http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057זו לא חובה לחיות, זו זכות להיות חיים.. והחיים הם מסריחים!! heCopyright 2026 peace. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/57/60/39/396057/misc/15097268.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9760567<div align="right" dir="rtl">אם היא רק הייתה יודעת שאתה עדיין אוהב כמו שאהבת, כמו שהיא אהבה. אם היא רק הייתה בטוחה בזה שאתה עדיין חושב, כמו שהיא חושבת, בלי סוף ולאחרונה אפילו יותר. אם רק היית יודע, שהיאלעולם לא תוכל לתת את עצמה לגמרי, כי אתה עדיין שם בלב שלה. </div>Sun, 17 Aug 2008 04:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (peace)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9760567http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=396057&blog=9760567http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9657639<div align="right" dir="rtl">כשאמות, תכננתי כבר הכל בראשי. חלמתי שאלג'יר מתאחדים כדי לשיר לי שיר פרידה, שאביב גפן כותב לי שיר ומבצע את סופרסטאר על הקבר שלי. אחר כך יש מסיבת רגאיי מטורפתתת, רק לאהובי ואוהבי יש גם הופעה של שבק. אין בכי אין אפילו דמעות, כולם מאושרים שאני בעולם טוב יותר בשבילי, ומאושרים שהם ממשיכים לחיות את החיים הטובים שלהם פה. הפרידה קצת קשה אבל מתגברים. כשאמות, תשימו את השיר שלכת, תכתבו על המצבה שלי- הלכה בעקבות הכוכב.. תפזרו מעל הקבר שלי פרחים, שיהיה שמח. תעשו מסיבה גדולה רק של האנשים שאהבתי אם לא יהיה לכם נעים תתרצו שזה "לזכרי".. ובבקשה, תאהבו בשבילי, תצחקו בשבילי, תבלו בשבילי, תשמרו על עצמכם בשבילי, תעשנו בשבילי, תשתו בשבילי, תהיו מאושרים. כי לי בעולם אחר אולי יהיה יותר טוב, ואני יעשה את אותם הדברים בשבילכם. אני רק מתחננת, שלא תשכחו אותי, שתבואו לבקר אותי שתכתבו לי מכתבים. כי אני אהבתי אותכם בחיי כ"כ. כ"כ. </div>Mon, 28 Jul 2008 22:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (peace)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9657639http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=396057&blog=9657639http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9559287<div align="right" dir="rtl">כל מטוס שטס בשמיים כל כוכב מאיר בעיניים, מזכיר לי אותך.. איך זה שבנאדם הכי קרוב בעולם פתאום זה מרגיש שהוא הכי רחוק שיש? כמה עוד אפשר להתאכזב, ולמה דווקא ממך?.. הדבר היחיד בחיים שלי שהייתי בטוחה שתמיד יהיה שם, מאכזב. כרגיל. כל דבר שאני בטוחה בו נעלם. עידו בך הייתי כ"כ כ"כ בטוחה. ואני לא יכולה אפילו להגיד שאני לא אוהבת אותך. הלוואי והיית אוהב אותי כמו שחשבתי שאתה אוהב אותי או לפחות חצי ממה שאני אוהבת אותך. קודם אתה ועכשיו מורן.. מצויין. הכל נעלם לי בין הידיים </div>Sat, 12 Jul 2008 14:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (peace)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9559287http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=396057&blog=9559287http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9508364<div align="right" dir="rtl">בכל פעם שאני הולכת לבד נכנסות בי מחשבות עמוקות שכאלה אבל את זאת לא צפיתי לא חשבתי שהיא תגיע. בדיוק שחציתי את הרחוב לכיוון הבית שלי והבטתי בירח צצת לי בראש אחרי כמעט שלוש שנים של הכחשה. אתה, זה שנתתי לו את כל כולי, היחיד שידע מי אני היחיד שהכיר כל חלק בגוף שלי. היחיד שנתתי לו את כולי אפילו את ליבי. הבנאדם היחיד שאהב אותי באמת, עד הסוף. לצערי הסוף הגיע מהר והוא היה כואב ומתסכל. כבר כמעט שלוש שנים חלפו, שלוש שנים שבהם פעם אחת לא הזכרתי את השם שלך, שלוש שנים שבהם אף פעם לא התמודדתי. נזכרתי איך אמרת לי, איך ביקשת שאני ישבע. כמה דמעות שטפו את הפנים שלי באותו רגע. דמעות שיכלו להסביר את גודל האהבה שלי אלייך. שלוש שנים שיכולות להסביר את האהבה שלי אלייך. השתיקה שיכולה להסביר את האהבה שלי אלייך. אבל בעצם לעולם לא הצלחתי להוציא את השם שלך מהפה שלי. את המבט שלך מהראש שלי. את המגע שלך מהמחשבות שלי. ואתה.. אתה תמיד תהיה איתי. היחיד שידע לגמרי לגמרי מי אני. והיחיד שכרגע שאני צריכה אותו הוא לא לידי. כבר 3 שנים של געגועים בלתי פוסקים ובכי בלילות בזמן האחרון עלית לי שוב. למה זה?</div>Fri, 04 Jul 2008 21:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (peace)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9508364http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=396057&blog=9508364http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9416203<div align="right" dir="rtl">באתי עזבתי הגעתי נעלמתי הלכתי חזרתי. הכל מתוך בלבול, מתוך פחד. אני צריכה לנסות ולהתנסות ולמצוא את המקום שלי, שטוב לי בו. אז נפרדתי,עזבתי,הכרתי אנשים חדשים,התקרבתי,בכיתי,צחקתי נפרדתי שוב,חזרתי,נפגשתי,התגעגעתי,התרחקתי והתקרבתי. התאהבתי התאכזבתי ועברתי לאהבה הבאה. אנשים נכנסו לי כ"כ עמוק לתוך הלב. ועכשיו בזמן האחרון, היה לי טוב. רוב הזמן היה לי באמת טוב. למרות הקשיים ולמרות הבכי ולמרות הקטעים הקטנים. אני גאה להגיד שהכרתי אנשים מדהימים ועברתי איתם חוויות מקסימות. עכשיו חופש, לסדר ת'ראש ולעשות כמה שיותר שטויות !! (: אני ותומר צידקיהו (בעלי): </div>Sat, 21 Jun 2008 17:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (peace)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9416203http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=396057&blog=9416203http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9386670<div align="right" dir="rtl">אולי היא לא מלחמה פיזית, אולי היא מלחמה נפשית. "בחרתי מקום גבוה בו אוכל לעמוד ולהביט אל סוף המאה הקרבה ולא ראיתי שום דבר שנשאר מהעבר,אפילו לא פיסה קטנה של אהבה כולנו חיים במובן מסויים,תלוי למה אתם קוראים חיים כולנו מתים במובן מסויים אתם יודעים מתים בחיים. אז גלגלי לי עוד סיגריה לזכר המהפכה שנכשלה ואיש לא שאל מדוע מזוג לי עוד קצת מהחומר הזה שיאחה את ליבי הקרוע ותן לי לבכות פעם האחרונה עלכל הדברים שאבדו בדרכי ואז תאמר למלאכים שיקשטו לי את החדר לכבוד מסיבת הסיום שלי" אביב גפן- מסיבת סיום (מילה למאזינים) חלולים 1998 </div>Mon, 16 Jun 2008 22:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (peace)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9386670http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=396057&blog=9386670http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9348942<div align="right" dir="rtl">-"את מאמינה בנסים? אני כן מעכשיו.. אני שוקלת להאמין באלוהים אולי זה יעזור." -"אני מאמינה בניסים ובאלוהים, אם תאמיני מספיק חזק ותבקשי, אז הוא שומע והוא מגיב בהתאם ואלוהים זה לא נמדד בלא לאכולחזיר וזה לא לנשק מזוזות וזה לא לאלסוע בשבת ולשים כיפה אלוהים זה אנחנו וכמה שנאמין הוא יותר יהיה בינינו. כרגע ממציאים לו תיאוריות שהם לא הוא אז הוא מתרחק, רוב האנשים שלובשים כיפות ושהנשים שלהם לובשות שמלות ארוכות לא באמת מאמינים בכוח הזה, באלוהים. ברגע שנאמין מבפנים באמת ובתמים בלי מצוות שיקריות הוא יבוא והוא יהיה פה הוא יהיה מורגש, הוא גם עכשיו בינינו אבל הוא לא כ"כ מורגש.אני חושבת שהוא מפחד. אנחנו צריכים להאמין באמת מתוך מקום טהור ונקי ואמיתי, מבפנים. יש המון דברים מתסכלים, נכון אבל אלוהים הוא אני ואת הוא בינינו. אם תאמיני מספיק חזק הוא יודע,הוא שומע הוא מרגיש.. את בוחרת עד כמה את מאמינה,ואלוהים בוחר אותך ומאמין בך. הוא מאמין בכל אחד מאיתנו.." אלוהים. עריכה- אני ופוקי (החתיך עולם) מאכזיב (: לפני ההופעה של שבק.. </div>Tue, 10 Jun 2008 22:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (peace)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9348942http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=396057&blog=9348942http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9300099<div align="right" dir="rtl">נשברתי, סופית. "את אוהבת או שאת משלה את עצמך באהבה? את כואבת או שהאכזבה היא אשליה?" מזל שלא הצלחת לראות את הדמעה שנפלה מעיניי באותו רגע, כי בדמעה הזאת היו גם הרסיסים האחרונים שלי. נשברתי. לגמרי. </div>Tue, 03 Jun 2008 09:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (peace)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9300099http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=396057&blog=9300099http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9266998<div align="right" dir="rtl">מור שיר ונטע היה ענק (: הכי נהניתי אני אוהבת אותכן מלאא היה טירוף, חייבים לעשות את זה עוד פעם.. "קרן שמש מאוחרתבשיערך יפה שליאת קרובה הערבאת כל כך מוכרת ליקרן שמש מאוחרתלא נזקקת למיליםבסוף היום אבדו לי עקבותייךלא מוצא אותך בשום מקוםזה לא מרגיש בסדר בלעדייךוזה תמיד ברור יותר בסוף היום" אהובתי, קרן אור שלי.. הלוואי ויהיה לך רק טוב אל תשכחי אותי לעולם ותשמרי על קשר (אני בטוח ישמור) את מקסימה ואת צריכה לזכור תמיד עד כמה, אני אוהבת אותך. ואני לעולם לא אשכח אותך, את שהשפעת על חיי </div>Wed, 28 May 2008 18:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (peace)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9266998http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=396057&blog=9266998http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9219445<div align="right" dir="rtl">תן לה חיוך. אפילו קח את שלי, את החיוך שלי, ותן אותו לה. הדבר היחיד שאני מבקשת זה חיוך. חיוך לפנים היפות שלה, חיוך לפנים העצובות שלה, חיוך לפנים המתות שלה. רק שתחזור לחייך. רק שתחזור לחייך. "לא יכול לראות אותך שותקת היתדות שעל נפשך..." האם את יכולה בכלל לחייך? </div>Tue, 20 May 2008 15:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (peace)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=396057&blogcode=9219445http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=396057&blog=9219445