<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>My Secret Fantasy</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439</link><description>כתיבה, פנטזיות, ושאר הירקות</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 *Emilia*. All Rights Reserved.</copyright><image><title>My Secret Fantasy</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439</link><url></url></image><item><title>התחלה של משהו טוב?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=12564803</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אנחנו נוסעים יחד באוטו, לעבר מסיבה בעיר הסמוכה.האוטו מלא ואני יושבת בצפיפות מהאחורה, צופה בו נוהג.מדי פעם הוא שולח בי מבט במראה הקדמית, אני נותנת לו להבין שאני מרוכזת בו.אחרי שעה נסיעה אנחנו מגיעים למועדון צפוף ורועש.מוסיקה טובה, אלכוהול זול והרבה חברים.אנחנו נכנסים לאחת הרחבות, כולם מזמינים שוט טקילה, מקפיצים.אני צופה באנשים רוקדים על הרחבה,צופה במישהי מסוימת במיוחד.בלונדינית. פנים עגולות ועיניים מחייכות. עם מחשוף שלא מבין אפילו עד כמה הוא חושף.אני לא מתרכזת בה יותר מדי, הסיכוי שמישהי כזו תהיה בקטע אפסי,הסיכוי שאשתה מספיק אלכוהול שיהיה לי אומץ להתחיל איתה עוד יותר אפסי.אני עולה למעלה, לסוג של &quot;מצפה&quot; על הרחבה.רואה אותו יושב על ספה לבדו, בחושך, שותה בירה ומעשן.מתיישבת לידו, קרובה, צמודה.&quot;זהו? בשביל זה אתה מגיע למסיבות? לשתות בירה זולה ולעשן בסתר&quot; אני מקניטה אותו&quot;מה לעשות שאני נוהג ואני לא יכול לשתות איתכם שוטים?&quot;&quot;אין מה לעשות&quot; אני מניחה את ראשי על ברכיו. נמתחת. מנסה להיות סקסית.אני מרגישה את המבט שלו בוחן אותי.מחפש פיסת עור חשוף.היד שלו נחה ליד האגן שלי, מלטפת. מרימה מעט את החולצה, נכנס&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 Jun 2011 08:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (*Emilia*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=12564803</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386439&amp;blog=12564803</comments></item><item><title>ג&apos;ינג&apos;ית משוגעת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=12560943</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הגעתי אליה לדירה בשעת ערב מוקדמת. היא גרה עם שותף לא רחוק ממני, וזו הייתה פעם ראשונה שבאתי לבקר אותה מאז שהיא עברה לגור קרוב, אחרי 3 חודשים. הדירה הייתה קטנה, אבל מאוד ביתית. ספה גדולה בסלון סלאש מטבח, טלויזיה גדולה באמצע, תמונות של בחורות עירומות על הקיר.&quot;אני ציירתי&quot; אמרה בגאווה וחייכה חיוך רחב.&quot;יפה, את שתיהן?&quot; שאלתי&quot;כן, זו הכי חדשה- גם רואים, זו מפרויקט אומנות בי&quot;ב&quot; הצביעה על שתיהן לסירוגין&quot;זו את?&quot; הצבעתי לעבר אישה עם גב וישבן חשופים, קימורים משגעים ושיער אדמוני&quot;לא! כולם שואלים אותי! אפילו אבא שלי- פאדיחות.. איך בכלל אני יכולה לצייר את עצמי בתנוחה הזאת? אולי זו מי שאני רוצה להיות..&quot; היא התגוננה.לא עניתי אבל נהייתי מאוד סקרן כעת.&quot;רוצה לשתות?&quot; צעדה לכיוון המטבח &quot;אממ, אני אשמח לקפה..&quot; הנהנתי&quot;קפה? עכשיו קיבלתי בקבוק ייגר דבש מחברה שלי בגרמניה, חבל לא לנסות&quot; היא נופפה בבקבוק לעברי&quot;אני בטוח שניסית אותו בעצמך..&quot; הצבעתי לעבר הבקבוק- שני שליש היו מלאים, היא הייתה חובבת ייגר מושבעת, אבל הוא משפיע עליה מהר-המשקה המתוק הזה, לפחות ככה אני זוכר מיציאות למועדונים&quot;ברור שניסיתי אבל אני לא אלכוהוליסטי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 Jun 2011 10:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (*Emilia*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=12560943</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386439&amp;blog=12560943</comments></item><item><title>ההמלצה שלי-</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=12560789</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שבוע הספר בארץ.שזה אומר שכל אותם האנשים תמיד קוראים ספרים, כנראה שימצאו ספר או שניים חדשים, וכל אותם אנשים שלא קוראים בארץ- כנראה שבחיים לא יקראו.בחיים שלי קראתי הרבה ספרים, תולעת ספרים גיל 6.ככה לומדים הרבה דברים בעיני- בין אם זה יכולת ורבלית טובה או דקדוק נכון.כנראה שאם לא הייתי תולעת ספרים, לא הייתי נחשפת לעולם הכתיבה, ולא הייתי פה איתכם היום.בשנים האחרונות באמת לא יצא לי לקרוא הרבה ספרים, ומאוד מצער להגיע למצב שפשוט אין לך זמן לקרוא.אני מניחה שהיה לי זמן אבל התשישות הנפשית שהגעתי אליה בעבודה שלי הביאה אותי למצבים של מוח ריק בשעות בין יום עבודה ליום עבודה-מה זה אומר? היה לי הרבה יותר נוח לשתוק ולבהות בטלויזיה ולשתות כוס יין מאשר ממש לקרוא ספר ולהתעמק.מה שכן בחודש האחרון במקרה יצא לי לקרוא את &quot;אשתו של הנוסע בזמן&quot; של אודרי ניפנגר.הספר באמת כבש את לבי והשפיע עליהאחד הוא באהבה הקסומה שהסופרת כתבה שם עליה, בתשוקה שהיא הביעה בין הדמויות- אליה מאוד התחברתי,ובכך שבאמת סיפור האהבה שם- נגמר טוב באופן מפתיע.אני זוכרת שקראתי את הספר ובאמת חיכיתי לרגע בו הכל יתרסק אבל לא, האהבה ניצחה בסופו של דב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 Jun 2011 04:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (*Emilia*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=12560789</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386439&amp;blog=12560789</comments></item><item><title>בלוג מספר 386439?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=12558639</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אי שם ב2004 הייתי ילדה בת 16, שפתחה בלוג כי זה מה שהיה לעשות אז, לא היה פייסבוק...
כתבתי שם בקדחנות כל הזמן, היה בלוג טוב גם, הרבה זכרונות רשומים, והייתי נחושה בדעתי להמשיך. 4 שנים תיחזקתי אותו נהדר.
תיכון, עבודה, צבא.. שרד.
עד שהגעתי לעגלות- אז הפסקתי לעשות בערך כל דבר שהוא לא עבודה.
אז הזנחתי את האהבה הראשונה שלי בחיים- כתיבה, ופניתי למשהו מנחם יותר.. כסף.

מתישהו שם במהלך השנים גיליתי צד שלא יכלתי לחשוף לאחרים, לא בפומבי, לא למשפחה.
לא שיש במה להתבייש, אבל עדיין- אם תטיילו פה קצת, תבינו שיש לי ראש די מלוכלך- אבל סקסי.
אז פתחתי את נווה המדבר שלי, פה.
וגם פה הלך טוב- די טוב- עד שהזנחתי גם אותו.
אתם מבינים? כתיבה טובה נובעת מהשקעה פוקוס וריכוז מוחלט במטרה לעינייך. 
כך יצאו היצירות האלה שגם אני לעיתים מופתעת מהיכולת שלי להעביר תשוקה במשפט או שניים.
גם פה הפסקתי.

ועכשיו אני כותבת.
הייתה לי אפשרות לחזור לשני הבלוגים כמובן- באחד ידעו מי אני, בין מאות התמונות שיש שם, השם שלי, הפרטים שלי,
דרך לספר לחברי ומשפחתי מה עובר עלי בלי להתברבר עם כל אחד ואחד.
או האפשרות לחזור לפה, ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 15 Jun 2011 07:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (*Emilia*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=12558639</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386439&amp;blog=12558639</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=11593019</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בים בם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 16 Feb 2010 00:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (*Emilia*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=11593019</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386439&amp;blog=11593019</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=10768346</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תיק תק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 21 Apr 2009 00:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (*Emilia*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=10768346</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386439&amp;blog=10768346</comments></item><item><title>השטויות האלה שפה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=10284523</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפנטזיה הסודית שלי,
ככה קוראים לבלוג הזה.
הפנטזיה שלי שאף אחד לא יודע עליה.
אבל ת&apos;כלס כולם יודעים.
כולם מכירים אותי ומי שאני באמת.
אולי הם לא יודעים שאני כותבת כל כך טוב,
אבל כולם יודעים מי אני באמת.
אני לא מסתירה כלום, אני אני.
והבלוג הזה זה מי שאני.

אני טובה במיטה ואני יודעת את זה,
אבל, לא כולם יודעים.
אני גם נראית טוב,
באמת, אני חושבת ככה.
אם אנחנו לא נחשוב שאנחנו נראים טוב, אזי מי יחשוב כך עלינו?
אם אין אני לי מי לי כמו שאומרים.

אני מביאה לשולחן משהו מסוים ואני מקווה שאנשים יקבלו אותו,
ואני מקווה שאנשים יאהבו אותי כמו שאני.

אבל נמאס לי,
נמאס לי לכתוב פה שטויות שלא יתגשמו.
בגלל זה גם הפסקתי לכתוב אני מניחה.
אין לי כוח לזה, לחרמנות מיותרת שכזו.
אני כותבת שטויות מתוך אמונה שלמה שמשהו באמת יקרה.
וזה לי יקרה.

זה לא שאין סקס,
יש סקס, ואפילו סקס טוב.

אבל בא לי לאהוב שוב, ולרצות לאהוב.
בא לי לאהוב את הבן אדם שאני מנשקת,
בא לי לרצות לבלות כל שניה במיטה עם מישהו,
בא לי לתת מעצמי להשקיע כל נשימה ונשימה שלי בסיפוק הבן אדם שאני אוהבת.
בא לי לאהוב ולהיות נא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 13 Dec 2008 01:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (*Emilia*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=10284523</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386439&amp;blog=10284523</comments></item><item><title>החסך.. הו החסך</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=9996058</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא באמת צריכה סקס.
לא באמת את הסקס עצמו.
לא את החדירה. ולא בהכרח את העיקר.
אבל אני כל כך צריכה סקס- המכלול שבדבר.
אני צריכה מגע. ליטופים. נשיקות. ליקוקים.
אני צריכה להרגיש רצויה, ואני צריכה לרצות מישהו.
אני רוצה לגעת במישהו, בדרך המיוחדת ההיא.
אני צריכה לגרום למישהו להנות ממה שאני עושה לו,
אני רוצה להנות בעצמי.
אני לא רוצה רגשות, ולא קנאה ולא אכזבה ולא אהבה.
אני רוצה פשוט, להנות.
להתנתק מהמוח ומהאינטלקט. ופשוט לעשות סקס.
במובן הכי פשוט.
7 חודשים,
בלי לגעת.

and im going crazy
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 07 Oct 2008 00:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (*Emilia*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=9996058</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386439&amp;blog=9996058</comments></item><item><title>חלום שמעולם לא התגשם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=9873279</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אני שוכבת על המיטה, מהרהרת.
מביטה עליה, יושבת עם הגב אלי, מתעסקת עם משהו במחשב.
אני בוחנת את עורפה, את שיערה החלק והסמיך, רך למגע.
עיני מטיילות במורד גבה, אל שיפולי מתניה וישבנה.
היא מרוכזת במשהו, מקליקה במהירות על העכבר. ואני מרוכזת בה, מהופנטת.
אני יכולה להביט בה שעות, בכל חלק מגופה.
עיני נעצמות, נודדות לאן שההרהורים מובילים,
הדמיון מושך וגורר אותי.
היא קמה מהכסא ומסתובבת אלי, מתקרבת אל המיטה,
ואני מסתכלת עליה, להוטה להרגיש אותה.
היא מחייכת חיוך מוכר, חצי שובב חצי זדוני, 
כאומרת &quot;חכי מה שאעשה לך&quot; ואני מקבלת אותו בברכה.
היא מטפסת על המיטה על ארבע, מגיעה אלי בקצה המיטה, ומתיישבת לי על איזור האגן.
אני מחייכת אליה חזרה, מבויישת.
ידי לא נשלטות יותר והן מטיילות לאורך ירכיה שמוחזקים היטב על ידי הג&apos;ינס ההדוק.
אני מביטה בה והיא מביטה בי, היא לא נוגעת, אני- כמעט ולא נוגעת.
צמרמורת חולפת בגופי, הלב דופק במהרה, ואיזור החלציים מפגין התרגשות.
היא מתכופפת אלי לבסוף, אני מרגישה את שיערה הפזור מקיף אותי, ושפתיה נוחתות על שפתי.
אני לא מהססת ומנשקת אותה, מנשקת מנשקת ומנשקת.
הלשון ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 08 Sep 2008 19:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (*Emilia*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=9873279</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386439&amp;blog=9873279</comments></item><item><title>אני רוצה אותך</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=8528364</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אני רוצה שתגיע אלי בלילה, מאוחר
והחדר יהיה כל כך חשוך, שאני לא אוכל לראות אותך
אני ארגיש אותך מרחוק, אני אשמע את הנשימות שלך, כשאתה מתקרב אלי
אני רוצה שתצמד אלי קרוב קרוב,
שתעטוף אותי בעדינות עם הכתפיים שרחבות שלך,
שתנשק אותי
שתנשק אותי לאט וברוגע
שתלקק לי את השפתיים ואת הלשון,
אני רוצה להרגיש את השפתיים שלך מרפרפות בעדינות על הצוואר שלי,
רוצה להרגיש את הידיים שלך עולות במעלה החולצה שלי,
מורידות אותה ממני
רוצה שתעביר את הידיים שלך לאורך כל סנטימטר של עור חשוף
רוצה שתרגיש אותי
כמה שאני רוצה אותך, כמה שאני צריכה אותך
אני רוצה לשכב איתך במיטה
אחרי ששנינו כבר התרגלנו לחושך, לקור, ולשקט
אני רוצה להפשיט אותך לחלוטין, ושאתה תפשיט אותי לחלוטין
אני רוצה שנשכב שנינו עירומים, אחד בתוך השני
ונתנשף ונתנשם,
ונמלמל מילים לא ברורות
ונבין אחד את השני, בדרך הכי טובה שאפשר
אני רוצה אותך
בלי זיוני שכל מיותרים


כל כך נמאס לי לכתוב עלייך&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 29 Jan 2008 22:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (*Emilia*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386439&amp;blogcode=8528364</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386439&amp;blog=8528364</comments></item></channel></rss>