<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Little White Light</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Dior.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Little White Light</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885</link><url></url></image><item><title>עידכון שיגרתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=11173356</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תחילה אני רוצה להביע את התנצלותי על חוסר העידכונים שגרם לכם, הקוראים להתאכזב ממני 
כיוון שהבטחתי שמהעידכון הקודם שתהיה כמות יותר גדולה של עידכונים בתדירות גבוהה יותר מהקודמת. וזה לא קרה- ועל כך אני מצטערת. 

אז ככה, העידכון הבא הולך להיות שיגרתי כמו שצויין בכותרת. אני לא הולכת להתמקד בנושא אחד אלא להעמיס עליכם 
כמה נושאים ביחד. 

אני בטוחה שכולכם הבחנתם בעיצוב החדש, אני לא ממש סגורה עליו. אז הוא מוגדר כעת כ&quot;זמני&quot;... 
אני ואלון נפרדנו, אני לא רוצה לפתוח את זה כאן כי הייתי רוצה שזה יישאר בגדר אינטימי ושהנושא הזה יהיה רק בינינו 
אבל מה שאני כן רוצה להגיד זה שטוב לי ככה ואני לא אומרת את זה כי היה לי רע איתו או משהו שרומז על הרגשה רעה בקשר שלנו. פשוט הרגשתי שאני לא בנויה לחבר כרגע, טוב לי עם ה&quot;רווקות&quot; הזאת או איך שלא תקראו לזה, פשוט טוב לי ככה. 
מה שהכי חשוב זה שאנחנו שומרים על הקשר שלנו בתור ידידים וזה עושה לי רק טוב. 

הייתי באילת והתחדשתי בהמון דברים; גופייה וקלמר מבילבונג, מכנס קצר, צמידים, שרשרת, כפכפים, גופיות מהאנס
ואני בטוחה שיש עוד כמה דברים ששכחתי. 
חוץ מזה שקניתי תיק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 20 Aug 2009 16:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Dior.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=11173356</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387885&amp;blog=11173356</comments></item><item><title>השיר שלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=11059175</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מקווה שתאהבו: 

&quot;יושבת וכותבת דברים שנשכחו 
מנסה לחשוב מעבר למילים שנאמרו 
וקשה לי לומר שקשה
כי אני יודעת שזה לא משנה 

ומחר כולנו נקום 
&lt;SPAN&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Jul 2009 00:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Dior.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=11059175</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387885&amp;blog=11059175</comments></item><item><title>עדיין בחיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=11022088</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפעם האחרונה שכתבתי בבלוג הזה הייתה לפני חצי שנה כמעט, אני בספק אם נשארו פה קוראים 
אז החלטתי שאני פשוט אכתוב לעצמי ואם אני עדיין מעניינת אתכם מה רע? 

אתם לא מתארים לעצמכם כמה שינויים עברו עליי מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן.
התבגרתי, מבחינה חיצונית ונפשית. בניתי לעצמי מחסומים ואמצעי הגנה מפני הסביבה 
התחלתי להאמין לאנשים שאומרים שהם אוהבים אותי, הבנתי שהדבר הכי מפחיד בעולם זה להגיד את המשפט 
&quot;אני אוהב\ת אותך&quot; ולהתכוון לזה. ואדם שמסוגל להגיד את המשפט הזה בלי לחשוש הוא אדם ששווה להאמין לו. בדרך-כלל. 

מצאתי אהבה, או יותר נכון האהבה מצאה אותי. אני לא אחת שרודפת אחרי אהבה או מערכת יחסים 
אני חושבת שזה צריך להגיע בזמן הנכון ובמקום הנכון.. וכשזה מגיע יודעים ומרגישים את זה. 
אני איתו כבר בערך חודש וכיף לי. הוא הבנאדם הכי מקסים שאני מכירה ותמיד יבין אותי, לא משנה מה יהיה.. 
אני יודעת שחלק מכם חושבים &quot;אויש היא רק בהתחלה ובגלל זה היא כל-כך נאיבית&quot; אבל זה לא ככה, אני יודעת איך מתנהלים העניינים 
ושיש מצבים שבהם נפגעים מאהבה. אבל כרגע, טוב לי. ואיך אומרים? &quot;שלא ייגמר לעולם&quot;.3&amp;gt; 

נזם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 02 Jul 2009 17:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Dior.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=11022088</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387885&amp;blog=11022088</comments></item><item><title>זיבולי שכל חח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=10458599</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השבועות עוברים מהר, בסך-הכל בבית-הספר ממש אחלה.. 
התחלנו מחצית חדשה היום ויש לנו ביום ראשון 3 שעות עם המורה הכי חופרת בארץ, 6 שעות בשבוע. 
אני ודולב פשוט שקלנו התאבדות, כל דקה נראתה כמו נצח וזה היה פשוט סיוט! 
מזל ששיחררו אותנו היום בשעה שישית במקוםבשביעית... אחרת הייתי מתפחלצת.

ביום שישי נסעתי לבאר-שבע סופסוף, כל-כך שמחתי לראות את המשפחה שלי, שהם בסדר, ושחזרו לשיגרה.. 
הם סיפרו לנו על החוויות מהממ&quot;ד, על זה שהם השתדלו לשמור על קור רוח ושמחתי לשמוע על כך.. 

יש עיצוב חדש, אהבתי את התמונה אבל הכל יותר מדי לבן, כשיהיה לי זמן אני חושבת שאני אחליף אותו חח 
- 
אני דולב ורותם חשבנו על לכתוב שיר ביחד ולהלחין, תאחלו לנו בהצלחה! 
לכל מי שגם התחיל היום מחצית חדשה בהצלחה, שתהיה לכם מחצית נטולת מורות חופרות כמו שלי 

שלכם, ליאור &amp;#9829; 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 25 Jan 2009 18:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Dior.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=10458599</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387885&amp;blog=10458599</comments></item><item><title>לפני רגע זה נראה רחוק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=10370283</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;* הפוסט לא עבר עיבוד, סליחה אם הוא נראה מחופף *

אני בטוחה שרובכם שומעים על הלחימה בדרום שכבר הגיעה לבאר-שבע ואפילו לגדרה.. 
כשמעתי שעוד יום התחיל ונגמר בקאסמים על שדרות הגבתי ואני לא מתביישת לומר את זה באדישות
וזו לא הייתה אדישות של &quot;לא אכפת לי, העיר הזאת רחוקה מפתח-תקווה&quot; אלא מכיוון שלא היו שם אנשים שקרובים אליי.
אבל עכשיו, כשזה מגיע לבאר-שבע, זה כברמדליק בי המון נורות ורגשות 
כל המשפחה של אמא שלי גרה בבאר-שבע, הצד היותר קרוב אליי במקלטים, המשפחה שאני הכי אוהבת 
נמצאת במצב של פחד, עדן, בת הדודה שלי בוכה ולא נותנת לדודה שלי לצאת מהבית. 

זה זוועה, זה אמור להיפסק מתישהו. אני מקווה שהם יבואו לכאן כדי &quot;להתרחק&quot; מהפחד קצת. 
והכי מעצבן זה ששאר העולם מלא ברחמים על החמאסניקים האלה שמכנים עצמם כ&quot;בני אללה&quot; או &quot;בני אדם&quot;. 
- 
בנימה הרבה יותר אופטימית, 2009. 2008 הייתה שנה משמעותית עבורי, שנה אחרונה של בחטיבה, 
המון עליות, ירידות, ציונים טובים במתמטיקה, בכי, צחוק, כאב, חולשה, הבנה. ובמיוחד דף חדש. 
שנה מעולה והלוואי ש2009 תהיה טובה ואפילו יותר.

אמא שלי חוזרת היום מאיטליה, אחרי שבו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 02 Jan 2009 14:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Dior.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=10370283</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387885&amp;blog=10370283</comments></item><item><title>דווקא כשחשבתי שהכל טוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=10282135</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המבחן במתמטיקה הלך טוב, חוץ משאלה מפגרת אחת בגיאומטריה. 
מגיע לי צל&quot;ש כי התכוננתי למבחן הזה עם כאבי ראש, שיעולים ומחזור.. 

אני שונאת את המריבות הגדולות האלו שלהם, שהם מתנהגים כמו ילדים קטנים,
שהוא לא מדבר, שהיא לא מספרת. 
לפעמים אני חושבת לעצמי מה יקרה אם הם יפרקו את זה, יפסיקו וכל אחד מהם ימשיך בדרכו 
זה לא נראה קל אבל זה גם לא נראה קשה. זה נראה נכון
אני יודעת שאני לא היחידה אבל זה לא מעניין אותי, אני רק רוצה שזה ייפסק כבר.
למה הם חייבים לגרום לזיהום האווירה פה? שממילא חסרה
הוא בוחר לישון, היא בוחרת לשתוק. סבל. 

אני לא יכולה לפנות לאף אחד בנושא הזה, אל תגידו &quot;יש לך אותי&quot; כי קשה לבוא 
ולספר דבר כזה. אל תשאלו גם. תנו לי לכתוב ולהיסגר. 
תנו לי כנפיים.



שב&quot;ש, ליאור &amp;#9829;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 12 Dec 2008 15:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Dior.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=10282135</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387885&amp;blog=10282135</comments></item><item><title>חזרתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=10259384</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני בספק אם נשארו פה עוד קוראים. גם אם לא- לא נורא.. 

עברו המון שינויים, אני לא בטוחה שפירטתי לכם על כיתה ט&apos; אז אני אתחיל לכתוב עכשיו 
הלימודים קשים יותר מהשנה שעברה, יום ההורים הראשון מאחורינו ואני עם ממוצע זמני86 עם אחלה התנהגות 
אני מרוצה מעצמי, קיבלתי את מה שרציתי- הציון הכי גבוה שלי במתמטיקה- 93, 
מבחן לפניו היה לי 70 וזה שיפור מדהים- תנו כבוד והמון כפיים.
אני מאמינה שהכל יהיה טוב.
* זוכרים שכתבתי כאן על ה&quot;מ.נ&quot;? אזזה מחשב נייד, אמא הבטיחה שהיא תקנה לי 
אני מחכה לו בכליון עיניים. גם אם זה יהיה בעוד חודש אני אקבל אותו בסוף- אמא מבטיחה אמא מקיימת.

הורדתי את הגשר בלסת העליונה!!!1 וזה מדהים! השיניים שלי לבנות כסיד ואני אוהבת את איך שאני נראית.

בסך-הכל הכל בסדר, העניינים מתקדמים ולאט לאט מה שקרה נשכח. 
היא לא נשכחת חס וחלילה, אבל הזמן עשה את שלו כמו שאומרים 
בבקשה אל תשאלו במה מדובר

בא לי עיצוב חדש. 
נדבר, נתראה. אוהבת ליאור 3&amp;gt; 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Dec 2008 17:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Dior.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=10259384</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387885&amp;blog=10259384</comments></item><item><title>היא מלאך עכשיו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=10071977</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפסקה מהבלוג, אחזור כשאחזור..
יש דברים יותר חשובים בחיים מבלוג של נערה בגיל הטיפשעשרה.

עכשיו אני צריכה להיות חזקה בשבילה, אני אעשה את זה.
אחרי הכל זה הזמן שיש מין &quot;סגירת מעגל&quot; בכל זאת- אנחנו ביחד מכיתה א&apos;

תנצלו כל רגע בחיים. באמת.
אני אוהבת אותך, תמיד כאן בשבילך גם בסוף העולם 3&amp;gt; 
- 

ביי לכם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 21 Oct 2008 22:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Dior.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=10071977</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387885&amp;blog=10071977</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=10012160</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא עשיתי עם עצמי חשבון נפש כראוי אבל הבטחתי לאנוכי שאני יוצאת לדרך חדשה,
דרך לא מושלמת, דרך משלי, אני רוצה לבנות אותה וללכת בה. 
את הצום עברתי בהצלחה בשנה השלישית ברציפות ואני מרגישה שלמה עם עצמי-
לאו דווקא בזכות הצום, אלא בזכות העובדה שהגעתי להחלטה. 

בסך-הכל יום כיפור עבר מצויין, חזרתי בחמש וחצי בבוקר שזה שיאעבורי- ילדה טובה שכמותי חח 
בחצי שעה האחרונה של הצום אני ואמא שלי עלינו לגג וחיפשנו שלושה כוכבים 
ראינו כוכב זז שנעלם! ולא, זה לא היה כוכב נופל. אחרי שמצאנו שלושה כוכבים שתיתי 5,000 כוסות מים 
תוך כדי טחינת עוגיות בלתי פוסקת ואחר-כך שתיתי מרק אטריות עם שקדי מרק- המון שקדי מרק. 

יום שני ערב סוכות, המשפחה של אמא באה מב&quot;ש והם יישנו כאן שני-שלישי, הולך להיות מגניב.
כמתוכנן, בחופש אני אהיה פעמיים בתל-אביב; יום חמישי עם אמא ויום נוסף עם הבנות. 

* קיבלתי 70 במבחן במתמטיקה (הקבצה א&apos;) ו80 בגיאוגרפיה (הייתי בטוחה שאני אכשל במבחן הזה) ואני כל-כך מאושרת! 
החלטתי להיות פחות פרפרציוניסטית, זה פוגע לי בבריאות- לא חבל?
-
* הולכת להיות לי גיטרה חדשה סוף-סוף ואל תשכחו את המ.נ שיה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 10 Oct 2008 17:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Dior.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=10012160</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387885&amp;blog=10012160</comments></item><item><title>שנזכה לשנה הבאה..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=9966880</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
לאחר הרמת כוסית (שלי מיץ תפוזים ושל השאר יין משובח ודוחה) עם פררו רושה 
לקראת כניסתה שלה השנה החדשה התיישבנו על-יד השולחן במפואר שדרך-אגב אני בכבודי ובעצמי ערכתי 
הגענו לשלב הברכות;
עם כל הכבוד שלי למסורת היהודית סמלי הברכות לא ממש נעימים לחך ולקיבתי הרגישה-
לוביה, גרעיני רימון, תמר, סלק... עוד משהו? כן! פרי חדש- הקלמנטינה 
גורם נוסף להגדלת התיאבון, מיותר וגם חמוץ- זאת תחילת העונה של הקלמנטינות.לא דיברנו על שנה מתוקה? 
את ארוחת החג חגגתי בביתי האהוב עם חלק ממשפחתו של אבי וחלק משל אמי ומכיוון שאני הבת של שפית הבית
היו פרוטקציות וסוף-סוף היה אוכל שהתאים ליל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 30 Sep 2008 21:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Dior.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387885&amp;blogcode=9966880</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387885&amp;blog=9966880</comments></item></channel></rss>