http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154על ידי אמונה, החיים בעולם הזה יפים מאוד, ובכוח האמונה כל העולם כולו הוא כגן פורח המצמיח אין סוף מינים וסוגים של פרחים מרהיבים, בשמים נפלאים, ופרות מתוקים.heCopyright 2026 בוב-ספוג. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154http://f.nanafiles.co.il/upload/72006/IsraBlog/255852/misc/6564510.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11517604<div align="right" dir="rtl"> הבמבוק הסיני - צמיחה!היו היה אדם שהתחיל לאבד תקווה, ראש השנה כבר כמעט הגיע והוא חשב על כל ההחלטות שקיבל על עצמו בשנה שעברה, לצערו שום דבר בחייו לא השתנה. הוא נשאר אותו אדם, עם אותן הבעיות ואותם החסרונות. הייאוש כרסם בלבו, עד שפנה להתייעץ עם רבו. הרב הקשיב ושאל:"האם ידוע לך כמה זמן לוקח לבמבוק הסיני הענק לצמוח עד לגובה של בניין? בשנה הראשונה משקים ומדשנים את השתיל הזעיר... וכלום לא קורה. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11</div>Mon, 11 Jan 2010 12:17:00 +0200super2_864@walla.co.il (בוב-ספוג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11517604http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404154&blog=11517604http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11517602<div align="right" dir="rtl">אנשים יקרים אני יודע שמזמן לא עדכנתי את הבלוג לכן אני מביא מעט עדכונים כעת :) מקווה שתאהבו אותם :) ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה (א,א) בשולחן ערוך אורח חיים (סימן רפה) נפסק להלכה שכל אדם חייב לקרוא בכל שבוע "שנים מקרא" – פעמיים את פרשת השבוע. "ואחד תרגום" – ועוד חייב לקרוא פעם אחת גם את תרגום הפרשה. והנה ראשי התיבות במילה "שמות" הם שנים מקרא ואחד ת<SPAN lang=HE style="FON</div>Mon, 11 Jan 2010 12:14:00 +0200super2_864@walla.co.il (בוב-ספוג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11517602http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404154&blog=11517602http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11517597<div align="right" dir="rtl">פעם אחת בא איש אחד לבית המדרש ובכהמאד לפני הסבא מנובהרדוק שיעזור לו ,היות ובנו מוטל על ערש דווי , חולה מסוכן ונוטה למות.אמר לו הסבא: שכנראה יש לו עצה טובה והואישתדל להביא את הרופא המפורסם המומחההגדול, שיציל את בנו המסכן , אבל הוא צריך לשלם100 רובל כסף . האב המדוכדך הסכים לכך. אזאמר לו הסבא: "עליך לשכור 10 אנשים שיתפללו...בעד החולה ויאמרו "אמן יהא שמיה רבא" כהבטחת חז"ל:" שהעונה אמן יהא שמיה רבא בכלכוחו קורעין גזר דינו (שבת קי"ט) " ,בודאי תעלה אי"ה ארוכה לבנך".אז התחיל האיש הנ"ל ... לגמגם ...ולהתחרט ולקבול (להתלונן) על השכרהמרובה שהסבא מבקש ממנו ,ועוד הביע את תמיהתו אם בכללהעניין הזה יכול לעזור לילד...אמר לו הסבא : היאך תוכלתפילתך לעזור אחרי שאתה בעצמך מסתפקומפקפק באמונתך בה' שרק הוא הרופא הנאמןלהועיל ובידו להמית ולהחיות... ישתבח שמו</div>Mon, 11 Jan 2010 12:11:00 +0200super2_864@walla.co.il (בוב-ספוג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11517597http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404154&blog=11517597http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11196044<div align="right" dir="rtl">"ביומו תתן שכרו"(כ"ד, טו)היה זה יום של שלג. הצדיק רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, הלא הוא ה"חפץ חיים" התכונן לנסוע אל העיר הגדולה ורשה. מרחק רב הפסיק בין ראדין לוורשה והנסיעה הייתה קשה וכרוכה בסכנות. לא יפלא אפוא, כי בביתו של ה’’חפץ חיים" שררה תכונה גדולה בטרם יצא לדרך.ולפתע נקרע מעיל הפרוה של ה"חפץ חיים". שלחה הרבנית את אחד הילדים אל החיט בבקשה שיתקנו מיד הזדרז החיט במלאכתו, וכעבור זמן קצר שב הילד הביתה והגיש את המעיל לאביו.לבש ה"חפץ חיים" את מעילו, נפרד מעל בני ביתו ויצא לדרך. הוא שכר עגלה רתומה לסוס ובהיטלטל בדרך המושלגת אל תחנת הרכבת לוורשה, שבעירה הסמוכה. סוף סוף הגיעה העגלה אל בית הנתיבות, ולפתע שמע גרשון העגלון את ה"חפץ חיים" אומר: הבה ונשוב לראדין!""מדוע?" התפלא העגלון "לאחר הדרך המייגעת חזור? הן הרכבת לוורשה עומדת לצאת לדרכה! השיב לו ה"חפץ חיים" שכחתי לשלם לחיט את שכרו עבור תיקון המעיל. נחזור אפוא לראדין, כי עלי לשלם לחיט עוד היום, בטרם תשקע השמש, הן תורתנו הקדושה מחייבת לשלם לפועל את שכרו ביום עבודתו. וכי לא נאמר: ביומו תתן שכרו."אם כך" הציע גרשון העגלון, "ימשיך הרב אל הרכבת, ואל</div>Fri, 28 Aug 2009 09:26:00 +0200super2_864@walla.co.il (בוב-ספוג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11196044http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404154&blog=11196044http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11196035<div align="right" dir="rtl">"השב תשיבם לאחיך" (כ"ב, א)מעשה שהיה ובדרך הילוכו של ה"חזון איש" ברחובות בני ברק נשמט ואבד ממנו העט שהשתמש בו לכתיבת חידושי תורתו. יצא ה"חזון איש" בלווית אחד ממקורביו לחפש את העט. בדקו בכל הדרך בה עבר עד שחזר אל ביתו, אך העט לא נמצא.כאשר שבו אל הבית עמד בפתח הבית בחור אחד שהגיש ל"חזון איש" את אבידתו. את העט – כך סיפר- מצא באחד הרחובות והגיעה שמועה לאוזניו שה"חזון איש" מחפש את העט שאבד לו, על כן מיהר והזדרז להגיע לביתו של ה"חזון איש" על מנת לקיים מצוות "השבת אבידה".אינני מוכן לקבלו – אמר ה"חזון איש" – שכן כבר התייאשתי ממנו ושוב אינו שלי!...עמד ה"חזון איש" בסירובו ולא הסכים לקבל את העט עד שהבחור הבטיח לו בבירור כי לא התכוון לזכות בעט וכי הוא מסלק את עצמו מכל בעלות שיש לו על העט והוא הפקר גמור! רק אז נתרצה ה"חזון איש" והסכים לקבל את העט.</div>Fri, 28 Aug 2009 09:18:00 +0200super2_864@walla.co.il (בוב-ספוג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11196035http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404154&blog=11196035http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11196031<div align="right" dir="rtl">זכור, את אשר עשה ה' אלוהיך למרים, בדרך בצאתכם ממצרים" (כ"ד, ח-ט)לדעת הרמב"ן - רבי משה בן נחמן, אין הכתוב שלפנינו בא בבחינת סיפור ועצה בלבד כדי להינצל מן הנגעים הבאים בעוון לשון הרע, אלא זאת מצוה מכלל תרי"ג המצות שנתנו לעמ"י בסיני, וזו לשון הרמב"ן בפרושו: "לפי דעתי, היא (זכירת מעשה מרים, שדברה על משה) מצות "עשה" ממש, עמו "זכור את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה', יז'), וכן "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים"(שמות יג', יג'), והיא אזהרה מלדבר לשון הרע. וזאת כדי שנזכור במצות "עשה" את העונש הגדול שעשה ה' למרים הנביאה, שהייתה צדקת, ושדברה רק באחיה משה, אשר אהבה אותו כנפשה ובכל מאודה, ולא דברה בפניו כדי שלא יתבייש בפני הרבים, אלא רק בינה לבין אהרון אחיה, בצנעה. וכל מעשיה הטובים וצדקותיה לא הועלו לא למלט נפשה מעונש הצרעת, על השמעת לשון הרע. אם כן מה אנו נגיד? מה נדבר ומה נצטדק ביום הדין (ראש השנה) הקרב ובא? שהרי נכשלים אנו כמעט מידי יום בעוון זה! וכתוב זה בא להזהירנו אזהרה גדולה, להימנע מלשון הרע, בין בגלוי ובין בסתר, בין במתכון להזיק ולבזות, ובין שאינו מתכון להזיק כלל.ולקבל על עצמנו לקראת יום הדין</div>Fri, 28 Aug 2009 09:15:00 +0200super2_864@walla.co.il (בוב-ספוג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11196031http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404154&blog=11196031http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11196029<div align="right" dir="rtl">"לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו" (כ"ב, י')מה טעם איסור החרישה ביחד? ספר החינוך כותב על כך: "מעמי המצווה עניין צער בעלי-חיים, שהוא אסור מן התורה. וידוע, שיש למיני הבהמות ולעופות דאגה גדולה לשכון עם שאינם מינם, וכל שכן לעשות עימהם מלאכה. וכמו שאנו רואים בעינינו באותם שאינם תחת ידינו, כי כל עוף למינו ישכון, וכל הבהמות ושאר המינים גם כן ידבקו לעולם במיניהם, וכל חכם-לב מזה יקח מוסר, שלא למנות שני אנשים כאחד, שיהיו רחוקים זה מזה בטבעם ומשונים בהנהגתם- כמו צדיק ורשע, והנקלה בנכבד, שאם הקפידה התורה על הצער שיש בזה לבעלי-חיים, שאינם בני-שכל, כל שכן בבני-אדם, אשר להם נפש משכלת... האבן-עזרא פרש: "השם חמל על כל מעשיו, כי אין כוח החמור ככוח השור". כלומר, כיוון שהחמור חלש מהשור, במקרה והם יחרשו יחד, ייגרם לו צער מכך שייאלץ להתאמץ יתר על המידה כדי לנסות להשתוות לכוח הטבעי של השור. רבי יוסף קארו מביא הסבר אחר מדוע שלא יחרשו שור וחמור יחדיו. עפ"י הסברו, השור מעלה גרה ולועס את מאכלו ללא הפסק. החמור המסכן שיחרוש יחד איתו, צמוד צמוד אליו, יחשוב ששוב קיפחו אותו, ונתנו לשור אוכל יותר מאשר לו. וזה צער בעלי-חיים,</div>Fri, 28 Aug 2009 09:15:00 +0200super2_864@walla.co.il (בוב-ספוג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11196029http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404154&blog=11196029http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11196028<div align="right" dir="rtl">"שלח תשלח את האם והבנים תיקח לך" (כ"ב, ז')התורה מצרפת נימוק למצוות שילוח הקן: "למען ייטב לך והארכת ימים". במצוות כיבוד אב ואם שבעשרת הדברות, מוזכר אותו הטעם: "כבד את אביך ואת אמך...למען יאריכן ימיך". מזה שאותו הנימוק מופיע הן במצווה קלה כמצוות שילוח הקן והן במצווה חמורה ככיבוד אב ואם, יש ללמוד, שיש לשמור על תרי"ג מצוות, קלה כבחמורה, ואין להבדיל בין אלה הנראות לנו כ"מצוותת קלות", לבין אלה הנראות לנו כ"מצוות חמורות".</div>Fri, 28 Aug 2009 09:14:00 +0200super2_864@walla.co.il (בוב-ספוג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11196028http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404154&blog=11196028http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11196025<div align="right" dir="rtl">"כי יקח איש אשה חדשה, לא ייצא בצבא..."(כ"ד, ה')רבי שמשון רפאל הירש אמר בעניין זה: ראה עד כמה מקפידה התורה הקדושה על אושרה של אשה נשואה ועל אי פגיעה בחיי המשפחה, עד כדי שהתורה הקדישה מצווה מיוחדת בה פטרה את החתן מכל חובות היחיד כלפי הציבור והורתה לו: "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח". וכל כך למה? כי אושרו של עם ושלמותו, תלויים באושר המשפחה ושלמותה.</div>Fri, 28 Aug 2009 09:12:00 +0200super2_864@walla.co.il (בוב-ספוג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11196025http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404154&blog=11196025http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11196022<div align="right" dir="rtl">"זכור את אשר עשה לך עמלק" (כ"ה, י"ז)מספר מפרשים מבארים את סמיכות עניין השקר בעסקים "אבן שלמה וצדק יהיה לך" למצווה לזכור את אשר עשה עמלק בכך, שאם שיקרת במידות ובמשקלות (רמייה בעסקים), יש לך סיבה טובה להיות מודאג מפני התגרות האויב בך. ב"העמק דבר" כותב הנצי"ב מוואלוז'ין, שבמעשה הרמייה במשקולות, מראה האדם כי אינו מאמין בקב"ה, שקצב לכל ברייה וברייה את מזונה כפי שראוי לה. ומוסיף הנצי"ב, שגם בואו של עמלק להילחם נגד ישראל ברפידים, נגרם עקב הספקנות של יוצאי מצרים בהשגחת הקב"ה עליהם. לכן נסמכו שתי הפרשיות, כדי שנזכור מה ח"ו עלול לקרות לנו אם "נזייף" במידות ומשקלות. רבי שמחה בונים מפשיסחה אמר, שמצוות "זכור" ומצוות מחיית עמלק הסמוכה לה נאמרו בלשון יחיד. מוסר השכל שניתן ללמוד מכך הוא, שבכל דור ודור, עמלק היה יכול לנצח את היחיד מישראל שפרש מהכלל, אך כלל ישראל שהיו מאוחדים- הענן הגן עליהם ועמלק לא יכל להם. דרך זו, מוסיף רבי שמחה בונים מפשיסחה, צריכה לשמש נר לרגלינו: כל זמן שישראל מאוחדים- איש, כולל עמלק, לא יוכל להם.</div>Fri, 28 Aug 2009 09:10:00 +0200super2_864@walla.co.il (בוב-ספוג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=404154&blogcode=11196022http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=404154&blog=11196022