<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Electrified</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898</link><description>&quot;על חומותייך קרית מוצקין הפקדתי זנזונות היפיות&quot;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Johnny_. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Electrified</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898</link><url></url></image><item><title>האני הפוליטי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13621258</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני חושב שהגיע הזמן להעיף את האבק מעל דפי
העריכה הללו.
הגיע הזמן לכתוב על משהו טיפה יותר רציני.
משהו טיפה יותר מעמיק.

בעוד קצת יותר משבועיים, אגש לראשונה בחיי
להצביע.
מי שמכיר אותי טוב יודע שמודעות פוליטית
הייתה לי מעולם ומתמיד ושגילוי מעורבות בבחירות הנוכחיות הוא לא דבר שאני יכול
להתחמק ממנו.
אפילו שאני בצבא, אפילו שאין לי באמת
זמן ואפילו שחלק מהאנשים פשוט היו מעדיפים שאני אשב ואשתוק.

אז למה?
כי אני באמת שונא את שגרת החיים במדינה הזו.
אני באמת שונא את הבורות של האנשים פה.
כל יום שעובר נהיה לי יותר עצוב על המצב שבו
אנחנו נמצאים ועל העובדה שאנשים באמת לא יודעים על מה הם מדברים.
חבל. חבל שאני שונא.

הדרך אל הקלפי רצופה בשלל מלכודות, תחבולות,
הטעיות וניסיונות הונאה.
לא פעם ראיתי את עצמי מזגזג בדעותיי בין
מפלגה כזו לבין אחת אחרת.
לא פעם הנחתי לסקרים פשוטים להשפיע על כושר
הבחירה וההחלטה שלי...ועכשיו נסגרתי סופית.

אז למה? למה אני הולך להצביע למרצ בבחירות
2013?
הנה זה לפניכם.

בתקופה
מסוימת בחיים שלי, כשהייתי
בחטיבה נגיד, כשעצרתי לרגע ותהיתי לעצמי למה
לעזא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Jan 2013 14:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Johnny_)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13621258</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=397898&amp;blog=13621258</comments></item><item><title>אז זהו...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13207981</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היו ימים בשבועיים האחרונים שבאמת רציתי להיעלם מהעולם הזה.
להפסיק להיות בו. 
בסיס קטן. המון עבודה. מעט אנשים.
חוסר רצון לחזור הביתה.
אני צריך שיעבור כבר זמן. זמן לשכוח הכול...להתגבר על הכול.
אני רוצה נתק מכל מה שהיה לי לפני...שזה כבר ייעלם לי מהמחשבות, זה לא רצוי יותר שם.
אני מפחד.
מפחד לדעת, מפחד לראות דברים קורים מול העיניים.
אני רק רוצה להתנתק..לשנות את החיים שלי מהקצה לקצה.
בפעם הראשונה אחרי הרבה מאוד זמן אני יציב.
קשה לי עם המחשבה שהתגברת כ&apos;&apos;כ במהירות.
אני לא רוצה לשמוע עליך. לא רוצה את המצבי רוח שלך ואת ה&quot;אמת הכואבת&quot; שלך.
אני לא רוצה לדעת שכל החברים שלי, כמה מפתיע, נשארו שלך. שהותרת אותם באמצע כשהם נאלצים לבחור צד.
בחירה שלהם. לא שלי. 
קשה לי לנתק אותך מהמחשבות שלי אבל תאמין לי שזה בראש רשימת המטרות שלי.
די, זה לא יעזור לא ולא לך לשמור על קשר. רוצה שאני אפסיק לשאול עליך ? קיבלת.

אני לא רוצה את המקום הזה, לא רוצה את הסביבה הזו.
אני רוצה להצליח ואני יודע שזה יקרה.
ואני לא רוצה להישאר בעבר, בקריה המפגרת הזו, עם אותם המקומות ואותם תחומי העניין.

קשה לי.
קשה לי ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 13 Apr 2012 16:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Johnny_)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13207981</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=397898&amp;blog=13207981</comments></item><item><title>שברתי לעצמי אותו במו ידיי...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13185067</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נגמר.
הקשר הזה נגמר.
ולא צהלולים ולא שמחה.
לא הקלה ולא הזדמנות חדשה.
לא למדתי כלום עם הזמן מסתבר - לא טוב במערכות יחסים.
ועל סמך מערכת היחסים הרצינית הראשונה אי אפשר לשפוט אבל לא התחלתי את העולם הזה ברגל ימין.
כרגיל עם השמאל אני.
לא נתתי מספיק לבן אדם שנתן לי הכול.
לא הקשבתי מספיק לבן אדם שהקשיב לי תמיד.
לא הראיתי לבן אדם שהכי אהבתי בעולם כמה שאהבתי אותו כשהוא עשה את זה בלי שום בעיה.

רגשי החרטה הם לא על הפרידה - הם על מה שלא עשיתי ויכולתי לעשות.
אני נכנס לתקופה ארוכה של ריקנות, של חוסר כיוון, של חיפוש עצמי.
אני אחפש ואחפש ואני לא אמצא לעולם מישהו כמוך.
אתה נדיר - אתה לא מבין אפילו כמה.
אני אתגעגע ללטף את הראש שלך כשאתה שם לי אותו על החזה, אני אתגעגע לראות אותך ישן.
אני אתגעגע לריח שלך, לטעם שלך בפה שלי, לתחושה שעברה לי בגוף בכל פעם שלחשת לי באוזן שאתה אוהב אותי.
כל כך אתגעגע.
ורק עכשיו אני מבין את זה.
וזה כבר לא ישנה כלום.
הפחד השטותי שלי מכל הדבר הענקי שנקרא אהבה נכנס בי חזק. 
כי אולי אני אלמד מהטעויות שלי, אולי אני אתבגר, אולי יום אחד אני לא אפחד מכל הדברים האלה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 31 Mar 2012 22:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Johnny_)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13185067</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=397898&amp;blog=13185067</comments></item><item><title>עכשיו...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13087532</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רק בא לי שהחורף יימשך.
לנצח.
ושאני אזכה לראות שלג מחר...ואולי גם מחרתיים.
רק שיימשך.
והכל יהיה טוב יותר -זה הרי תמיד ככה בחורף, לא ? 







חסר פואנטה משהו.
Peace&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 03 Mar 2012 22:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Johnny_)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13087532</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=397898&amp;blog=13087532</comments></item><item><title>titanium</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13075055</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב אז התחלתי סדיר.
וכיף לי נורא בתפקיד...אחד הדברים היותר מעניינים שיצא לי לעשות בחיים.
אני באמת מאמין שאני אוכל לפתח את עצמי לא פחות מאשר לתרום למדינה.
עצוב לי. עצוב לי שלא כולם מסתדרים כמו שאני הסתדרתי ועצוב לי גם שחלק מהאנשים הקרובים אליי חווים את אותן התחושות. 
אבל כרגע אני צריך להתרכז במה שאני עושה - אף פעם לא הייתי כ&apos;&apos;כ נחוש להצליח במשהו כמו עכשיו - וזה יקרה.

עכשיו שנסגרתי על העיסוק המרכזי שלי בשנתיים וחצי הקרובות, צריך לשים לדברים בצד.
דברים שאסור לזנוח.
אני צריך לעשות לעצמי רשימה של הדברים שאני רוצה להשיג. כמה נדוש שזה נשמע זה כרגע הכיוון היחיד שלי.
ולהתמיד בהכל..גאד. ההתמדה היא הצד הכי פחות טוב שלי.
זה אומר מבחינתי להתמיד במערכת היחסים, להתמיד בתזונה נורמלית (שתודה לאל אחרי שלב הקורס זה כבר אפשרי), חדר כושר, רשיון לאופנוע(!!!), שיפור יחסי האנוש שלי, היחסים המשפחתיים שלי, יחסים בכללי.

יש לי שלל דברים שמעיקים עליי תמיד. אני משתמש במנגנוני הגנה די פתטיים אבל הם עוזרים בטווח הקצר מסתבר.
לא מזמן תהיתי על המוזרות שלי...כמה שזה מפריע לי לפעמים.
קשה להיות עם כולם. קשה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 25 Feb 2012 23:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Johnny_)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13075055</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=397898&amp;blog=13075055</comments></item><item><title>יפה לי כומתה ?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13055082</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה קצת מצחיק, אבל הקומדיה האהובה עליי מבין כל הסרטים שאי פעם ראיתי היא ללא ספק &quot;המוות נאה לה&quot;.
זו היא עוד קומדיית ניינטיז (לא כושלת לשם שינוי) עם כוכבים מפורסמים ופרסום גרוע...אבל יש בה משהו נוגע.
הפחד מהזדקנות, הרצון להיראות טוב - הרצון לעשות הכל בשביל זה.
באחת הסצינות המפורסמות, מדלן (מריל סטריפ) שוקלת האם לשלם הון תועפות עבור שיקוי שיגרום לה לא להזדקן לעולם..האם זה שווה את זה ?שנייה לאחר מכן, הבחורה שמשווקת לה את זה מראה לה מה השיקוי יכול לעשות לעור כף היד הזקן שלה וכיצד הוא יכול לשוב להיות צעיר. 
&quot;צ&apos;ק זה בסדר ?&quot; שואלת מדלן לאחר שנייה, ושותה את השיקוי.

צעיר לנצח. יפה לנצח. יפה. נקודה. 
אידיאל היופי החיצוני הוא משהו שדי לא עוזב אותי בזמן האחרון.
משהו ארור שרבים סביבי תמיד היו מתעסקים בו בקטנה ולי אף פעם לא היה עניין בו.
אף פעם. עד עכשיו.

היום הייתי בחנות בגדים. לא משהו רציני, סתם חנות.
ואז נכנסתי לתא המדידה והייתה שם מראה - מהאלה שנורא קרובות אליך וגורמות לך לראות כל צד וצד בגוף שלך.
והתחלתי להתפשט.
בשנייה שהורדתי את החולצה ראיתי את עצמי במראה ונחרדתי.
רציתי להינעל ב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Feb 2012 00:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Johnny_)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13055082</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=397898&amp;blog=13055082</comments></item><item><title>עולם בלי עתיד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13023957</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב לי כרגע.
איפה שאני.
קיים בי פחד.
שהכל ישתנה פתאום.
אני כבול בתוך מערכות שלמות שיכולות לקרוס לי בפרצוף ולהשאיר אותי בלי כלום.
אסרטיביות - זו כנראה המילה הנכונה. 
הגיע הזמן לתפור את החורים הקטנים- להתגבר.

בא לי לנסוע.
לאנשהו לבד. או עם מישהו לפחות...
העתיד שנראה באופק שגרתי מדי...הצבא הוא לא האפשרות האידיאלית בראש של אדם בן 18.
החשק לחיות כרגע הוא גבוה מהרגיל...רק לחיות.
ולא לחזור רק מהבית לבסיס וההפך. לא לחזור לעיר הזו...או קריה יותר נכון.
לא לראות את אותם האנשים ברחוב כל הזמן, אותם מראות ו&quot;נופים&quot;.
העיניים שלי שבעו מהמקום הזה. מכל המקומות האלה.והנה אני...אדם ששונא שינויים...מבקש כבר את השינוי המיוחל.

איך זה ירגיש לי אחרי שאשתחרר ? 
האם אלך בדרך שתכננתי תמיד ? 
האם אלמד, אעבוד, אהיה כמו כולם ?
מצחיק לחשוב על העתיד רק עכשיו...בקושי חצי שנה בצבא ועוד הרבה מקדימה.
מצחיק שבא לי כבר להיות באותו עתיד.
בא לי שהעתיד יהיה עכשיו.
בא לי לעשות פסק זמן...ולהחזיר את הזמן לצבא מדי פעם.
בא לי לברוח לאנשהו.


אני תמיד מתמלא במחשבות במוצ&apos;&apos;ש לפני שאני חוזר לבסיס.
אחד היתרונ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 28 Jan 2012 23:37:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Johnny_)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13023957</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=397898&amp;blog=13023957</comments></item><item><title>מיטה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13010956</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רק לא לישון. לא לקום.
רק עוד קצת במיטה. עם החתול.
שמיכה וחום.
ולהתבונן בחושך.
ולא בפלורסנט של המגורים.
להיות למטה, בלי הראש בחלון של החדר.
בלי הקיר סוגר עליי.
עם ריח של בית.
טעם של בית.
רק לא לישון. רק לא להירדם.
להיות עוד טיפה ער, רק טיפה.
להאזין לשקט.
להנות מהפרטיות.
עם דלת סגורה בחדר.
ודממה.
ובלי אף אחד.
כי העיניים כבר נעצמות -
אבל בראש אני עדיין ער:
חושב על בית.
כמה שבא לי רק עוד קצת ממנו.
ופתאום אור של יום ראשון.
עייפות מכה בי, שוב זריחה.
שוב נוף בסיס מהחלון,
ואין חתול - ואין מיטה. 


***
במידה וזה היה תלוי בי, לא הייתי יוצא מהמיטה לנצח.
מארח אנשים (וחיות) בעת הצורך (...) ופשוט נשאר שם.
אומנם אני לא נמצא יותר מדי בבית בסופ&apos;&apos;שים אבל זה בהחלט משהו שאני צריך להתחיל לעשות.
רק להישאר עוד קצת בבית, בחדר, במיטה.
לא לצאת כל שנייה ולאבד את עצמי (ואת הארנק).
מסתמן כי הולכות להיות 3 שנים קשות.
מסתמן כי אני צריך כוחות.
כוחות שרק הבית יודע לתת.

ואם כבר בכוחות עסקתי אז מקור הכוח העיקרי שלי חזר לי לחיים.
בתקווה שימשיך לתת לי אור ואהבה, בתקווה שלא יאכזב אותי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 21 Jan 2012 23:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Johnny_)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=13010956</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=397898&amp;blog=13010956</comments></item><item><title>שנה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=12969787</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין יותר מדי איך לסכם את השנה הזו.
זאת אומרת יש.
אבל אני לא אעשה את זה כי אבדו לי הכוחות.
התחילה עם תקווה גדולה באוויר, הרבה הצלחות והרבה אושר.
נגמרה עם כאב, כשלונות ובעיקר אכזבה.
אני רק יכול לאחל שיהיה טוב יותר...ואם לא - אז תהיה עוד שנה.
ועוד.
ועוד. 

קצר ויבש. כמו מצב הרוח שלי כרגע.









...

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 31 Dec 2011 21:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Johnny_)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=12969787</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=397898&amp;blog=12969787</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=12955209</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;mark these word





&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 24 Dec 2011 21:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Johnny_)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=397898&amp;blogcode=12955209</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=397898&amp;blog=12955209</comments></item></channel></rss>