http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370ערש התרבות וערש ההרס.heCopyright 2026 דיאו. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/70/83/39/398370/misc/28715496.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=11821619<div align="right" dir="rtl">כולם מדברים. כיון שחופש הביטוי מאפשר לדבר אז מדברים. חוקי לחלוטין. מצער שהרבה מהמדברים מקבע את תפישת עולמו אל תוך הכותרת ומתפלסף כבמנהרה אפילה. מרבית הטוקבקיסטים המביעים את דעתם על המשט אינם מתייחסים לעובדות, פשוט משום שאין הם בקיאים בהם. גם אני לא.ראשית - צר לי על כל הרוג - למעט על מי שהרים יד לפגוע בחייל צה"ל. חלק מהמקטרגים סבור שאסור היה לכוחותנו להעלות על הספינה התורכית. יתכן. במקרה כזה הספינה היתה מגיעה לעזה ללא פיקוח ובקרה. המשמעות היא שעד מהרה ייפתח קו שייט מכל מקום - לעזה ללא אפשרות ל"צנזר" את המטען. מייד לאחר מכן יתייצב הצי המסחרי האיראני או כלי שיט במימון אל קאידה או חיזבאללה ויביאו מבחר כלי השמדה שיש בשוק החופשי ובשוק השחור של כלי המשחית. משמעות הדבר שהקסאמים עד מהרה יהפכו לקפצונים לעומת טילים מדוייקים והרסניים נגד כל מה שזז במדינת ישראל ובכל מקום. לי זה לא נראה טוב כלל. ולכן צריך היה למנוע את התקדים גם במחיר המדיני ששולם ע"י אותם אוילים שחשבו להכניע את בחורי השייטת. קורא נכבד, לשם שינוי הסתבכנו ללא כל הרוג לכוחותנו.האם היתה אפשרות אחרת למנוע את המשט? אינני יודע. אני סבור רק</div>Tue, 01 Jun 2010 00:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (דיאו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=11821619http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398370&blog=11821619http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=11399077<div align="right" dir="rtl">מכה נוראה נפלה עלי כרעם ביום בהיר. החתול הנאמן, הנאהב והנערץ אותו טיפחתי ואהבתי למעלה מתריסר שנים נאבק על חייו.היצור המסכן, כן ההוא שמתבונן בשלוות נפש מראש הבלוג מעוטר בפרווה שחורה ולבנה, החל בסידרת הקאות אשר אובחנו אצל על ידי הוטרינר כסמן לכשל כליות.בדיקת דם אישרה את האיבחון. מאז עברו מספר ימים, החיה האהובה אינה מגיבה לתרופות וחשך עלי עולמי. החתול הנאהב, שרגיל לביתו, לסביבתו ובמיוחד לקרבתי,במידה שלא תשוער - מחרחר ונוהם בקליניקה זרה, מבוהל ודקור ממחטי אינפוזיה ובדיקות דם, כשכלבים נוהמים ונובחים בכלובים מעליו ומשמאלו - ולבי נקרע לגזרים.לאן השלכתי את החיה האהובה והנפלאה הזו ברגעיו הקשים, כשהוא זקוק לי יותר מכל?לאחר סדרת בדיקות, אישפוז וטיפול בשלושה סוגי תרופה הכליות סרבו להגיב ולמלא את תפקידם. וחתולי האהוב צובר רעלים בערכים גבוהים בהרבה מהנורמלי.ואני חסר אונים. קרוע לגזרים.נכון, אני מבקר אותו שלוש פעמים ביום רק כדי שידע שלא נטשתי אותו לחסדיהם של מתעללים ומכאיבים...והבוקר - יום ד' נתבשרתי שהחתול הגיב לתרופה הרביעית והיותר מסוכנת - בבחינת אין כבר מה להפסיד... אך עליו להמשיך להגיב לתרופה על</div>Wed, 18 Nov 2009 23:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (דיאו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=11399077http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398370&blog=11399077http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=11379847<div align="right" dir="rtl">הגיע הרגע שבו עלי להניח את כלי העבודה בצד ולפרוש. אם תשאלו אותי מה זה לפרוש לגימלאות אציע זאת כך: להחליף שעון שבו עשרים וארבע שעות בשעון שבו מאה שעות. כך ולא אחרת. מה זה אומר עבורי? מאחורי 46 שנות עבודה, עמל, עשייה, צבא, מלחמות ישראל, (משני עברי הגבול), מתח, נסיעות סביב העולם בשוק הפרטי ובסקטור הציבורי, ומה לא. ככל שאני מתבגר אני נדרש להפסקות מנוחה גדולות יותר עד שהפסקות אלה הופכות להפסקה אחת ארוכה. הגיל עושה את שלו, ואז, יש אומרים, צריך לפנות את במת העשייה והביצוע לצעירים אשר זקוקים לפחות מנוחות ולפחות הפסקות. אני סבור שיהיה זה נכון לעשות על אף תחושת הריקנות שמתחילה לצוץ מדי פעם כבר לאחר חודש של פרישה מהעבודה. ויש אומרים שהגיעה השעה להתחיל לפעול במישור המימוש העצמי, היינו, לעסוק בכל אותם דברים יפים שרצית לעשותם ושמעולם לא היה לך פנאי או שלא יכולת להקדיש להם את רצף הזמן הנדרש כיון שזה לא היה בנמצא. את זאת אעשה בשקיקה רבה ואקדיש חלק נכבד מזמני לעיסוק בצילום ואם ישאר מעט זמן, גם אכתוב כמה מלים בבלוגי הנטוש ואמלא אותו באור נגוהות. ואולי אציג כאן מדי פעם בפעם תמונה לראווה. וספרים, כן שכ</div>Tue, 10 Nov 2009 11:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (דיאו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=11379847http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398370&blog=11379847http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=11064904<div align="right" dir="rtl">יום הפרישה בפתח. יופי, עצוב אבל... טוב ...שיהיה לי בכיף!</div>Wed, 15 Jul 2009 22:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (דיאו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=11064904http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398370&blog=11064904http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=9974987<div align="right" dir="rtl">כמה פעמים אמרתי לעצמי: "זהו, יותר נמוך מזה אי אפשר לרדת. מעכשיו רק עולים". וראה זה פלא: ממשיכים לרדת. בעצם, לא הפסקנו לרדת. לעתים במהירות ולעתים בהדרגה. כל הזמן יורדים. לכן, never say never. לעולם אינך יודע מתי מפסיקים לרדת, כמה אפשר לרדת ומתי מתחילים לעעלות.כבר נאמר רבות שלבקר ולמתוח ביקורת זה מאד פשוט. לא דורש הרבה מאמץ ומחשבה, פשוט זרוק את כל הטענות שיש לך ותשתדל לערוך אותם בעטיפה יפה ו/או מכובדת ועשית רושם של מלומד...נכון. כולנו מבקרים. כולנו מקטרים. כולנו מתוסכלים ודבר לא נעשה. יש בעיה.כלומר, אם דברים לא משתפרים, מטבע הדברים שהם מדרדרים. לא כל מה שאינו עולה בהכרח יורד אך במימד השוואתי - זהו המצב.אומרים שהכלכלה של ישראל בשידרוג מתמיד. מן הסתם, גם השחיתות. אז האם שווה לשדרג את הכלכלה אם אין כל הציבור שותף לפירות השידרוג הזה?עלינו גם בדירוג... עלינו מדרגה 30 לדרגה 34 ! ברשימת מקדם השחיתות הלאומית... וואללה, לא שמתי לב שזו החמרה ולא שיפור. טוב, דוגמה לא טובה...החבר'ה שלנו בבתי הספר יורדים מעת לעט במבחני ידע ומתמטיקה השוואתיים לעומת מדינות עולם שלישי, רביעי וחמישי... אז גם מערכת החינ</div>Thu, 02 Oct 2008 16:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (דיאו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=9974987http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398370&blog=9974987http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=8616462<div align="right" dir="rtl">יום טוב לכל המזדמן לשכונה של בלוג זהמזה זמן מה לא עליתי לאויר והבעתי מרחשי ליבי. לא נורא. יש דברים גרועים יותר בחיים שהרי הכל יחסי.האמת היא שהייתי עסוק קצת בעצמי. ומי לא נופל על סעיף זה מעת לעת? מן הסתם, בשנים האחרונות הסתגלתי לרוטינה הטורדנית שבין קריאת הכולסטרול ללחץ הדם וביקור אצל רופא המשפחה למרשם תרופות החיים... וממה שאני רואה בני "השכבה" שלי מסתגלים לזה עם הגיל. וכך קורה שמתוך התכלת מופיעה מכה נוספת שמפרה את ה"שלוות" קריאת הכולסטרול ומכניסה אותך לסטטיסטיקה עם כותרת חדשה: סכרת.החדשות הרעות - זה לא נעים, אם לנקוט בלשון המעטה. אומרים שזה לא עובר. רק מחמיר אם לא מרסנים מחלה זו.החדשות הטובות - יש דברים גרועים יותר.מסתבר שלחץ דם זה לא מיודעמה...ועם כולסטרול אפשר להתקיים. אולי גם עם סוכר... ימים יגידו.אז הורדנו במיידי את עשרת קילוגרמי השומן היחידים שהיו לי ועכשיו אני יכול למנות בגאווה את הצלעות מול הראי. לא נראה לי שקניבלים יטרחו לצוד אותי. אולי התולעים...בתאבון.כנראה שההסתגלות המנטאלית לסטטוס החדש מחייבת שידוד המערכות של האגף שמעל לכתפיים וזה צורך זמן. ככלות הכל מעט המוח שיש צורך את מנ</div>Tue, 12 Feb 2008 08:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (דיאו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=8616462http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398370&blog=8616462http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=8171761<div align="right" dir="rtl">גם למי שמעיין מעת לעת בעתונות ומאזין לחדשות לא לגמרי ברור מה בדיוק מנסה מר ארז להשיג במבצע הכוחני המרהיב שעל סדר היום.מקובל עלי שהתשומות בתלמידינו במישור החינוכי גובלות באפס. מאד מאד קשה לשנות דפוסי חשיבה ולהקנות נימוסים לבני הנוער שלנו אך הדבר ממש בלתי אפשרי כשלא מנסים כלל. אין זמן? אין שעות? אין ידע? אין מוטיבציה? אין תמורה?ומה לגבי תכנים ונושאים שהמורים נהגו ללמד את תלמידנו? בעבר עמדו אלה על רמה סבירה ועם הזמן הרף הורד ועמו גם הרמה והתוצרת...אז ברור שיש לעשות שינוי בעניין. אולי רפורמה?! מה זה משנה - צריך להחזיר את הרמה לקדמותה. באיזה אופן? באיזה קצב? באיזה מידה? באיזה סדר עדיפויות? באיזה מחיר?עוד רגע, ובאחריות מי? רן ארז? הסתדרות המורים? התלמידים? ההורים? שרת החינוך? הממשלה?מה שברור [לי] הוא שלא רן ארז ולא שר האוצר יחליטו כיצד בדיוק ובאיזה עלות יש לבצע את השינוי הדרוש כי זהו עניין מקצועי חינוכי ועל כך יחליטו המומחים לנושא - באשר הם. לא נראה לי שארז הוא אחד מהם ואם כן אז כגורם שולי. בעניין זה הוא סובל מניגוד עניינים. יש לאוצר מה לומר כי אם השינוי כרוך בהוצאות - מישהו צריך לוודא שיש ת</div>Wed, 12 Dec 2007 09:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (דיאו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=8171761http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398370&blog=8171761http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=8033534<div align="right" dir="rtl">אנו עדים היום לתהליכים חברתיים מדאיגים.מי שחי במדינה זו משנות החמישים ואילך - מסוגל להשוות את איכות החיים של אז וזו של היום.אז המורים לימדו את התלמידים לדבר ולכתוב ללא שגיאות...ולא התלוננו על תנאי שכרם על אף שהם לא היו בפיסגת טבלת השכר...אבל מה שמדאיג הוא היחס החמים והנעים שמקבלים עברייני המדינה ממערכת החוק והמשפט.איני כולל במונח זה את המשטרה. המשטרה המתוסכלת מאז ומעולם השקיעה את מאמציה כדי לרדוף את העבריין המצוי. התיסכול בא מיחסו החמים והסלחן של התובע שעם השנים הפך לעצלן וחסר תוחלת והמציא את המונח הנקלה הקרוי "עיסקת טיעון" או "הסדר טיעון" (זו נבלה וזו טרפה) - וכל זאת כדי להקל על עומס עבודתו ועל עומס בית המשפט.אף אחד מהשיקולים לא נגע לעומס על החברה כתוצאה מעבריינות גואה.ואז המציאו את "מעצר הבית" ולאחר מכן את "עבודות השירות" ולבסוף את ההמצאה הכי מטומטמת "ללא הרשעה".כל התמרונים שבעולם כדי להקל על מצוקתם ומכאוביהם של העבריינים. אז למי נועדו כל ההמצאות הנבזיות האלה? לשומרי החוק? האם שומר החוק בישראל ראוי לחוקן הנוראי שמערכת המשפט משפדת באחוריו ללא הרף???ומכת המכות מהי? "אסיר בחופשה"!!! "שח</div>Tue, 27 Nov 2007 07:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (דיאו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=8033534http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398370&blog=8033534http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=7834703<div align="right" dir="rtl">...ולא השכלנו ללמוד את מה שנסית ללמד....ולא למדנו להפנים את מה שנדרש כדי לשרוד....ולא ביססנו את הדמוקרטיה שלנו מבית....ולא קראנו את מפירי החוק לסדר....והנופלים על מגן וחופש, ואתה בראשם, לא ראו תמורה....וגם לא צאצאיהם....אני מתפלל שאוכל לבשר לך בשורות אחרות ביום הזכרון הבא.</div>Sun, 04 Nov 2007 15:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (דיאו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=7834703http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398370&blog=7834703http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=7321895<div align="right" dir="rtl">יומולדת שמח גלעד שליט.אני מאחל לך שתמצא כוחות כדי לשמוח ביום הולדתך. אני מאמין שזה לא קל אך למען חזק רוחך, אני מקווה שתצליח. את השמחה הזו נצור בליבך. אין צורך להפגינו בפני שוביך באופן בוטה. שמח עם עצמך, עם לבך וכל מי שמצוי בלבך ברגעים אלה.אני מחזיק לך אצבעות. נכון, זה לא עוזר לך. עם זאת זה יכול לחמם את הלב כאשר אנשים זרים לך חושבים עליך ורוצים לראותך בבית.עם ישראל היה רוצה לראותך שב הביתה. אתמול. איני מכיר איש שלא חושב כך.בניגוד לרבים רבים אחרים אינני יודע מה פרנסינו עושים כדי לפדותך, מה הם יכולים לעשות ומה לא, ואם הם יכולים מדוע הם לא עושים... אני משער שהשיקולים הם רבים. על אף שלא ראיתי במו עיני את הרשימה המרכיבה את המחיר לשיחרורך - אני מעריך שהמחיר כבד. שהרי שוביך מנהלים סחר מכר על פי כללי משחק והגיון אשר לא עולים בקנה אחד עם דפוסי חשיבה שלנו מה שמקשה עוד יותר על העניין.עיסקת חליפין לא תתבצע אלא אם היא תהיהה במאה אחוז לשביעות רצון שוביך. אם כך, עיסקה מוצלחת כזו, עם כל החיוב שבה עלולה לסלול את הדרך לחטיפת חייל נוסף. שכן אין מחליפים הרכב מנצח...וכל התהליך יחזור על עצמו וכל ההמולה תהיה</div>Tue, 28 Aug 2007 14:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (דיאו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398370&blogcode=7321895http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398370&blog=7321895