http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634It hurts being away from you! Miss you terriblyheCopyright 2026 just want to get you. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/34/26/40/402634/misc/11256506.GIFhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=8345250<div align="right" dir="rtl">אמממ אז החלטתי לעשות סיפור המשך ל"מאחורי השקרים".מה שאני יכולה להגיד הוא שהסיפור משתנה לגמרי.להזכירכם: עדי - הילדה שעליה מסופר הסיפור. גיל - הידיד הכי טוב שלה שפעם היא הייתה דלוקה עליו. אלכס - האקס שלהפרק 1 : היא הייתה לבד.היא התחילה לשקוע בעצמה.איכשהו היא הרגישה שהגלגל מסתובב...פתאום לא הכל ניראה לה טוב.מה שהיא לא העזה לחשוב ניכנס לה לחיים.היא הרגישה נתק בגללו.הוא החזיר לה על היותה מגעילה אליו.***אחרי שאלכס שם לב שעדי לא בדיוק רוצה בנוכחותו בחיים שלה,התהפך גורלו המר והוא עבר מחולון.לא כ"כ רחוק אבל מספיק רחוק כדי להתחיל חיים חדשים.היא שברגע שהוא אמר לה שהוא עוזב,שמחה.התחילה לשקוע בדיכאון כמה ימים אחרי שהבינה שהוא עזב.אמנם לא יצא לה לדבר איתו מאז הפרידה אבל היא ידעהש הוא שם.מחכה לה.היה לה למי לפנות למרות שהיא לא עשתה את זה.היא כ"כ הצטערה על זה... כל עוד הוא נהנה היא סבלה.וסבל כזה היא לא חשה בחיים שלה...כאילו חלק ממנה נעלם.היא הייתה בטוחה שאולי זה קשור לגיל אבל עד כמה שזה מוזר הוא היה לידה תמיד,כך שהחלק נעלם בה לא יכול להיות הוא.היא חשבה שאולי היא התאהבה באחד הבנים שיצא לה להכיר,אבל מהר</div>Thu, 03 Jan 2008 21:23:00 +0200gilush66@gmail.com (just want to get you)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=8345250http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=402634&blog=8345250http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7966860<div align="right" dir="rtl">לבקשתכם [אירוש במיוחד] : לידיד שפגע בה קוראים גיל. היא הבינה שהיא עושה טעות.היא גורמת סבל לאלכס ולה.נמאס לה מזה. היא חשבה שאלכס יפרד ממנה בעצמו,אבל זה לא קרה.הוא רק המשיך לגלות הבנה כלפי מצבה; דבר שהזיק לה יותר,ההבנה הזאת שלו.היא נפרדה ממנו כעבור חודש.היא סיפרה לו שהיא מרגישה שהיא לא מסוגלת לאהוב אותו כי ליבה סגור לאהבה. היא חזרה לאהוב את גיל כמו פעם.היא ידעה שכלום לא יצא מהאהבה הזאת אבל העדיפה להישאר לבד.בלי נסניונות התאהבות באלכס או במישהו אחר.הלב שלה קיבל רק את גיל... למרות שהיא הבטיחה לאלכס שהם ישארו ידידים,היא התרחקה ממנו. היא לא יכלה להסתכל לו בעיניים אחרי שגילתה לו שבמשך חודש וקצת היא רק שיחקה בו.זה לא היה משחק מדוייק,כי היא לא הבינה את חוקי המשחק המוזרים האלה אבל זה מאוד הזכיר את המשחק עצמו. היא המשיכה להדק את הקשר שלה ושל גיל.היו ביניהם מצבים שגרמו לה לתהות אם הוא מנסה לרמוז לה משהו,אבל היא לא נתנה לזה להציף את המחשבות שלה.היא הכירה אותו מספיק טוב כדי להבין שאם משהו יושב לו על הלב, הוא תמיד יפתח ויספר לה מה מפריע לו. כשהיא ראתה שהוא לא מבחין בכל הרמזים שהיא שולחת ל</div>Tue, 20 Nov 2007 09:14:00 +0200gilush66@gmail.com (just want to get you)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7966860http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=402634&blog=7966860http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7906592<div align="right" dir="rtl">שבוע שלם היא חשבה אם היא צריכה לנתק את הקשר עם שניהם.היא החליטה לזרום עם הגורל.הדרך שהחיים יראו לה,בה היא תבחר... היא קיבלה את ההוכחה שהיא רצתה ממנו.הוא הראה לה עד כמה היא חשובה לו.הזמן עשה את שלו והיא שכחה אותו.הם הפכו לידידים הכי טובים.'אח' שלה לא הצליח להבין אותה כמוהו.זה לפחות מה שהיא חשבה.... היא המשיכה להיפגש עם אלכס ונוכחה לדעת שהסימנים שהוא נתן לה, ניהיהים יותר ויותר ברורים. אחרי 6 פגישות הוא הציע לה לצאת קבוע.הם הפכו לחברים.בהתחלה הקשר זרם.כמו כל קשר חדש,הוא התפתח בשלבים.כשהוא התאהב בה יותר מיום ליום, היא הבינה שהיא עשתה טעות.היא הייתה צריכה לוותר עליו ולא להסכים לו.היא רק הייתה מרוויחה מזה.עוד ידיד טוב לרשימת הידידים שלה.לא יזיק לה אחד חדש.היא כ"כ התחרטה על זה שהרצון שלה לחבר גבר על הרגשות האמיתיים שלה; הרגשות שהיו לה כלפי מי שפגע בה.אבל הוא פגע בה;למה שיהיו לה רגשות כלפיו?!?הרי יש לה מישהו שאוהב אותה;למה לה לחפש את האהבה הזאת אצלו?אצל זה שפגע בה ופתאום הפך לידיד הכי טוב שלה.מה לא בסדר איתה??? היא התנהגה כמו כלבה לאלכס.כל דבר שהוא אמר נישמע לה הכימטומטם שיש.הוא הלחיץ אותה</div>Mon, 12 Nov 2007 22:19:00 +0200gilush66@gmail.com (just want to get you)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7906592http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=402634&blog=7906592http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7859753<div align="right" dir="rtl">כל הלילה עבר עליה במחשבות.היא ידעה שהוא רוצה לבקש סליחה ושהם יחזרו להיות ידידים אבל היא לא ידעה אם לסלוח לו. מצד אחד הוא פגע בה [ולא פעם אחת] אבל מצד שני היא לא רוצה לאבד אותו ; הוא חשוב לה ובנוסף לזה, למרות שהיא נדלקה על הבלונדיני היא עדיין לא שכחה אותו.אז מה עושים? מוותרים על הכבוד העצמי בגלל בן?!? * * * * השעה 14:00 , היא שמעה אותו דופק בדלת אבל לא קמה לפתוח. לאמא שלה נמאס והיא קמה לפתוח את הדלת.הוא ניכנס אליה לחדר. "היי" -"היי,רצית לדבר נכון?" "כן" -"אוקיי,אז דבר..." "דבר ראשון,אני מצטער על כל הפעמים שפגעתי בך.לא היה לי מושג שמה שעשיתי וניראה לי רגיל לגמרי פגע בך בדרך כלשהי.יש מצב שאת תסלחי לי ואנחנו נחזור להיות ידידים?" -"ת'אמת אין לי מושג מה לענות לך.אני צריכה זמן.אני צריכה ממך הוכחה עד כמה הידידות בינינו חשובה לך.ברגע שאני אקבל את ההוכחה הזאת,אני אדע בדיוק מה לענות לך." "אני אשיג הוכחה בכל דרך אפשרית כי את באמת חשובה לי!" -"תחסוך ממני את הדיבורים האלה ולך לחפש את הדרך שבעזרתה תוכיח לי מה אתה באמת מרגיש כלפיי." הוא הלך והיא התחילה להתארגן לעוד דייט עם אלכס. גם בפעם הזא</div>Wed, 07 Nov 2007 15:12:00 +0200gilush66@gmail.com (just want to get you)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7859753http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=402634&blog=7859753http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7830787<div align="right" dir="rtl">השעה 15:00 . היא בדרך לפארק שליד הקניון.אין לה מושג למה לצפות מבחור בלונדיני,גבוה ובעל עיניים ירוקות ; הרי הם לא מכירים בכלל... היא הגיעה לפארק וראתה אותו שם,עומד ומחכה לה.חיוך על פניו היפות נצץ מרחוק וסימן לה שזה הוא שעומד ומחכה לה שם בזמן שהיא חושבת למה הוא החליט להזמין אותה לדייט כשהם אפילו לא מכירים... הם התישבו על הספסל,הוא סיפר על עצמו והיא על עצמה.היא גילתה שהוא בן גילה [15 שנים חיי בעולם הזה באושר] ושהוא עבר לחולון מקריית-גת לפני כשבועיים ואם לא השביתות האלה הם היו לומדים באותה הכיתה במקיף והיו להם יותר סיכויים להכיר זה את זה,אבל כמובן שהשביתה הזאת הייתה חייבת להרוס. אחרי שהיא גילתה עליו מספיק פרטים השתרר שקט ביניהם ופתאום הוא ניזכר בסיבה האמיתית לפגישה הזאת. היא הבטיחה לספר לו מדוע עיניה עצובות. "עדי,זוכרת את מטרת הפגישה שלנו?" -"כן,הבטחתי לספר מדוע עיני עצובות." "אוקיי,אם ככה למה את לא מספרת לי?" "אני לא חושבת שיעניין אותך סיפור ארוך וחופר על חיי האהבה הכושלים שלי." -"נסי אותי." אז היא סיפרה לו את כל הסיפור במלואו.הוא היה המום. "איך יש לכלב הזה אומץ לפגוע כמה פעמים</div>Sat, 03 Nov 2007 23:01:00 +0200gilush66@gmail.com (just want to get you)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7830787http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=402634&blog=7830787http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7798108<div align="right" dir="rtl">כעבור שעה של בכי, היא נרגעה. הוא לא אמר כלום. היא רצתה לשקר לו ולהגיד שסתם כואבת לה הבטן והבכי לא היה במקום ; אבל הוא לא נתן לה הזדמנות להסביר. הוא רק אמר לה: "אני יודע למה בכית ואני מאוד מצטער על זה!". הוא ידע. הוא ידע כל הזמן ונישאר אדיש. הוא לא התעניין ושאל אם זה נכון. אם הוא ידע למה הוא שתק? למה הוא נתן לה להאמין שהם יהיו ביחד?למה הוא לא פקח לה את העיניים למציאות הכואבת? למה הוא נתן לסבול?היא הביטה בו במבט של שנאה. הדבר היחיד שהיא הצליחה להוציא מהפה היה: "אני לא רוצה לראות אותך יותר". הנה שוב היא מגלה שהוא יכול רק לפגוע. הוא לא יודע עד כמה הוא פגע בה בפעם הזאת. מה שבטוח,הכאב הזה שנשאר לה בלב,לא יתרפא לעולם... היא נשארה יושבת על השטיח כשהטלפון צלצל... אחרי מליון צלצולים שמרמזים על שיחת ועידה עם החברות שלה היא קמה לענות. הן שמעו שמשהו בקול שלה מרמז על "הוא היה אצלי וזה לא ניגמר בטוב". תוך 10 דקות הן באו אליה בליווי של אח שלה. אח שלה לא היה סתם אח שיש לעוד ילדים מהכיתה שלה. אח שלה היה אחד שידע איך לעודד אותה במצבים דומים לזה. אחרי הסיפור המלא והבכי שלה היא מצאה את עצמה בדרך לקניון</div>Tue, 30 Oct 2007 21:36:00 +0200gilush66@gmail.com (just want to get you)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7798108http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=402634&blog=7798108http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7784276<div align="right" dir="rtl">החלטתי לכתוב סיפור חדש. קוראים לו "מאחוריי השקרים" . אז בלי הקדמות מיותרות קבלו את הפרק הראשון: "גאד מה הבעיה שלי? למה אחרי שהבטחתי לעצמי שאני הולכת לשכוח אותו וכבר הייתיב אמצע הדרך, אני חייבת להרוס לעצמי הכל?! למה הייתי חייבת לקרוא את ההיסטוריה שלנו במסן,הרי ידעתי מההתחלה שזה לא ייגמר בטוב,אז למה המשכתי?! ועכשיו זה אומר שאני עדיין אוהבת אותו?! שאם אני אתעקש,אני אשיג אותו בסופו של דבר? ואם אני באמת ישיג אותו,מה יצא לי מזה?! והאם שווה בכלל לוותר על הידידות שלי איתו בשביל אהבה שתיגמר באכזבה?!" כל אותו הרגע היא חשבה על הטעות שהיא עשתה,שהיא הכירה אותו בכלל ונתנה לעניינים לזרום במחשבה שהם יהיו ביחד,בסופו של דבר. היא ידעה שהיא הייתה צריכה לעצור את הקשר הזה עוד בפעם הראשונה כשהוא פגע בה... אבל היא נתנה למוח לתפקד על הלב.היא נתנה למוח לתת פקודה על הלב שתגיד: "הוא אוהב אותך,או לפחות בדרך לאהוב אותך; אז מקסימום תיפגעי קצת,אבל זה יעבור ובסוף אתם תיהיו ביחד כמו בסינדרלה או בכל אגדה אחרת שנהגו לקרוא לך לפני השינה כשהיית בת 4 ; את הרי רוצה אותו ומוכנה לוותר על הכאב כדי להשיג לך אהבה חדשה." איך</div>Mon, 29 Oct 2007 08:58:00 +0200gilush66@gmail.com (just want to get you)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7784276http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=402634&blog=7784276http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7754110<div align="right" dir="rtl">מנסה לחפש את עצמי בין כל הרגשות מנסה למצוא את כל התשובות. רוצה לעצור את הדמעות להתחיל מחדש ולהפסיק לבכות. אבל אני אבודה בתוך עצמי שבורה בין מחשבות הגיוניות לרגשות שלי. מנסה לחשוב חיובי להוציא את כל הטוב שבי אבל זה תקוע בפנים פוחד להראות את עצמו בפני אנשים. מרגישה זרה,לא שייכת לעצמי אני מישהי אחרת בתוך תוכי... אביב תודה לך על ההשראה הזאת! אני כבר ימים מנסה לחשוב איך להוציא את זה ואתה עזרת לי! thanks</div>Thu, 25 Oct 2007 13:15:00 +0200gilush66@gmail.com (just want to get you)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7754110http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=402634&blog=7754110http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7753314<div align="right" dir="rtl">מרגישה שונה מבעבר כאילו כל מה שהיה פעם,ניגמר כאילו זה לא יחזור לעולם כאילו כל הזיכרונות נמוגו ואינם. כאילו התמימות שהייתה בי פעם,נעלמה כאילו עם השנים היא פשוט התעקמה. רוצה לחזור להיות כמו פעם רוצה שהתמימות הזאת תישאר לעולם. לא רוצה להמשיך לגדול לא רוצה להשתנות בכל... בזמן האחרון השירים שלי יותר מדיי עמוקים ונידמה לי שרק אני מבינה אותם... ושוב יצא לי שיר מוזר... אוח החיים האלה...</div>Thu, 25 Oct 2007 10:32:00 +0200gilush66@gmail.com (just want to get you)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7753314http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=402634&blog=7753314http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7620635<div align="right" dir="rtl">ניגמר הסיפור חוזרים לשירים... נידמה לי שרק על השירים שאני כותבת והחברות\ידידים שלי אני עוד איכשהו חייה... חולה. וירוס בבטן או משהו כזה שמצריך אותי לשתות תרופות שגרומות לי להקיא.אבא שלי [שונאת אותו!] עשה לי חסימה לדפדפן של האינטרנט [לשניים שיש לי], ל-ICQ ולמסן כי לא סיימתי את כל השיעורים במתמטיקה והמורה הכלבה הזאת הלשינה לאמא שלי אז אני אתחבר פעם ב... כשאף-אחד לא יהיה בבית.. כל זה לא מונע ממכם להגיב לי. אגב אתמול הייתי חייבת להוציא את התסכולים שלי מהחודש האחרון ועד שסוף סוף באו הדמעות האלה כתבתי שיר.והינה אני מפרסמת אותו: קשה לי לשכוח את כל הרע קשה לדמיין שכל זה לא קרה זה בלתי אמין בתור חלום זה די מזעזע בתור מציאות היום-יום זה רק מחמיר עם הזמן והכאב עדיין כאן. אני הולכת ונעלמת מהעולם מרגישה זנוחה,כאילו דבר מסביבי לא קיים התקווה שפעם הייתה קיימת עכשיו רק דועכת ומליבי נעלמת. המחשבות השמחות שפעם היו אותי מציפות עכשיו ניראות לי קטנות ורחוקות. עולמי השתנה ברגע אחד הגלגל התהפך ופתאום הרגשתי במשהו חד זה היה הקוץ שחדר לליבי שהשאיר אותי פצועה לכל החיים! אני לא בדיוק חשב</div>Mon, 08 Oct 2007 10:28:00 +0200gilush66@gmail.com (just want to get you)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=402634&blogcode=7620635http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=402634&blog=7620635