http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871heCopyright 2026 ^__^ Yumi. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/71/78/38/387871/misc/11745046.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=10209412<div align="right" dir="rtl"> http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584690</div>Sun, 23 Nov 2008 20:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (^__^ Yumi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=10209412http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387871&blog=10209412http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=10110295<div align="right" dir="rtl">http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=584690 חדיש.. להית'.. </div>Thu, 30 Oct 2008 19:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (^__^ Yumi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=10110295http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387871&blog=10110295http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9849940<div align="right" dir="rtl">למה כל דבר צריך להתנפץ לי מול העניים? עוד אפילו לפני שיש לי אותו או אחרי שאני איכשהו מצליחה להשיג אותו! אני יושבת מול המרובע הזה ופשוט בוהה במסך פה. איך אני לא מקללת ואומרת גסויות עכשיו?.. כיתה י"א. כיתה מעפנה הבצפר הרס לי את האפשרות לחסוך כסף עכשיו! משמה עוד כמה חלומות מהעתיד מתנפצות להן ברגעים אלה ממש. חושבת איך לא לבכות. איך לא להודות באמת להמשיך ולהשלות את עצמי שהכל בסדר. הכל בסדר? אולי בקבר של סבא שלי[ז"ל] לעזוב ת'בצפר זה, אני עכשין דיי בדילמה עם זה. למרות שלא ניראה לי כי אני צריכה את ה"בגרות" המטומטמת הזאת מי הם האנשים מחליטים אם לתת או לא לתת לנו "בגרות"? ולמה שיעורי תנ"ךאו ספרות יעזרו לי בחיים?! מי ישב עכשיו ויתחיל להאמין ביצור ההוא שהרס לי את החייים כך שכביכול החליט לברוא אותי וממשיך בכך שנותן לי לסבול?! מי יתחיל עכשיו לנתח סרט סיפור או אפילו שיר מתוך הנאה?! הוא אמר לי כשרק הכרתי</div>Tue, 02 Sep 2008 23:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (^__^ Yumi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9849940http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387871&blog=9849940http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9835074<div align="right" dir="rtl">אני הורסת את עצמי לאט לאט אבל בטוח אומרת תודהשיש לי מוזיקה או שבעצם.. איזה מוזיקה?של אחרים.. שלי ניקברה כאילו לא הייתה מחר כבר מתחילים הלימודים והם כ"כ לא באים לי בטוב. עוד עם המגמה. אני אומדת לעוף משם ניראה אולי אני אתקבל לתאטרון...=( ושוב אהיה מי שאני לא כמו תמיד. כ"כ עצובלי בחוץ,בפנים פשוט כואב... למה אני עושה את זה לעצמי? למה?.. הייתי יכולה כבר להיות בפנימייה ופאק,אולי זה היה יכול להיות לי טוב. אולי אז הייתי יותר שמחה באמת ולא שמחה בטור מסכה. אוליי הייתי משקיעה בעצמי אולי היה אכפת לי יותר אולי הייתי שונה לחלוטין אני אמורה לקבל כסף מהדואר לא יהיה הרבה מה אני אעשה איתו? בטח אבזבז את רובוו<</div>Sat, 30 Aug 2008 23:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (^__^ Yumi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9835074http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387871&blog=9835074http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9815125<div align="right" dir="rtl">אני יודעת שעובר אליו משו אני יודעת שהוא נכנס לתקופה לא קלה אני רואה את זה ואני שומעת את זה בקולו אבל אני לא יודעת איך אני יכולה להיות לצידו להיות לו לגב ו\או לכתף תומכת לעזור,לעודד,משו.. אבל אני לא יודעת כ"כ איך...=( אני מקווה שהוא יתעודד בקרוב.</div>Wed, 27 Aug 2008 11:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (^__^ Yumi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9815125http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387871&blog=9815125http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9783083<div align="right" dir="rtl">אני נשברת מתפרקת מבפנים חזרתי לישן כמה שפחות שידעו יותר טוב אבל אני חייבת לכתוב כתיבה מטופשתת אני כלואה פה פשוט כלואה זה להיות כלאוה פה או בפנימייה אאררגג&gt;&lt; בשביל מה אני צריכה את כל זה אני אחת של חופש אני לא יכולה להיות כבולה כך. אניכבר רוצה לברוח חושבת על איך אני הולכת לישון על גגות של ביינים בגבעה ואולי במשוגעים נשה גם הרבה לילה בתנה? לאא לא צריך גם את זהה אני לא יושנת טוב וגם כבר בקושי אוכלת רוצה רק לשתות לשכוח מהכל אפילו על הגיטרה אני לא יכול הלנגן אני פשוט הרוסהה יש לי סיוטים במציאות ובחלומות הלב כבר מבולבל ומרוסק <ST</div>Thu, 21 Aug 2008 12:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (^__^ Yumi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9783083http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387871&blog=9783083http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9755666<div align="right" dir="rtl">ניראה לי שבנתיים אני אחזור לישן אני במצב התמוטטות והרבה מדיי שמכירים אותי נכנסים לשני ולפה אני מניחה שלא כי הוא דיי נחשב כסדור לא היה מעודכן מה חודשים... אז מה קורה איתי ככה ככה בבית אותו חרא כמו שאני תמיד אומרת וכרגיל היה עכשיו ריב טיפסי רגיל.. וזהו סתם אתמול היה לחי סוגשל דיכאון ומצאתי איזשהו משו בבית לקחתי אותו איתי לגבעה ושתיתי איזה 2 שלוקים לא יותר מדיי הייתי צריכה עוד לחזור הביתה אבל במקום זאת הלכתי לחולון. ברביעי הולכת איתם לימית 2000 לא יודעת אם זה טוב בשבילי אבל שיהיה נראה לי שאני אתחיל ללכת לים לשחות קצת בלילה אולי חוף הסלע..פחות מסוכן שם לדעתי אני אומנם מצוננת עכשיו אבל זה סתם מלחץ בטח בקרוב מאוד אצא למלחמה נגדםם וחוץ מזה בכללי אני שורדת אין לי מושג איך אבל אני מצליחה מה שכן אני דיי שמחה שהרבה זמן לא יצא לי לבלות עם החברה מבת ים קבוע... כי אני יודעת,בוודעות,שהייתי בסופו של דבר מוותרת לי ומתנסה בזה גם. ואז בכלל,מה אני כבר אוכל להגיד אני לא אוהבת לאבד שליטה על עצמי. זה לא טוב וחכם בשיט. עוד שבועיים בצפר זין! לא רוצה אין בררה גאד דאמאט צריכה</div>Sat, 16 Aug 2008 11:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (^__^ Yumi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9755666http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387871&blog=9755666http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9746401<div align="right" dir="rtl">לא הרבה מכירים\זוכרים את הבלוג הזה ו\או אותי פה וזה טובב אני קוברת את עצמי מה קורה לי? אם הגיטרות הפסקתי ואת המוח לא אתגרתי לא יודעת מה הקשר [עזבו] היה אמור להיות מטר מטאורים לפני יומיים שלוש פספסת כי ישנתי בגלל העבודה ליימ היום הוא פיטר אתי אין תקציב כבר,פחא!את הבת שלך אתה יכול להשאיר אהה י'מניאק! התחלתי לחזור לגבעה הפעם אני גם מסתובבת באזור ראיתי כבר תנים וחולות[הציפורים שהסיפור"חתול במגפיים" קיימות=O] ויש שם מקום נחמד מאוד ובכלל אין שם הרבה אנשים בעיקר נרקומניים או הומלסים או סתם משוטטים שכאלהה אבל אני אוהבת את המקום יש לו את הקסם שלו גם אם אחרים לא יראו את זה וחוץ מזה כן,עדיין מנסה לשרוד כביכול הייתי מתה לעבור לגור עם מישו בשביל לצאת מהבית אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי בגלל הלימודים שבפתחח כל החופש התבזבז כמעט על כלום רק כמעט היו דברים ממש טובים. ונחמדים..^^ =#. אבל עיין זרתי למה שהייתי מלפני החופש אחת שכבר בקושי יודעת מיהי מה היא ומה היא עושה פה בכלל אומנם נשארתי האופטימית "הכל יהיה בסדר,בטוח בטוח." אבל אני רוצה שזה יהיה מציאותי ולא דבר שבאווי</div>Thu, 14 Aug 2008 14:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (^__^ Yumi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9746401http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387871&blog=9746401http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9682043<div align="right" dir="rtl">הרגשתי אבודה הלכתי לגבעה הישנה ירדתי לים לקבל תשובה רציתי צללתי עמוק בפנים ומצאתי פרח בקרקעית הים. חזרתי למעלי הגבעה הגעתי כבר לצידה השני למטה היה אזור מחצבה ובחורים על חומות האבנים מצאתי פרח יחיד פורח המשכתי בשבילים הסתובבתי לי בן העצים ואז מצאתי פרח יפיפה וקטנטן מוסתר בן העשבים השוטים המשכתי בדרכי ואז השביל נגמר הבטתי אחורה והשביל נמחק נשארתי אבודה במקום לא מוכר הכוכבים נצנצו והירח הדל זהר ובזכותם מצאתי את דרכי חזרה אל הגבעה ושם,בשעה מאוחרת מהשקיעה אתה עמדת וחיכית לי שאלת את עצמך לאן נעלמתי התחלת לדאוג אך שהתקשרת לא עניתי לא הייתה קליטה. אתה רואה אותי,ממעלי הגבעה יורד לקראתי במהירות תופס אותי מכתפיי ומביט בי ומחבק אותי חזק אני לא מבינה דבר אך נשענתי בשקט והתנחמתי. </div>Sat, 02 Aug 2008 17:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (^__^ Yumi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9682043http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387871&blog=9682043http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9672085<div align="right" dir="rtl"> מתי אני אברח? זאת רק שאלה של זמן. אני חייה פה וזה לא טוב זה לא בריא בשבילי אני הופכת למפלצת אני הופכת לרגישה מדיי אני משתנה למה שאני לא רוצה מתי אני אברח? זה רק שאלה של זמן אבל לא זמן ארוך זמן דיי קצר.. עם העניינים לא יתחילו להשתנות זה מה שיהיה רחוק מפה כמה שיותר רחוק בלי אפשרות לתקשר עם אחרים לבד בכוחות עצמי תשלחו משטרה תשלחו מה שאתם רוצים אבל הם לא ימצאו אותי לא משנה כמה כולם אומרים שהם טובים איש לא יוכל למצוא אותי כי בסופו של דבר אני גם אברח מהמדינה כמה שיותר רחוק הכי רחוק שאפשר ולא אכפת לי שתגידו לי שאני לא מתמודדת עם הדברים זה הספיק,ניסיתי להתמודד ואני לא מצליחה זה פשוט קורע אותי לגזרים אז הגיע הזמן לעשות את מה שאני טובה בו לברוח להסתתר להתרחק להתבודד ואז, אולי,יום אחד תגידו עצמכם.. למה היינו רעים כ"כ למה היינו קשים כ"כ למה אפעם לא הסכמנו תמכנו הקשבנו עודדנו הארכנו והיינו טובים? כי אתם פשוט טיפשים כי אתם חושבים שאתם המלאכים אתם חושבים שאתם אלה ששולטים לי בחיים אז מצטערת זה כבר לא כך לא כך ממזמן. יום אחד אם לא אברח</div>Thu, 31 Jul 2008 20:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (^__^ Yumi)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=387871&blogcode=9672085http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=387871&blog=9672085