http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818יאפ. זאת אני.heCopyright 2026 The Rice In Your life. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/18/38/40/403818/misc/9525775.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=10113927<div align="right" dir="rtl">אז עבר קצת זמן מהפעם האחרונה שעידכנתי פה.. תכלס , אני לא צכה את הבלוג כדי להגיד את מה שאני חושבת מה שאני מרגישה. פשוט נקשרתי למקום הזה ברמות שלא יתוארו. הכל התחיל כאן בכיתה ז'. גאד הייתי טיפשה. ואז כיתה ח'. ועכשיו:) אני שמחה שאני לא צריכה את הבלוג. כי הבני אדם שאיתי עכשיו יותר מדהימים מתמיד. ואני אוהבת אותכם כל כך! וכן לפעמים טוב לי, לפעמים רע לי, ולפעמים אני סתם מוזרה.. אבל אני אוהבת את זה.. ואני פשוט בהא. כן. הא. כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך, בין קירות חורשיםובתוך האדמה המדממתרגלי ננעצות, היכו שורשיםולרגע יכולתי לשמועעלים מלמדים שירתםורציתי לעלות גבוהלפרוח איתםהכרתי טיפותיו של הגשםנקוות בתוכי, יורדות מתחתיוהרוח קרה ונואשתהקפיאה אותי, הכבידה עליולרגע יכולתי לנגוע בקצה הכאב האפורורציתי לעלות גבוהלראות את האוראומרים השמיים כחולים מעלינומלאים באורותאולי יום אחד אוכל גם אני לראותלראות...ונפלתי לארץ, בשקטעצמתי עיני, אטמתי ליביוהרגשתי איך אני מתפרקתמכל כאבי, מכל בדידותיולרגע יכולתי לברוחכנוצה על כנפה של ציפורוהצלחתי לעלות גבוהלראות את האורלראות האור התמונ</div>Fri, 31 Oct 2008 16:54:00 +0200ornigri@walla.co.il (The Rice In Your life)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=10113927http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403818&blog=10113927http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9906257<div align="right" dir="rtl"> איך אפשר ביום שכזה לדבר? איך אפשר ביום שכזה לראות? איך אפשר ביום שכזה לחשוב? ביום שכזה ביום שהסערה נרגעה אבל המים. המים עדין גועשים ביום שמבטים סתם תלויים באוויר. באוויר ללאו סיבה ביום שבאמת לא מבינים עד טירוף. טירוף והזיה שעולים על המציאות אז תסבירו לי איך עוד אפשר ביום שכזה לדבר, לראות, לחשוב? איך עוד אפשר פשוט לשתוק? ביום שכזה. TALK.TALK.TALK. WORDS PASSING BY I REALLY DONT CARE I DO I DOIT'S ALL SOUNDS..STRAGE BUT REAL I KNOW IT I HATE IT I HATE THEM SO...NOT REAL LIKE A PAINTED PAPER YEAH THAT'S FOR SURE I HATE..IT?</div>Tue, 16 Sep 2008 20:18:00 +0200ornigri@walla.co.il (The Rice In Your life)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9906257http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403818&blog=9906257http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9798626<div align="right" dir="rtl">תכלס אני באמת לא מצפה שמישהו יגיב לי אחרי כל כך הרבה זמן שלא עידכנתי.. אני מבינה את זה.. אבל פשוט מלא זמן שלא הייתי פה, ובחיי שהתגעגעתי לזה. לשבור את הראש מול המסך, עד שפתאום יש על מה לכתוב ואז הכל נשפך בלי לשים לב בכללל. אני אוהבת את זה. ונחמד לי. האמת היא שלא באמת יש לי הרבה על מה לכתוב. כי כולם כבר יודעים! אין לי כל כך הרבה מה לחדש, אבל סתם סתם סתם נחמד לי לחזור לפה. :) עוד שניה מתחילים כיתה ט' אלוהים אני מחכה לזה כל כךךךךך הרבה זמן. אני מחכה שייגמר כבר כל הקטע הזה של לגרום לאנשים לחשוב עלי כאילו אני באה ממקום אחר כי ממש קצת אנשים זוכרים אותי איך הייתי לפני שנסעתי. כשנסעתי נהפכתי להיות למין "הסיפור השבועי", ורק חלק באמת ידעו מה איתי ואיך אני. כי הם התעניינו. ולא סתם אמרו "וואי איך אני מתגעגע/ת לאור.." ובמציאות הם סתם חשבו לעצמם כמה טוב שאני לא פה. אבל עכשיו באמת, סוף סוף אני יהיה עצמי ומצידי שאנשים יאכלו עפר. אני אוהבת את איך שאני. אולי אף פעם לחלק לא יצא להכיר אותי באמת, אבל השנה הכל ישתנה. לצאת מהתמידת הלא מובנה שיצאה לי בשנתיים האחרונות. וזהו. </div>Sun, 24 Aug 2008 11:30:00 +0200ornigri@walla.co.il (The Rice In Your life)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9798626http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403818&blog=9798626http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9461365<div align="right" dir="rtl"> א נ י כ א א א ן ! !! ! !! ! !! </div>Sat, 28 Jun 2008 08:41:00 +0200ornigri@walla.co.il (The Rice In Your life)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9461365http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403818&blog=9461365http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9393048<div align="right" dir="rtl">אז בא לי לעשות משחק אסוציאציות פשוט לסכם את כל מה שיהיה פה השנה. יש עוד מלא דברים שיכלתי לכתוב. אבל אז זה כבר היה יותר מידי. טיסה-צימוקים-לישון-נחיתה-מלון-אנגלית-בית-שונה-בצפר-לימודים-אנגלית-בכי-געגועים-להשבר-לקוות-לרקוד-לכעוס-לשחרר-לדבר-אנגלית-מארשה-אינדונזיה-עוני-עזרה-להיות כאן בשביל השני-חבר?-כאב ראש-כסף-שופינג-נעלים כמו של אסקימוסי-חם-שביתה-בצפר-ציונים-השתפרתי-גרועה-פחות ריקודים-בכי-כאבים-אושר-חזייה צהובה-שופינג-מתנות-להתאכזב-דיכאון-לשכוח-להשכח-לדמיין-לונה פארק-טופ גן-להשתגע-להתחרפן-קליפורניה-סן פרנסיסקו-פוסט ראשון-מועקה-אימו-סקייטבורד-זמן-חופש-ספרים-שיר-זהר-ארז-יום כיפור-עברית-לצחוק-הבעות פנים-כפות רגליים-ריקודים-ירידות-ליפול מערבסק-בכי-כאבים-לילה-לצרוח מבפנים-חלומות-לחבק-לאהוב-לרקוד-להשמין-ג'וק-טלוויזה-מחשב-פייסבוק-להשלים-להתחבר-לנתק-טלפון-פלאפון-סמס-בצפר-מצלמות-רביעי-9 בבוקר-פחי זבל-עבודה-מקדונלדס-המבורגר-קולה-פופקורן-סרט-לשפוך את הכל-לסדר את החדר-יומן-אלבומים-להזכר-סוף כיתה ו-להשבר-לבכות-חלומות-אמבטיה-ברווזים-גן שעשועים-ארז-14-יומולדת-הוואי-חם-קר-פוטבול-להתלונן-להכחיש-אנג</div>Tue, 17 Jun 2008 23:21:00 +0200ornigri@walla.co.il (The Rice In Your life)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9393048http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403818&blog=9393048http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9368498<div align="right" dir="rtl"> יש דברם שלא שוכחים. ואני מבטיחה שאת השנה הזאת אני בחיים לא אשכח. </div>Sat, 14 Jun 2008 02:54:00 +0200ornigri@walla.co.il (The Rice In Your life)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9368498http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403818&blog=9368498http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9336507<div align="right" dir="rtl"> היי לכווולם מה נשמע?? חח יש לי מצברוחה דווקא נחמדד. נהפכתי להיות חולת שופינג רשמית... זה כל כך כיףףףף:) קניתי סקיני בצבע אדום, מכנס קצת ממש יפה, שתי זוגות נעלים, שתי גרביונים חדשים (לשנה הבאה...אבל לא משנה...חח בורוד ושחור), וכריות חדשות לפוינט שוז:) בקיצור אני מאוד שמחמחה שהלכתי לקניות היום.. *רזות...גררר* זהו. מחר מתחיל לי השבוע האחרון בבצפר! אני כל כך מתרגשת... ביום שני יהיה לי יום כזה בטח נחמד (סתם - אין לי מושג מה נעשה ביום שני, אין יותר טעם ללמוד..אאההה) יום שלישי אני הולכת לגרייט אמריקה עם כל השכבה! יום רביעי יש לי חזרה לפני הגארדואיישן וביום חמישי... אני גומרת ללמוד! אחר כך בערב יהיה מסיבה וזהו. זה כל כך הזוי! אניעדיין זוכרתאת היום הראשון שלי - ואם אני משווה אותו לימים האלה, שהם יעני ההסוף שנה... כל כך השתנתי כאילו אולי לא כל כך, אבל כן...זה מוזר בטירוף, ואין לי מושג איך להסביר את זה... אבל אשכרה נראה לי שהתבגרתי. שנה שעברה הייתי בטוחה ב1000000000000000000000000% (וגם אסתר חשבה ככה...חחח) שאנחנו הכי בוגרות בעולם כי אנחנו בכיתה ז' חחחחחח איךך</div>Mon, 09 Jun 2008 05:14:00 +0200ornigri@walla.co.il (The Rice In Your life)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9336507http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403818&blog=9336507http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9294035<div align="right" dir="rtl">חח אני עכשיו חזרתי סוף סוף מהחגיגות של יום העצמאות! כן כן אומנם באיחור, אבל עשו את זה רק עכשיו אחרי איזה חודש.. אז מה היה? הלכנו לסאן פרנסיסקו, והייתה שם את ההופעה של הפרוייקט של עידן רייכל! גם אכלנו פלאפל, והיה מאוד נחמד:) זהו אין לי עוד הרבה מה לספר... אני גומרת בצפר עוד 11 ימים. וואו.. אוהבת מלא:) 3&gt; </div>Mon, 02 Jun 2008 06:19:00 +0200ornigri@walla.co.il (The Rice In Your life)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9294035http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403818&blog=9294035http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9261792<div align="right" dir="rtl">וואו אין לי מה להגיד. הכל פתאום ניהיה כל כך קרוב - כל כך אמיתי. אני אפילו לא יכולה לתאר כמה מחשבות או כמה תחושות יש לי באותו זמן. זה מטורף! אפילו... לא יודעת מה... הלפני היה יותר רגוע. אבל עכשיו. כאילו עכשיו זה משהו אחר. זה שונה. זה לחזור להתחלה, וזה לגמור פה כמעט לחלוטין. אני בטח נשמעת כל כך לא ברורה, ומוזרה, ולא מוסבנת. טוב זה באמת מה שאני. אין לי מושג מה לחשוב או להרגיש או לעשות. hope you understend me=\ לחבק כל כך חזק לדעת שזה של סוף אולי גם התחלה כאב ראש לחזור לעבר, לשכוח את העתיד כביכול לעזוב את העתיד העתיד שהוא ההווה להרגיש את הדמעות שבעינים לדעת שזה של סוף אולי גם של התחלה. Hate it. "And I hate that I love you" עד כאן להפעם... 3&gt; </div>Tue, 27 May 2008 19:42:00 +0200ornigri@walla.co.il (The Rice In Your life)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9261792http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403818&blog=9261792http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9226654<div align="right" dir="rtl">זה ממש מעצבן אני כל הזמן מרגישה מין עייפות כזאתי ארוכה ומעצבנת.... אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל יש לי את זה כבר איזה שבוע. מארשה אמרה שזה בטח סתם לחץ או שאני יותר מידי רוקדת. (אני נשארת כל יום אחרי בצפר עד ארבע לשיעורים וכאלה, ואז אני חוזרת הבייתה יש לי בערך שלושת-רבעי שעה, ואז אני הולכת לריקודים מ5 וחצי עד 9 בערב. זה יום שלישי... אני יודעת זה יחיסת עלוב לשנה שעברה, ואני סתם מתלוננת, אבל עדיין...) ואז אמא אומרת שאולי יש לי מחלת הנשיקה. ואני שונאת את זה... היה לי פעם כשהייתי קטנה...ואוף... אתמול בלילה, באמצע הלילה אני לא יודעת אפילו מתי, פתאום נמתח לי השריר ברגל (כאילו בשוק), ועכשיו זה תפוס לי מממש חזק. וזה מעצבן כי אני צכה לשחות כל השבוע. היום אני הולכת להציג נאום ממש חשוב. אם אני יבחרו בי, אני הולכת להגיד את הנאום הזה לפני בערך שלוש כיתות של כיתה ח. זה ממש מלחיץ, כי האנדלית שלי לא מושלמת, ואני בטוח יפשל....אוףף... אם אני אצליח אני איהיה מאוד שמייחה=] מארשה נבחרה להגיד נאום בסבוף שנה!!!! זה כל כך טוב!!!!! נראה לי שאני אתחיל לעדכן על בסיס דו יומי. אם אני לא כותב</div>Wed, 21 May 2008 18:50:00 +0200ornigri@walla.co.il (The Rice In Your life)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403818&blogcode=9226654http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403818&blog=9226654