http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955הרהורים מלומדים על מיטב הבלוגים והבלוגרים heCopyright 2026 מהרהר . All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955 http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=128134<div align="right" dir="rtl">הידד לשונמי ולהממ... (?) על ההובלה המכובדת בחידון. מי שעוד רוצה לפתור אותו יעצום עיניים מהר וילחץ על הקישור. התפלגות התשובות נראית לי מעניינת, והנה היא לפניכם. קצה המלבן של התשובה הנכונה מסומן. להתראות, עד שנשוב ונפגש</div>Mon, 11 Aug 2003 11:53:00 +0200hir79@speedy.co.il (מהרהר )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=128134http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3955&blog=128134http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=125285<div align="right" dir="rtl">כמו שכברכתבתי בתגובות, ההרהורים מיצו את עצמם, פחות או יותר, לפחות לעת עתה. כשיחזור החשק להרהר, בקרוב או ברחוק, אמשיך במלאכה, ובינתייםתטביעו את יגונכם בפיתרון החידון (הקשה) על מהרהר ומהורהריו</div>Fri, 08 Aug 2003 01:37:00 +0200hir79@speedy.co.il (מהרהר )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=125285http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3955&blog=125285http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=117362<div align="right" dir="rtl">"תחרות הבלוג הגרוע ביותר" הוא מהכינויים שבלוגרים בוחרים לבלוגם במטרה לעודד גולשים לבקר, על דרך ההיפוך. זהו ז'אנר שהדגם הפרימיטיבי שלו מצוי בשמות כמו "אל תיכנס. מגעיל פה" והוא הולך ומתפשט. הסיבה לשמות איפכא מסתברא כאלו היא כנראה ההיצף הגדול, שבעטיו שם בלוג צריך לבלוט במשהו כדי ללכוד את העין.דעתי הצנועה היא שהימנעות מכל יומרה למקוריות בשם הבלוג היא גם כן סוג של מקוריות, וזו ספרטניות מילולית שמימשתי אותה בכותרת שנתתי לבלוג שלי.אבל בשם כ"תחרות הבלוג הגרוע ביותר" מצאתי בכל אופן איזושהי קריצה שמשכה את התעניינותי. נכנסתי, נכבשתי ונאלצתי לשנות את האופן שבו אני רואה בלוגים בעלי שמות מתחכמים. *<P class=MsoNo</div>Wed, 30 Jul 2003 01:29:00 +0200hir79@speedy.co.il (מהרהר )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=117362http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3955&blog=117362http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=111895<div align="right" dir="rtl">"היהודי הנודד" במיתולוגיה הנוצרית הוא יהודי שלעג לישו בעוברו את נתיב הייסורים בדרך לצליבתו בגולגולתא. אותו יהודי מנסה לכפר מאז ועד היום על חטאו בנדודים המשולבים בהטפה ובתוכחה לבריות הנקרות על הדרך, והוא צפוי להמשיך בכך עד לביאתו השניה של ישו ולקרב האפוקליפטי בין בני אור לבני חושך בעמק יזרעאל, ה"ארגמדון".לא לחינם בחר thp להזדהות עם היהודי הנודד, שכן גם הוא עוסק בתוכחה, תוכחה עצמית ותוכחה לקוראים. שבוע הספר, קהילת הבלוגרים, המין הנשי - כולם נקטלים, מי יותר באכזריות ומי פחות. הפוסטים של thp הן למעשה מסות צפופות, אסוציאטיביות, נטולות מרווחים לשאיפת אוויר, אך עדיין קריאות מאוד ופרובוקטיביות. הפסקה מתאפשרת רק כאשר הוא עוצר מדי פעם כדי לצטט שיר עברי בשלמותו, פעולה שהייתה נראית נדושה להחריד בבלוג אחר, אבל מהווה אתנחתא חיונית אצל thp</SPA</div>Wed, 23 Jul 2003 12:14:00 +0200hir79@speedy.co.il (מהרהר )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=111895http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3955&blog=111895http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=105072<div align="right" dir="rtl">המרחבים גזלו מישראבלוג את טובי בניה. זכרו של מייג'ור-מייג'ור, קצין צה"ל האגדי שנטש לאוקיאניה בנובמבר שעבר ומאז לא נודעו עקבותיו הבלוגיים, עוד חי בקרבנו. הגיחות העצובות לבלוגו, מספר 1428, מסתיימות במפח נפש. אין חדש. עד לפני זמן מה, רבץ עלינו החשש הכבד שגורלו של "לא-אני", שנדד לפני חצי שנה לאירלנד ולדרום אמריקה, יהיה דומה. חשש זה התפוגג. בחודש יוני לא-אני חזר, הוא ובנות הלוויה שלו - ציטטות נונסנס נוסח השער האחורי של "העיר", עם דגש על השואה ("'טוב. אתם נכנסים עכשיו להתלקח'.- קצין אס.אס בפליטה פרוידיאנית.")לא-אני, בן 20 וקצת, פועל בניין בשבועות האחרונים, עדיין תקוע עמוק בתוך "הפוזה המזדיינת הזאת של הפאנק שלא אוכל-ישן-מסתרק-מזיין עם קונדום-שומע גלגל"צ אלא רק צורך אלכוהול, ניקוטין וממריצים". משבר אימתני פקד אותו כשגילה בחודש האחרון שחברו הטוב ברק, שאו</div>Mon, 14 Jul 2003 19:24:00 +0200hir79@speedy.co.il (מהרהר )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=105072http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3955&blog=105072http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=99728<div align="right" dir="rtl">Walkman, בחור צעיר שמזלו הרע הביא אותו לאכלס במשך שבעה חודשים את בית לווינשטיין, עד שהשתחרר לבסוף, מגיש תיעוד הומוריסטי ושנון של הווי המקום. בלוגו הוא מצחיק עד דמעות, במובן העצוב של הקלישאה. הבלוג הזה, שאפילו כינויו, "סיט דאון קומדי", עוטה הומור שחור, הוא צעיר בימים, וכולל רק חמישה פוסטים, אך כבר מסתמן כאחד מפנינות הבלוגוספירה. *<SPAN lang=HE style="FONT-F</div>Tue, 08 Jul 2003 00:19:00 +0200hir79@speedy.co.il (מהרהר )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=99728http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3955&blog=99728http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=94090<div align="right" dir="rtl">על פי התגובות לפוסט הקודם, לחצתי על בלוטה רדומה כשהזכרתי את אובדן תחושת הייחודיות בבלוגוספירה. האינדיבידואליות והתשוקה לה תופסות כנראה מקום חשוב בעולמם הפנימי של הכותבים פה. ישנו קטע רלוונטי ויפה שקראתי בספר העוסק בתאומים זהים:"תאומים מרבים לומר לנו כי היחסים ביניהם הם החוויה של הקרבה הגדולה ביותר שיכולה להיות למישהו במחיצת מישהו אחר. אבל הם גם מראים לנו שאפילו נהיה דומים זה לזה בצורה מסעירה, לעולם לא נוכל לחצות את הגבולות שבין היותנו דומים ובין היותנו אותו הדבר עצמו. בסופו של דבר אין מפלט מהיותנו האנשים שנולדנו להיות"במילים אחרות:אין סיבה להתבאס מחוסר ייחודיות, כי בעצם קיומנו האנושי, אנחנו ייחודיים במידה המקסימלית האפשרית. יותר מכך, ניסיונות להציג אינדיבדואליות בכוח נעשים פתאטיים, בהיותם בדרך כלל חלק מטרנד חברתי. בכך הם בעצם הופכים להיות סתירה מיניה וביה. הערה מושחזת על כך יצא לי לקרוא אצל בלוגר שמתייחס לתרבות מועדוני המטאל:<SPAN lang=HE style="FONT-WEIGHT: normal; COLOR: black; mso-ascii-font-family: 'Arial (Hebrew)';</div>Mon, 30 Jun 2003 19:48:00 +0200hir79@speedy.co.il (מהרהר )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=94090http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3955&blog=94090http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=89713<div align="right" dir="rtl">התמסרתי בפעם הקודמת להרהור על בלוגים חדשים. גם את הפוסט הזה (אך לא בהכרח את הפוסט הבא) אייחד לקציר יוני של ישראבלוג. מתברר שהוא הביא איתו בנות דתיות שכותבות לא רע בכלל. על GILDA כתבתי בפעם הקודמת. הפעם אכתוב על גיל-את בת ה-23. עד עתה התמקדה גיל-את בבלוגה בסבך רומנטי שלתוכו נקלעה, כאשר התאהבה באוניברסיטה בבחור המבוגר ממנה בתשע שנים. במשך ימים ארוכים הייתה השאלה "יתקשר או לא יתקשר" בראש מעיינם של קוראי גיל-את, והתשובה איכזבה.בין לבין שמענו על ערן, החבר הקודם, ושיברון לב לא קטן בפני עצמו. הוא הביא את גיל-את עד איבוד בתולים, שגרם לנפשה הדתית רגשות אשם כבדים, "נתתי לו את המתנה הכי יקרה שאישה יכולה להביא לגבר". אולם ערן לא ענה לציפיות. גיל-את מקשרת אותו עם מילים מתקתקות שמעט מסתתר מאחוריהן, ונראה שהבתולים שנעלמו הותירו צלקת בליבה. <SPAN lang=HE</div>Wed, 25 Jun 2003 02:43:00 +0200hir79@speedy.co.il (מהרהר )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=89713http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3955&blog=89713http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=87079<div align="right" dir="rtl">כמה מקוראי ההרהורים שלי הביעו אי שביעות רצון מהתמקדותי בבלוגים ישנים ומוכרים. הם מעדיפים לשמוע על חומר קריאה חדש. אתנצל ואומר שעל בלוגים צעירים קשה לכתוב. עדיין אין בהם בשר להרהור ראוי לשמו וקשה להוציא דליי מים משלולית. מצד שני, אולי אם אהרהר על שלושה בלוגים אפרוחיים יחדיו, אצליח למלא עמוד וורד. *כמו אריקון בראשית דרכו הבלוגית, כמו רותי שרמוטי עד שנמאס לה, <a class='blog' target='newWin' href="http://ww</div>Sat, 21 Jun 2003 21:09:00 +0200hir79@speedy.co.il (מהרהר )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=87079http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3955&blog=87079http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=81984<div align="right" dir="rtl">מזה חודשיים כותבת הפיה העצובה בלוג מסקרן ואיכותי. חייה נעים בין שגרה לבין סבל, והיא מצאה דרך ייחודית לבטא את ההליכה על הציר הזה - על ידי דיבור בשם שלוש דמויות לסירוגין:הפיה של היום, המייצגת את הצד המואר של חייה. הפיה של הלילה, המציגה את הצדדים הכואבים יותר, והפיה העצובה, המגלמת את סך אישיותה. הפיה העצובה היא בת קיבוץ. המשבר שערער את עולמה והוליד את "הפיה של הלילה" הוא חדש, בן כמה חודשים. היה זה כשתפסה שהיא נוצלה מינית בידי אביה בילדותה. כך הוסברו לה הרבה מהמאפיינים הפרובלמטיים של אישיותה, כמו חוסר יכולתה לקיים יחסים עם חברה הותיק והאהוב הקרוי "מלאך" (כראוי לבן זוגה של פיה). במהלך כתיבת הבלוג האבא מת, מה שגורם לפיה לחוש רגשי אשמה על התנכרותה אליו בתקופת חייו האחרונה, אך מרירותה נשארת, מרירות שזולגת גם ליחסים עם אימה ואחיותיה.השדים הרדומים שהתעוררו שכנעו את הפיה שאין לה מנוס אלא להסתייע בטיפול פסיכולוגי, ובסופו של דבר היא מצליחה להוציא את המימון לו מידו הקמצנית של הקיבוץ, אחרי שכמעט חשבה על תביעה משפטית. נראה שבינתיים משמשת כתיבת הבלוג כתראפיה יעילה לא פחות מהפ</div>Sat, 14 Jun 2003 20:52:00 +0200hir79@speedy.co.il (מהרהר )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3955&blogcode=81984http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3955&blog=81984