http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327heCopyright 2026 eladivine.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=11428395<div align="right" dir="rtl">פנים. בית קפה - שעת בין ערביים. פנים של בית קפה בעל קירות לבנים ומספר יצירות אומנות תלויות ומצויירות על הקירות. כשמונה שולחנות עגולים מפוזרים במרכז החלל, בעוד שלשני הקירות הקיצוניים מימין ומשמאל צמודים ארבעה שולחנות רחבים, עם ספות לשלושה אנשים מכל צד. הבר נמצא ממול הכניסה ותופס את כל הקיר הקיצוני. שני גברים עובדים בבר, מספר אנשים יושבים בשולחנות השונים ואוכלים ומלצרים מסתובבים ביניהם. נער מתבגר כבן שבע עשרה יושב על אחת הספות כשמולו יושב אדם נאה כבן ארבעים, בעל חזות מרשימה, שיער לבן כמעט לא טבעי ומשקפיים מרובעות יושבות על אפיו. הנער יושב שעון על הספה עם ידיים משולבות, בוהה באדם שמולו, וזה - יושב כשמרפקיו שעונות על השולחן, בוהה בנער בחזרה. על השולחן ביניהם מונחים שני תפריטים. נער עכשיו מה? אדם למה שלא... תספר לי קצת על עצמך? נער למה שאתה לא תספר לי על עצמך? האדם מאבד קצת את הריכוז שלו, אבל אז חוזר לעצמו. אדם טוב, אני משער שזה פייר. כמו שאמרתי קוראים לי רן, רן שרון. אני מנהל בכיר בחברת היי-טק, אולי שמעת עלינו - אייביאם... יושבים שמה בחוף הכרמל. הנער מ</div>Wed, 02 Dec 2009 13:36:00 +0200eladboten@gmail.com (eladivine.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=11428395http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403327&blog=11428395http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=10893201<div align="right" dir="rtl">כאילו כל שיר באנגלית נועד להסב לי הנאה, וכל שיר בעברית נועד לעורר בי עצבים, צמרמורת וכאב.מוזר לא?</div>Tue, 26 May 2009 12:40:00 +0200eladboten@gmail.com (eladivine.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=10893201http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403327&blog=10893201http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=10833201<div align="right" dir="rtl">אם החיים היו יכולים ליהיות סמינר אחד מתמשך. "הסמינר של החיים" היו קוראים לו. השם הזה היה מפסיק ליהיות קלישאה. הכל מאורגן, כל הזמן. כל רגע אתגר חדש. כל רגע אתה מגלה על עצמך משהו חדש. וכשיש זמן חופשי, אתה מדבר עם אנשים. מתקשר. אין תחושה של צורך בחומרנות. אתה לומד להכיר אנשים, רואה שכמה שאתם שונים, יש המון דברים דומים ביניכם. כל כך הרבה ללמוד בחיים האלה, כל כך הרבה לעשות. אני מתחמק מלעשות דברים? איזה מן טמבל יעשה דבר כזה? נפתחת דלת חדשה, האור מבפנים מסנוור אותך בהתחלה, אבל כהאישונים מתכווצים, ואתה מסוגל פתאום לראות את מה שבפנים, אתה מבין כמה אתה מפספס יום - יום. כמה דברים יכלת לעשות, ואתה לא עושה. כמה משמעותיים יותר החיים שלך יכולים ליהיות. לעצמך ולאחרים. כמה סיפוק אתה מרגיש כשהדלת הזו נפתחת בפנייך. רק אז אתה מבין כמה מסופק אתה יכול להרגיש אם תתחיל לפתוח יותר דלתות בעצמך. המסדרון הוא אינסופי. הוא מתחיל כאן, איפה שאתה עומד כרגע, וממשיך עד הקץ, עד המוות. כל המחשבות המבוזבזות האלה על החיים, הפילוסופיה הפלצנית - משהו, שאתה מנסה "להבין" דברים. ואתה יכול, אם רק תתאמץ עוד קצת. אם</div>Sat, 09 May 2009 13:46:00 +0200eladboten@gmail.com (eladivine.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=10833201http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403327&blog=10833201http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=10746313<div align="right" dir="rtl">Perished.</div>Wed, 15 Apr 2009 10:41:00 +0200eladboten@gmail.com (eladivine.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=10746313http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403327&blog=10746313http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=10403507<div align="right" dir="rtl">חיים רק פעם אחת.זה משפט שאמור לרוץ אצל כל אחד בראש, כל הזמן.אנשים לא מעריכים את זה.אנשים לא מפנימים את זה.אני לא תופס את זה.היום אתם מפחדים לעשות משהו, חוששים מהתוצאות, ובעתיד מה תגידו?כשתמותו מה יעזרו לכם התירוצים?אתה מסתכל בשעון לבדוק מה השעה, ומגלה שאתה חי כבר 16 או 17 שנה.פעם הבאה שתיהיה לך הארה כזו אולי תיהיה בן 40. ואז מה תגיד?Start Saying Yes. Use life, Use 'em!!נ.בשפילברג תותח.נ.ב2בקרוב אני ואמא הולכים ללמוד יחדיו צילום.אני מתרגש ^^"</div>Sat, 10 Jan 2009 22:58:00 +0200eladboten@gmail.com (eladivine.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=10403507http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403327&blog=10403507http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=10358625<div align="right" dir="rtl">כמה מטורף צריך ליהיות במדינה הזו כדי לא לעשות מה שכולם עושים?כמה משוגע צריך להיות כדי לעשות משהו קצת אחר?כמה טמבל צריך ליהיות כדי לשכוח מהציונים, לא לנסות לשפר כל מבחן שלא היה מצטיין?כמה אידיוט צריך ליהיות בשביל להיות יחודי, ליהיות שונה, לנסות ליהיות אחר?כמה קשה צריך ליהיות להסביר לאנשים מה שאתה עושה? לקבל הערכה?כמה קשה בכלל לשכנע את עצמך, שאתה מסופק עם החיים שלך? שאתה לא מרגיש שכל יום שעובר אתה לא מבזבז אותם?כמה שינויים צריך לעשות כדי שתרגיש נכון לעצמך?כמה גדול הצורך לעשות סוויץ' בחיים, להבין מה לא בסדר איתך וליצור חיים מלאים יותר?וכמה זה קשה?לא שכחתי כמה טוב זה להרגיש מסופק, כמה מספק זה להרגיש שהיית פרודאקטיבי, כמה פרודאקטיבי זה לתרום, כמה תורמת ההנאה, כמה מהנה זה לתת, כמה שלתת זה מספק.כמה שאלות?אבל בתכלס - לעולם לא נמצא תשובות. עין ימין שלי דומעת כשאני צופה יותר מדי במסך, ואז אני יודע שאני מבזבז זמן. שיכלתי לעשות עוד עם עצמי.2008 הייתה שנה מעולה, ואני לא שוכח שבסוף 2007 עשיתי משהו ענקי בבלוג, והרגשתי כיף, ואני אנסה לעשות משהו אף יותר גדול השנה.כי זו הייתה שנה מדהימה. ויאללה 2009, ד</div>Tue, 30 Dec 2008 22:50:00 +0200eladboten@gmail.com (eladivine.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=10358625http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403327&blog=10358625http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=10273312<div align="right" dir="rtl">כרגע קמתי מהכסא ומעדתי על חוט. וכשהסתכלתי אחורה, לא ראיתי את החוט שתיקל אותי.וזה גרם לי לחשוב.הרגשתי את החוט הזה, אבל אני לא רואה אותו. אני לא יכול לצעוק עליו, אני לא יכול לכעוס עליו,אני לא יכול להוכיח שהוא כמעט הפיל אותי, למען האמת אני לא יודע אפילו איך הוא נראה.אני לא אוכל לתבוע אותו, ולא רק כי חוטים לא יכולים לשכור עורך דין, אלא כי אני לא יודע איזה מעשרות החוטים בעמדת המחשב שלי הוא היה.אני רק יודע שאותו חוט מסתורי גרם לי ל3 שניות למעוד. ואז ל3 דקות לחשוב. ואז ללילה שלם ליהיות שמח.כי זה מה שתמיד קורה לנו, ותמיד ייקרה. חוט.היום הלכתי לבית הספר עם מטריה וירד גשם. מצד אחד המטרייה הייתה קטנה מדי, ובכלל לא הגנה עליי מהגשם.מצד שני, היא גרמה לי להרגיש בטוח, והשליתי את עצמי שלפחות הראש נשאר יבש.בכל אופן הייתה רוח, ומאז שהייתי קטן כשהייתה רוח הייתי מושך את המטרייה אחורה כדי להתנגד לרוח, שלא תתהפך המטריה, או אפילו תשבר ואני אתקל בביש.תוך כדי אותו אינסטינקט ילדותי של משיכת המטריה נזכרתי בשיעורי פיזיקה. הלא החוק השלישי של ניוטון בפירוש אומר, כוח שאתה מפעיל על גוף, יפעל באותה הכמות בדיוק בכיוון ה</div>Tue, 09 Dec 2008 22:53:00 +0200eladboten@gmail.com (eladivine.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=10273312http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403327&blog=10273312http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=10244214<div align="right" dir="rtl">אז קצת באיחור אחרי כולם, אני סוף סוף גדלתי בשנה.היום היה כל-כך כיף, כל-כך שמח, וממש מתיש.אני רוצה בפוסט הנוכחי לעשות שני דברים:הראשון הוא להודות לכל האנשים המדהימים שעו לי את היומולדת הכי מדהים [וזה עוד לפני שישי] שיכול ליהיות!מלא הפתעות, מלא שטויות, ואפילו שלמדתי עד 6 וחצי היום נהניתי בטירוף! תודה לכולם! [רשימת תודות מלאה בפייסבוק].הדבר השני הוא להביא לכם את זה:נכון.. הבלוג הזה היה שומם ועצוב די הרבה זמן, אך לא עוד!אני רוצה לעשות משהו עם חיי! אז בשנייה שיהיה לי זמן אני אתפנה ואביא לכם בראש. חכו!הלכתי לישון. תודה. תבורכו. שנה טובה שתיהיה.</div>Tue, 02 Dec 2008 21:48:00 +0200eladboten@gmail.com (eladivine.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=10244214http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403327&blog=10244214http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=9835295<div align="right" dir="rtl">וכמעט ואין לי זכרונות. אין מה לשתף.לא דברים טובים, ולא דברים רעים.רק דברים בסדר, ודברים שקשה לתאר במילים.אין לי אפילו תמונות מהזמן האחרון. אני רק מקווה שעכשיו, אחרי השינוי הזה באקלים [ואני מתכוון להחלפת בית-ספר ולא לחום המטורף שעוקד אותנו], דברים ישתנו.[" 4.סך הכל, יש בישרא-בלוג מעל שמונה מיליון פוסטים בישראבלוג, 8,278,516 ליתר דיוק." איזו טיפשות]אה כן וגם שיחקתי עם העיצוב קצת. יצא סביר אבל.. W/E</div>Sun, 31 Aug 2008 00:33:00 +0200eladboten@gmail.com (eladivine.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=9835295http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403327&blog=9835295http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=9802835<div align="right" dir="rtl">יצא לי לקרוא בלוג היום. בלוג של ילד.הוא היה מעניין, נלהב. הוא כתב המון. היו לו אין סוף חוויות ומלא תמונות.הזדהיתי איתו, הרגשתי שאני מכיר אותו, אלו היו שעה וחצי של כיף. קראתי, צחקתי, הזעפתי פנים, ונהניתי.אני מתגעגע לכותב ההוא. הוא היה אחלה כותב. [שלח לי אי-מייל.. אמר שאולי יחזור]</div>Mon, 25 Aug 2008 01:01:00 +0200eladboten@gmail.com (eladivine.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=403327&blogcode=9802835http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=403327&blog=9802835