<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>כשאלוהים סוגר דלת, הוא פותח חלון.. כדי שנקפוץ ממנו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Vikusik=). All Rights Reserved.</copyright><image><title>כשאלוהים סוגר דלת, הוא פותח חלון.. כדי שנקפוץ ממנו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940</link><url></url></image><item><title>כשאתם חושבים שמצבכם הוא הכי גרוע, תתעודדו! יש אותי =)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6790424</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קיצר הגעתי לשיא הטיפשות. כזה שיא עוד לא היה (טוב פסדר עד שיאנה אמרה לי שהיא שאלה מה שם המשפחה של היטלר.......)
הנה דוגמה לכם....

הוא: מה נשמע?
אני: הכל טוב מה איתך?
הוא: סבבה סבבה מה חדש?
אני: וואי ראיתי כפול סבבה.... אין חדש ואצלך?
אני: אוי בלאט זה באמת פעמיים......


מבינים אותי?!@#
אבל זה עוד לא הכל. אפילו לא עשירית. אוקיי בעצם עשירית זה כן...... אבל הבנתם ת&apos;כוונה......
עוד דוג&apos; לטיפשות שלי זה חתיכה מהשיחה עם אלכס:
הוא: אפילו זבובים לא מזדיינים (זה ביטוי ברוסית)
אני: איך אתה יודע?
הוא: הם מזדיינים רקבשביל להתרבות 
אני: לא נכון...... אולי הם שמים קונדום.......


כה כה תצחקו..... הוא בכה......
הדבר שאותי אישית הצחיק אחושרמוטה זה לא זה....... אלא העובדה שהתחלתי להשפך אחר כך במחשבה של &quot;זבובים לא מזדיינים. הם מטילים את הבציםי שלהם. לפיכף אין באפשרותם לשים קונדום&quot;
ורק חצי שעה או רבע שעה אחר כך התחלתי עוד יותר להשפך כשהבנתי מה עובר לי בראש...... יותר נכון מה לא עובר לי בראש..... (תיקון אחרון: עף בראש)

פסדר חפיף..... לפחות ככה העולם שלי לא משעמם. אם הייתי יותר חכמה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 22 Jun 2007 13:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vikusik=))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6790424</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=390940&amp;blog=6790424</comments></item><item><title>אפצ&apos;י מסריח.........</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6726761</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן..... האפצ&apos;י שלי עדיין מסריח...... קיצר אל תשאלו....... =/ סתם פו
קיצר היום היה יום די משעמם ולא היה שום דבר מיוחד. רק שכ&quot;כ רציתי סושיייייייייייייי
:&apos;( סושיייייי
ולא היה מה לאכול בבית =( (כמו תמיד.....)
אז הסתפקתי בתה ומרק משקית קטנה כזאת......
וגלידה....
אני יושבת עכשיו 7 דקות ל12 בלילה ורעבה אחושרמוטה.
נסענו היום לבני עיש וראינו אצלו סרט והבטן שלי עשתה שמיניות באוויר......
אבל כבר לא רציתי לאכול כ&quot;כ מאוחר בלילה כי אחר כך אני לא אצליח להירדם ובבוקר אני אתגלגל מהמיטה כמו חבית (כשאני טוחנת בלילה, אני טוחנת כמו שצריך!!!!)
קיצר נחכה למחר...... לא שמחר יהיה מה לאכול :&apos;( 
אוף לא רוצה לקום בבוקר......


נ.ב
בלאט נכנס לי לעין pepel מהסיגריה של ג&apos;ניה/פשה/שניהם ביחד...... איה!!!!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 13 Jun 2007 23:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vikusik=))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6726761</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=390940&amp;blog=6726761</comments></item><item><title>הצילו.... אני טובעת!!!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6718768</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תמיד מפילים הכל עליי.... ובסוף גם מתגלה שאני לא אשמה (מתגלה לי..... כולם ממשיכים להאשים אותי). הכי נוח להאשים אותי. למה לא? זה לא שאני אגיב גם על זה... 
הרסתם לי כ&quot;כ הרבה. ואתם ממשיכים להרוס. אולי די? לא נמאס לכם? עזבו אותי בשקט! דווקא כשאני הכי מנסה לצאת מהבוץ הטובעני, באים אנשים שאני חושבת שהם ימשכו אותי ביד החוצה, והם באמת תופסים לי את היד, אבל דוחפים אותי בחזרה לבוץ!!!!!!
צעד אחד קדימה, ושניים אחורה. זה בדיוק מה שקורה.
אוף אני צריכה לדבר איתו. אולי הוא סוף סוף יוציא אותי מהבוץ הזה. איך הייתי רוצה לעזוב את כל החיים האלה ולעבור למקום אחר. רחוק רחוק רחוק!!!!!!!!!!!!!!!!
מקום שאף אחד לא ימצא אותי שם. מקום שאני אתחיל בו חיים חדשים. חיים חדשים עם בנאדם אחד רק.
בנאדם יחיד שסובל את החפירות של השעתיים בפלאפון שלי...... ולא מנתק לי. הוא מקשיב. ומייעץ. ואני יודעת שהוא שם בשבילי. ואני יודעת שכשרע לי אני יכולה לשים את הראש על הכתף שלו והוא לא סתם יחבק ויגיד הכל יהיה טוב. הוא באמת יגיד דברים שיעזרו. עצות מועילות. ולפעמים ינסה בעצמו לסדר דברים.
אני כ&quot;כ מתגעגעת אליו עכשיו שאי אפשר לתאר את זה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 12 Jun 2007 23:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vikusik=))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6718768</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=390940&amp;blog=6718768</comments></item><item><title>נחנקת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6710867</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרגשתי שאני נחנקת. אין לאן לברוח. אין למי לצעוק. כבר אין אפילו טעם לדמעות. 
כ&quot;כ שונאת את כל מה שקרה לי. ואין אפילו דרך למחוק הכל. הכל נשאר במודע.
הכל מזכיר את זה. זה הרס אותי. מבפנים ומבחוץ. 
אין מילים לתאר את ההרגשה. את השנאה. את האכזבה המתמדת. הידיים עכשיו רועדות. הדמעות זולגות. הזכרונות עולים. כמה שאני לא אדחיק הכל, זה תמיד יצוף..... כמו חרא. 
איך אפשר לסמוך על אנשים אחרי שהבנאדם הכי הכי הכי קרוב אלייך פוגע בך בצורה הזאת בדיוק כשהכי היית צריך אותו? 
איך אפשר לסמוך על האנשים הכי קרובים אלייך כשאתה יודע שאחד מהם בגד באמון שלך. הרס אותך. נטל ממך את הדבר שהכי היה לך חשוב.
כ&quot;כ הרבה שנים עברו, ועדיין בלילה, כשאני מתחילה להזכר בהכל, אני מתפללת שכשאני אקום מחר בבוקר אני אגלה שהכל היה רק חלום רע וארוך.
הכל נגמר. 
הכל בסדר. 
אני בסדר. 
אבל לא.
אני יודעת שזה לא חלום. יותר נכון סיוט. זה הכל אמיתי. וזה לא בדיוק הסיוט שאני בניתי לעצמי, זה הסיוט שגררו אותי אליו בכוח. 
כשאני מבינה שהכל אמיתי הדבר היחיד שאני מתפללת אליו, זה שאני פשוט לא אקום בבוקר........&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 11 Jun 2007 22:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vikusik=))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6710867</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=390940&amp;blog=6710867</comments></item><item><title>נקודה עשרונית.......</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6667391</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פעם הבאה שאתם הולכים לחנות ירקות, תוודאו שהמוכרת תשים נקודה עשרונית. ונחשו למי זה קרה? לא..... לא לי (לפחות עדיין לא). לאמא שלי =) קרוב מספיק =)
וכך החשבון מחנות הירקות עלה מ 31.70 ש&quot;ח ל-3170 ש&quot;ח =) גאונות!

ניסיתי אתמול להגיד לה........ זה התחיל ככה: &quot;אמא...............&quot; ונגמר ככה: &quot;אפשר לנשוך אותך?&quot; (אם אתם שואלים על התגובה שלה אז זה הלך ככה: &quot;O_o נדפקת? לכי לישון.......&quot;)
נו מה אני אשמה שלא יצאו לי המילים הנכונות מהפה???
אה ואם אתם שואלים מה נסגר עם הלנשוך, אז אני תמיד נושכת אנשים. =) עכשיו קצת פחות כי יש פה ושם כמה איומים על חיי אבל בכללי כןן..... אני נושכת......

קיצר אין לי מושג איך אני אבקש ממנה. ופאק אני כ&quot;כ צריכה את זה!! אני מרגישה את זה פשוט. למרות שזה מפחיד אותי, אני די מצפה לפגישה הראשונה פנים מול פנים. זה הולך להיות מביך...... כאילו מה אני אגיד? אוקיי אני אכנס, אגיד שלום, אשב ו.........? איך מתחילים? במחשב הכל הרבה יותר קל =(
אבל לא נורא. נגיע לאותו גשר, נעבור אותו. עכשיו המשימה היא לזחול לאותו הגשר.....

דרך אגב...... תגידו גם האפצ&apos;י שלכם מסריח???@#!
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 05 Jun 2007 22:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vikusik=))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6667391</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=390940&amp;blog=6667391</comments></item><item><title>התביישתי...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6659841</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התביישתי לבוא ולבקש ממנה עזרה. התביישתי בזה שאני לא מצליחה לבד. פשוט לא מצליחה. אני יודעת שאני צריכה את העזרה הזאת, אבל לא יכולתי לבוא ולבקש אותה ממנה. אני גם פוחדת שהיא תשאל שאלות. &quot;למה? בשביל מה? מה, החברות שלך והמשפחה שלך לא מספיקים לך?&quot; ובכן, לא. ואת לא יודעת די הרבה דברים שבגללם אני צריכה את העזרה הזאת. אוף!! עד שסוף סוף אני קולטת שאני צריכה עזרה אני לא יכולה לבקש אותה!!! סתומהההההה אחתתתתתתתתתתתת

בחיים שלי לא חשבתי שאני אוכל להפתח אליו ככה..... ורגע לפני שסיפרתי, הייתי בטוחה שזה יהיה הסוף..... שהוא יגיד לי שהוא לא רוצה להכנס לבאלגן כזה. כ&quot;כ פחדתי שהוא ישנה את הדעה שלו עליי. שהוא יחשוב עליי דברים רעים. בחיים לא חשבתי שהוא כ&quot;כ יתמוך בי!!! זה כ&quot;כ עזר לי לספר לו. להוציא את כל מה שיושב על הלב. הוא הוכיח לי שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. וכן, אני סומכת עליו! כשהוא אמר לי שזה לא ישנה את הדעה שלו עליו זה עשה לי כ&quot;כ הרבה! זה פשוט כאילו בבום נפל עליי איזה בנאדם מדהים יש לצידי! כל החיבוקים האלה באותו הרגע פשוט עזרו לי כ&quot;כ. זה מה שהייתי צריכה והוא ידע את זה! אף פעם לא הרגשתי כזאת תמיכה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 04 Jun 2007 21:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vikusik=))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6659841</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=390940&amp;blog=6659841</comments></item><item><title>טיפת אושררררר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6621771</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקי אני צריכה להתחיל ללמוד להפסיק עם כל המחשבות האלה...... זה כבר נהיה כ&quot;כ מטומטם ואבסורדי!!! כאילו, בשביל מה אני נכנסת לסרטים כשהכל מושלם???
סעמק מפגרת אחתתתתתתתת
וכמה שלא הייתי לחוצה ועצובה ומה שזה לא יהיה בימים האחרונים, היום הוא הראה לי שזה כ&quot;כ לא נכון כל מה שאני חושבת!!!
כן, יש תקופה לא קלה. אבל שנינו לא נוותר!!!!!! נעבור את זה!!!!!!!!
למרות שלא ראיתי אותו היום הרבה זמן, זה היה מושלם בשבילי!!!!!
כל הניסיונות שלו לרצוח אותי, הצחוקים, הנשיכות, הירידות, הנשיקות, החיבוקים הכלללללללללללללללללל היה פשוט מושלםםםםםםםםםםםםםםםם
בדיוק עכשיו הוא התקשר אליי להגיד לי לילה טופיק וחלומות פז...... חחחחח
כ&quot;כ טוב לי איתו עכשיו!!! כאילו כשאני איתו, הכל פשוט זורם...... כ&quot;כ זורם...... אין לחץ, אין דאגות, אין חששות, אין עצב, אין שיעמום, אין שום דבר כזה!!!
ומה יש? יש המון שמחה, יש צחוקים, יש כיף, יש הנאה, יש רוגע.........
כשאני חושבת על כל הטוב הזה, פשוט עולות לי דמעות מרוב שמחה ואושר!!!!
אני יודעת שהאושר הזה קצר כי תכלס אין אושר לאורך זמן....... אבל אני גם יודעת ששנינו נעשה הכל כדי להמשיך את&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 30 May 2007 23:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vikusik=))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6621771</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=390940&amp;blog=6621771</comments></item><item><title>הלו....?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6590517</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקע זה היה אחד הימי שישי הכ קורעים שהיו לי בזמן האחרון.......... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
הקטע הכי חזק מבחינתי היה כשאני וליליה וקסיס החלטנו ללכת לשירותים........ אז נתתי ת&apos;פליק שלי לויטליק ואמרתי לו שאם ההורים שלי יתקשרו שיגיד להם שאני בשירותים אחרת הם יאכלו סרטים שאני בבי&quot;ח גוססת ובגלל זה אני לא עונה.......
ובדיוק בשניה שבאתי לתת לו ת&apos;פליק הוא החליק לי מהיד ונפל והסוללה עפה.......... אז הוא היה קצת מנותק.......... חחחחחחחחחח (הזמן הזה הספיק לאמא שלי להתקשר 3 פעמים בערך...... תחשבו בעצמכם כמה זמן לוקח לחבר פליק ולהדליק מחדש)
בקיצור, בזמן שאני מחכה לקסיס מחוץ לשירותים עם הפליק שלה ביד שלי, מישו התקשר אליה.... חשבתי לעצמי &quot;טוב אני אענה.... ואם זה משו דחוף?&quot;
וככה הלכה השיחה..........
הוא: &quot;קסושה?&quot;אני: &quot; אממ לא זאת חברה שלה.... מי זה?&quot;הוא: &quot;ויקה אתכם?&quot;אני: &quot;ליקה?&quot;הוא: &quot;כן ויקה.... היא אתכם?&quot;אני: &quot;אני ויקה..... מי זה?&quot;הוא: &quot;אה ככה את.... שואלת מי זה....?&quot;אני: &quot;אבא?!@#&quot;

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אם היה לכם מושג עד כמה זה היה מצחיק באותו הרגע.......&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 26 May 2007 15:37:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vikusik=))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6590517</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=390940&amp;blog=6590517</comments></item><item><title>i&apos;m going for it</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6582068</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ידעתי שזה מה שאני צריכה..... ידעתי שאם אני אוכל לדבר עם בנאדם מסוגו אני ארגיש יותר טוב. ידעתי, וצדקתי!
עד כמה שזה נשמע מוזר, דפוק או מה שתרצו, הוא עוזר לי..... וירטואלית אבל עוזר...... 
יש דברים שהוא אומר לי שכבר אמרו לי, אבל התגובות שלו על הדברים שרק הוא יודע כ&quot;כ עוזרות לי!
שפכתי את כל אשר על ליבי במיילים....... אף פעם לא הייתי כ&quot;כ פתוחה! הרגשתי קצת..... קצת...... ערומה כזאת.
כאילו אין כבר שום דבר שיסתיר כאב, בושה, אשמה. הכל גלוי. פחדתי לקחת את הסיכון הזה ולהפתח ככה. אבל לקחתי אותו..... והנה, לא טעיתי.
והנה עונה לי אדם בלי דעות קדומות, בלי גזענות, בלי צביעות, בלי שנאה, בלי אהבה (הפעם זה טוב...)
בנאדם כ&quot;כ ניטרלי!
אני משווה את זה למשו שאמרתי לחברה שלי לפני כמה זמן: &quot;כשלא טוב לך במקום מסוים, ופותחים מולך דלת למקום טוב יותר ואיפה שרוצים אותך, לכי על זה.... יותר גרוע ממה שעכשיו לא יכול להיות&quot;.
אז הנה, הוא פותח בפניי את הדלת ומושיט את ידו לעזרה. אז למה אני לא יכולה לקחת את ידו? למה למרות שאני נורא נורא רוצה, אני קצת מפחדת?
באמת שיותר גרוע ממה שיש עכשיו לא יכול להיות.........

כשנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 25 May 2007 18:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vikusik=))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6582068</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=390940&amp;blog=6582068</comments></item><item><title>No more Vodka.....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6432040</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;והפעם בלי שטויות ובלי צחוקים. אני רצינית. זה מוגזם כבר. הוא כ&quot;כ צדק אתמול כשדיבר איתי על זה. תודה =)
דוגרי זה עזר כזה..... כמו מן wake up call
אז זהו........ יותר לא שותה..... והאמת להגיד לכם, גם לא ממש בא לי עכשיו.......
קיצור, עכשיו שבת בערב.... כולם במדורות שלהם.... ובתור מישהי שנשארה בכלל בבית בערב מקסים שכזה, הייתי חייבת לתעד את פעילויותיי בבלוג:
1) ראיתי סרט.......(פעם שניה...... משעמם)
2) שתיתי מיץ...... (היה כיף ברמות)
3) חפרתי לאמא...... (היא מעוצבנת עליי עכשיו)
4) הסתכלתי על התקרה פול זמן....... (מצאתי כתם מוזר!!!!)
5) ניסיתי להגיע לכתם הזה ולנקות אותו........ (אמממ בואו פשוט נגיד שזה לא נגמר טוב......)
קיצר הבנתם ת&apos;פואנטה!!! משעמם לייייייייייייייייייייייי
אההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
אני משועממתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
שיעמם לייייייייייי לה לה לה לה לה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ואפילו אין לי למי לחפור כי אבא ישן וכולם במדורה אוכלים ושותים (בעצם נראה לי זה רק שותים)
אתם בטח חושבים למה אני בבית....... (או שלא.... אבל אני עדיין אגיד לכם!!!!)
ק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 May 2007 21:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Vikusik=))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=390940&amp;blogcode=6432040</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=390940&amp;blog=6432040</comments></item></channel></rss>