http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142אל תיתנו לאהבה לשקוע,זהו תפקידה של השמשheCopyright 2026 Katkatit =]. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=11271341<div align="right" dir="rtl">וואו,הבלוג הזה קיים המון זמן. לנסות להיכנס אליו,לבדוק אם אני עוד זוכרת את שם המשתמש והסיסמה,ולראות שהוא קיים מאזינואר 2007. ופתאום הדחף הזה לכתוב,לפרוק קצת, פתאום מרגיש חופשי...כי אני יודעת שלפחות הרוב שכחו מקיומו בכלל. כ"כ הרבה השתנה. פעם הבלוג הזה היהכ"כ תמים וילדותי.. אבל אני לא רוצה למחוק כלום, זה מעין אלבום זכרונות. חבל שהימים האלה עברו מהר.מהר מדיי. אבל במקומם הגיעו הרבה חדשים.. נפרדנו וחזרנו,שוב נפרדנו ושוב חזרנו. כל זה רק הוכיח לי שוב ושוב שאני נמצאת עם האדם הנכון בשבילי. עם האדם שאני רוצה לאהוב לנצח. לתפוס את האהבה הזו,ולשמור עליהתמיד. הוכחנו לכולם. בעצם,יותר מכל הוכחנו לעצמנו. והודות לו עכשיו אני כ"כמאושרת. ועכשיו צבא, בעצם כבר שנה צבא! וואו,כמה שצבא משנה הכל..הופך אתהעולם שלך,מנפץאת כל הבועות. אחת,אחת..לא מותיר שומדבר מאחור. איך זה שכמעט כולםמתרחקים? חווים את אותו הדבר מרגע הגיוס? מעין תסריט שכזה. התגייסת-אז אתה חייב להתרחק,להיעלם,לנתק קשרים עם הקרובים שלך,להכיר חבר'ה חדשים ולהיות רק איתם?! אני נלחמת בזה. את האהובים שלי הצבא לא ינצח. ואני... אנ</div>Sat, 26 Sep 2009 19:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (Katkatit =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=11271341http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=395142&blog=11271341http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=9367555<div align="right" dir="rtl">פשוט לא להאמין שהשנה נגמרת.. שהתקופה שלנו נגמרה. סיימנו י"ב.. מסיבת סיום מרגשת ויפה שאפילו הצליחה להיות מעבר לציפיות של הרבה מאיתנו. נהננו כ"כ.. נהנתי באמת! אפטר פארטי..שאיחדה את כולנו.. המון שטויות..אלכוהול...מוזיקה טובה... המון כיף...ובלי שום דאגות.. החזרה הביתהב-6 בבוקר כשהשמש כבר זרחה בחוץ, כולם עייפים אבל עם חיוך ענק על הפנים, וחלקנו עם דמעות בעיניים. לא רוצים לעזוב, רוצים שהמסיבה הזו תימשך לעד.. מבינים שהסוף כבר כ"כ קרוב.. שעוד קצת ואנחנו נתפזר לכיוונים שונים.. נעלה על מדים... אוח.. לצעוד אל הלא ידוע... עם פנים רציניות ובוגרות,אבל עם חיוך ענקי ושובבות שתשאר שם לתמיד בכולנו. אני ומקסים: מחזור י"ג. =] </div>Fri, 13 Jun 2008 22:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (Katkatit =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=9367555http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=395142&blog=9367555http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=8929654<div align="right" dir="rtl">כמה שהכל משתנה.... תוך כמה חודשים,ימים,כמה לילות.. והופס. זה שוב קורה. מבלי להרגיש,הכל חומק מבין הידיים, הכל מתהפך ונעלם, ושוב... כל התהיות,והבילבול והעצב.. הגעגועים וההרגשה החמוצה הזו, והמחשבות על מה אפשר לתקן, מה לעזאזל צריך לקרות כדי שדברים יהיו אחרת? משכנעת את עצמי שככה זה צריך להיות, שאין לי מה לעשות יותר, שנתתי מעצמי את כל מה שיכולתי. שזה הגורל.. שאין הסבר לכל דבר בחיים האלה. ויהיה לי טוב! אני יודעת שאני אחזור להרגיש את זה, מתישהו. הדרך עוד ארוכה... </div>Thu, 03 Apr 2008 16:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (Katkatit =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=8929654http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=395142&blog=8929654http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=8706918<div align="right" dir="rtl">&#1055;&#1088;&#1086;&#1076;&#1086;&#1083;&#1078;&#1077;&#1085;&#1080;&#1077; &#1057;&#1083;&#1077;&#1076;&#1091;&#1077;&#1090; אז כן..יש המשך לשלוש הנקודות שאתה כתבת עליהן... ועכשיו ניתן לראות את ההתחלה המתוקה שלו. גם אם זה בחוסר ידיעה מטורף, גם אם זה הסיכון הכי גדול, זה כ"כ שווה את זה. כ"כ התגעגעתי לזה.. לחייך בלי סיבה. לקרון מאושר.. לדעת שאתה שלי. "הם חיפשו את העיניים,אחד של השני,במשך כ"כ הרבה זמן.. וכשהעיניים סופסוף ניפגשו, נפל כוכב ומשאלה התגשמה לה." אנחנו =) </div>Tue, 26 Feb 2008 10:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Katkatit =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=8706918http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=395142&blog=8706918http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=8583391<div align="right" dir="rtl">זה אמיתי? זה באמת יכול לקרות.. בידיוק כשחשבתי שהלב שלי ננעל לתקופה ארוכה, מישהו הצליח למצוא את המפתח. אבל מה הלאה? כ"כ מבולבלת... ארר.. טיול שנתי ביום ראשון! יאי! אילת. =) חיוך קטן. שבוע טוב אנשים!</div>Wed, 06 Feb 2008 21:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (Katkatit =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=8583391http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=395142&blog=8583391http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=8242464<div align="right" dir="rtl">הרבה אנשים שאני מכירה, לרוב בוחרים בדרך הקלה כשמשהו קשה עומד בפניהם. בוחרים לבכות על זה ולא להתמודד, לנסות לברוח מהבעיה עד כמה שאפשר, להכחיש,להתנגד למציאות, להדחיק. חלק אפילו נסחפים ורוצים לגמור עם החיים שלהם. אבל אני עשיתי את הבחירה שלי. בחרתי בדרך הארוכה.. בדרך היותר קשה להתמודד עם מה שעובר עליי, אבל גם הדרך שמלמדת ומחזקת הכי הרבה. השתניתי. ורוב השינוייםלטובה יש בי חלק שמאוד גאה בעצמי, בחוזק שהתגלה בתוכי. יש עוד הרבה דברים שעומדים לקרות, הרבה התמודדויות בפנינו, אבל אנחנו חזקים ביחד,וכל אחד לחוד. אני לעולם לא אפסיק להאמין בך, לא משנה מה יקרה. כי אני ראיתי את הפנימיות שלך, את מה שאף אחד לא ראה ואני יודעת עד כמה היא מדהימה. אז רק נותר לנו להגיע ליום שבו אנחנו נחייך , ונצחק כשניזכר בהכל, בשמחה שבאמת תצא מהלב. בשלמות. ביחד ולסיום, משו אופטימי, תודה ענקית לכל מי שנמצא שם בשבילי! <P alig</div>Fri, 21 Dec 2007 14:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (Katkatit =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=8242464http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=395142&blog=8242464http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=8121218<div align="right" dir="rtl">סדק, שהתפתח לשבר. אני שבורה. רסיסים שהתנפצו ונשארו בפנים. רסיסים שממשיכים לפצוע את הנשמה. זכרונות שרק מקשים עליי.. דיבורים שלא מובילים לשומקום. רגש שהתקרר.. למה? </div>Thu, 06 Dec 2007 18:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Katkatit =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=8121218http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=395142&blog=8121218http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=7876370<div align="right" dir="rtl">הגיע הזמן לעדכן. בגלל השיפוצים בבית לא היה לי מחשב תקופה דיי ארוכה, וזה הכי בעכסה שיש!!!! לא חשבתי שזה כזה קשה וכזה מייגע לעבור שיפוצים בבית.. זה פשוט סיוט. כל הבלאגן הזה,הפרטיות כמעט ונעלמת,ושומדבר לא במקום שלו. תודה לאל שזה כמעט נגמר. הגשם כבר פה. הרוח הקרה,האוויר עם הריח המיוחד הזה, הטיפות הקטנות שנופלות על הפנים מידיי פעם, הקפוצ'ונים! =) הצורך להתחמם עם מישהו,ההתלהבות מנשיקות בגשם, הרומנטיקה שבזה... אבל איתם גם חזרה האפרוריות הזאת שגורמת לי לתחושה מוזרה, למין קור שכזהמבפנים מדיי פעם. &lt;שינויים?&gt; אז לכל מי שאוהב את הקור,תהנו ממנו! וכל מי שלא,תנסו להתחמם כמה שאפשר עם האהובים שלכם!!! חיבוק ושמיכה! שילוב מנצח! :) היום הולכות להכין עוגה עם דינדי! &lt;אם יהיו תמונות אני אעלה אותן &gt; ערב בנות! כ"כ בזמן המתאים. </div>Fri, 09 Nov 2007 15:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Katkatit =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=7876370http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=395142&blog=7876370http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=7641285<div align="right" dir="rtl">בוקר אחד,החלטנו אני ודינדי להיפגש ולהכין פנקייקס! ^_^ אז הגעתי לבושה בבגדי הבית,מוכנה להתלכלך. אחותה היתה גם ממש רעבה,ככה שהיה מי שאכל את רובם! :) וכשאני ודינדי יחד,אי אפשר שלא להשתגע.. אז תמונה אחת: &lt;כי היא גורמת לי לחייך בימים האפורים האלה..&gt; אני מתחילה להשתגע, ודינדי מצטרפת לעשות פרצוף למצלמה: &lt;אבל לי יצא פרצוף דאקי יותר טוף! חעחע XD &gt; מזמן לא עידכנתי. מחר אירוע =) הולכת לרקוד ולהשתחרר קצת...יאפי. ואתה חזרת. אושר. תזכור את המשפט על הלב הקטןששייך לך, אבל הוא מפוצץ באהבה ענקית כלפיך! סופ"ש מדהים לכולם! ^_^</div>Thu, 11 Oct 2007 08:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (Katkatit =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=7641285http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=395142&blog=7641285http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=7478326<div align="right" dir="rtl">"וכשהשמש נמחקת בשמיים.. והלב מטפטף לי דרך העיניים החומות.. אז אני זוכר שיש ידיים, שרוצות אותי קרוב, ואני יודע שזכיתי לאהוב" קשה להאמין שעברה לה כבר כמעט שנה. אני אוהבת כל דבר בך. כל דבר שאתה גורם לי להרגיש.. את האופן שבו אתה מצחיק אותי, האופן שבו אני צריכה לעמוד על קצות האצבעות כדי לנשק אותך, את האופן שבו אתה מביט בי.. המבטים העמוקים האלה שלך,שמשגעים וסוחפים אותי.. את האופן שבו אתה מחבק אותי למרות שלפעמים אני נמחצת, את האופן שבו אתה מנשק ומעיר אותי, את</div>Wed, 19 Sep 2007 17:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (Katkatit =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=395142&blogcode=7478326http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=395142&blog=7478326