<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>החיים ע&quot;פ נמו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991</link><description>אף אחד לא מת בתול...החיים דופקים את כולם</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 שניקה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>החיים ע&quot;פ נמו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991</link><url></url></image><item><title>דברים לעשות אחרי השיחרור</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=12512841</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;1. רישיון
2. השלמת בגרויות (מתמטיקה וכימיה)...כן, איזה באסה. אם רק לא הייתי משחקת ארץ-עיר כל שיעורי כימיה. 
3. לרדת 2 קילו לפחות. 
4. ניתוח אף...הגיע הזמן אחרי 20 שנה של אף מכוער
5. התנדבות בקיבוץ (שדה בוקר או עין גדי)
6. לרדת לסיני חובה! לא אכפת לי התרעות. 
7. לחסוך כסף ולהחליט לאן אני רוצה לטוס חוץ מארה&quot;ב.
8. לראות את כל הסרטים הקלאסיים שכולם ראו חוץ ממני (כי סוף סוף יש ליזמן)
9. לעשות שביל חוצה ישראל (לא חובה, סתם זרקתי את זה עכשיו כי הרשימה די קצרה וזה עצוב)
10. להתחיל להיות מהאנשים האלה שעושים טיולים בארץ. 
11. למצוא סוג ספורט שאני רוצה להתחיל לעשות .
12. לנסות להתחיל להיסגר על מה אני רוצה ללמוד. 

שיר היום: אריק ברמן - הסיגריה האחרונה








יושבים ארוכות ומקווים שמישהו יפתח את הפה וידבר, זה צהרי יום חמישי, עניין של שעות והכל הולך להיגמר. ואת ודאי היית עכשיו אומרת &quot;בוא נסתלק מכאן, מה אתה אומר?&quot;, את לא בנוח בקהל. מפה לשם פורסים את הלחם, מוזגם עוד יין אדום אל הכוסות, ומהצד אני קולט את יהודה לוחש לג&apos;וני משהו בסוד. ואת ודאי היית עכשיו אומרת &quot;תראה את שני כפויי ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 25 May 2011 01:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שניקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=12512841</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=393991&amp;blog=12512841</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=12466112</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש מצב שהגעתי לרמה הכי נמוכה...שעמום מטורף ואני לא יכולה להרדם בגלל שכל לילה ב4 ימים האחרונים הלכתי לישון באיזה 6 בבוקר. סתם האמת הפעם ספציפית לא אבל עדיין לא יכולה להרדם ואני רואה את הסדרה סמנתה מי באינטרנט וזה כל הזמן נתקע אז אני נותנת לזה זמן (כמו ביוטיוב שיתמלא כזה...לא יודעת להסביר) אז החלטתי בנתיים לכתוב פוסט חפירה. באמת שזאת עומדת להיות חפירה לא חשובה אתם אפילו לא חייבים להמשיך לקרוא (אתם זה גורודצקי מן הסתם).
קיצר זה מוזר לשבת פה ב1 בלילה בשעמום כזה ולכתוב פוסט זה אווירה כזאת של הלילות האלה בחופש הגדול שיש פשוט את כל הזמן שבעולם ואין מה לעשות בו, ממש לא הרגשה של צבא שחוזרים הביתה פעם בשבועיים. אוליזה בגלל התחושה הזאת של סוף, כמו סוף שנה אז סוף השירות שלי וכנראה זה כמו תמיד החום הזה והתחושה הזאת של קיץ שגורמים לי לנוסטלגיה ואז לפוסטים של חפירה על דברים לא חשובים שקרו לפני שנתיים. אגב הכתיבה הזאת בלפטופ בלילה תוך כדי עצירת כתיבה מידי פעם בשביל מבטים חושבים כאלה גורמת לי להרגיש כמו קארי ברדשו ואני ממש אוהבת את זה כל מה שחסר לי זה לעשן (משהו בעייתי כרגע בלי להירצח ע&quot;י אמא שלי) ולש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 02 May 2011 01:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שניקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=12466112</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=393991&amp;blog=12466112</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=12463320</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איזה נורא זה להבין שמי שתמיד היה שם זה מי שתמיד רצית פשוט לא הבנת את זה...ועכשיו הוא כבר לא שם 

I wanted you to know that I love the way you laughI wanna hold you high and steal your pain awayI keep your photograph and I know it serves me wellI wanna hold you high and steal your pain...Because I&apos;m broken when I&apos;m lonesomeAnd I don&apos;t feel right when you&apos;re gone away.You&apos;ve gone awayYou don&apos;t feel me hereAnymore.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 30 Apr 2011 21:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שניקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=12463320</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=393991&amp;blog=12463320</comments></item><item><title>הוא עוזב...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=11903931</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהשנייה הראשונה שראיתי אותך אהבתי אותך, כ&quot;כ
בהתחלה לא אהבת אותי ועשית לי חיים קשים ולאט לאט התחלת יותר לחבב אותי ולהתקרב אליי וככל שהתקרבנו והכרתי אותך יותר גיליתי כמה אתה מדהים, כמה שאתה אפילו יותר ממה שיכולתי לדמיין. בחיים לא היה בן שהייתי מסוגלת פשוט לספר לו הכל ואתה, אני רק מסתכלת בעיניים היפות שלך ואני מרגישה הכי מוגנת בעולם, כאילו לא צריך בכלל עולם או אנשים אחרים חוץ ממך
אבל שיגע אותי לא לדעת איך אתה מרגיש ויכול להיות שאתה בעצם חושב שאני סתם אחת כי בנות יכולות להמציא סיפורים שלמים כשהן מאוהבות ויכול להיות שאני צודקת אבל אין לי סיכוי לדעת כי אתה המפקד שלי
ועכשיו אתה עוזב...היחסים שלנו כבר לא בדיוק טובים, התרחקנו, או יותר נכון אתה התחלת פחות לאהוב אותי והתרחקת ואני במקום לקרב הצלחתי רק להרחיק אותךאבל עדיין כ&quot;כ אוהבת אותך ומשגע אותי לחשוב שעכשיו אני צריכה להתרגל לדברים בלעדייך, צריכה לנסות למצוא טעם להכל כשאין אותך...אבל אני לא שולטת בזה, כשאתהלא נמצא אני אדישה להכל ולא מעניין אותי שום דבר וכאתה נמצא, כשאתה איתי, אני הכי מאושרת בעולם

אבל בזמן האחרון אתה כזה רחוק ואני מרגישה שא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 10 Jul 2010 09:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שניקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=11903931</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=393991&amp;blog=11903931</comments></item><item><title>השיר מהגן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=11576548</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עוד שעה אני בת 19...
אני לא יודעת למה תמיד בימי הולדת כולם שמחים ורק אני עצובה. רק אני מרגישה איך שהשנים עוברות מהר ואנחנו לא מספיקים כלום ולא עושים עם עצמנו כלום, לפעמים נראה לי שנולדתי עם ראש של בת 80
19 שנים ולא עשיתי כלום, לא חוויתי כמעט כלום ממה שרוב בני ה19 כבר חוו ואני עוד לא מוכנה להיות בת 19 ואז 20 ואז עוד כמה שנים וזהו, אני זקנה...פשוט מפחיד

אני חייבת לשנות משהו. אני כל הזמן כותבת את זה אבל זה לא קורה כי אני לא יודעת מה אני צריכה לעשות. טוב אני אקדיש לזה קצת מחשבה, במילא אין לי איך להעביר תזמן בבסיס.

שיר היום: כנסיית השכל - השיר מהגן&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 07 Feb 2010 23:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שניקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=11576548</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=393991&amp;blog=11576548</comments></item><item><title>שירים שמזכירים לי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=11412591</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;1. על גבול הצפון - שימי רון. השיר הראשון שאני זוכרת שאי פעם שמעתי.
2. כשאני איתך אני כמו דג - שרית חדד וקובי אוז. כשהייתי בכיתה א&apos; בקייטנה ושמעתי אותו באוטובוס בדרך לקייטנה בבוקר. 
3. התחנה הישנה - טיפקס. זוכרת אותו מהתקופה של כיתה ב&apos;, בעיקר מהשבעה של סבא שלי.
4. אהבנו - אביב גפן. כמה שעות אחרי שההורים שלי הודיעו לנו שהם מתגרשים הוא היה ברדיו. עד היום לא מסוגלת לשמוע אותו.
5. שירי ווסטלייף - הייתי די מכורה אליהם בכיתה ד&apos;. זוכרת שנסענו לאיזה חוות שאנטי בגליל (כזה מתאים להורים שלי) וזה היה הדיסק היחיד שלקחתי ושמעתי אותו בלופים במשך 4 ימים (תקופת הדיסקמן...)
6.אם תלך - עידן רייכל. מזכיר לי את סוף היסודי. תקופה שהייתה לי ממש רעה אבל השיר עדיין מדהים.
7. eric clapton - tears in heaven
כשנסעתי עם אמא שלי לטיול בת-מצווה שכחתי את כל הדיסקים שלי חוץ מדיסק אוסף של שירים ישנים שאבא שלי הביא לי.זה היה אחד השירים בדיסק וזה השיר ששמעתי הכי הרבה והכי מזכיר לי את התקופה. 
8. Michelle Branch - All You Wanted
זה היה בשבוע הראשון או השני של התיכון כשעוד פחדתי שם מהצל של עצמי ובעיקר שנאתי את המקו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 24 Nov 2009 23:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שניקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=11412591</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=393991&amp;blog=11412591</comments></item><item><title>נהיגה, פריז וחברת החשמל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=11090111</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החלטתי לחדש, כנראה לא מרגישה טוב או משהו כזה.הסברים למה החיים שלי בזבל (אני יודעת שזה נושא משעמם. אני גם יודעת שאתם יכולים ל**** לי):1. עוד חודש אני מתגייסת 2. ולמרות שעוד חודש אני מתגייסת עדיין אין לי רישיון וכנראה גם אף פעם לא יהיה לי. אני אהיה כמו דוד מוטי שבגיל 57 אין לו רישיון ועדיין נוסע באוטובוסים.3. במשך חצי שנה לקחתי תרופה נגד פצעים בעור. בגלל התרופה הזאת לא יכולתי לעשן, לשתות, להיחשף לשמש, לעשות שעווה (חצי שנה גבות מכוערות!). העור שלי היה יבש כ&quot;כ והיתקלף וגירד והיו לי פריחות והייתי בדיכאונות מטורפים. לפני חודשיים סיימתי עם הטיפול ועכשיו חזרו לי הפצעים, דבר שקורה ב8% מהמקרים (שברור שאני אחד מהם).4. אמא שלי רוצה לקחת אותי לפני הגיוס לפריז. אני לא רוצה לטוס לשם בגלל כל מיני דברים בסגנון זה שהצרפתים חשים את עצמם, שאין שם הרבה מה לראות חוץ ממוזאונים ובגלל שאני מאמינה שאפשר לתת לה בקלות שם נוסף שהוא &quot;בירת האנטישמיות&quot; (לא באתי לקחת לאף עיר את הכבוד, אולי יש עוד ערים שהן יותר אנטישמיות, אבל זה לא קשור כרגע אז נניח שאני צודקת).5. התחלתי לעבוד בחברת החשמל. תיקחו את תיאורי העבודה של האי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 23 Jul 2009 22:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שניקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=11090111</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=393991&amp;blog=11090111</comments></item><item><title>סיום תיכון 2 (כבר היה פוסט אחד על זה...)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=10878161</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש כבר את התחושה הזאת של הקיץ, את הריח הזה ואת החום שהוא לא חם מידי עדיין (חוץ ממה שהיה לפני יומיים... זה היה מטורף) שכבר 12 שנים גורמים לי לתחושה הזאת שאני כ&quot;כ אוהבת, התחושה הזאת של סוף שנה. טוב אוהבת אבל גם קצת לא אוהבת. במיוחד עכשיו שזה לא שמחה זה עצב עם תחושה אחרת אולי פחד. 12 שנה הייתי מסיימת שנת לימודים ויודעת שאחרי הקיץ אני חוזרת ועכשיו זה לא ככה. אני עוד חודשיים מתגייסת והחיים שלי עומדים להישתנות 180 מעלות ואף פעם לא יחזרו להיות מה שהם היו וכל האנשים שעד לפני שבועיים הייתי רואה אותם כל יום והם היו פשוט חלק מהחיים שלי זה מוזר לחשוב שאני אמשיך בחיים שלי והם בשלהם וכל אחד ילך לכיוון אחר ועוד 10 שנים אני אלך ברחוב ופתאום אני אראה מישהו שהיה איתי בכיתה ואז ישאלו אותי מיזה ואני אגיד את המשפט הזה &quot;היה איתי בתיכון&quot;.שיר היום: אברהם טל - הזמן עושה את שלו. פשוט מרגיש מתאים...הזמן עושה את שלו
והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים
לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו 
שכל דבר בא במקומו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 22 May 2009 00:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שניקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=10878161</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=393991&amp;blog=10878161</comments></item><item><title>סיום תיכון =]</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=10691624</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יודעת שעוד לא נגמר...נשארו בערך 8 ימי לימודים אבל פשוט אני בנאדם רגשני ונוסטלגי ולחשוב שאני עומדת לסיים בית ספר שזה 12 שנה שזאת הייתה התקופה הכי מטורפת והתקופה שאני אזכור כל החיים שלי. כל החיים שלי שאני זוכרת כל מה שקרה לי ועיצב את האישיות שלי היה ב12 שנים האלה זה פשוט מטורףזה מטורף כל הסרטים על התיכון וסיום התיכון ושאני עכשיו עומדת לסיים. כל הזכרונות שלי כל הדברים הרעים והטובים שקרו לי זה פשוט מטורף שכל זה נגמר שאני לא אראה יותר את האנשים האלה, שבעצם מעכשיו החיים שלי מתחילים באמתטוב היום אני במצב קצת הזוי אז הפוסט הזה קצת עקום אני חושבת שאחד יותר נורמאלי על סוף תיכון יבוא בהמשךשיר היום: מוניקה סקס - מכה אפורההיא אמרה לי תראה
החיים די קלים
נשכור לנו חדר בדרום תל אביב
ונחיה כמו גדולים
ונחיה מדקה לדקה
נמצא עבודה זמנית לא רצינית
וגם נחתום בלשכה
אולי גם תמצא איזה נושא לכתיבה
לא משהו עמוק משהו מתוק
סיפור אהבה
עם המון מטאפורות
עם המון דימויים
הגיבור יהיה שיכור
כמו שאתה בחיים.
יש כאב יפה שעובר מהר
כשאני רוצה לא להיזכר
איך אני עמדתי שם
איך אני אמרתי לה
ככה את יפה
זה מה ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 01 Apr 2009 19:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שניקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=10691624</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=393991&amp;blog=10691624</comments></item><item><title>תשובות לשאלון השבועי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=10634253</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה כולם עשו ואת לעולם לא תעשי?נבר סיי נבר מה מעולם לא אמרת?אף פעם לא אמרתי &amp;quot;אני אוהבת אותך&amp;quot; למישהו... מה מעולם לא אכלת? חזיר ועוד חיות לא כשרות כאלה (חוץ משרימפס פעם בטעות)במה מעולם לא צפית בטלוויזיה? האח הגדול...לא מבינה את ההתלהבותלמה מעולם לא הקשבת? (מוזיקה)דיכאון וטרנסים מוזרים מה לעולם לא תעשי באמצע במה באולם מלא באנשים?חחח מספיק דברים ומה כן?אה לנשום לאכול לדבר ...כאלה ולסיום, האם תרצי לחיות בארץ &amp;quot;לעולם לא&amp;quot;?איזה ארץ זאת לעולם לא? מה יש שם?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 14 Mar 2009 21:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שניקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=393991&amp;blogcode=10634253</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=393991&amp;blog=10634253</comments></item></channel></rss>