר בחוזק.. אני אוהבת שהוא עושה בי מה שהוא רוצה.. אבל לא באותו רגע.. לא במקומות שלא רציתי..</P> <P>פחד נפל עליי.. התחלתי להבין עד כמה אני חסרת אונים.. לקחתי את זה יותר מידי קשה.. לא צעקתי.. רק ניסיתי להתחמק.. והוא בחצי חיוך "מה את בורחת לי? לאן את כבר יכולה לברוח?" </P> <P>&nbsp;</P> <P>סוף סוף הוא הבין שאני מפחדת.. עזב אותי...</P> <P>חיבק בעדינות.. חיבקתי אותו חזק בחזרה.. הייתי בהלם מכל זה..</P> <P>הדמעות התחילו לזלוג מעיניי.. ככה סתם בלי לשאול אותי..</P> <P>הבין שאני בוכה.. הרגיע אותי.. אמר לי שוב ושוב כמה שהוא מצטער.. וכי חשב שאני בכוונה ככה מתחמקת..</P> <P>אמר לי שהוא לא מסוגל לפגוע בי והכל היה סתם..</P> <P>נעלב.. שאני לא מאמינה לו.. שאני לא בוטחת בו... שהכל בסדר...</P> <P>עדיין הייתי המפוחדת.. הנפגעת..</P> <P>חיבק אותי שוב.. המשיך להגיד לי כמה שהוא מצטער.. ושהוא אוהב אותי.. הכי בעולם..</P> <P>לאחר זמן חשבתי על זה שוב ושוב הדמעות ברחו מעיניי.. מרחו את כל השחור בעיניים..</P> <P>הוא הסתכל לי בעיניים ובעדינות מחק את האיפור מהפנים שלי.. ראיתי את החרטה בעינייו...</P> <P>&nbsp;</P> <P>אני לא מאלה שחושבות שהבן זוג אוהב אבל בתאכלס לא.. אפשר לזהות סימנים.. ואני רואה שיש לו אהבה כלפיי ואהבה גדולה.. ומספיק פעמים היו פה ושם דברים כאלה בחוץ ורציתי אותם.. אבל באותו רגע פשוט לא... וככה זה השפיע עליי....</P> <P>&nbsp;</P> <P><FONT size=3>בנים.. בבקשה מכם..</FONT> אל תעשו דברים כאלה ללא רצונן של הבנות.. זה משפיע קשה.. גם אם אתה חבר.. כי ברגע הפחד כבר לא אכפת מי זה... חבל שעוד ועוד בנות ייפגעו מזה..</P> <P>המקרה שלי קל ביותר.. הרי לא היה משהו רציני.. אבל אפילו זה הצליח להשפיע.. לרוב אני לא רגישה אבל זה הצליח לרכך אותי עד לכדי דמעות..</P> <P>תחשבו על זה.. אל תגרמו סתם סבל לאנשים..</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P></div>Tue, 03 Apr 2007 23:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (the unforgotten)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355&blogcode=6192268http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404355&blog=6192268http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355&blogcode=6184204<div align="right" dir="rtl"><P>ידעתי, הרי זה כל כך מסתדר.. אותו ערב.. כבר לא ערב, כבר לילה.. הוא היה זה שפחד.. אני כבר ויתרתי על הכל והחלטתי להסכים.. זה היה לילה כל כך מושלם.. סוף סוף הייתי איתו.. לא שלי באופן מוחלט אבל שלי.. אותו לילה לא יצא לי מהראש.. אפילו שעברה חצי שנה. הייתי מוכנה לזרוק את זה שהייתי איתו שנה שלמה בשבילו.. והוא.. הוא לא הגיב.. רק חיבק אותי.. כי היה ממש קר.. עשה עצמו יושן.. הרי לא ישן באותו לילה.. ואני הייתי קרובה.. קרובה מידי. רק חיכיתי שיעשה צעד.. אבל הוא לא עשה..חשבתי שישן עד אתמול בערב שהודא לי שלא ישן דקה.. שזכר כל מה שהיה.. חיוך של סיפוק על פניי..&nbsp;מחייכת לעצמי כך שלא יראה..אחרי אותו ערב דיברתי איתו.. דחה אותי.. אמר שלא מתאים לו כרגע מערכת יחסים.. וחבל.. לא הייתה לו אף אחת מאז.. שיכנעתי את עצמי לשכוח אותו.. ואת הטירוף המוזר שהוא מפיל עליי.. התשוקה המוזרה שכל פעם מושכת אותי אליו.. לא תשוקה מינית.. אך משהו מסויים שתמיד מחזיר אותי במחשבותיי עליו.&nbsp;כבר כמעט שנתיים. הצלחתי להוציאו מהראש במידה מסויימת. זרקתי את ההוא שהיה.. שמנע ממני ללכת עד הסוף כבר בלי לחשוב. מצאתי חדש.. ובאמת שהתאהבתי.. אבל אני חושבת שאותו אחד עדיין לא יצא לי מהראש. </P> <P>הוא יהיה שלי.. במוקדם או במאוחר.. אז מה שהוא נכווה מאהבות.. אני רוצה להיות זאת שתרפא אותו מהכאב ותראה לו&nbsp;שאהבה כן יכולה להיות דבר נפלא, הלא כן?</P> <P>&nbsp;</P></div>Mon, 02 Apr 2007 19:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (the unforgotten)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404355&blogcode=6184204http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404355&blog=6184204